מאגריי מידע, הפקרות פושעת!

מאגריי מידע, הפקרות פושעת!

מוטי פלד
28.12.2007 01:42
מאגריי מידע, הפקרות פושעת!


המסקנה שלי, נושא מאגריי המידע הוא חומר נפץ חברתי שעלול להתפוצץ לנו בפרצוף מוקדם מכפי שאנו חושבים, לכאורה איש אינו מתייחס לחוקים הנוקשים כביכול על איסור שימוש במאגריי מידע וככל הידוע לי (וישכילו אותי יודעי דבר), איש עדיין לא נענש ענישה קשה ומרתיעה בגין שימוש לא חוקי במאגריי מידע.



                    

 

 

“מה שמך? מספר תעודת הזהות שלך? כתובת מגורים? מספר הטלפון? גילך?…….” שאלות אלה ואחרות מומטרות על כל מי שמבקש שירות כל שהוא. לדוגמא, התקשרתי לקבל הצעה לביטוח רכב עבור אבא שלי, ומבול השאלות החל. דקות ארוכות של חקירה צולבת, הרבה לפני שהיה לי שמץ סיכוי לשמוע את הצעת המחיר שביקשתי וכבר היה למי שהייתה אמורה להעניק לי שירות מידע מפורט עלי, חוץ ממספר התחתונים שאני לובש היא ידעה עלי כמעט הכול. התרעמתי על החדירה לפרטיות והתשובה הייתה “אין אפשרות אחרת”. לאחר כשעה של ניסיונות בחברות אחרות הבנתי, כל חברות הביטוח נוהגות כך, ולא רק הם. כמעט כל שירות או מידע שאזרח מבקש מחברות פרטיות או ממשרדים ממשלתיים מחייב חשיפת פרטיות. בשלב ראשון אתה חייב לחשוף את שמך, מספר תעודת זהות, כתובת ומספרי טלפון, ואם תתלונן – לכולם תהייה אותה תשובה: “לפני שמזינים את המחשב בפרטים אלה לא ניתן לקבל מענה או להתחיל טיפול”, הכול בצורה “תמימה” ושגרתית כאילו זה מובן מאליו.

העידן המודרני יצר לנו מציאות חדשה, נגישות זמינה למידע רב בכל העולם, מציאות שלא תמיד מוצלחת, מציאות שעלולה לשמש נשק מסוכן יותר מטילים ופצצות. הנוער אינו מכיר מציאות אחרת אבל הבוגרים ובעלי הניסיון מתחילים להבין את עוצמת הסכנה. מאגריי המידע למיניהם מתמלאים במידע חשוב,  חושפני וסודי על אזרחים תמימים, הפרטיות נעלמת. כך, לאט לאט אך בנחישות מתקצרת הדרך להפרת הסודיות, ולחשיפת מאגריי המידע לכול דכפין. נזקים קשים ובלתי הפיכים הנגרמים לאזרחים תמימים הופכים להיות דבר שבשגרה, ולכאורה אין מי שיגן על האזרחים.

באחד מניסיונותיי לקבל מידע טלפוני החלטתי לעשות תרגיל, על כל השאלות של נותנת השירות מעבר לקו הטלפון עניתי בפרטים מזהים דמיוניים, וראה זה פלא, למדינת ישראל נוסף אזרח דמיוני, עם שם, תעודת זהות, כתובת ומספר טלפון שלא קיימים במציאות, ושום דבר לא קרה, העולם לא קרס, ולי התאפשר לי לקבל את המידע הדרוש בלי לחשוף את עצמי. כך נהגתי ואנהג גם בפעמים הבאות, וכך אני מציע לכולם לעשות. כמובן שבעל מספר תעודת הזהות שמסרתי באקראיות מוחלטת עלול באחד הימים להיות מופתע…..

המסקנה שלי, נושא מאגרי המידע הוא חומר נפץ חברתי שעלול להתפוצץ לנו בפרצוף מוקדם מכפי שאנו חושבים, איש אינו מתייחס לחוקים הנוקשים כביכול על איסור שימוש במאגרי מידע וככל שידוע לי (וישכילו אותי יודעי דבר), לכאורה איש עדיין לא נענש ענישה קשה ומרתיעה בגין שימוש לא חוקי במאגריי המידע.

עד כאן נכתב טקסט זה רגע לפני מחדלי מלחמת לבנון השנייה, חשבתי אז שזה אינו ראוי לעסוק בנושא “שולי” זה בעיצומם של קרבות, ולכן המאמר המתין להזדמנות אחרת. המתין, עד שקראתי לפני מספר ימים ידיעה מעניינת באתריי האינטרנט, הכותרות הכריזו: “בכירים בביטוח לאומי ורשות המס סחרו במידע”!

הפתעה! חכמים בני חכמים, לא חשבתם שזה יקרה? והרי חכמינו אמרו לפני אלפי שנים: “פירצה קוראת לגנב”! אתם חושבים שאלה שנתפסו במקרה הם היחידים? מה חשבתם שבמדינת ישראל אין גנבים, אין מושחתים? לא קראתם את דו”ח השחיתות העולמי? לא ראיתם באיזה מקום “מכובד” מדינת ישראל מככבת?

אין לי ספק שתופעת מאגריי המידע מופקרת מהיסוד, לפי התגברות התופעה, לא נראה לי שיש אכיפה מספקת ועונשים מרתיעים. לכאורה, כיום לכל פקיד/ה שוטר/ת זוטרים ישנם מאגריי מידע זמינים ואולי גם בלתי חוקיים. כמעט בכל מקום שאתה מבקש שירות כל שהוא, עירייה, משרד הרישוי, רשויות המס, ואפילו חברות פרטיות, מתברר שהם יודעים עליך דברים שאפילו אתה אינך יודע על עצמך, חלקם בכלל אינם נכונים.

מספר לי נכה צה”ל שבאגף השיקום של משרד הביטחון, כאשר בא לקבל זכות מסוימת שמגיעה לו, החתימו אותו על מסמכים שונים. בדיעבד התברר לו שבין שאר הניירת הוא הוחתם על מסמך שבו הוא מאשר לאגף השיקום להשתמש במאגריי מידע עליו. שיחה עם אחד מבכירי ארגון נכי צה”ל הבהירה לי שההחתמה על המסמך זה לכאורה אינה חוקית, אבל בינתיים הייתה חדירה לפרטיות הנכה, והמידע שנחשף התברר כלא נכון בעליל, אבל עכשיו “לך תוכיח שאין לך אחות”.

אני רואה את תופעת מאגריי המידע כסכנה אמיתית לפרטיות האזרח, סכנה שלא הרבה יהיו מוכנים לעמוד בצילה. נושא מאגריי המידע חשוב לא פחות מנושאים בוערים אחרים במדינת ישראל במיוחד, ואני מניח שבמדינות המודרנית בכלל. המסנגרים על השיטה יאמרו שמאגריי המידע תורמים לסיכול פיגועים וביצוע פשעים, המקטרגים יציינו את העובדה שעל אף ולמרות מאגרי המידע, פיגועיי הטרור והפשעים מתעצמים, ואולי בגלל מאגריי המידע החופשים והזמינים?

מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, וגם בג”צ, חייבים לדעתי לתת את הדעת לנושא זה בסדר עדיפות גבוה ביותר. לא תיתכן הפקרות כזאת בנגישות לפרטיות האזרח, לא יתכן שאדם כל שהוא ישתמש שלא כדין במאגריי מידע שלא כדין ולא ייענש על כך עונש קשה ומרתיע. יש לחוקק חוק האוסר על חברות שונות לאסוף ולאגור מידע על אזרחים, בהסכמת האזרח או שלא בהסכמתו. אזרחים רבים, בהם קשישים, קטינים, או נכי נפש, אינם מודעים לנזקים שהם גורמים לעצמם כשהם עונים לשאלות שהן כביכול תמימות ותשובותיהם מועלות מיד למאגריי המידע במחשב. לפקידים/ות השונים במשרדי הממשלה ו-או בחברות השונות אין את הזכות והרשות לבדוק כשירות של אזרחים לחשוף את פרטיהם בגלל מצבים נפשיים שונים, לכן חייבים להפסיק את התופעה, להפסיק לשאול שאלות, להפסיק להזין את המחשבים במידע, ומוטב שעה אחת קודם.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר