ימי זיכרון ומשמעותם

ימי זיכרון ומשמעותם

ד”ר ישראל בר-ניר
09.05.2013 10:37
ימי זיכרון ומשמעותם


אין ספק: עבור הגרמנים אירועי ה-8 במאי אינם סיבה למסיבה



המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים


אל
תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”


לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא*לסגור את לשכת עורכי הדין


מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים


איך נפטרנו מאשר גרוניס


היום, ה-8 במאי, הוא היום בו הסתיימה רשמית מלחמת העולם השנייה
באירופה. ביום הזה, ב-1945, גרמניה חתמה על מסמכי הכניעה.


מלחמה זה דבר נורא, במיוחד עבור הצד המפסיד. תוצאות ההפסד
באות לידי ביטוי בין השאר בקורבנות בנפש, באוכלוסייה שנעקרה ממקומות מגוריה, בהרס
ונזק חומרי, ולעתים גם באובדן של טריטוריות. כאשר הצד המפסיד הוא זה שפתח במלחמה,
ממדי האסון הם כפולים ומכופלים כי להפסדים והנזקים הישירים מתווספת תחושת הכישלון –
כישלון בהשגת המטרות לשמן יצאו למלחמה.


מנקודת מבטו של העם הגרמני ה-8 במאי איננו מועד לחגוג. להיפך,
זה היום בו קרתה לו הקטסטרופה הגרועה ביותר שיכולה לעלות על הדעת – מיליונים של
קורבנות, כשליש מהם מקרב האוכלוסייה האזרחית הלא לוחמת. הרס טוטלי של כמעט כל ערי
גרמניה. מיליונים של עקורים שאיבדו את מקומות מגוריהם ללא כל סיכוי לשוב אליהם. וכן
אובדן של טריטוריות רחבות במזרח.


לנזקים האלה מתווספת תחושת הכישלון – כישלון להנהיג באירופה
“סדר חדש”, סדר בו גזע האדונים יעמוד בראש המערכת, וגזעים נחותים יספקו
חוטבי עצים ושואבי מים שיעמדו לשירותו של גזע האדונים, ומעל לכל: תיפתר סופית
“הבעיה היהודית”.


אין ספק. עבור הגרמנים אירועי ה-8 במאי אינם סיבה למסיבה. שליטתי
בשפה הגרמנית היא מוגבלת. אני מבין לא רע, אבל לא תמיד אני יכול להתבטא באופן חופשי.
חסר לי מונח הולם לתיאור ממדי האסון שפקד את העם הגרמני, ולכן אשתמש במונח הלקוח
משפה אותה אני מבין קצת יותר טוב – נקבה (
Naqba).


בשבוע הבא עומדים להתקיים ברחבי מדינת ישראל טקסים לציון
יום הנקבה. הכינוסים האלה לא יצטמצמו לשטחי הרשות הפלשתינאית. כינוסים
כאלה ייערכו גם ביישובים ערביים בתחומי מדינת ישראל וגם במרכזים עירוניים לא
ערביים. בין השאר, טקס כזה עומד להתקיים בחסותה של אוניברסיטת תל אביב, בהמשך לטקס
דומה שהתקיים שם בשנה שעברה. בהתחשב בעובדה שאוניברסיטת תל אביב ממוקמת על
חורבותיו של כפר ערבי (שייך מוניס) שנהרס במהלך מלחמת העצמאות, זה דווקא די מתאים
לקיים שם טקס כזה.


בגרמניה עדיין לא מתקיימים טקסים לציון יום הנקבה
הגרמנית, אבל לא ירחק היום. בעצם למה לא? במה שונה ה”טרגדיה” שפקדה את
הערבים מזו של הגרמנים? הגרמנים ניסו ונכשלו. הערבים גם כן ניסו ונכשלו. הגרמנים
שלמו על כישלונם בדם, חורבן, גלות ואובדן שטחים. זאת הייתה גם מנת חלקם של הערבים.
ממש אחים לגורל. האם יש בשפה הגרמנית מילה לנקבה? אני לא מכיר מילה
כזאת. ייתכן שבין מארגני הכנס באוניברסיטת תל אביב יש מי שיודע.


את המושג “זכות השיבה” קל יותר לתרגם לגרמנית. לא
אופתע אם בקרב העקורים הגרמנים מרוסיה, מפולניה, מצ’כוסלובקיה וממקומות אחרים במזרח
אירופה תקום יום אחד תנועה שתאבק למימוש זכות השיבה שלהם.


______________


אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר
*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא


דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס








כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר