איילת הכושלת (א): עד אנה יכולה הטיפשות להגיע?

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/32670

שמחה ניר, עוד

*** איילת שקד, שרת המשפטים (!!!) משבחת מי שמפר את חובותיו המשפטיות (!!!) ומשבחת את היותו “מנהיג העולם החופשי” *** צלצלתי אל העולם החופשי לברר אם הוא מכיר במנהיגות הזאת. התשובה: Simha, give me a break *** אני לא ככ חכם כמו שחשבתי

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/32670

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 78 שנים אנוכי היום (15.6.2017), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עוד רבה המלחמה!

למדור החדש: שופט השבוע

יש גונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

איילת שקד: טראמפ הוא צרציל של המאה ה-21!

שרת המשפטים, איילת שקד, אומרת: “דונאלד טראמפ הוא צרציל של המאה ה-21”, וזה בסדר, רק שצריך להוסיף שהוא גם ג’ון קנדי של המאה ה-21”, כדי לתת לו את כל הכבוד המגיע לו.

זה בסדר גמור, ולמעשה הוא, טראמפ, עולה על שניהם גםיחד, משום שדונאלד טראמפ הציע לעמו “blood, sweat and tears” וגם “ask not what your country can do for you, ask what you can do for your country”, ואילו צ’רצ’יל וקנדי הדמגוגים הציעו לעמיהם לחם, שעשועים, ושנאת זרים.

אבל זה עוד לא הכל, משום שאיילת הכושלת לא נותנת לנו את הנימוק הנכון והאמיתי להכתרתו של טראמפ כצרציל של המאה ה– 21” (כפי שהבאתי לעיל), אלא את הנימוק שהוא הפך את מדיניות הכניעה הצימברליינית לאיראן, ומלמד את העולם שבעל הבית חזר‘”.

איילת הכושלת משבחת את דונאלד טראמפ על כך שהוא התנער מהדיל האיראני” – ההסכם שנעשה בשנת 2015 בין ארהב וחמש מדינות נוספות (בריטניה, צרפת, סין, רוסיה וגרמניה) לבין איראן, לפיו איראן תפסיק כל פעולה לפיתוח נשק גרעיני, ובתמורה לכך תוסרנה הסאנקציות הכלכליות שהוטלו עליה, ואם יש לכם ספק – המאמר הזה אינו דן בדיל האיראני, אלא בשרת המשפטים של מדינת ישראל, וכל הנושאים האחרים מובאים כאן רק לצורך הבנת ההקשר.

מהי מדיניות הכניעה הצימברליינית“? כך ויקיפדיה (ההדגשות – שלי):

עם עלייתו לשלטון החליט צמברליין לקחת חלק פעיל יותר מקודמו במדיניות החוץ, והחל בכך ששלח את איש סודו, הלורד הליפקס, שמונה לאחר מכן לשר החוץ, לפגישה עם היטלר, שהתקיימה ב19 בנובמבר 1937. הפגישה אותתה להיטלר כי ראש הממשלה הבריטי מאמין בפייסנות (Appeasement), מדיניות שנקטו מדינאים צרפתים ובריטים מאותה התקופה, ולפיה, אם ימולאו דרישותיו של היטלר, הרי שזה לא יפתח במלחמה נוספת, דבר שממנו חששו הפייסנים. תפיסתו של צמברליין את היטלר הייתה תפיסה נאיבית, והוא לא הבין עד כמה מוכן היטלר לשקר ולרמות כדי להשיג את מטרותיו, עד שהיה מאוחר מדי. הייתה זו התנגשות בין הגנטלמן האנגלי המושלם, העומד במילתו, ובין מדינאי ערמומי ומתוחכם, הלומד כל חולשה של העומד מולו במשא ומתן, ומנצל אותה עד תומה.

ונשאלת השאלה מי באמת נכנע בהסכם שנעשה בין ארהב, סין, בריטניה, צרפת, רוסיה וגרמניה לבין איראן.

אלה עיקרי ההסכם עם איראן:

איראן תצמצם את מאגר האורניום המועשר ברמה נמוכה, שעשוי לשמש לדלק לייצור פצצה בכ-98 אחוזים (עד לרמה של 3.67 אחוזים), ל-300 קילוגרמים למשך 15 שנה.

איראן תצמצם בשנישלישים ל-5,060 את מספר הצנטריפוגות הפועלות להעשרת אורניום במתקן בנתנז. הצנטריפוגות הנותרות יועברו למתקן אחסון שיפוקח באופן מתמשך. ההגבלות על הדלק ועל הצנטריפוגות יוארכו לשנה אחת, אורך הזמן הדרוש לאיראן לייצר מספיק חומר לייצור פצצה אחת אם תחליט להפר את ההסכם.

הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על איראן יוסרו, כך שיתאפשר לה לחזור למכור נפט בשווקים הבינלאומיים ולהשתמש במערכת הפיננסית הגלובלית עבור סחר.

אמברגו נשק בינלאומי על איראן יוסר בהדרגה, והקצב יוכרע בחלקו עם הכרעת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שתוכנית הגרעין האיראנית למטרות שלום בלבד.

אם פאנל בינלאומי יקבע כי איראן אינה מקיימת את צדה בהסכם, הסנקציות יוחזרו במהירות, בהליך של“snap back”, תחת מכניזם בלתי רגיל. הפאנל יכלול את ארהב, בריטניה, סין, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי, רוסיה ואיראן עצמה, אך רק רוב של שמונה חברות יוכל להחזיר את הסנקציות.

ההגבלות החדשות מונעות מאיראן לתקופה מסוימת לערוך ניסויים בראשי נפץ ובפצצות אחרות, נשק גרעיני אחר וטכנולוגיות גרעיניות.

הנה כי כן, איראן הייתה בדרך לייצור נשק גרעיני, הוטלו עליה סנקציות בין לאומיות, וכדי להסיר אותן איראן נכנעה וחתמה על הסכם המונע ממנה ייצור פצצה גרעינית לשנים רבות, ומבהיר לה שאם היא תפר את ההסכם – הסנקציות תוחזרנה מיד.

יש לזכור כי ערב עשיית ההסכם עם איראן, בחודש מארס, 2015, נשא ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, נאום בפני שני בתי הקונגרס האמריקאי, בו אמר כי הפצצה האיראנית היא weeks away, וביבי נתניהו יודע מה הוא אומר, ותמיד הוא אומר את האמת.

והנה, מאז נאומו של ביבי עברו קרוב ל-170 שבועות, והפצצה האיראנית אינה weeks away, אלא years away – אם בכלל.

והמסקנה: ההסכם עצר את ייצור הפצצה האיראנית – גם לפי דברי האזהרה של ראש ממשלתנו.

טראמפ כאמן המשא ומתן

דונאלד טראמפ מציג את עצמו כ-negotiator וכ-deal maker הכי טוב בעולם.

כן, בהחלט, וכמו שהוא אמר על עצמו בספרו The Art of the Deal, הוא בונה את הדילים שלו על רמאות והונאה: I fake it till I make it.

ודוקו: זה לא מה שאני אומר עליו, אלא מה שהוא אומר על עצמו.

לשם השוואה: גם בדין הישראלי קיימת חובת תוםלב במשא ומתן לכריתת חוזה (סע’ 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשלג-1973), וטראמפ מודה בכך שהוא לא נושא ונותן בתוםלב.

והנה, למרות כל הרמאויות, “אמן עשיית העיסקאותנכשל בכל מה שהוא נוגע בו.

הבטיח להכריז על סין כ-currency manipulator – לא קיים. הטיל מכסים על יבוא פלדה ואלומיניום מסין, כדי להגן על פועלי המתכת, סין נתנה לו מכתנגד, והטילה מכסים על מוצרים שמקורם בטראמפ לנד” – אותן מדינות בארהב התומכות בטראמפ.

טראמפ, “אמן המיקוח“, מצמץ.

בעודו מנהל מלחמה כלכלית כנגד סין, טראמפ גילה נדיבותמפתיעה כלפי ענקית הטלקום הסינית ZTE, המקושרת לממשלת סין, ורחמיםכלפי עובדיה, והורה לבטל סנקציות שהוטלו עליה (על ידי מימשלו–הוא!) בגין גניבת ידע אמריקאי, בגין מכירה לאיראן ולצפון קוריאה של מכשירים שיש בהם רכיבים שיוצרו בארהב, ובגין השקרים בהם אנשיה הלעיטו את המימשל האמריקאי בקשר לכל הנ”ל.

מתי ביטל טראמפ את הסנקציות על ZTE? אחרי שממשלת סין הילוותה 500 מיליון דולר למיזם באינדונזיה שלדונאלד טראמפ יש בו עניין עסקי.

זה מה שנקרא באנגלית טראמפית Drain – the – Swamp.

אבל לא רק הסינים משטים בדונאלד טראמפ, גם ה“little rocket man” הצפון קוריאני, שטראמפ לגלג עליו, ואחר כך זיגזג ואמר עליו שהוא an honorable man – גם הוא משטה בטראמפ, ואמן הדילים עדיין לא מצליח להבטיח אפילו את עצם המפגש בין השניים – שלא לדבר על הדהנוקליאריזציה שטראמפ רוצה לתמרן אליה את עמיתוהצפוןקוריאני (בזמן כתיבת הדברים האלה יש לו פחות משבועיים עד למועד הפגישה שתוכננהבוטלה ועכשיו מנסים להחזיר אותה לסדר היום).

Deal maker או deal breaker?

דונאלד טראמפ הבטיח לצאת מהסכם ה-TPP (השותפות הטראנספציפית) – וקיים. עכשיו הוא מחפש דרך לחזור אליה בלי להיחשב כמזגזג, אבל זה עניין אחר.

הוא הבטיח לצאת גם מהסכם ה-NAFTA (הסכם הסחר החופשי הגדול בעולם, של ארהב עם קנדה ומקסיקו) – אבל הוא לא מצליח, והוא מזגזג.

הבטיח לצאת מאמנת פאריס להגנה על האקלים – ויצא. מה הוא קיבל? אזהרה מהאיחוד האירופי: אין הסכם להגנה על האקלים – אין סחר חופשי.

הוא הבטיח גם להקים חומה בגבול ישראלמצרים, במימון המסתננים מסודאן, אבל הסודאנים אפילו לא היו מוכנים לשבת איתו למום על קפה וביסקוויטים.

אז הוא נכנס למחוייבויות של ארצו כמו פיל בחנות חרסינה, הרס ככל יכולתו (המוגבלת), ועכשיו הוא יצא גם מהדיל האיראני.

מדוע הוא יצא מהדיל האיראני?

האיראנים לא הפרו את ההסכם – על כך אין מחלוקת.

דונאלד טראמפ גם לא טוען זאת. הוא רק טוען (וטען גם במערכת הבחירות) כי הדיל הזה היה גרוע מתחילתו.

כשם שהוא לא מקיים את חובת תום הלב במשא ומתן, כך גם הוא לא מקבל את העיקרון לפיו אתה לא יכול לעשות הסכם, לכבול את ידיו של הצד השני להסכם, ואחר כך להגיד רגערגע, גיליתי שזה לא כדאי לי (לשם השוואה: גם בדין הישראלי טעות לגבי כדאיות העסקה אינה, כשלעצמה, עילה להתנערות ממנה (סע’ 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), תשלג-1973).

לא, לא … אל תגידו לי שטראמפ לא מסתובב עם ספר החוקים הישראלי בכיסו. כבר שמעתי את השטות הזאת, אבל העקרונות האלה הם עקרונות הגינות אוניברסליים המקובלים בכל העולם התרבותי (ואפילו בעולם הלאתרבותי, מיינד יו), ובהמשך תבינו מדוע הבאתי גם את ההשוואה לדין הישראלי.

האם באמת בעל הבית חזר“?

בינתיים טראמפ עדיין לא בעל הבית, הוא לא חוזרלשום מקום, ובכל העולם מלגלגים עליו:Here’s how countries around the world are mocking Trump.

ולמה שלא ילגלגו עליו כאשר, למשל, רואים את הצורה המגושמת בה הוא מנסה להביא את קים ג’ונג און, המנהיג הצפון קוריאני אל שולחן המום.

מי מפיק לקחים מההיסטוריה, מי לא?

איילת הכושלת אומרת כי אירופה מתעקשת לא להפיק לקחים מההיסטוריה“, אבל, כפי שראינו לעיל, אירופה דווקא למדה מההיסטוריה, שסכסוכים ביןלאומיים לא חייבים להיפתר במלחמותעולם, ושהסכמים – אפילו הסכמים גרועים – עדיפים על מלחמותעולם מוצלחות.

“(אירופה) עצמה עיניים להתעצמות הנאצים” – כן, למרבית הצער זה נכון, וגם בגרמניה עצמה עצמו עיניים להתעצמותו של אדולף היטלר, בדיוק כמו שהיום מדינת ישראל עוצמת את עיניה להתעצמותו של אדולף טראמפ, אבל האמירה כי היום (אירופה) בוחרת לעצום עיניים עם התעצמות איראןהיא שטות גמורה: אירופה הייתה שותפה להטלת הסאנקציות על איראן, ולא הרפתה ממנה עד שהיא הסכימה לעצור את תוכניותיה לייצור נשק גרעיני.

כן, ייתכן שאפשר היה להשיג דיל יותר טוב, אבל ייתכן גם שכל נסיון למתוח את החבל יותר מדי היה מביא לקריעתו, ולהמשך פיתוח פצצת האטום האיראנית (שהייתה, כאמור, weeks away, והיום היא years away, אם בכלל). ככה זה במשאומתן לעשיית הסכמים, וחוכמהשלאחרמעשה היא לעולם חוכמהשלאחרמעשה.

צריך לזכור דבר אחד: לפני ההסכם איראן הייתה מספיק חכמה לפזר את מתקניה להעשרת אורניום בכל שטחה, וכל פעולה צבאית שמטרתה לחסל את כל הפוטנציאל הגרעיני האיראני הייתה מצריכה פעולה צבאית מורכבת ומאסיבית אשר ישראל רצתה שהאמריקאים יבצעו בשבילה, והאמריקאים, שנמאס להם מלהיות שוטר העולם“, לא ממש השתוקקו לשפוך עוד דם ודמים על אדמת נכר.

בנסיבות האלה, כאשר אף מדינה – לא ישראל, לא ארהב ולא אף אחת אחרת – לא מוכנה לצאת למלחמה, הדרך היחיד היה להטיל על איראן סנקציות, עד שתתרצה, ותזנח, לפחות זמנית, את תוכניותיה לפתח נשק גרעיני, ואז, כמו שטראמפ, איסטרטגהעולם, אומר כל הזמן – we’ll see what happens.

האם טראמפ, “אמן המשאומתן“, היה משיג דיל טוב יותר? אולי כן, ואולי לא.

ומה אם לא? אם הוא היה מותח אל החבל יותר מדי, והמום היה מתפוצץ באיבו, טראמפ היה נמצא בדילמתאגו: לממש את האיום, ולפתוח במלחמה כנגד איראן, או להיות נאמן לטענותיו כל השנים, לפיה ארצות הברית לא צריכה לשלוח את צבאה לכל העולם (גם בסוריה, לאחרונה, הוא תקע את עצמו לדילמה הזאת).

הוא גם יכול היה לנסות להרעיב ולייבש את איראן, אבל כאשר חמש השותפות האחרות מונות יחד כ-1.7 מיליארד נפש (למעלה מחמש פעמים אוכלוסיית ארה”ב), ויש להן עניין לעשות עסקים עם איראן, וכאשר התעקשות להרעיב ולייבש את איראן הייתה עשוייה ליצור משבר הומניטרי שהיה מקומם את כל העולם – הכל אכן אפשרי, אבל כנראה שהתוצאה הסופית הייתה דומה, אלא שארהב הווירטואלית של 2015, בנשיאותו של דונאלד טראמפ (אם הוא היה הנשיא, אז), הייתה מבאישה את ריחה בעולם – הרבה יותר ממה שהיא הבאישה את עצמה מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן, בראשית 2017.

דונאלד טראמפ יודע לדבר – אחרת לא היה נבחר, אבל בהכתרת עצמו כ-deal maker הטוב בעולם הוא עדיין לא מציג לנו קבלות, ואנחנו לא ממש יודעים מה הוא היה משיג ב-2015, ומה הוא ישיג היום, ב-2018.

אם אפשר להעריך, על בסיס הישגיועד כה (ובעיקר הדיל הירושלמי – הכרה בה כבירת ישראל, והעברת השגרירות מתלאביב אליה, תמורת אפס מאופס) הוא שטראמפ יודע לדבר אבל לא לסגור עסקאות (Donald Trump Says He’s The Best Dealmaker. Negotiation Experts Say Otherwise).

בינתיים הוא לא רק זנח את שאיפתו לדיל הישראליפלסטני, אלא שגם טירפד אותו, ופנה אל הדיל האמריקאיצפוןקוריאני (כאשר הוא עדיין מזגזג עם הסינים), כאשר מעל דרכו אל בחירות המידטרם (בעוד כחמישה חודשים) מרחפת חשרתעבים המאיימת על יכולת תיפקודו במחצית השנייה של הקדנציה הראשונה שלו, שיכולה להיות גם האחרונה.

ומוסיפה איילת הכושלת ומקשקשת:

מעמדה של ירושלים כבירת ישראל מקבל מהיום והלאה חיזוק משמעותי. העם בישראל, ואני בתוכו, גאה ונרגש עם העברת שגרירות ארהב לירושלים, יחד עם יהודֵי העולם כולו.

זהו מהלך רב משמעות, הרבה מעבר להצהרה בלבד. זהו צעד חיוני למעמדה הבינלאומי של ישראל, שיש לו – ועוד יהיו לו – השלכות חשובות על ביצור בטחונה ועל עוצמתה“.

מעניין: כאשר נוח לה (ולחבריה) הם אומרים כי ההכרה בירושלים בסך הכל משקפת את המצב הקיים כבר 3,000 שנה“, אבל כשנוח להם זה חיזוק משמעותי, הרבה מעבר להצהרה בלבד …”. נו, שוין.

ואחזור שוב על מה שכבר אמרתי לא פעם: אם זה בחינם – תנו לי פעמיים, אבל אצל דונאלד אמן העיסקאותשום דבר לא בא בחינם, ואם המתנההזאת תצית את המזרח התיכון כולו, ובסוף, אחרי מחיר כבד בדם ובדמים, נגיע בדיוק למה שאנחנו מנסים לחמוק ממנו – הסדר עם הפלשתינאים – זה המחיר שנשלם תמורת ניסיונו של טראמפ לשמור על כסאו בבחירות בשנת 2020.

בהמשך אמרה איילת הכושלת כי העברת השגרירות בנוסף לפרישת טראמפ מהסכם הגרעין עם איראן הם צעד של מנהיגות וידידות מצד טראמפ” …

באשר למנהיגותאדבר מיד, ובאשר לידידותכבר הזכרתי כמה וכמה פעמים את המוסכמה הידועה: אמור לי מי ידידיך, ואומר לך מי אתה.

ראו, למשל:

דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (ט): אצל ברק אובמה זה לא היה קורה;

דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (יא): האם ניתן להשוות בין טראמפ לאדולף היטלר?;

דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (יב): נשיא המדינה מאחל יום זיכרון שמח;

למקרה ששכחתם

כאמור לעיל, המאמר הזה אינו על דונאלד טראמפ, אליו אני מתייחס בנפרד, וגם לא על מהלך ירושליםשל דונאלד טראמפ, אשר גם אליו אני מתייחס בנפרד (עד כמה שאני יכול להרשות לעצמי לעסוק בפוליטיקה הישראלית, “נטו”), אלא, כאמור, על שרת המשפטים של מדינת ישראל, היא איילת שקד, איילת הכושלת – ובכל הנוגע לשרי המשפטים של מדינת ישראל – יש לי הרבה מה להגיד – ואני אומר.

כפי שפתחתי, לעיל, איילת שקד מעלה על נס את התנערותו של טראמפ מהדיל האיראני, ובלשונה, בפייסבוק (ההדגשה לא במקור):

הנשיא טראמפ אדם אמיץ, מנהיג שאי אפשר לעבוד עליו. ההסכם היה רע לעולם החופשי, הפתרון בידיים של העם האיראני.

שאלת האומץ של טראמפ, והשאלה אם אפשר לעבודעליו (מעבר למה שאמרתי לעיל, בקצרה) ראויות לדיון נפרד, במסגרת הסדרה דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב, אשר חגגה לאחרונה את מאמר הבתמצווה שלה (המאמר היב).

השאלה אם הפתרון הוא בידיים של העם האיראניהיא בכלל מחוץ לאג’נדה שלי (ורק מזכירה לי, במעומעם, נסיונות של מדינות ממדינות שונות להחליף את השלטון במדינות אחרות – החל מסדר חדש בלבנון“, בניצוחו של אריאל שרון, וכלה בהתערבותם של הרוסים לטובת טראמפ בבחירות 2016, אשר העלו אותו לנשיאות ארהב).

אני אתייחס כאן רק למלים שהדגשתי: ההסכם היה רע לעולם החופשי – זה בלבד היה הנימוק של טראמפ להתנערות שלו מההסכם הזה, וזה בלבד היה הנימוק בו שרת המשפטים של מדינת ישראל תמכה בהפרת החוזה של ארצות הברית עם שש מדינות אחרות – חמש מהן שותפות לצד א’להסכם, ואחת מהן היא צד ב’לו.

כאמור לעיל, האיראנים לא הפרו את ההסכם, גם אין מחלוקת על כך, ואפילו טראמפ עצמו לא טוען זאת. הוא רק טוען כי הדיל הזה היה גרוע מתחילתו.

ומדוע איילת הכושלת תומכת בו? היא, כאמור, לא מציעהלו נימוקים נוספים, שהוא לא ידע עליהם, אלא מאותו הנימוק ממש: ההסכם היה רע לעולם החופשי.

טוב, מקובל עלי שלפוליטיקאים מותר לקשקש, אבל יש דברים שלשרי משפטים אסור לומר, ובמקרה הזה שרת המשפטים שלנו שיבחה ראש מדינה שנכנסה להסכם, ומתנער מהתחייבות ארצו לכבד את ההסכם. ראש מדינה שהכריז על עצמו שהוא מנהל בחוסר תוםלב משאים ומתנים לעשיים הסכמים.

עם שרת משפטים כזאת מדינת ישראל יכולה לעשות הסכם עם הפלשתינאים לפיו הם יתפרקו מנשקם, יכירו במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ובתמורה לכך הם יקבלו (נניח, למשל) מעמד כלשהו בירושלים המזרחית, ואחר כך מדינת ישראל תגיד רגערגע, “ההסכם הזה היה גרוע מתחילתו“.

כך לא מנהלים עניינים – לא במישור המשפט הפרטי, לא במישור המשפט הציבורי, ולא במישור המשפט הביןלאומי, ושרתמשפטים שאינה מבינה זאת אינה ראוייה להיות שרת משפטים.

ולקינוח

איילת הכושלת מסיימת ואומרת: במיוחד במציאות כזו, טוב שמנהיג העולם החופשי הוא הנשיא טראמפ.

כיוון שאני שומע שוב ושוב את האמירה שטראמפ הוא מנהיג העולם החופשי“, צלצלתי אליו (אל העולם החופש, לא אל טראמפ) ושאלתי אותו אם טראמפ הוא המנהיג שלו.

וזה מה שהעולם החופשי ענה לי: Simha, give me a break!

אני לא יודע מה יעלה בגורל נשיאותו של דונאלד טראמפ. הוא יכול לצלוח את מלוא שתי הקדנציות שלו, עד ה-20.1.2025, אבל הוא יכול גם לסיים את כהונתנו בקבורתחמור גרועה מזו של ריצ’רד ניקסון הנוכל, ומעניין מה יגידו אז כל הרוקדים כיום על סיפונה של הטראמפטאניק, לצלילי O! say can you see, by the dawn’s early light.

וידוי אישי: אני לא כל כך חכם כמו שאני חושב!

זה כבר קרה לי פעם: ביום 22 ביולי 2013, בהיוודע דבר היוולדו של הנסיך גורגאלכסנדר לואיז מקיימברידג הוא בנם הבכור של הדוכס והדוכסית מקיימברידגויליאם וקתרין (קיית) מידלטון, שלפתי מהמותן, בלי כל מחשבה תחילה, את הקריאה: My kingdom for a helicopter, וחשבתי שאני האדם הכי חכם בעולם, אבל אחרי שנרגעתי מהאגוטריפ גיגלתי את הפסוק החכם הזה, וגיליתי שהוא נטבע כבר 12 שנים לפני כן.

אותו הדבר קרה לי כאשר טבעתי – בעת כתיבתו של המאמר הזה – את המילה טראמפטאניק: אחרי שנרגעתי מההתבשמות העצמית גיגלתי Trumptanic, ומצאתי את המילה הזאת כבר 11,000 פעמים. שוב לקחו ממני את הבכורה, כמה עצוב.

אלא מאי? אחר כך גיגלתי את מילה הזאת בעברית (טראמפטניק, טראמפטאניק, טרמפטניק, טרמפטאניק), וגיליתי שבעברית אף אחד עדיין לא הקדים אותי.

כנראה שבישראל השיכורה איש עדיין לא מסוגל לתפוס שזה בכל זאת בגדר האפשרות.

___________

וראו עוד:

למתמוגגי דונאלד טראמפ: זכרו את אופורית ששת הימים!

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ב): אוטיזם ושחיתות בלשכת השרה

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ג): כמה כסף זרם ממערכת ההוצאה לפועל לכיסה הפרטי?

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ד): איך היא לא מתביישת לשקר?

איילת שקד, אנטומיה של כשלון ושל שחיתות (ה): שופכת את התינוק המלוכלך יחד עם מי האמבטיה

איילת שקד, אנטומיה של כשלון ושל שחיתות (ו): מטומטמת, עיוורת, לא רואה ממטר

איילת שקד, אנטומיה של כשלון ושל שחיתות (ז): נכשלת בכל מה שנגעת בו – לכי הבייתה!

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר