הכלב הוא ידידו הנאמן…

הכלב הוא ידידו הנאמן…


נרי אבנרי 02.06.2007 02:46
הכלב הוא ידידו הנאמן...


השורות האלה שהקליד יובל יועז, עוררו אצלי חשד רדום, ששר המשפטים הנוכחי, הוא לא הראשון שמתאמץ לעזור למר אולמרט. קדם לו, כלב השמירה הקשיש, מי שבמסגרת המאמץ לגונן עליו, שבר את כל שיאי ההתבזות – יוסף טומי לפיד



הכאסח בין שר המשפטים דניאל פרידמן ובין היועץ מזוז, הוא חגיגה תקשורתית טעונה, בעיקר בגלל עוצמת האינטרסים של אחד ששמו לא הוזכר, וכולם יודעים מיהו. מבחינה פוליטית, הקדנציה הזאת תיזכר בעיקר בגלל ההצגה: אהוד אולמרט נגד שאר העולם.
מזכיר הממשלה ישראל מימון כינה זאת “קרב ההישרדות הבלתי נגמר”.

אחרי שפרקליט המדינה ערן שנדר הודיע על פרישה, זהותו של הבא אחריו מטריפה את ראש הממשלה, ואת אלה שגייסו את עצמם כדי לחלצו, ממה שמבשלים לו במטבחי כנופיית שלטון החוק. מזוז רוצה שהמועמד להחליף את שנדר יהיה מומלצו, ושר המשפטים דורש שיביא שלושה שמות, והחשודים יחליטו על אחד מהם.

בימים כתיקונם, יש בדרישתו של שר המשפטים היגיון (חלקי). אלא שהימים והלילות האלה, אינם כתיקונם. בשעות היום, בעוד ראש הממשלה יושב על ההגה, שני הדבורים – יואב יצחק ואריה אבנרי חגים מעל לראשו, ובלילות, במקום שיישן על מזרון משובח, הוא מנסה להירדם על המנגל, כש”המנפנפים” מזוז ולינדנשטראוס, מחכים שהמחליף של שנדר יגיע ויעזור.

הבחישות והמאבקים סביב בחירת הפרקליט הבא, הזכירו לעיתונאי יובל יועז פרשה ישנה. תחת הכותרת “זיכרונות מימי בראון-חברון” כתב יובל יועז: “רבים רואים בכך שידור חוזר, דהוי במקצת, של פרשת בראון-חברון, שבעקבותיה המליצה ועדה בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר, להפריד ככל הניתן בין הפוליטיקאים לבחירת העומד בראש התביעה הכללית” (הארץ / 1.6.07).

תזכורת: בתאריך 10.1.97, הצביעה הממשלה בראשות נתניהו בעד מינויו של רוני בראון לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. המינוי הזה, זכה לביקורת ציבורית קשה, בעיקר בשל העובדה שמדובר בעו”ד מהשוק הפרטי, שעד לאותו זמן, זכה למוניטין פושר.

עשרה ימים אח”כ, פרצופה המודאג של כלבת השמירה איילה חסון נשקף מהמרקע. הסקופ שהביאה: המינוי של רוני בראון נעשה במסגרת עסקה מפוקפקת, שתכליתה- השתלטות של גורמים פליליים, על התביעה הכללית. “גורמים פליליים” הכוונה לאריה דרעי והפריפריה הפרסונאלית שלו. התמורה: ש”ס תתמוך בפינוי חברון.

התקשורת רקדה את מחול החרבות סביב נתניהו, והמשטרה (בניצוחו של ראש אגף החקירות הפושע סאנדו מזור) פתחה בחקירה פלילית, שבסופה התיק עבר לפרקליטות עם המלצה לכתב אישום. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין החליט לסגור את התיק, מה שאילץ את מר פרס וחבריו להכניס את החליפות לארון.

אל תשאלו אותי איך, אבל השורות האלה שהקליד יובל יועז, עוררו אצלי חשד רדום, ששר המשפטים הנוכחי, הוא לא הראשון שמתאמץ לעזור למר אולמרט. קדם לו, כלב השמירה הקשיש, מי שבמסגרת המאמץ לגונן עליו, שבר את כל שיאי ההתבזות – יוסף טומי לפיד.

בבקשה אל תגידו לי שאני חושד בכשרים, מפני ששר משפטים שמתאמץ להכניס לביהמ”ש העליון משפטנית בינונית כמו עדנה ארבל, רק משום שדבק בה רבב, הוא לא צדיק תמים. ובכן, אחרי פרישתו של אליקים רובינשטיין, גם מר לפיד נידרש לסוגיית המחליף של היועץ המשפטי. 

(בהשראת העיתונאי בן כספית שפרסם במעריב (1.6.07) תרחיש דמיוני על הינתקות שהצליחה. אני מביא לכם פיסקה, מספר שמעולם לא נכתב, מאת טומי לפיד. עמוד 167. וכך (לא) כתב:)

עשרות שנים הזהרתי את חברי הטוב אהוד (אולמרט) מקומבינות. אלא שהוא סמך על ערמומיותו שתחלץ אותו מכול חקירה. אני הייתי סקפטי, בעיקר בגלל האחרים שעשו איתו את הקומבינות. להם לא היה הכישרון שהיה לאהוד – לסובב את החוקרים על האצבע הקטנה.

וכשרצה הגורל, ונתמניתי לשר משפטים, הדבר הראשון שחשבתי עליו, היה מינוי יועץ משפטי “נוח” לאהוד. על כל צרה שלא תבוא. ידעתי שהתקשורת תבחן את המלצתי בהקשר של ראש הממשלה אריאל שרון, שהיה מסובך עד מעל לראשו. אך אני בכלל חשבתי על אהוד.

אחרי הודעת הפרישה של אליקים רובינשטיין, המומלץ הראשון שלי לתפקיד היועץ, היה ידידנו המשותף עו”ד אלי זוהר. לתדהמתי, חברים מוועדת שמגר הדליפו חוסר שביעות רצון מהמועמד, מר זוהר העדיף שלא להסתכן בפסילה והחליט לפרוש. נפגעתי עד עמקי נשמתי הנהנתנית.

אהוד היה הראשון להתעשת. עוד באותו יום קיבלתי ממנו טלפון: יש לי מועמד נהדר, קח את עו”ד יורם טורבוביץ’. לא ממש הכרתי אותו. ועוד לפני שהבעתי הסכמה הקשיתי: האם אינך חושש שהסירחון יגיע לנחיריים של איילה חסון? הוא גיחך. “כל זמן שביבי בסביבה, התקשורת תשמור עלינו”, אמר. נזכרתי בקשר האינטרסנטי בין בעלה לעליזה אולמרט. המלצתי על טורבוביץ’, ולתדהמתי – …גם הוא נפסל. 

הפרשנים כתבו על המהלומה שספגתי, ואני חשבתי על אהוד. מה יהא עליו אם וכאשר עניינו יונח על שולחנו של יועץ ניטראלי. מזוז היה המומלץ השלישי. שמעתי שהוא משפטן אנליטי, וקיוויתי שלא יישכח לי (לאולמרט) את חסד המינוי. אלא שבפעם היחידה בחיי שסמכתי על “פרנק”, התאכזבתי. מאז אני שונא את המוזיקה שלהם…
עד כאן ציטוט מתוך הספר שלא נכתב.

עינינו הרואות. המומלץ הראשון אלי זוהר היום השכפ”ץ המשפטי של אולמרט. המומלץ השני עו”ד יורם טורבוביץ’ משמש היום כחיץ בין ראש הממשלה לעולם החיצון, וכלב השמירה הקשיש טומי לפיד, מכתת רגליו מאולפן לאולפן, כדי ללמד סנגוריה על ידידו. ואיילה חסון? היא ניחנה בשיניים סלקטיביות. פני הדור כפני הכלב והכלבה.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר