דני רובינשטיין מלמד דמוקרטיה

דני רובינשטיין מלמד דמוקרטיה


בועז מושקוביץ 04.09.2007 14:27
דני רובינשטיין מלמד דמוקרטיה


מדוע שמישהו יטען, שהפארסה ברש”פ הייתה “בחירות דמוקרטיות”? אולי הוא מעוניין בשחיקת התפישה הדמוקרטית בקרב בני עמו כדי לחזק את שלטון האליטה המועיל לו; אולי הוא גזען שאינו מאמין ביכולת הערבים לפתח אי-פעם חברה דמוקרטית; אולי אין לו תחילת מושג מהי דמוקרטיה; אפשר גם שכל האופציות נכונות.



הפדרציה הציונית של יהודי בריטניה ביטלה את הזמנתו לכנס של אחד הפרשנים הבכירים של העיתון “הארץ” דני רובינשטיין. הסיבה: רובינשטיין כינה את ישראל “מדינת אפרטהייד” בכנס אנטי-ישראלי, שאורגן של ידי הפרלמנט האירופאי. יש לקוות שבפעמים הבאות יזהרו מראש הציונים בבריטניה לא להזמין לכנסיהם אנשים לא ראויים, אבל עיון בידיעה אודות ההתבטאויות של דני רובינשטיין מגלה, שהבעיה חמורה הרבה יותר.

באותו הכנס טען הפרשן, שתנועת החמאס לא ביצעה בעזה הפיכה צבאית משום שהיא זכתה בבחירות דמוקרטיות – התבטאות, שעלולה לגרום לאבות המייסדים של רעיונות החרות לזוע באי-נחת על משכבם. מה היה אומר פרנסואה-מרי וולטר, אם היה שומע, שבתחילת המאה ה-21, בחברה המפוחדת בפני הבריונים החמושים השולטים ברחובות, המחונכת יומיום לקנאות הג’יהאד נטולת חופש הביטוי, ניתן לקיים מעין בחירות ביזאריות בין שני ארגוני טרור – ואנשים כה רבים ובכירים יכנו את הזוועה הזאת “בחירות דמוקרטיות”; גם פרשנים מהעיתון לאנשים, שחושבים שהם אנשים חושבים?

מאז שהחל תהליך “השחרור”, כביכול, של הפלסטינים מהשלטון הישראלי, הם הולכים ומתרחקים אפילו מאותן החירויות שהיו להם קודם לכן, אשר היו רבות מאלו שמעניקה לאזרחיה כל מדינה ערבית. השלטון הישראלי ביש”ע לא היה דמוקרטי, אך לפחות היה ליברלי וסובלני יותר לאין שיעור כלפי הערבים מן השורה, לעומת שלטון הרש”פ.

איש לא שאל את הערבים מן השורה האם הם רוצים בשלטון הזה, המחבלים היו אלה שקבעו את עתיד עמם. אנשי השלטון הישראלי המושחת סגרו באוסלו עסקה עם המאפייה האש”פית, הם החליטו שיכונה הדבר “שיחרור ותהליך השלום”, מרבית העיתונאים – הריעו.

התוצאה ידועה: ארגון הטרור השליט על הערבים ביש”ע שלטון הטרור, אך העובדה הזאת מטושטשת בקביעות על ידי כל המחנות הפוליטיים בישראל. הימין אינו מתעניין בדיכוי הערבים בידי הערבים והשמאל אינו מעוניין להבליט את פשעיו של המשטר, שהוא עצמו הקים בעמל רב.

“דמוקרטיה איננה בחירות חופשיות, דמוקרטיה היא בחירות חופשיות במדינה חופשית”, אמר נתן שרנסקי לג’ורג’ בוש. זה האחרון, למרות האהדה הרבה לרעיון הדמוקרטי, לא ירד לסוף דעתו של ידידו אסיר ציון לשעבר – ונכשל להקים דמוקרטיה במזרח התיכון.

מהם הקריטריונים של האנשים כמו דני רובינשטיין בגיבוש חוות הדעת לגבי בחירות כלשהן, האם הן דמוקרטיות או לאו? הם אינם מגלים תשובה לשאלה הזאת, הקריטריון היחיד שלהם הידוע עד כה הוא חותמת ההכשר מאת התצפיתן הנצחי ג’ימי קרטר: לא היו זיופים, הבחירות או-קיי. אמנם ג’ימי קרטר מעולם לא היה הוגה דעות מדיני ראוי להאזנה, אבל הוא סלבריטי, נשיא (כושל) לשעבר של ארה”ב – זה מספיק כדי שהאנשים “החושבים” מעיתון “הארץ” יקבלו את דעתו ללא העלאת שאלות קשות על הדעת.

תנועת החמאס השתתפה בבחירות תחת פסק-הלכה אסלאמי המתיר לה לקחת חלק ב”תועבה מערבית” על מנת להשליט בשטח הנתון למרותו את החוקה האיסלאמית, אין לו כל מחויבות לדמוקרטיה. כשבאלג’יריה נוצר מצב דומה, הצבא התערב ומנע את השלטון מ”האחים המוסלמים”, שלא התכוונו אי-פעם לוותר על השלטון במערכת בחירות אחרת. ברש”פ, אותם “האחים” מצאו את עצמם מוגנים על ידי ישראל, ארה”ב, גי’מי קרטר והפרשנים בע”מ…

החלופה היחידה לחמאס, שהוצגה בפני הערבים בבחירות האלו, היה אש”ף, שכביכול היה מחויב לדמוקרטיה, אך למעשה משתמש בכל אמצעי דמוקרטי ולא דמוקרטי כדי לקיים משטר פיאודלי–מאפיונרי ובתחום הג’יהאד – כדי לקדם מטרות זהות לאלו של החמאס. נשאר רק להוסיף את התעמולה היומיומית לשהאדה ושנאת היהודים ודיכוי חירויות הפרט כדי להשלים את התמונה, איזה סוג של בחירות היה שם ומדוע שאלת אי-זיוף הקלפיות אינה רלבנטית לנושא הזה. לא נותר אלא להסיק, שזאת תפישתו של דני רובינשטיין את המושג “דמוקרטיה”.

כמוהו מזכ”ל האו”ם הקודם קופי אנאן. על פי טענתו של זה, חיזבאללה אינו אירגון טרור מפני שהגיע לפרלמנט בבחירות דמוקרטיות. זה לא יצא מפיו של פרשן מעיתון ישראלי מפוקפק, אלא היו אלו מלים של אחד האנשים המשפיעים בפוליטיקה עולמית, בתקופה שבה נפתחה מלחמת הטרור בעולם. על פי תפישתו של מזכ”ל האו”ם, הכנופייה הג’יהאדיסטית אשר מחזיקה צבא פרטי בתוך לבנון, נתמכת על ידי מדינות זרות העוינות את לבנון, מטילה פחד על אזרחיה ותוקפת את ישראל כראות עיניה – היא תנועה פוליטית חוקית, כי השתתפה ב”בחירות”. לפיכך, כל מי שנהרג מידי חיזבאללה, הוא קורבן הדמוקרטיה וכל מי שקיבל טיל לתוך הבית יכול להירגע: זה לא היה טיל טרוריסטי אלא טיל דמוקרטי.

בחירות דמוקרטיות אפשריות אך ורק בחברה, שבה יש מקום לחרויות הפרט ורעיונות דמוקרטיים, שלפחות תחילת התפתחותם בחברה קודמת לבחירות, אחרת אין בבחירות האלו דבר מלבד פסטיבל הצביעות ופריחת הרודנות. התובנה הזאת התפתחה תחת משטרים אוטוקרטיים, אך דווקא תחת המשטרים המתיימרים להיות דמוקרטיים, היא נשחקת ונשכחת.

מדוע שמישהו יטען, שהפארסה ברש”פ הייתה “בחירות דמוקרטיות”? אולי הוא מעוניין בשחיקת התפישה הדמוקרטית בקרב בני עמו כדי לחזק את שלטון האליטה המועיל לו; אולי הוא גזען שאינו מאמין ביכולת הערבים לפתח אי-פעם חברה דמוקרטית באמת; אולי אין לו תחילת מושג מהי דמוקרטיה; אפשר גם שכל שלושת האופציות נכונות.

אך הדוגמאות של דני רובינשטיין וקופי אנאן ממחישות כמה קל לקחת רעיון נשגב כמו דמוקרטיה ולהזנות אותו, כמו שנעשו לרעיונות הצדק הסוציאלי והשלום. טענתו של רובינשטיין הייתה בעצם, שמה שעשו בעזה אנשי החמאס אינו הפיכה צבאית. בתרגום לשפת ההגדרות זה אומר, שהמפלגה שניצחה בבחירות רשאית לירות בחברי מפלגות האופוזיציה. האם אנשי “קדימה” רשאים לירות באנשי הליכוד? לא אתפלא, אם בסתר לבו חושב לו דני רובינשטיין: בהחלט!

כן, וגם יש לו דעת נחרצת מהי ישראל, האם היא מדינת אפרטהייד. תודה רבה בגין דעת המומחה, אנחנו נרשום לפנינו…



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר