איילת הכושלת (ג): ראו מי שמדברת על אתיקה!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/53818

איילת שקד, שרת המשפטים, תוקפת את אהרן ברק – בלי שיעוריבית, ובלי לדעת על מה היא מדברת *** מה לאיילת ולאתיקה

שמחה ניר, עוד

 

מימין איילת שקד

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עוד רבה המלחמה!

יש גונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

תחת הכותרת איילת שקד חושפת את הצביעות של אהרון ברק, וכותרת המשנה במאמר ארוך תוקפת שקד את נשיא בית המשפט העליון לשעבר ומודה: כל יום במשרד המשפטים אני מתקדמת עוד צעד ביצירת אלטרנטיבה דמוקרטית למהפיכה החוקתית (המרכאות הסוגרות בלבד – באחריות האתר המפרסם), מביא לנו אתר סרוגים (3.2.2018) את מכתבה של שרת המשפטים, איילת שקד, אל נשיא ביהמש העליון לשעבר, אהרן ברק, ומקדים:

בעקבות רעיון (כך! – שנ‘) זועם בידיעות אחרונות, מגיבה שרת המשפטים איילת שקד בטור ארוך לטענותיו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר.

חבל רק שהאתר לא נותן לנו קישור אל הראיון עצמו, ושלמעט ציטוט אחד גם השרה עצמה אינה מביאה לנו את הדברים שכנגדם היא יוצאת.

והנה הטקסט, פרי מקלדתה של שרת המשפטים של מדינת ישראל, עם הערותי, צעדצעד:

פרופסור אהרון ברק, שלום וברכה,

האמת שאני צריכה להודות לך על הדברים שאמרת בראיון לידיעות אחרונות של היום. אחרי הכל, לא בכל יום אדם כמוך פורש באופן ברור כל כך את תפיסת העולם שלו. אני מאמינה שריבוי הדעות והעמדות, ולעיתים אפילו מלחמת הרעיונות“, משכללים את השיח ומקדמים אותנו לתפיסה מורכבת ומדוייקת יותר של הדמוקרטיה הישראלית.

ובכל זאת, לפני שאתייחס לרעיונות שהבעת, אני מוכרחה לומר משהו על צורת המחלוקת שאתה מנהל. האתיקה קודמת מבחינתי לכל פילוסופיה משפטית ודרך ארץ כמובן שקדמה לתורה.

כשמדברים על צורתהמחלוקת הדבר מזכיר לי את הבאיזה סגנון אדוני מדבר“, ואני גם לא יודע מה זה צורת המחלוקת“, אבל זה לא משנה: כאשר מתחילים דברביקורת בביקורת על הצורה“, או על הסגנון“, הרי זו הפגזת ריכוך” – ריכוך תתהתודעה של הקורא, כדי שיעכל ללא תהיות גם את התבשיל שבא בעקבותיה.

לבד מכך שלכל אורך הטור הארוךהזה (566 מלים, זה ארוך“?!) המילה אתיקהלא חוזרת אפילו פעם אחת נוספת, ואין אנו יודעים במה דיעותיו השונות של אהרן ברק – עם כל המחלוקות שיש בציבור נגדו ונגד דיעותיו השונות” – אכן לוקות בחוסר אתיקה“, נשאלת השאלה מה הקשר בין המחלוקת (הלגיטימית) שלה עם אהרן ברק לבין אתיקה.

ושאלה קשה עוד יותר: מה לאיילת שקד המושחתת ולאתיקה.

קחו, למשל, את שחיתות הסולמיתבהוצאה לפועל:

שחיתות בהוצאה לפועל, גניבת מיליארדים: על המטפסים על הסולמית;

גניבת מיליארדים במערכת ההוצאה לפועל: על שיטת הסולמית – כולם מושחתים, כוווווולם!

מי אם לא איילת שקד חיפתה ומחפה על מושחתי הסולמיתבממלכת ההוצאה לפועל, הנמצאת באחריותה המיניסטריאלית? ואיזה אינטרס יש לה להגן על שחיתותהמיליארדים הזאת, אם היא לא גורפת לכיסה הפרטי את חלקה בשלל המושחת?

וראו גם:

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ב): אוטיזם ושחיתות בלשכת השרה

ולכן, מבחינתי, ובהמשך לאמירתה כי האתיקה קודמת מבחינתי לכל פילוסופיה משפטית ודרך ארץ כמובן שקדמה לתורהאני אוסיף: וטוהר המידות קדם לדרך ארץ, לאתיקה ולתורה גםיחד.

והלאה אל אותו טור ארוך” (566 מלים, כאמור), הערוך כמכתבאל אהרן ברק, אבל אין אנו יודעים אם הוא גם נשלח אל הנמעןשלו:

קוראי הראיונות איתך אינם יכולים לפספס את העובדה המצערת שעבורך אוכלוסיית העולם מתחלקת לשתי קבוצות: הקבוצה שמסכימה איתך והקבוצה שלא מבינה (לא חלילה אותך; פשוט לא מבינה). מצער לגלות כל פעם מחדש שיריב אידאולוגי שמבין משהו, ואולי אף מחזיק בתפיסה שונה של צדק הוא קבוצה ריקה מבחינתך.

לזרוק לחלל, כמובן מאליו, דבר כזה, בלי להביא את הדברים עליהם היא מסתמכת, ובלי שנוכל לדעת אם החתולבשק הזה אכן ראוי למאכל אדם“? – מה זה, אם לא קשקשנותגרידא?

והאם עבור איילת הכושלת אוכלוסיית העולם לא מתחלקת כך?!

והלאה, ראש פרק:

כל יום במשרד המשפטים אני מבטלת את המהפכה שלך

משפט אחד שאמרת בראיון תפס אותי במיוחד ויש בו משהו: “אם חוק יסוד החקיקה יעבור זה יחזיר את המשפט הישראלי 25 שנה אחורה“.

זה ענף הדמגוגיה אותו אני מכנה שימוש מניפולטיבי בעובדות אמת“: בוודאי שאם חוק מסויים מבטל חוק קודם, הוא מחזיר את המשפט אחורנית, עד ערב חקיקתו של החוק הקודם, אבל השאלה אינה אם הוא מחזיר את המשפט אחורנית (כאמור: בוודאי שהוא מחזיר!), אלא אם הדבר טוב ליהודים“, או רע להם, ולכך איילת הכושלת לא נותנת לנו כל תשובה – עד לסוף הנאוםהזה.

וממשיכה הכושלת:

התכוונת בוודאי למהפיכה החוקתית שחוללת ושהדמוקרטיה הישראלית עוד לא סיימה ללקק את הפצעים שזו יצרה בה.

הנה הכריכה הרבמפרקית שאנחנו כל כך אוהבים:

  • התכוונת בוודאי למהפיכה החוקתית” …

כן, כולנו יודעים למה הכוונה, ולא צריך להיות שרת משפטים כדי לדעת זאת;

  • שחוללת” …

כאשר כורכים את זה יחד עם המהפכה החוקתית“, אף אחד לא שם לב לכך שאת המהפכה הזאת חוללה הממשלה הכי ימנית שהייתה לישראל – ממשלת יצחק שמיר, אשר, בשנת 1992, העבירה בכנסת את חוקיהיסוד אשר כוללים את פסקות ההגבלה“, מכוחן שאב ביהמש העליון (ולמען הדיוק: שאבו כל בתי המשפט) את הכוח לבקר את חוקי הכנסת.

ואם לא די בכך, בא לנו חה”כ לשעבר אוריאל לין, שהיה, באותה העת, יו”ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, מטעם סיעת הליכוד, ומגלה לנו (ישראל היום, 7.8.2018) כי “היה ברור לנו שבחוק הזה אנחנו מעניקים לביהמ”ש העליון את הסמכות לבטל סעיפי חוק העומדים בסתירה לחוק היסוד, וזה מה שבאמת קרה בפועל”.
 
הנה, איילת, את רואה? זו לא הייתה המהפכה של אהרן ברק, אלא של הימין המסורתי, בגירסתו הכי ימנית.
  • ושהדמוקרטיה הישראלית עוד לא סיימה ללקק את הפצעים שזו יצרה בה“.

הייתי שואל את השרה הנכבדת לאילו פצעיםהיא מתכוונת, אבל כיוון שהשרה הכושלת סותמת ולא מפרשת, וגם ברור לי שהיא לא תענה, אם נשאלנה, אתן כאן במקומה דוגמה לאחד הפצעיםהאלה.

לאחר שהדמוקרטיה הישראלית (בהצבעתרוב של חברי הכנסת, “המחוקק הריבון שנבחר כדין ומשקף את רצונו של הציבור, שהוא הריבון האמיתי“, בלהבלהבלה) חוקקה את חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשסה-2005, באו גורמים ימניים אשר סרבו לקבל את עקרון הפרדת הרשויותולא השלימו עם רצון העם, אשר בא לידי ביטוי בחוק שחוקקה הכנסת הריבונית, אשר נבחרה כדין, בלהבלהבלה, ועתרו לבגץ בדרישה לבטל את החוק שחוקקה הכנסת אשר, כאמור, נבחרה כדין עי העם היושב בציון, ומבטא את רצונו.

העתירה, למי שלא יודע, או לא זוכר, נדחתה ברוב של עשרה שופטים סמולנים“-ליברליים, אשר קבעו שהחוק נחקק כדין, ורק שופט אחד – ימנישמרני, עסקןעבר בליכוד (מפלגה ימנית, למי שלא יודע) – קיבל את העתירה כנגד החוק, בפסקדין שאינו אלא מניפסט פוליטי מובהק (אדמונד לוי, איך לא).

הנה כי כן, מי שמנסה לפצוע את הדמוקרטיה הישראלית, ולפגוע בעקרון הפרדת הרשויות אינם אהרן ברק וחבריו השמאלניםליברליים, אלא דווקא הימין השמרני, אשר נאחז בציפורניו במהפכה החוקתית של אהרן ברק, אליה ואליו איילת הכושלת מכוונת את חיציה.

חבל רק שהיא לא עשתה שיעוריבית לפני שהיא חושפת את הטיפשות שלה.

עד כאן להפעם. אנחנו נמשיך לקרוא את המכתב הזה, צעד אחר צעד, וגם ננסה למצוא בדבריה של שרת המשפטים רמז – ולו קלוש ביותר – לחוסר האתיקהשהיא מייחסת לאהרן ברק.

ודוקו: אני עצמי לא רואה באהרן ברק סמל לאתיקה, ויש לי בטן מלאה עליו (שבאה לידי ביטוי במאמרים לא מעטים שלי עליו), אבל לעת הזאת אנחנו לא עוסקים כאן באהרן ברק, אלא באיילת שקד.

______________

איילת הכושלת (א): עד אנה יכולה הטיפשות להגיע?

איילת הכושלת (ב): למה להרוג רעיון טוב עם נימוקים כושלים, מטופשים – ושקריים?

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר