צר לי עליך, אחי הלל

צר לי עליך, אחי הלל


חנה אייזנמן 13.08.2007 04:59
צר לי עליך, אחי הלל


“פרופ’ וייס מתנצל על הקללות…” עצוב מאד. אך, כאמור, אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו. ייתכן שאותו עבד-כי -ימלוך, פרופ’ קווה, איים עליו באיבוד פרנסתו. אותה תולעת, שסילק את מרגלית הר-שפי מן הלימודים, כאילו לא היה די בהפיכתה לקרבן המימסד ה”ישראלי” האנטישמי, שחייב היה לקשור איכשהו את חיסול רבין ל”מתנחלים”. זה אותו רקדן מה-יפית ידוע, שהעניק למתיר דם יהודים, א”ב יהושע, תואר דוקטור לשם כבוד.



דוגמא לתגובה ישראנאצית באתר תיקשורת “ישראלית”.

נושא התגובה   בעיני הוא גרוע ממחבל שיעזוב את
שם הכותב: מדינתי ואם לא….        
זמן: 16:03 13/08/2007
 
אז מוטב שנתחלק במדינה כמו במלכות יהודה וישראל ובא לציון גואל.הנורמלים יתפטרו סוף סוף מהפרזיטים החרדים והמתנבלים הסהרוריים.

כל הארסנל הסופר-גבלסי, על “פראזיטים”, “חרדים” ו”מתנחבלים”. מיטב תעמולת הציונלנאציונליזם. את כל הרעות שבהם, תלו ביהודים. גדולי שונאי ישראל בכל הזמנים הם ה”ישראלים”. לא היתה עוד כקובעת התרעלה הזו. זו התעמולה שהביאה למציאות שביצוע מדיניות היודן-ריין בארץ ישראל, בשלהי אלפיים שנות שואה, נחשב לדבר הכי טבעי בעולם, וקללת הקרבנות לפושעים נגד העם היהודי ונגד האנושות, היא דבר תועבה. 
בדיוק כמו שמותר לחולל שואה על העם היהודי, אך אסור להשוות אותה ל”שואה”.
וזו בדיוק הסיבה, שאסור היה על הלל וייס, בתכלית האיסור, להתנצל לפני חלאת המין האנושי.
את תגובותי בנושא הלל וייס, לא פרסם אותו אתר. כי זו ה”אובייקטיביות” של התיקשורת הישראלית. במקום להניח לנרדפים להתבטא, מחליטים העורכים במנגנון התעמולה, מה “פוליטיקלי קורקט” ומה לא, כלומר, מה זכות הציבור לדעת ולחשוב, ומה “זכותו” לא לדעת ולא לחשוב. בעיקר, לא לחשוב, וכך נוצר העיוות שלעיל – מותר לפשוע נגד העם היהודי ונגד האנושות, אסור לקלל את הפושעים. אך המארה תבוא אליהם, בין אם נבטא אותה ובין אם לאו.

ב”ה


                                                                                               ירושלים, כ”ט באב, התשס”ז 

 

שלום הלל, לאי”ט

 

 

 

“…. אתם עזבתם את המוניכם לאנחות ולמוות. לולא הנחתם את אבני הנגף, המכשולים על דרך חיי המונים מישראל, לולא שפכתם מי-שופכיכם על כל היקר לנו, על ארץ מולדת, לו היינו שם, בארץ אבות במליונינו, לא רק שלא היה מחננו הרב במקום שרשה וחיותה לפליטה, אלא גם בארצות הגלות לא היתה החיה הרעה, העם הגרמני מרהיב עוז, לא היה מעיז לגעת בנו…. לא האנגלים ולא עמים קטנים ורעים מהם הפריעו בעדנו….. לא הסנחריבים היו בעוכרינו, כי אם אתם, הרבשקים! אתם עבדי עבדים עם מליצות החפש בפיכם, אתם הבוגדים בעם, את חלום חייו ביטלתם במקום לממש אותו, השלכתם עליו שיקוצים, אתם הרוח הרעה, הממרה, ריחפתם על ראשי ההמונים  (המשורר יצחק כצנלסון, הי”ד)

 

להתנצל לפני רמטכ”ל הצבא המבצע בארץ ישראל טיהור אתני ביהודים, זה מעשה שלא ייעשה!!! “עידנא דריתחא”? כבר עשרות רבות של שנים רודפים “מדינת ישראל” וצבאה את העם היהודי. “מדינת ישראל” היא היחידה בעולם המבצעת טיהור אתני כנ”ל. עם צנזורה או בלי צנזורה, האמת היא, שזו מדיניות נאצית!!!! התיישבות פורחת לאחר התיישבות פורחת, מאחז לאחר מאחז, הם מחריבים בתאוות ההרס ובשנאת אין קץ. יישוב הארץ כיום היא עבודה סיזיפית ומדממת, לא בגלל הגויים, אלא אך ורק בגלל היהודים!!!


הפוגרום בחברון הוא רק פרט בתכנית העל לניתוק העם היהודי משרשיו. במסגרת תכנית-על זו מתנהל לו, כבר עשרות שנים “תהליך שלום”, שהוא שמה הישראלי של תכנית השלבים הערבית להשמדת הישוב היהודי בארץ ישראל. לך איני צריכה לספר זאת. אתה היודע, לכן גם קללת! בצדק! העם היהודי נרצח בארצו על ידי “מדינת ישראל”; “מדינת ישראל”, באמצעות שכירי החרב שלה, שילחה באנשי גוש קטיף, גברים, נשים, טף ועוללים, בתוכם ניצולי שואה וצאצאיהם, ששת אלפים פצמ”רים. כשאלה לא עשו את שלהם, שילחה בהם מדינת הדמים והזדון הזו חמישים וחמישה אלף ברגים קטנים ושחורים, כמו המפלצות שהשתוללו בחברון, כדי להחריב חבל ארץ על עשרות בתי הכנסת שלו, ישיבות, אולפנות, בתי ספר וגני ילדים… עולם ומלואו, יפה, זוהר ופורח. נקודת חן אחת בהוויה המכוערת כל כך של “מדינת ישראל”. הטיהור האתני של יהודים ביהודים הוא פשע חסר תקדים בדברי ימי האנושות, ואתה מתנצל?

בהתנצלותך אתה הופך ממאשים צודק לנאשם (ראה התגובה הישראנאצית לעיל). אתה מכשיר את ההסתה הגבלסית של מנגנון התעמולה של האויב, המכונה, “תיקשורת ישראלית”, ואת שטיפת המח השטנית שנעשתה לאלפי חיילי צה”ל לשנאה תהומית למקיימי מצוות ישוב הארץ. את משכורותיהם של מבצעי התועבה הזו, האמורים לרפא את הנפש, ותחת זאת הדביקוה במארה ממאירה, אנו, קרבנותיהם, משלמים.

בהתנצלותך אתה הופך את הפושעים נגד העם היהודי ונגד האנושות, לזכאים להתנצלות מצד קרבנותיהם. את השילומים הם כבר דורשים מזמן, כמו – “הפולשים יממנו את הפינוי..”. או, הצגת אחרוני החלוצים בעם הזה, כ”פראזיטים החיים על חשבוננו”, ועל כן, מוצדק היה לגרש אותם ככלבים ולהביאם עד פת לחם. 

ההתנצלות שלך מכשירה את הפשעים האלה, כאילו היו באמת חוקיים, על פי “החלטות דמוקרטיות”, שכן, ב”מדינת ישראל” ה”דמוקרטיה” דוחה פיקוח נפש של העם היהודי, דוחה את כל זכויותיו, לאומיות ואזרחיות. כך דחתה גם את פיקוח נפשם של המליונים שהושמדו ב”שואה” בברכת ה”מפעל הציוני”.

הרי לא היו כפשעים האלה מעולם, ואתה מתנצל?

קללותיך תחולנה על כל הפושעים, בין שהנך חוזר בך ובין אם לאו, כי הם ראויים לכל קללה וליותר מזה!

לא נשכח ולא נסלח!!! לעולם!

להתנצל לפני שופכי דם ישראל, זה השיא!!

 

“אלה השוטרים מישראל! החרפה עדי עד… לא חרפתנו היא, כמו שרגילים אנשים משלנו לומר, שאין זה אמת. אני אף פעם לא התאוננתי בלשון זו על חלאת המין האנושי הזה. חלאת המין האנושי ולא יהודי… אלה השוטרים – דבר אין להם עם ישראל…

“אלה השוטרים – כמעט בלי יוצא מן הכלל, הפחותים שבפחותים, מזוהמים מתוכם, מזוהמי הנפש. הטוב בשוטרים הרוג! להריגה, לכליה, שחרפת הנברא הם, רקב החלודה העולה במי בצה. אם אתה נתקל בם, אתה בא לידי הקאה…. הם המה החומר הרצוי ביותר לגרמנים, במין “אנושי” זה שמחו כמוצאים שלל רב. מצא מין את מינו. הגרמנים, חיתו-טרף אלה, לשו בהם, עיסו את השאר המסריח הזה, שמוהו בתנורם ויצא הטומטום המכוער והנעוה הזה – השוטר ה”יהודי”, כביכול, שאין בו אף משהו מן היהודים ואף משהו מן האדם… “(יצחק כצנלסון)

 

כפי שאתה רואה, הלל, כבר היו דברים מעולם. המשורר יצחק כצנלסון זיהה את התועבה הגדיר אותה וקילל אותה(!) בתוך התופת הנאצית, ארבעה חדשים טרם עלותו בעשן המשרפות השמימה, כבר “לא היה לו מה להפסיד”). כאן, בנחלת אבותינו, אמורה היתה להגיע לקיצה סאת ייסורינו, אך רודפינו מבית עולים באכזריותם על כל רודפינו במשך כל הדורות, בהם עמדו עלינו לכלותנו. אם בעבר היתה לנו ה”תקווה בת שנות אלפיים”, הרי היום לא נותר דבר. התקווה היתה ל”נאכבה”. זו תמצית תעמולתה של “מדינת ישראל”, לדיכוי יצר הקיום בעם הזה, הפושע בעיני עצמו, כאשר, באמת, מבוצעים נגדו פשעים חסרי תקדים בדברי ימי האנושות.

כפי שהיטיב להגדיר פרופ’ גוסטב הנדריקסן:

לראשונה מזה אלפיים שנים נתפס היהודי באור חדש, כשווה בין שווים. והנה באים אתם, ובמו ידיכם מפקירים את מולדתו של העם היהודי, מולדת שעליה שילמו בחייהם מליוני אחיכם בכבשני אושוויץ וטרבלינקה. את נשמת האומה כבר מכרתם לשטן; עכשו אתם עסוקים בביתורו של הגוף, או נכון יותר של מה שעוד נותר ממנו
וכבר אתם מכינים לעצמכם כלי גולה, נוטלים את הצרור הנקוב ואת מטה הנדודים ויוצאים לגלות. אך לפני כן, במעין עיוות גרוטסקי, אתם, במו ידיכם, מטביעים אות קין על מצחכם, לא על שרצחתם את אחיכם, אלא על שהוא רוצח בכם, קול דמיכםולא קול דמו – הוא הזועק מן האדמה…..

 

 

 

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר