צל”ש לשופטת ובוז לנציבה!

צל”ש לשופטת ובוז לנציבה!

אריק באך
גלובל-ריפורט ניוז 09.08.2007 16:26
המבקרת הפיקטיבית, שטרסברג. מטפלת בבעיות כמות פסקי דין, לא בבעיות איכותם הגרועה, כי זו בעצם הקומבינה של פיברוק מוסד ביקורת שכל כולו ישראבלוף

המבקרת הפיקטיבית, שטרסברג. מטפלת בבעיות כמות פסקי דין, לא בבעיות איכותם הגרועה, כי זו בעצם הקומבינה של פיברוק מוסד ביקורת שכל כולו ישראבלוף


עובדת זרה פנתה טלפונית לשופטת מוסיה ארד שתעזור לה לשכנע את השוטרים שבאו לעצור אותה לכבד צו של בית משפט שהיה בידה והאוסר את מעצרה וגירושה. השופטת סייעה לה והסבירה לשוטרים שצו של בית משפט צריכים לכבד. הנציבה ראתה בכך עבירה אתית במקום סיבה לצל”ש. כי לשופטים מותר לעזור רק למקורבים ותמורת שוחד לעקוף את החוק, אבל לא בחינם ולחלשים לכבד את החוק – זה מקלקל את המסורת…



 

המקרה שנחשף בעיתון הארץ בפרשת שטרסברג-כהן נגד נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים הגב’ מוסיה ארד – מגלה שיא חדש של אטימות, רישעות וליקוי חמור ביותר בערכי היסוד של הנציבה כבת אנוש וכאדם הראוי לעסוק בענייני ציבור.

 

את הפרטים המלאים כדאי לקוראים לקרוא בכתבה המקורית של אורי בלאו בעיתון הארץ.

 

בתמצית התמצית – משטרת ההגירה באה לעצור ולכלוא עובדת זרה השוהה בארץ כחוק 18 שנים, וזאת בניגוד לצו שיפוטי שהיא החזיקה ואף הציגה בפניהם, האוסר על מעצרה וגירושה. ובלשונו של התחקירן והעיתונאי אורי בלאו:

 

“לפני כחודשיים, בשעת בוקר מוקדמת, התקשרה לשופטת ארד זנן אמון, עובדת זרה מהפיליפינים, שבעבר טיפלה בהוריה של השופטת במשך 16 שנה, עד למותם. אמון חיה בישראל זה 18 שנה, ועד להכרעה שיפוטית בעתירתה לקבל מעמד קבע בישראל, הוציא בית המשפט צו האוסר על מעצרה או גירושה. ואולם למרות זאת הגיע לביתה מפקד משטרת ההגירה בעיר, פקד יובל כנפו, וביקש ממנה להתלוות אליו לתחנת המשטרה. אמון הציגה את הצו, התקשרה לשופטת, והעבירה את מכשיר הטלפון הנייד שלה לפקד כנפו”.

 

השופטת בסך הכל דרשה מהשוטרים לכבד את צו בית המשפט. הדרישה לכיבוד צו בית המשפט קוממה מאוד את השוטרים והם הגישו נגד השופטת ארד תלונה לנציבת הביקורת הפיקטיבית על השופטים.

 

בתלונתם השוטרים טענו שהשופטת “איימה” עליהם, שאם הם לא יכבדו את הצו היא תדע איך להתייחס לצווים שהם מבקשים להבא (למה לא? מה הוא נסיון החיים של שופט אם לא נסיון החיים שלו? מה היא הייתה צריכה לעשות? לתת לשוטרים פרס על הפרה מכוונת וביודעין של צו בית משפט?).

 

השופטת הכחישה שאיימה עליהם (הרי גם אם גירסתם נכונה זה לא איום אלא הבהרת צעד המתחייב מהנסיבות), ובלשונה כפי שכתבה לנציבה בתגובה לתלונת המשטרה, “הייתי מצפה ממשטרת ישראל שתציב, דווקא בצומת עדין זה, שוטרים בעלי מודעות ורגישות לזולת… יש לזכור שמדובר בבני אדם בעלי זכויות, ולא בעבדים או בעבריינים. אני סבורה כי מילאתי את חובתי להגן על החלש ולמנוע פגיעת שווא בחירותו. הן כאזרחית של מדינה דמוקרטית המכבדת זכויות אדם, והן כנשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים”.

 

אכן, מילים כדורבנות שהרבה זמן לא שמענו מכיוונו של בית המשפט. בטח לא בית המשפט ההוא, העליון שמגן רק על המושחתים עליונים… “מודעות ורגישות לזולת”… “מדובר בבני אדם בעלי זכויות, ולא בעבדים או בעבריינים”… “הייתי מצפה ממשטרת ישראל שתציב, דווקא בצומת עדין זה, שוטרים בעלי מודעות ורגישות לזולת” אח אח אח…. איזו רטוריקה שובת לב של שופטת אשר לא היססה ובניגוד לחבריה גם יישמה את הרטוריקה בפרקטיקה, הלכה למעשה, ולא רק מן השפה אל החוץ.

 

אבל הנציבה, במקום להעניק צל”ש לשופטת שנחלצה לעזרת עובדת זרה שכבר לא עובדת אצלה, עובדת זרה שהיא סתם ענייה וקשת יום, ולשבח שופטת שדווקא סייעה למשטרה להמנע מהפרה בוטה ובזויה של צו שיפוטי ראוי ביודעין ובכוונה תחילה – בחרה לנזוף בשופטת ולרשום לה הערה אתית !

 

הבנתם את זה? סיוע למשטרה לקיים צו חוקי – זו עבירה אתית. לסייע לאנשים מסכנים להגן על כבודם וחירותם מעשים של ממש ולא סתם במלים – זו עבירה אתית…. לקחת שוחד? זה בסדר. למנות מקורבים? זה בסדר. לשקר בפסקי דין? זה בסדר. לעשות קומבינות עם אחד הצדדים המופיעים בפניך או עם עורך הדין שלו? זה בסדר. להעלים מפסק הדין עובדות וטענות שסותרות את תוצאת פסק הדין כאילו לא היו במשפט? זה בסדר. רק להיות בן אדם אסור לשופט להיות….

 

לא ביניש עם השחיתויות שלה ושל בעלה. לא ארבל עם השחיתויות והזיופים והשוחד וההתחזויות שלה ושל בעלה. לא חשין עם האיומים לגדוע ידיים ועבירות ההסתה וההמרדה שלו נגד שר המשפטים. לא השוחד הנהוג בתיקי כינוס נכנסים בין שופטים לכונסים. לא השוחד הנהוג בין שופטים לבעלי העניין מטעם. לא נורמת השקר של שופטים בפסקי הדין. לא נורמת הזיוף של פרוטוקולים בבתי המשפט בידי שופטים המעלימים מהפרוטוקול מה שלא נוח להם. לא נורמת הטיות משפט של שופטים לטובת צדדים המיוצגים בידי מקורבים להם, אשר קיבלו את הייצוג (ושכר הטירחה העודף) בזכות הקירבה הבלתי אמצעית הזו לשופט, לא נורמת ההתחמקות מדיון והנמקה בטיעונים הסותרים את מגמת פסק הדין כדי להונות להציג פסק דין שיקרי שלא ישקף את המלוא הראיות וטענות הצדדים – כל אלה לא הפריעו לנציבה, שאם הייתה בחורה ישרה הייתה חייבת ללכת לכלא בהתנדבות רק על עצם העובדה שהיא הסכימה לכהן כמבקרת על גוף שהיא עצמה מהווה חלק ממנו.

 

הנציבה בחרה לנזוף בשופטת על שהעיזה לדרוש משוטרים לקיים את החוק. הנציבה בחרה לגנות שופטת –נשיאת בית משפט מחוזי בירושלים ראוי לציין- רק כי היא גילתה לשוטרים שהיא באמת שופטת ולא התחזתה בפניהם לסתם אזרחית פשוטה שאין לה הבנה ומומחיות אבסולוטית בעניין שלגביו היא דורשת מהשוטרים להפסיק לעבור עבירה פלילית ביודעין ולכבד את זכותה של הפועלת הענייה וקשת היום הזו לחירות, אנושיות וחירות כמו כל בן אדם ואף על פי חוק צער בעלי חיים.

 

זה נורא!

לעובדה שהנציבה מהווה חלק מארגון הפשע המאורגן הזה אשר השתלט על מערכת המשפט ומחסל ורודף ותופר ומשמיץ ומחטיא את כל מי שמנסה לטהר אותו, כבר התרגלנו. אז שתמשיך לחפות על הפשעים האמיתיים, זה לא יכול לדרדר את מערכת המשפט לתהום בזויה יותר מזו שהיא מתבוססת בו כעת. מי שרצה את ביניש וארבל קיבל בדיוק את מה שהוא רצה. אי אפשר להכניס כתם למים זכים ולהתפלא שכל הדלי מוכתם.

אם מכניסים חזיר לבית המקדש, לא החזיר הופך להיות כשר אלא בית המקדש הופך להיות טמא ולא משנה מה כתבלבי החצר יזמרו לנו…

 

אבל כשמתגלית לעינינו שופטת שהאקטיביזם השיפוטי שלה אינו מסתכם בגזל סמכויות וכוח וכיבודים לעצמה ולמקורביה, אלא בהבעת אנושיות וחמלה והגנה על “דל עני ואביון” במלוא מובן המילה – ודווקא אותה מענישים על המעשה האצילי שלה במקום לשבח אותה ולקדם דווקא אותה לעליון במקום הקומבינטורים ומלכחי הפינכה שיודעים לדאוג רק לעצמם ולמקורביהם ומפעיליהם אך לעולם לא לפשוטי העם, מחובת הציבור כולו לראות איך ולמה מערכת המשפט מיתדרדרת עוד ועוד עד לתהום שבה גמדי משפט בעלי עבר מפוקפק כדוגמת ביניש נחשבים שם לנשיאה במקום לשולייה.

 

נציבת הקומבינות לחיפוי על שחיתות שופטים, הגב’ טובה שטרסברג-כהן, נמנעת מלבער את השחיתות האמיתית בבתי המשפט ונטפלת, מכשילה ומרפה את ידם של שופטים אנושיים, חרוצים ישרים וראויים, בשל הגיון מעוות, וסדרי עדיפויות פסולים ובזויים. נזקה גדול מתועלתה!

 

כולנו כבר יודעים ששופטי בית המשפט העליון התעקשו שאת הביקורת עליהם (כלומר רק על מי שמתחתיהם) תעשה חברה שלהם ובשר רקוב מבשרם ולא מישהו חיצוני עצמאי ובלתי תלוי, כדי שזו תוכל לחפות על הפשעים החמורים באמת המתבצעים במערכת הזו ולהסוות את החיפוי הזה באמצעות קריאות “זאב זאב” על זוטות והתעלקות על שופטים שאינם משלמים דמי חסות, כדי לעשות על הציבור רושם שכאילו היא כן עובדת בשעה שהיא למעשה עובדת על כולונו בעינייים.

 

התוצאה – בהתאם. השופטים דלמטה, שבאמת קורעים את התחת ועושים את מלאכת הקודש הקשה, חשופים לביקורת קנטרנית על זוטות שאינן משפרות את איכות השפיטה אלא רק את חזות קברניטי המערכת הנבחנים על פי סטטיסטיקות ושאר שטויות.

השופטים בעליון – חסינים מביקורת וממשיכים לפעול בחשיכה. השופטים בערכאות הנמוכות סובלים גם מהביקורת הלא עניינית, וגם מהדימוי הגרוע והמביש שממיתים עליהם עסקני העליון. מתי השופטים יהיו מספיק אמיצים להתאגד ולהתקומם נגד מושחתי העליון ולהגן על כבודם?
 

תארו לכם שראש הממשלה היה ממנה את חברו הקרוב ושותפו למפלגה למבקר המדינה, האם בג”צ היה מתבייש לומר שזו נוכלות ופשע מאורגן? או שמה שנחשב בוודאות נוכלות כלפי פוליטיקאים כשר למהדרין כשזה זה נעשה בידיהם של שופטים?

 

ממתי מבוקר ממנה מבקר? ממתי מבקר רשאי להיות מי שמקורב ומחוייב למבוקר ולא לציבור שמשלם את שכרו השערורייתי והמיותר?

 

אבל זה שבית המשפט העליון הוא גוף מושחת כבר הפך לסוד גלוי ואין על זה כבר מחלוקת אפילו עם חסידיו השוטים ביותר. כיום עניין זה כבר לא טעון הוכחה או ספק.

 
לסיכום:


אינני מכיר את השופטת ארד מטוב ועד רע. אבל שופטת שנחלצת לסייע לעובדת זרה ענייה וחלשה שבכלל לא עובדת אצלה רק כדי להגן על כבוד האדם שלה ועל חירותה וזכותה להנות מכיבוד צו בית המשפט שהיא מחזיקה ביד מול שוטרים ששמים על בית המשפט קצוץ – היא גיבורה הראויה לשבח ולא לגינוי והערה בידי מבקרת פיקטיבית, אשר עצם מינויה ספוג ניגודי האינטרסים הפסולים והבלתי חוקיים בעליל פוסל אותה מלהעביר ביקורת על אחרים לפני שהיא נוטלת קורה מבין עיניה.

 

ביזוי מערכת המשפט בידי קברניטיה איננו נעשה רק בחיפוי על השחיתויות האמיתיות לטובת חריגות שטותיות וזניחות שבהן מתעסקת המבקרת כאג’נדה של העדפת הטפל כדי לחפות על העיקר, אלא בהענשת שופטים ראויים כשמהם מתגלים במלוא אנושיותם.

 

אוי לחברה שפוגעת ככה במי שמעז להראות חמלה, אנושיות ואזרחות מופת בעזרה לחלשים ועניים.

 

לכתבה המקורית המלאה



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר