Come you masters of war

Come you masters of war

קימקא
שמחה ניר, עו”ד 20.11.2006 15:23
Come you masters of war


שירו של בוב דילן משנות הסיקסטיז, עם דברי הקדמה לכוהני המלחמות של היום, ובמיוחד לכל אלה אשר מכינים – או חושבים להכין – לנו בעזה את לבנון 2א’.



Come you masters of war

שלושה חודשים בלבד אחרי הכשל הלבנוני שלנו – והם לא למדו דבר. רוצים להשמיע לנו את ה-side two של התקליט הזה.

את שירו של בוב דילן אני מקדיש לכל אלה אשר מכינים – או חושבים להכין – לנו בעזה את לבנון 2א: הסלמה זוחלת לממדי מלחמה, עם צבא לא מוכן, עם מאות הרוגים אצלנו, עם חצי המדינה במקלטים חודשיים-שלושה, וסיומה בלחץ אמריקאי, ובלי גלעד בבית.

ראו אוסף מקרי של אמירות-לתקשורת:

השר לביטחון הפנים, הקשקשן אבי דיכטר (קדימה), אשר, בתגובה לירי רקטות הקסאם לשדרות, אמר כי הדרג המדיני חייב להורות לצה”ל להפסיק באופן מוחלט את שיגור הרקטות, בכל אמצעי שיידרש – ארטילרי, אווירי או יבשתי, גם אם המהלך יסכן את חייהם של החיילים.

דיכטר אומר עוד: “ההנחייה של הדרג המדיני לצה”ל הייתה חייבת ועדיין חייבת להיות הפסקה מוחלטת של ירי הקסאם מרצועת עזה לעבר ישראל. לצערי, אין כרגע הנחייה כזו. פעולת הצבא אינה מספקת. דרושה הרחבה שלה”.

מחרה-מחזיק אחריו השר איתן כבל (עבודה) אשר קרא גם הוא להגיב בחריפות לירי רקטות הקסאם. “צה”ל ומערכת הביטחון צריכים לעשות פעולה קשה וברורה, למרות שברור שכנראה גם אחרי זה ימשיכו ליפול קאסמים”, כך כבל.

ח”כ צבי הנדל (האיחוד הלאומי-מפד”ל) אמר כי “הוכח שדמם של תושבי שדרות אינו מצדיק פעולה צבאית, ורק אם ייפול טיל בתל אביב ראש הממשלה יחליט להשתלט על חבל עזה”.

ח”כ דני נוה (הליכוד) אמר כי מדיניות הממשלה מפלה בין תושבי הדרום לתושבי המרכז. לדבריו, “ישראל תשלם מחיר כבד בחיי אדם אם לא תפעל מיד”. ח”כ יצחק לוי (האיחוד הלאומי-מפד”ל) אמר כי תושבי שדרות משלמים בחייהם על ההפקרות הביטחונית של ההתנתקות.

וכן הלאה, וכן הלאה: שלושה חודשים בלבד אחרי הכשל הלבנוני שלנו – והם לא למדו דבר. רוצים להשמיע לנו את ה-side two של התקליט הזה.

לשבחו של איתן כבל יצויין כי הוא מכיר בכך שגם אם נצא ל”פעולה קשה וברורה”, הרי “ברור שכנראה גם אחרי זה ימשיכו ליפול קאסמים”.

חשוב לציין עוד כי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושר הבטחון, עמיר פרץ, מתנגדים למיחזורו מול החמאס של הכשל הלבנוני, והשותף השלישי לכשל, הרמטכ”ל דן חלוץ, אפילו לא יכול לחשוב בכיוון הזה.

נשאלת איפוא השאלה למה זה טוב, חוץ מאשר לאגו הפצוע שלנו?

ונשאלת השאלה אם מחרחרי-המלחמה האלה חושבים עד הסוף, וכמה הם מוכנים להקריב. האם לא מספיקים להם הקופונים הפוליטיים שהם גזרו ממלחמת לבנון השנייה?

אז ככה: אני לא מאמין שדיכטר, בעל עבר בטחוני (ראש השב”כ) סבור שאפשר להביא ל”הפסקה מוחלטת של ירי הקסאם מרצועת עזה לעבר ישראל”, ואם הפוליטיקאים חסרי הרקע הבטחוני מאמינים בכך באמת-ובתמים – אז הם מאמינים באמת ובתמים, אבל האמונה אינה נותנת כוונה.

אילו קופונים יכולים לגזור הקוראים ל”הרחבה” (אשר תגרור גם הסלמה, כמובן) של הפעילות הצבאית שלנו בעזה?

קופון א’: כאשר הזועקים-חמס יודעים כי לממשלה אין שום פתרון-קסמים לירי-הקסאמים, וכי אין לה כל כוונה למחזר את לבנון 2, הם נהנים מהתדמית שלהמוכיחים-בשער, ולא מסתכנים בשום דבר.

קופון ב’: נניח שהממשלה אכן יוצאת ל”הרחבה” של הפעילות בעזה, הם יתהדרו בכך שאלמלא הלחצים שלהם הממשלה הייתה “ממשיכה לשבת בחיבוק-ידיים לנוכח גל הטרור הגואה והולך”, וכמובן שנפיחות-החזה שלהם הייתה גוברת שבעתיים אם ירי הקסאמים היה נפסק באופן מוחלט (“אמרנו לכם!!!“).

קופון ג’ (הכי מסתבר): המהלך הצבאי נוחל כשלון חלוץ, והופך ל”לבנון 2א), ואז הם אומרים: הממשלה הזאת לא למדה את לקחי לבנון!

האם באמת אין תרופת-קסמים נגד הטרור החמאסי? כנראה שיש: פצצת קובאלט על רצועת עזה, אבל כאשר דיכטר אומר כי יש להפסיק את ירי הקסאמים “בכל אמצעי שיידרש – ארטילרי, אווירי או יבשתי” – הוא לא מעז להזכיר את הנשק האולטימטיבי הזה (אשר סביר להניח שישנו בידינו, אבל אצלנו אף אחד לא מדבר עליו (הביטוי cobalt bomb מופיע ב-google כ-34,300 פעם, ואילו בתרגומו העברי – “פצצת קובאלט”, בכתיב מלא או חסר, ובכל ההטיות האפשריות, הוא מופיע אפס פעמים!).

·        מדוע כל המדברים על “כל אמצעי” לא הולכים עד הסוף?

·        משום שזה לא “מידתי” – לפי כל קריטריון אפשרי;

·        משום שעם הדיבור על כך יוציא אותנו ממשפחת העמים;

·        משום שהדבר נותן הכשר לאויבינו להנחית עלינו את המכה השנייה באותו הנשק;

·        משום שאם הצלחנו למנוע את הברחתו מתחום הרצועה של החייל החטוף/שבוי גלעד שליט, גם הוא יהיה בין המושמדים.

ובמלים אחרות: כל המדברים על “הרחבה”, על “בכל אמצעי” ועל כל כיוצא באלה, מכירים את המושג “מגבלות הכוח”, אבל זה לא מפריע להם לקשקש.

לא, אני לא שולל את זכותה של האופוזיציה – כולל האופוזיציה הפנים-קואליציונית – “לדבר במקום לעשות”, וחופש-הביטוי כולל גם את החירות לבטא דברי-איוולת, אבל הוא לא הופך דברי-איוולת לדברי-חוכמה.

כיצד אתרגם לעברית את הביטוי “masters of war“? אחרי התלבטות הגעתי למסקנה ש”כוהני המלחמה” יהיה התרגום המתאים ביותר.

לכל מחרחרי-המלחמה, מוקדש בזה שירו זה של בוב דילן, איתו הזדהו, בשנות הסיקסטיז, צעירי הימין והשמאל גם-יחד:

Masters Of War

Bob Dylan

Come you masters of war
You that build all the guns
You that build the death planes
You that build the big bombs
You that hide behind walls
You that hide behind desks
I just want you to know
I can see through your masks

You that never done nothin’
But build to destroy
You play with my world
Like it’s your little toy
You put a gun in my hand
And you hide from my eyes
And you turn and run farther
When the fast bullets fly

Like Judas of old
You lie and deceive
A world war can be won
You want me to believe
But I see through your eyes
And I see through your brain
Like I see through the water
That runs down my drain

You fasten the triggers
For the others to fire
Then you set back and watch
When the death count gets higher
You hide in your mansion
As young people’s blood
Flows out of their bodies
And is buried in the mud

You’ve thrown the worst fear
That can ever be hurled
Fear to bring children
Into the world
For threatening my baby
Unborn and unnamed
You ain’t worth the blood
That runs in your veins

How much do I know
To talk out of turn
You might say that I’m young
You might say I’m unlearned
But there’s one thing I know
Though I’m younger than you
Even Jesus would never
Forgive what you do

Let me ask you one question
Is your money that good
Will it buy you forgiveness
Do you think that it could
I think you will find
When your death takes its toll
All the money you made
Will never buy back your soul

And I hope that you die
And your death’ll come soon
I will follow your casket
In the pale afternoon
And I’ll watch while you’re lowered
Down to your deathbed
And I’ll stand o’er your grave
’Til I’m sure that you’re dead

כמה דם צריך עוד להישפך?

תגידו, תגידו … כבר נמאס לכם מהפסקת-האש?

השחץ, היוהרה, ודברי הרהב ממלאים פיהם

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר