טל מארחת את קימקא: שאלת-תם בעניין יחסי עורך-דין ולקוחתו

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/46557
 
קימקא שמחה ניר, עו”ד 30.10.2006 06:25

אל תכבול את עצמך אלי

 

בין עורך-דין לבין לקוחתו – שניהם פנויים – נרקם קשר רומנטי אגב טיפולו בענייני התעבורה שלה. האם היה בקשר הזה, בנסיבותיו הנתונות, משום עבירת-משמעת?

טל מארחת את קימקא:

שאלת-תם בעניין יחסי עורך-דין ולקוחתו

ראובן ולאה הם עורך-דין ולקוחתו.

ראובן אינו עוסק בדיני אישות, או בכל תחום המתקרב לתחום הזה, וההיכרות ביניהם נולדה בעקבות עצת ידיד – עורך-דין גם הוא – אשר הפנה את לאה למשרדו של ראובן, לצורך טיפול בענייני התעבורה שלה.

ראובן ולאה שניהם פנויים.

לאחר משפט שנמשך כחמש ישיבות זוכתה לאה מהעבירה בה הואשמה, בתיק אשר מלכתחילה נראה אבוד לחלוטין, ולאות הוקרה היא הזמינה את ראובן לארוחת-ערב לאור נרות, במסעדה יוקרתית.

הגם שהארוחה הייתה מפוארת ודשנה, סברה לאה כי אין בכך הבעת-הוקרה מספקת לעמלו של ראובן, ולקראת סיומה של הארוחה היא ביקשה, בחיוך מתוק על שפתיה, להזמין את ראובן לדירתה.

ראובן היסס קלות, אם לקבל את ההזמנה. אמנם הוא הכיר את החלטתה של ועדת האתיקה של הלשכה, אשר הכשירה יחסים בין עורכי-דין ללקוחותיהם, אם אין בהם משום כפייה או ניצול-לרעה, אבל הוא גם קרא את טל רבינוביץ’ ואחרים, וידוע ידע כי ההחלטה הזאת, כל הזאבים צרין עליה מכל עבר.

לאה, בראותה את היסוסיו של ראובן, הוציאה מפית נייר מן הדיספנסר שעל שולחנם, וחתמה לראובן הנדהם על הצהרה שהכל נעשה ביזמתה, ומרצונה הטוב והחופשי, ועם בוקר הם פנו כל אחד לעיסוקיו – ולא בפעם האחרונה.

בזיכוי המרשים הזה לא נסתיימו יחסי עו”ד-לקוח בין ראובן ללאה, כי היה לה עוד תיק תעבורה בטיפולו, אם כי תיק “קטן” בהשוואה לתיק הראשון, ולא למותר לציין כי בקשר הרומנטי שביניהם לא ביקשה לאה “לחסוך” שכר-טירחה, משום שהיא שילמה לראובן מראש על הטיפול בשני התיקים, עוד כאשר איש משניהם לא חלם על הקשר הרומנטי אשר עתיד היה להירקם בין השניים – בתחילה במחשך, ובהמשך – לאור היום.

זמן קצר לאחר סיום הטיפול בתיק השני – גם הוא בהצלחה – קיבלה לאה ממעבידה הצעה שאי אפשר לסרב לה: שליחות מטעם העבודה לחו”ל, לארבע שנים – עם אופציה להארכה.

אל תכבול את עצמך אלי, אמרה לאה לראובן, עת נפרדו בחיבוק אצל ביקורת הגבולות.

אל תכבול את עצמך אלי, מלמל ראובן, מוחה את דמעתו למראה המטוס הנוסק, לנוכח השקיעה.

אל תכבול את עצמך אלי, חזרה לאה ומלמלה, מוחה דמעה מול השדות המוריקים-מאפירים, הצונחים מתחת לרגליה, בדמדומי-ערב.

ועכשיו החלק המותח …

היגיון הימים הללו מזמין, בהמשך, את לאה לאיים על ראובן שאם הוא לא ייתן לה 200 אלף דולר, היא תתלונן עליו בלשכת עורכי-הדין, ואם החלטתה של ועדת האתיקה תעמוד בעינה היא תפנה אל הקובל הממשלתי, ואף תעתור לבג”ץ, אם יהיה בכך צורך.

אבל לא, קוראים יקרים. גם זה לא קרה, והשניים המשיכו לשמור על קשר, בעיקר בדואר האלקטרוני, והיו מברכין זה את זה בחגים ובימי ההולדת כפי שנוהגין האוהבים אשר פרידתם הייתה sealed with a kiss – וכך הווה גם כאשר שניהם כבר מצאו להם בני זוג.

אבל, כדאמרינן, לפעמים החגיגה נגמרת, וכך הווה יום אחד, כאשר שמעון, מתחרהו של ראובן, אשר הצלחתו של ראובן הייתה לצנינים בעיניו, החליט לחסלו, והגיש נגדו תלונה על יחסים אינטימיים על לקוחה. התנהגות שאינה הולמת עורך-דין, ופגיעה בכבוד המקצוע.

כיצד ידע שמעון על היחסים בין ראובן ולאה? הוא שמע עליהם מכלי שני או שלישי, ובלשכת עורכי-הדין זה מספיק כדי להעיף עורך-דין לצמיתות מהמקצוע.

מתוך הנחה שהעובדות אכן ניתנות להוכחה – האם לתלונתו של שמעון כנגד ראובן יש, מבחינה נורמטיבית, ידיים ורגלים?

 



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר