מכתב גלוי לערן שנדר

מכתב גלוי לערן שנדר


נרי אבנרי 08.09.2006 11:11
מכתב גלוי לערן שנדר


אני לא מקנא בך. אין לי ספק, שאילו גורלו של אדם שאני חפץ ביקרו, היה מונח על שולחני, שנתי הייתה נודדת בלילות. המאמץ למצוא את שביל הזהב, בין הרצון שלי לעשות איתו חסד, לבין החובה הציבורית שלי- הייתה קורעת אותי.



נקודת המוצא שלי היא, שאתה אחד ממשרתי הציבור, ואני אחד ממקבלי השירות. מכאן פנייתי. קראנו בעיתון, שעסקת הטיעון עם הנהג הדורס עו”ד דורי קלקסבלד, הונחה על שולחנך. גם אם לא- בסוף המילה האחרונה צריכה להיות שלך.

אני לא מקנא בך. אין לי ספק, שאילו גורלו של אדם שאני חפץ ביקרו, היה מונח על שולחני, שנתי הייתה נודדת בלילות. המאמץ למצוא את שביל הזהב, בין הרצון שלי לעשות איתו חסד, לבין החובה הציבורית שלי- הייתה קורעת אותי.

ובכל זאת, אם אמון הציבור בפרקליטות חשוב לך, אני מצפה ממך, שתתגבר על הקושי האמוציונאלי, ותתנגד לכול קומבינה שתכליתה: הקלה עם הנאשם. זוהי חובתך. אל יובן מדבריי שאני צמא לדמו של מר קלקסבלד. להיפך: אין לי ספק שאפילו אדם חזק עשיר, ומפורסם- יתקשה לשאת על מצפונו את הידיעה שהוא הרג (גם אם בשוגג) אם צעירה, ובנה הקטן.

שני דברים מעניינים אותי. הראשון: אסור שאמון הציבור במערכת ירד עוד. הגעתם לקו האדום מר שנדר. עסקת טיעון עם אדם חזק שהרג אנשים חלשים, תתפרש בעיני רבים כקומבינה שמקורה בתחושה ש”כולם שווים בפני החוק, למעט שכבה דקה של בעלי דם כחול”. אתה יודע מר שנדר, שרבים מהפריפריה בטוחים, שמערכת הצדק מפלה לטובה “מיוחסים”. ואם כך בפריפריה, על אחת כמה וכמה (במקרה דנן) בקרב עולי מדינות חבר העמים.

 

והדבר השני: אני חושש מתקדים. מקובל בבתי משפט שפרקליטים של נאשמים “שולפים” תקדימים, כדי להשיג ללקוח שלהם עונש יותר קל. מתוך הנחה  שתיאור התאונה, כפי שהופיע בתקשורת נכון- דורי קלקסבלד אשם בתאונה, גם אם יגידו לי שאדם הוא בחזקת חף מפשע, עד שביהמ”ש יפסוק אחרת.

הסיטואציה מדברת בעד עצמה: נהגת צעירה, ממתינה בצומת ברמזור אדום, כנראה ניצלה את השניות שהרמזור העניק לה כדי לצחוק קצת עם הבן שלה – פתאום שניהם מתים!!! אין בנאדם בעולם שיאשים אותה במותה, ואין אדם בעולם (למעט שופטים) שזקוק להודאת הנאשם- כדי לפסוק את פסיקתו.

בתקופה האחרונה, צרכני התקשורת נחשפים ליחצנים של חשודים ידועים, כשבפיהם סנגוריה על שולחיהם, תוך הדגשת “חזקת החפות”. המאמץ הזה, יש לו תכלית: לתקוע בתודעתנו, שעל פי כללי המשחק, אדם הוא בחזקת חף מפשע, עד שלא הוכחה אשמתו בביהמ”ש. זה נכון, אבל.

זאת הזדמנות לומר כמה מילים בנושא (אני לא משפטן). ובכן, חזקת החפות, אין פירושה “עולם כמנהגו נוהג”. מדובר בפרוזדור, שהחשוד צועד בו בדרך אל זיכוי מוחלט (סליחה טעינו!), או כתב אישום. בזמן הצעידה בפרוזדור, החשוד חייב לקבל עליו הגבלות. למשל, חשוד בפדופיליה מבחינה משפטית עדיין זכאי (עוד אין כתב אישום), ולמרות זאת, אף הורה לא יסכים שהחשוד ימשיך באותו עיסוק ובאותו מקום שממנו הגיעו התלונות.

 

לסיכום מר שנדר, אל תיתן ידך לעסקת טיעון. מבחינת המערכת, נאשם מפורסם הוא הזדמנות נדירה להוכיח, שעדיין מקפידים אצלנו על העיקרון “כולם שווים בפני החוק”.  חובת ההוכחה עליך…



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר