הגבהת גדר כעבירת בנייה

הגבהת גדר כעבירת בנייה

ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא
04.06.2006 06:03
הגבהת גדר כעבירת בנייה


האשימו אותך בבנייה ללא היתר? שווה לבדוק את הנסיבות בעיני מומחה



מקרה שאירע: דייר רכש דירה בקומת קרקע בבית משותף, שצמודה לה גינה. אמנם הגינה הייתה מוקפת בגדר בנויה, אך נמוכה מדיי לטעמו של הרוכש, ולכן הוא הוסיף והגביה את הגדר בחומרים קלים.

אמנם אף שכן לא התלונן בגלוי על הגבהת הגדר, [שמא הייתה תלונה בסתר], אך “מדינת ישראל, ע”י השירות המשפטי של עיריית תל אביב-יפו, המחלקה הפלילית” הגישה נגד הדייר כתב אישום פלילי בו תביעה כי יהרוס את הגדר שבנה וישלם כפל אגרה. כל זאת בגלל שבניית הגדר נעשתה ללא היתר בנייה.

 אין חילוקי דעות כי בנייה של גדר טעונה היתר בנייה; אמנם די בהיתר לעבודה מצומצמת, אך עדיין חלה חובה להגיש בקשה ולבנות רק לאחר אישורה. [ב”תקנות התכנון והבנייה (היתר לעבודה מצומצמת) תשס”ג – 2003″, תקנה 2 (7) נאמר כי לגבי “גדר שצידה הגבוה ביותר אינו עולה על 150 ס”מ” – אפשר להגיש בקשה לעבודה מצומצמת, ומן הסתם גדר גבוהה יותר טעונה הגשת בקשה רגילה להיתר בנייה].

 הדייר לא הגיש כל בקשה להיתר בנייה לגבי הגדר שבנה.

 בבואו להתייעץ עמי, ביקשתי לעיין בתוכניות המכר ובתוכניות היתר הבנייה, ואכן באחת מתוכניות היתר הבנייה נרשם בקו גבול החלקה “גדר בנויה + גדר רשת”. משמע, הקבלן שמכר את הדירה ביצע את הגדר הבנויה, ואף שקיבל היתר לבנות מעליה גם גדר רשת, לא בנה אותה. במצב דברים זה, זכאי הדייר לבנות את הגדר בעצמו – מבלי שיזדקק להיתר בנייה נוסף, וכה נפסק:

 בית משפט לעניינים מקומיים תל אביב

ב / 18589/05

בפני: שופט: אריה שרעבי                                                               תאריך: 21/05/2006

 

בעניין:               מדינת ישראל – המאשימה

 

                                    נגד

 

                        מעוז חן – הנאשם

 

נוכחים:  ב”כ המאשימה: עו”ד גב’ רובינשטיין

            הנאשם בעצמו

 

החלטה 

אני סבור שכתב האישום דנן אינו מעיד על כל אינטרס ציבורי לקיומם (של) הליכים פליליים כנגד הנאשם ותמוהה בעיני על שום מה ולמה יצא קצפה של המאשימה “בבנייה” המינורית שביצע הנאשם ואשר מתוך התמונה עולה בבירור כי הגבהת הגדר ב- 70 (ס”מ) אינה פוגעת בכל אינטרס ציבורי.

 נראה לי כי יש במעשה שעשה הנאשם משום זוטי דברים.

 

מה גם שעל פי היתר הבנייה המקורי היה הנאשם רשאי לבנות גדר רשת מעל גדר האבן כפי שזה עולה מתוך השרטוט נ/2 . נכון אמנם כי הנאשם הגביה את הגדר בעץ ולא ברשת אך לטעמי אין כל נפקות ממשית למעשה זה של הנאשם באופן שיביא לנקיטת הליכים פליליים נגדו.

שוכנעתי גם מדברי הנאשם כי בניית הגדר מעץ תאמה ותואמת את ציביון הבניין, וספק בעיני אם מאן דהוא מהשכנים הגרים בבניין יתלונן או עשוי להתלונן על אותה הגבהה שביצע הנאשם.

יצוין כי ברשימת עדי התביעה לא מצאתי עד אשר מתגורר בבניין ויש לו טרוניה כלפי מעשה הנאשם. התוצאה היא שניהול משפט מסוג זה ובעניין זה, הינו מהווה בזבוז זמנו של בית המשפט ואשר עדיף שיתעסק בדברים קצת יותר רציניים מאשר הגבהה של גדר.

 

אשר על כן ולאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול כתב האישום.

ניתנה היום כ”ג באייר תשס”ו, (21 במאי 2006), במעמד הצדדים.

 

                                                                                    אריה שרעבי – שופט.

 

 

מהן המסקנות מפסק הדין?

 ביקורת בית המשפט ברורה ולא טעונה הסבר נוסף. ההמלצה היא כי בכל מקרה של הגשת כתב אישום על ידי רשויות התכנון וזרועותיהן, ייבחן כתב האישום על ידי מומחה, ויובהר, כי במקרים לא מעטים בירור כזה נשא פרי ומנע עגמת נפש והוצאות מיותרות.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר