יהונתן הקשקשן (2) – איפה ההגיון? על איזו “הפסקה” אדוני מדבר?!

יהונתן הקשקשן (2) – איפה ההגיון? על איזו “הפסקה” אדוני מדבר?!

שמחה ניר, עו”ד
01.05.2006 15:34
הפסקת הדיון

הפסקת הדיון


נאשם לא-מיוצג מקבל מבית המשפט הזמנה לשלב ההוכחות, והוא נותן לעורך-דינו ייפוי-כח אשר תחילת תוקפו באותו השלב. עורך הדין מייצג את שולחו נאמנה עד לסיום המשפט, אבל לשכת עורכי-הדין טוענת שהוא “הפסיק” את הדיון ללא רשות בית המשפט…



יהונתן הקשקשן (2): איפה ההגיון? על איזו “הפסקה” אדוני מדבר?!

נאשם לא-מיוצג מקבל מבית המשפט הזמנה לשלב ההוכחות, והוא נותן לעורך-דינו יייפוי-כח אשר תחילת תוקפו באותו השלב, כמצויין בהזמנה, עורך הדין מייצג את שולחו נאמנה עד לסיום המשפט, אבל לשכת עורכי-הדין טוענת שהוא “הפסיק” את הדיון ללא רשות בית המשפט. מה יפסקו על כך השופט יהונתן עדיאל וחברותיו, איילה פרוקצ’יה ומרים נאור?

אישה בחודש השני להריונה מגיעה לרופא גינקולוג, והוא מטפל בה בנאמנות ובמסירות כל משך ההריון, ועד הלידה – כולל הלידה.

לאחר מכן מגישה הפרקליטות נגד הרופא כתב-אישום על … הפסקת-הריון בלתי חוקית.

וכל כך למה? משום שהוא התחיל לטפל בה רק מהחודש השני להריון …

נשמע נלעג? נשמע קישקוש? חכו-חכו!

נאשם לא-מיוצג מקבל מבית המשפט הזמנה לשלב ההוכחות של המשפט, ולצורך כך הוא נותן לעורך-דינו יייפוי-כח אשר תחילת תוקפו באותו השלב, כמצויין בהזמנה. במלים אחרות: ייפוי-הכח תואם בדיוק-בדיוק את ההזמנה למשפט.

כמובן שעורך-הדין לא יכול היה לייצג את הנאשם בשלב הקודם לשלב ההוכחות (קרי: שלב ההקראה), וזאת משום שהוא – עורך-הדין – “נכנס לתמונה” כאשר שלב ההקראה כבר היה “נחלת העבר”, בדיוק כשם שרופא-הנשים לא יכול היה לטפל באישה כשהיא הייתה בחודש הראשון להריונה, כאשר היא הגיעה אליו רק בחודש השני.

עורך הדין מייצג את שולחו נאמנה עד לסיום המשפט, אבל לשכת עורכי-הדין טוענת שהוא “הפסיק” את הדיון ללא רשות בית המשפט.

סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982, זה לשונו:

17. הפסקת ייצוג של סניגור

(א) סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט ; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.

מטרתו של הסעיף הזה ברורה: לאפשר קיום המשפט ברציפות, ולמנוע כל מיני “תרגילים”. הסעיף הזה בעייתי בפני עצמו, למשל, כאשר הנאשם מפסיק לשלם את שכרו של הסניגור, ולא ברור כיצד החובה להמשיך ולעבוד בחינם מתיישבת עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועם חוק יסוד: חופש העיסוק, אבל, לעת הזאת, נשאיר את השאלה הזאת בצריך-עיון, ולצורך הדיון כאן נניח שהסעיף הזה הוא אכן “חוקתי”.

במקרה בו עסקינן מתייצב עורך הדין בבית המשפט, מגיש לשופט את ייפוי-הכוח, שהוא, כאמור, תואם בדיוק-בדיוק את ההזמנה למשפט, ומייצג את הנאשם ברציפות עד תום המשפט. לצורך הדיון נצא מהנחה נוספת, אשר לא נשללה בפסק-הדין בו עסקינן: הסניגור מצליח להוציא את הנאשם זכאי – כנגד כל הסיכויים.

האם התייצבות למשפט עם ייפוי-כוח “מכאן ואילך” יכולה להיחשב כ”הפסקת הייצוג”? הלשכה טוענת כי זו אכן “הפסקת ייצוג ללא רשותו של בית המשפט”.

אומר על כך השופט יהונתן עדיאל, שופט-בפועל של בית המשפט העליון, בקבלו את עמדת הלשכה, כשהוא מצטט מפסיקה קודמת של בית המשפט העליון (בג”ץ אבי יצחק נ’ השופט יעקב צמח המפורסם):

“הוראתו של סעיף 17(א) מחייבת אפוא סניגור שלא לקבל על עצמו ייצוג נאשם במשפט פלילי אלא אם זה למשפט כולו; קבלת ייצוג ל’קטע’ של משפט בלבד או הפסקת ייצוג לפני סיום המשפט טעונות רשות מבית המשפט …

מקום שנאשם מינה לעצמו סניגור על מנת שייצג אותו במשפט והמשפט החל – אין הייצוג נפסק כל עוד המשפט נמשך, אלא ברשותו של בית המשפט; והגבלות בייפוי הכוח בהקשר זה הינן חסרות תוקף, ללא רשותו של בית המשפט… במשפט פלילי אין ייצוג למקוטעין, אלא – למשך המשפט כולו עד לסיומו…” (שם, בעמ’ 88-87, ההדגשה במקור).

ומוסיף משלו:

“… על כן, הגבלת הייצוג לקטעי משפט או להפסקתו במשך הדיון היא אפשרית רק אם התקבלה רשות בית המשפט לכך … . לפיכך, סנגור אינו רשאי להפסיק את ייצוגו של הנאשם או להגבילו, שלא ברשות בית המשפט. באופן זה מוגן האינטרס של טובת הנאשם בקבלת ייצוג עקבי ומתמשך…”.

ואני שואל: איזו “הפסקה” מצא כאן כבוד השופט, איזה “ייצוג למקוטעין” ואיזו פגיעה הייתה כאן בייצוג ה”עקבי ומתמשך”?

ואיזו “קבלת ייצוג ל’קטע’ של משפט בלבד” יש כאן?!

וכיצד יכול הסניגור לקבל על עצמו ייצוג ב”קטע של המשפט” אשר הסתיים עוד לפני שהוא, הסניגור, “נכנס לתמונה”?

ומה יעשה נאשם אשר השכיל לחפש ייצוג משפטי רק אחרי ה”הקראה” (תופעה נפוצה מאוד, בעיקר בתיקי תעבורה), כאשר כל עורך-דין אליו יפנה מסתכן בדין משמעתי?!

ומעל לכל: מה הקשר הלוגי בין קבלת הייצוג בשלב מאוחר יותר של המשפט לבין סעיף 17(א) הנ”ל, ולבין בג”ץ אבי-יצחק, שם הסניגור התחיל בפנים ורצה לגמור בחוץ, ואילו במקרה דנן הסניגור התחיל בחוץ וגמר בפנים?!

לדעתי הענייה, עם “לוגיקה” כזאת הוא לא היה עובר אפילו את הקדם-מכינה לפקולטה למשפטים, אבל יהונתן עדיאל עוד מציג את מועמדותו לכהונה-של-קבע בבית המשפט העליון!

ומה עושות חברותיו להרכב – אם-בית-הדין איילה פרוקצ’יה וחברתה מרים נאור?

הן חותמות כל אחת על ה“אני מסכימה”…

 

המלצות היום:

תלונה לנציבה על השופט יהונתן עדיאל: גם מושחת, גם טיפש, גם נלעג

יהונתן הקשקשן – מה עניין סמל המדינה ודגל הלאום לתלונה על שופט?



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר