“בעיני מומחה”

“בעיני מומחה”

ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא
בן עזרא – תכנון וייעוץ 17.01.2006 14:43
הכה את המומחה

הכה את המומחה


יש מומחים, שלצערי עליי לקבוע כי אינם מיעוט מבוטל, אשר מצמצמים בכוונה את הביטוי למומחיותם ברגע שהם מקבלים מינוי כמומחים מטעם בית המשפט. אלה כוללים בחוות הדעת שלהם במקרה הטוב רק את מה שהם רואים, ככל אדם אחר שאינו מומחה, או את מה שמראים להם, ללא כל יזמה אישית, ללא כל רצון או מודעות לתפקידם, ותוך צמצום מרבי של חוות דעתם.



לקוח של משרדי, אשר על פי הזמנתו נערכה בדירתו בדיקת ליקויים ואי התאמות והוצאה חוות דעת מקצועית המתעדת את הממצאים העובדתיים והמקצועיים בקשר לליקויים, רצה בשלב מסוים, לאחר שנואש מהסיכוי שהקבלן יתקן את הדרוש תיקון, לבצע בעצמו ועל חשבונו את העבודות הדרושות לשם ביטול הליקויים בדירה. אלא שהוא חשש לעשות כן, שמא בבוא העת, כאשר יגיע לדירה מומחה מטעם בית המשפט, הוא יגלה דירה נטולת ליקויים ולכן לא יוכל לקבוע מהם הליקויים ומהן עלויות תיקוניהם. 

חשש זה מוצדק לחלוטין מבחינת רמתה הירודה של חוות דעת שכיחה מטעם מומחה בית המשפט;  

חשש זה הוא בלתי מוצדק לאור תפקידו ויכולותיו במקצועיים של מהנדס או אדריכל כלשהו. 

חשש זה מוצדק לחלוטין לאור הרמה הירודה השכיחה של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט; 

חשש זה של הלקוח, שמא המומחה לא ישכיל לאתר את הליקוי שכבר בוטל, היה יכול להיות בלתי מוצדק ובלתי סביר, לו היה מומחה בית המשפט משתמש בידע המקצועי שלו ובתבונה בה ניחן. 

 יש מומחים, שלצערי עליי לקבוע כי אינם מיעוט מבוטל, אשר מצמצמים בכוונה את הביטוי למומחיותם ברגע שהם מקבלים מינוי כמומחים מטעם בית המשפט. אלה כוללים בחוות הדעת שלהם במקרה הטוב רק את מה שהם רואים, ככל אדם אחר שאינו מומחה, או את מה שמראים להם, ללא כל יזמה אישית, ללא כל רצון או מודעות לתפקידם, ותוך צמצום מרבי של חוות דעתם.

לדוגמא:
המומחה מובל על ידי התובע, ורושם בחוות דעתו רק את מה שכל אחד רואה ומבין: סדק כאן, כתם שם, ריצוף לקוי, קיר עקום וכיוצא בזה. המומחה מדלג על ליקויי איטום העלולים בוודאות לגרום לרטיבות בדירה, כל עוד אינו מבחין בכתמי הרטיבות או בטפטוף מים לתוך הדירה, וגם באלה הוא ממתין לכך שיראו לו את הנזק התוצאתי. 
 

עוד דוגמא:
הדיירים ביצעו תיקונים או שינויים בדירה, ותוך כדי כך בוטלו ליקויי בנייה ואי התאמות עד לבלי הכר. 
 

האמנם במקרה כזה המומחה צריך להסתפק באמירה כגון “הליקוי הנטען לא נחזה. אין ערך כספי” או אמירה דומה? 

מומחים רבים נוהגים כך, והרי לו לזה היה מצפה בית המשפט, לא היה צריך כלל למנות מומחה ויכול היה בית המשפט להסתפק בכל עד מכל תחום. הרי למומחה המעמיק, יש דרכים רבות לאתר ליקוי שתוקן ולקבוע את עלות התיקון, כגון: על ידי בדיקת דירות אחרות שתכנונן וביצוען זהה או לפחות דומה, על ידי השוואה לתוכניות, על ידי סימנים באתר, ועוד בהתאם לנסיבות. 

בעניין זה ראוי ללמוד מפסק דינה של השופטת הלמן אסתר, ת”א 87/94 אוורבוך ואח’ נ’ שיכון ופיתוח בע”מ ואח’, בית המשפט המחוזי בנצרת, פסק דין מיום 5 לדצמבר 2005. בית המשפט פסק: 

“הנתבעת הצביעה בין היתר על העובדה כי חלק מן התובעים סרבו לאפשר ביצוע התיקונים:
א.   
ב.
….
…. 

ו. …הכניסה לבית שופצה על ידי הדייר והוא אינו זכאי לפיצוי עבור הליקויים אם היו בה, משאלה לא הוכחו. 

הדייר פירק את הגמלונים ואת גג הרעפים וזוכה בפיצוי יחסי בגין מרכיב זה. גם לוחות הגבס פורקו ותוקנו והדייר לא קיבל פיצוי עבור מרכיב זה….. 

אין מקום להפחית מן הפיצוי המגיע לדיירים אלה”. 

לאמור, אמנם, כנטען על ידי הנתבעת, הדיירים שינו לבלי הכר את הכניסה לבית, את הגג ואת המחיצות, ובבוא מומחה בית המשפט לבצע את הבדיקה הוא לא ראה שום ליקוי בכל מרכיבים אלו, אך טענת הנתבעת כי לכאורה פריטים אלו, לא נחזו כי שונו ותוקנו על ידי התובעים, לא מזכים את התובעים בפיצויים כספיים כמו שאר הדיירים שלא שינו דבר בדירה והשאירו את הליקויים כעדות חיה שהוצגה בכל כיעורה בפני מומחה בית המשפט, היא טענה שלא התקבלה. בית המשפט דחה זאת ופסק פיצויים גם למי ששינה במהלך שנות קיום המשפט, ואפילו לפני בדיקת מומחה בית המשפט, את הדירה. 

לא מדובר בליקויים שכביכול אי אפשר להוכיח קיומם בעבר מפני שאינם בנמצא; מדובר בליקויים העוברים כחוט השני בכל הדירות שבפרוייקט, עם הבדלים זניחים בין דירה לדירה, והניתנים לשחזור בעיני מומחה הבודק דירות נוספות באתר.

גם כאשר גישתו של המומחה היא לנקוט ב”ראש קטן” ולהתעלם ממה שהוא לא רואה – עדיין השופט מוסמך וצריך לבחון את דעתו של המומחה בביקורתיות ולהשלים בשיטת “ראש גדול” את מה שהחסיר המומחה, כפי שנעשה בפסק הדין הנ”ל.

עולה השאלה – מהו הטעם, מהי הסיבה לכך שמומחים שונים המקבלים מינוי כמומחי בית המשפט לא מתאמצים לתת חוות דעת מקצועית מהימנה?

יש לכך מספר סיבות משוערות:

א.     המומחה במקרה כזה סבור שיש לו גיבוי מהשופט וכל מה שיפסוק – גם יתקבל, לפיכך, כאשר מדובר במומחים עם רקע של עבודה מקצועית עבור קבלנים ויזמים [זהו הרקע הנסיוני של רוב המומחים] – נטיית לבם היא לטובת הקבלן ונגד הדייר.

ב.     יתכן קיומו של שיקול זר – לקבל עבודה מהקבלן. ברור שהדייר לא מהווה מקור לפרנסה עבור המומחה.

ג.      התרפסות בפני עתירי הממון ומציאת חן בעיניהם.

ד.     אי הבנה של תפקיד המומחה.

ה.    קיצור הליכי חוות הדעת.

לסיום ייאמר כי ראוי שהמומחה הממונה על ידי בית המשפט ישתדל להאיר את עיני בית המשפט במומחיותו גם כשהמצב מורכב, מסובך, נסתר, ודרוש לשחזר ולהעריך. ככלות הכול, חלק מתפקידו של המהנדס הוא הערכה מקצועית של עלות פרוייקטים גם כאלה שטרם נבנו ואף טרם תוכננו… 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר