לשכת עורכי-הדין, בחירות 2007 – יריית-הפתיחה: דמי-חבר אפס!

לשכת עורכי-הדין, בחירות 2007 – יריית-הפתיחה: דמי-חבר אפס!

קימקא
שמחה ניר, עו”ד 03.09.2005 06:17
איפה הכסף?

איפה הכסף?


לשכת עורכי-הדין, בחירות 2007 – יריית-הפתיחה: דמי-חבר אפס! עורך דין: האם אתה יודע מה עושה הלשכה בכסף שלך (כ-1,000 ₪ לשנה)? היא לא עושה דבר למענך! עסקניה רודפי-השררה-והמעמד מגלגלים מאות מיליונים, צוברים נכסים ועושים עסקים, וגם – רבים ביניהם על עמדות-הכוח, ואתה, הפראייר, משלם ושותק! חשבת שתפקיד הלשכה הוא להגן עליך? טעית – ובגדול!!!



 

לשכת עורכי-הדין, בחירות 2007

יריית-הפתיחה:

דמי-חבר אפס!

עורך דין: האם אתה יודע

מה עושה הלשכה

בכסף שלך

(כ-1,000 ₪ לשנה)?

היא לא עושה דבר למענך!

עסקניה רודפי-השררה-והמעמד

מגלגלים מאות מיליונים,

צוברים נכסים ועושים עסקים, וגם –

רבים ביניהם

על שררה ומעמד, על עמדות כוח

על שליטה בהון ובנכסים

ואתה, עורך-הדין הפראייר,

משלם ושותק!!!

עורך דין: חשבת שתפקיד הלשכה הוא להגן עליך?

טעית – ובגדול!!!

כפי שאני מראה במאמר

הבלוף הגדול!!!

אשר נכתב בעקבות בעקבות בג”ץ חיים שטנגר נגד מוסדות הלשכה (בג”ץ 2334/02), חוק הלשכה קובע מהם תפקידיה של הלשכה, ומהן הפעולות שהיא “רשאית” לעשות.

 

סעיף 2 לחוק הלשכה, זה לשונו:

2. תפקידי הלשכה

הלשכה –

(1) תרשום מתמחים, מפקח על התמחותם ותבחנם;

(2) תסמיך עורכי-דין על-ידי קבלתם כחברי הלשכה;

(3) תקיים שיפוט משמעתי לחבריה ולמתמחים,

הכל בהתאם לחוק זה.

וסעיף 3 לחוק הלשכה, זה לשונו:

3. פעולות הלשכה שברשות

הלשכה רשאית, בין השאר –

(1) לחוות דעתה על הצעות-החוק בעניני בתי-משפט וסדרי-דין;

(2) לתת סעד משפטי למעוטי-אמצעים;

(3) לשמש בורר ולמנות בוררים;

(4) לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;

(5) לייסד קרנות-ביטוח, קרנות-פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;

(6) ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה;

(7) לעסוק בהוצאות ספרות משפטית.

 

טעם-הקיום של הלשכה, בעיני החוק, הוא, איפוא, להבטיח לציבור בכללותו שירותי עריכת-דין ברמה ראוייה, בין ע”י פיקוח על ההתמחות, בין ע”י הקפדה על רמתם של המתקבלים למקצוע, ובין ע”י “הורדתם מהכביש” של אלה אשר נתגלו כלא-ראויים לשרת את הציבור כעורכי-דין.

ואכן, עסקני הלשכה, בהגנתם על החובה להיות חבר-הלשכה של כל מי שרוצה לעסוק בעריכת-דין, מדגישים זאת שוב-ושוב – בעיקר כאשר מדברים על הוצאתו של הדין המשמעתי מידיה של הלשכה.

אבל “לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה”?

ירצו – יפעלו, לא ירצו – אכלת אותה!

והם אכן לא רוצים: האם אי-פעם פעלה הלשכה לפיטוריו של שופט? אם אי-פעם עמדה הלשכה לימינו של חבר-הלשכה בריבו עם שופט?

לא. זה מנוגד לאינטרסים של העסקנים!

והשאלה היא איזה אינטרס יש לך, עורך-הדין, לממן את הפעילות הזאת, ובמיוחד את –

משטרת המחנה

אשר דופקת אותך, עורך-הדין, במקום שתצא להגנתך?!

ועל כן, כפי שאומר שופט ביהמ”ש העליון מישאל חשין:

הציבור רוצה – שהציבור ישלם!!!

ובמלים אחרות: על השירות שמעניקה  הלשכה למדינה, שתשלם המדינה, קרי: משלם-המסים.

מה נשאר? “פעולות הלשכה שברשות”…

מה עושה הלשכה, בפועל, במסגרת “פעולות הלשכה שברשות”?

לכל אחד מאתנו יש דיעה בעניין זה, לפעמים שונה משל חברו, אבל השאלה היא –

לו היה הדבר בידיך, האם היית תורם

1,000 ש”ח לשנה

לפעולות האלה?

התשובה היא, כמובן, שלילית.

יכול להיות שיש לך עניין בהגנה על ענייניך המקצועיים (סעיף 3(4) לחוק), אבל, כמי שמממן במיסיו את הסניגוריה הציבורית, אין לך עניין במתן סעד משפטי למעוטי-אמצעים (סעיף 3(2));

יכול להיות שיש לך עניין בחיווי דעת על הצעות-החוק בעניני בתי-משפט וסדרי-דין (סעיף 3(1) לחוק), אבל אין לך עניין בבוררויות (סעיף 3(3));

יכול להיות שיש לך עניין בקרנות-ביטוח, קרנות-פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה (סעיף 3(5) לחוק), אבל אין לך עניין בהוצאת ספרות משפטית (סעיף 3(7));

וכן הלאה, וכן הלאה, ויכול להיות שאין לך עניין באף אחד מהנושאים האלה, ואתה גם מעדיף לדאוג לענייניך בעצמך …

במיוחד אמורים הדברים כאשר כל הפעולות האלה הן רק “פעולות שברשות”, ואם הלשכה רוצה לקחת ממך כסף, אבל לא רוצה לעסוק דווקא בעניינים המעניינים אותך, אי אפשר לאכוף אותם עליה.

והתוצאה היא שאתה נאלץ, מכיסך, לממן פעולות שאינן מעניינות אותך, ולא מקבל שום דבר בתחומים היקרים ללבך.

מה הפתרון לכך?

עורכי-דין המעוניינים בנושאים מסויימים יקימו, כרצונם, עמותות וולונטאריות, ואלה תקויימנה מדמי-החבר אשר תגבינה מחבריהן – ובא לציון גואל!

אמור מעתה:

לנו, עורכי-הדין, אין כל אינטרס לממן – לא את פעולות-החובה של הלשכה ולא את “פעולות הלשכה שברשות”.

ועל כן אני קורא לבטל את דמי-החבר של הלשכה, ובמלים אחרות:

דמי-חבר אפס!

ומה עם נכסי הלשכה?

כפי שראינו לעיל, עסקני הלשכה מגלגלים מאות מיליונים, וצוברים לא רק כוח, מעמד ושררה, אלא גם נכסי-עתק – ורבים גם על השליטה בהם.

המאבקים בין עסקני הלשכה הולידו את אחת הפרשות המכוערות ביותר בתולדות הלשכה:

פרשת עידן סובול

לא, אני לא רוצה להיכנס כאן לשאלה מי הצדיק ומי הרשע בפרשה הזאת, ואם סובול בדין הורשע, או שהרשעתו והמאסר שנגזר עליו הם חלק מהסימביוזה שבין הלשכה למערכת המשפט, ומהתלות של השופטים בנציגיה של הלשכה בוועדה לבחירת שופטים.

אני לא נכנס לזה כאן, כי לצורך הדיון הזה די לנו בכך שכל הפרשה נובעת ממאבקי-הכוח האלה, אשר, מצדם, נובעים מצבירת-הנכסים על ידי הלשכה, ומהאינטרס לשלוט בהם.

והפתרון לרעה-החולה הזאת:

למכור את נכסי הלשכה!

לחלק את הפדיון בין חברי הלשכה,

אשר מכספם נרכשו הנכסים האלה,

ולהתחיל מבראשית!

(וצנוע יותר!!!)

די לשררה, די למאבקי-הכוח,

די לשחיתות!!!

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר