הוד מעלתו האספסוף

הוד מעלתו האספסוף

ד”ר ישראל בר-ניר
27.08.2017 08:42
הוד מעלתו האספסוף


על ההפגנות בעניין נתניהו: א. המלכוד של מנדלבליט; ב. אשם מחוסר הוכחות



הוד מעלתו האספסוף

על ההפגנות בעניין
נתניהו: א. המלכוד של מנדלבליט; ב. אשם מחוסר הוכחות

ד”ר ישראל בר-ניר

בן 78 שנים אנוכי היום (15.6.2017), צעיר, בריא
ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה
!

רובינשטיין אליקים הנבל, אלוהים גאל את בתך שרי מייסוריה – עכשיו תורך!

למדור
החדש: שופט השבוע

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית
ומתעב אותה

“יש
ג’ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם”

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת
ה”הוצאות”

זה
יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב
תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הוד מעלתו האספסוף

א.   המלכוד של מנדלבליט

מזה כחצי שנה, בכל מוצאי שבת, מתקהל
אספסוף המונה כמה מאות, קרוב לוודאי אלפים, ליד ביתו של היועץ המשפטי, אביחי
מנדלבליט, ודורש מהיועץ להעמיד לדין את נתניהו. מארגני ההפגנות, שני נוכלים
מיומנים ביחסי ציבור, נעזרים בתקשורת אוהדת שכבר חרצה את דינו של נתניהו, על מנת
להסית את האספסוף שירד לחייו ולחייהם של בני משפחתו של היועץ עד שהוא יישבר ויענה
לדרישותיהם. האספסוף, כמו כל אספסוף, מצפה לראות ראשים מתגלגלים ונענה בהתלהבות
להסתה בתקווה שצפיותיו תתגשמנה.

להלן “היכרות” קצרה עם שני
העומדים בראש האספסוף.

האחד
מתואר ע”י עיתון “הארץ” במלים הבאות “עורך דין מזן חדש,
שעיקר מומחיותו בקשרים עם החזקים, במניפולציות תקשורתיות, בניהול קמפיינים אלימים,
בהגשת תביעות ענק ובעצירת תחקירים על שחיתויות פוליטיות של שועים ורוזנים”. בראיון
לאותו עיתון הוא אומר על עצמו “בעתיד יכניסו אנשים לבית סוהר על מעשים כמו
אלה שאני עשיתי
“.

באשר
לשני, להלן קטעים מתוך הפרופיל שלו כפי שהוא מופיע בעדות של פרקליטות המדינה: “שקרן
סדרתי, המכפיש במכוון את בנימין נתניהו ושרה נתניהו . . . השתמש שלא כדין ברכוש
המדינה וניסה להוציא כספים שאינם מגיעים לו . . . מסר מידע חלקי שעלול היה להטעות
את בית הדין . . . אין לו כל בעיה למסור נתונים שגויים ולדווח על שעות עבודה בהן
כלל לא עבד . . . הוא אינו דובר אמת ובקלות עומד בפני בית הדין ומוסר תשובות שאינן
נכונות . . . הוא החל במסע רדיפה נגד ראש הממשלה ורעייתו והכפיש את ראש הממשלה
ורעייתו בכלי התקשורת ללא כל הצדקה . . . הוא הפיץ בכלי התקשורת דברים קשים נגד
ראש הממשלה ורעייתו שנועדו לפגוע בשמם הטוב ובענייניהם הפרטיים
“.

הצמד הזה החליט לאכוף את רצונו על היועץ
המשפטי בעזרת אספסוף המתכנס ובא מדי שבוע להטריד אותו ואת בני משפחתו. לאחרונה צמד
המארגנים קבל חיזוק לפעילותו, בכך שלאספסוף הצטרף המועמד החדש לראשות הממשלה מטעם
מפלגת העבודה. זה מעביר את הנושא למישור חדש – מהרחוב למסדרונות השלטון. נניח לרגע
שמפלגת העבודה תזכה בבחירות והמועמד החדש יהיה ראש הממשלה. הוא יצטרך לעבוד עם
היועץ המשפטי ו/או עם זה שיחליף אותו. האם בכל פעם שיהיו לו חילוקי דעות עם היועץ
המשפטי הוא ישלח את האספסוף להסביר ליועץ מאיזה צד הדג משתין?

הלוקש הראשון אותו מנסים למכור לציבור הוא
שההפגנות הן “נגד השחיתות”. זה אפילו לא “בּוֹבֶּה מַייסֶס”. זה
שקר בוטה, חד וחלק. ההפגנות הן נגד נתניהו ולא נגד או בעד שום דבר אחר. אספסוף
המפגינים מייחל להדחתו של נתניהו שתבוא בעקבות תביעה שהיועץ המשפטי אמור להגיש
נגדו
. פחות מזה לא יספק אותו. השלטים הנישאים בידי המפגינים אומרים זאת בפרוש.
אבל תביעה על מה? כאן זה כבר לא כל כך חד וחלק. יש גרסת אברמוביץ’ ויש גרסת דרוקר
ויש גם גרסת גיא פלג. זה מעשן סיגרים, וזה לוגם שמפניה, ועוד לפני שפג טעמה של
השמפניה, כבר מדברים על צוללות. לחיזוק הסיפור יש גם עד מדינה. דא עקא, עד המדינה
אינו מספק את הסחורה, לא בדיוק את מה שציפו ממנו. כמעט כמו בלעם בסיפור המקראי –
בא לקלל ויצא מברך.

הלוקש השני הנישא בפי כל הוא “חזקה
על היועץ המשפטי שהוא לא יושפע מהלחצים, לא אלה של האספסוף ולא אלה של נתניהו,
החלטתו תהיה ע”פ הראיות”. ומה אם לא תהיינה ראיות, או שהראיות שתהיינה
לא תספקנה על מנת להגיש תביעה, מה אז? ייסגרו את התיק? תשכחו מזה. זה לא יקרה אף
פעם. עוד לא נולד האדם שכשמול פתח ביתו עומד אספסוף של אלפים, צורח ברמקולים
ומנפנף בשלטים “תגיש תביעה”, “תגיש תמיד תביעה”, יעז להמרות
את פי ההמון. זה לא מפני ש”קול המון כקול שדי”. זה בגלל שהוא יחשוש
לגורל בני משפחתו אם האספסוף לא יבוא על סיפוקו.

מנדלבליט נמצא במלכוד. הוא לא יכול להימנע
מהגשת תביעה פלילית נגד נתניהו. התקשורת כבר הרשיעה אותו, האספסוף על אחת כמה
וכמה, והמערכת הפוליטית גם היא לא טומנת את ידה בצלחת. מנדלבליט לא יכול להרשות
לעצמו ללכת נגד הזרם. אם כולם אומרים שנתניהו אשם, אז הוא אשם. הרי לא ייתכן שכולם
טועים ורק הוא צודק. זה מנוגד לכל היגיון. אין ראיות, או שההוכחות שישנן אינן
מספיק חזקות? אל דאגה. אפשר יהיה להמציא מה שהוא. במקרה הכי גרוע, לחוקרים יש
“עמדת נסיגה” (
fall back position) בטוחה – תמיד אפשר יהיה לתבוע את נתניהו בגין שיבוש הליכי משפט
והשמדת ראיות. הרי הוא עישן את הסיגרים, לא? וכל הראיות עלו בעשן! חוקרי המשטרה
“יודעים” שמדובר בכמות סיגרים ששוויה מאות אלפים (₪ או $?) – זה מה שהם
הדליפו לתקשורת. הם אפילו התפארו בהצלחתם לאתר את החשבוניות של נותן הסיגרים. שוב
מפח נפש – בדיקה לעומק הראתה שבחשבוניות האלו כתוב כמה סיגרים נותן המתנות קנה
וכמה הוא שלם עבורם. אבל לא כתוב שם למי מידידיו הוא נתן אותם וכמה הוא נתן לכל
אחד. אולי חוקרי המחלקה לזיהוי פלילי פתחו שיטה באמצעותה ניתן לקבוע את מספר
הסיגרים מכמות האפר שלוקטה במעונו של נתניהו או, לחילופין הם סומכים על אב הבית
שיתנדב להעיד בשבועה על מה שהוא ראה, שמע והריח. תנוח דעתכם, נתניהו לא יתחמק. תביעה
נגדו תוגש ויהי מה (
by hook or by crook).

ב.    אשם מחוסר הוכחות

בעולם הרחב מקובל שאדם שאין נגדו הוכחות
הוא בחזקת זכאי. בדרך כלל הוא אפילו לא עומד לדין. הגישה של מערכת אכיפת החוק
במדינת ישראל היא שונה. “כלל יסוד” בפרקליטות ובמשטרת ישראל הוא שאדם
שאיננו אשם לא מגישים נגדו תביעה או פותחים בחקירה. עם דפוס חשיבה כזה ברור שהגשת
תביעה ו/או פתיחה בחקירה הן כשלעצמן ראיות לכך שהאיש אשם. יותר לא צריך. זאת גישה
הנהוגה במשטרים טוטליטריים. כרגע זה מצבו של נתניהו. החלטה להרשיע כבר התקבלה. החלטה
להגיש תביעה בדרך. מה שנותר זה להסוות את התפרים.

אחד מבכירי כתבי הטלוויזיה המתמחה
בעניינים פליליים, גיא פלג, אמר את הדברים בפרוש בעת שדווח בקול תרועה על “גילוי”
עד מדינה חדש. העד ביצע (על פי הודאתו) עבירות חמורות ביותר שדינן שנים רבות
מאחורי סריג ובריח. הפרקליטות סגרה אתו עסקה שבתמורה להסכמתו להיות עד מדינה הוא
יקבל עונש סמלי בלבד. כפי שהסביר זאת גיא פלג “העובדה שהפרקליטות מוכנה למחול
לאיש על עבירות כל כך חמורות, מראה עד כמה הפרקליטות נחושה ברצונה להפליל ‘דמות
פוליטית בכירה'” כשהדברים נאמרו עדיין היה בתוקפו צו איסור פרסום שמנע מפלג
לנקוב בשם המפורש, אבל כולם ידעו במי מדובר. אני לא בטוח שפלג תפס את משמעות
דבריו. פרקליטות הנחושה ברצונה להפליל מי שהוא, לא תבחל באמצעים להשיג
את מטרתה
, ותשלם לשם כך כל מחיר שיידרש.

התנהגות המשטרה שאינה מונעת את קיום
ההפגנות ליד ביתו של מנדלבליט, ופסיקות מוזרות של בית המשפט העליון שאינן רואות כל
פסול בהפגנות ליד ביתו של היועץ הן שערורייה ממדרגה ראשונה. מנדלבליט לא היה מאושר
מהופעת האספסוף ליד ביתו, ובהתחלה אפילו ניסה למנוע את זה. זה לא עזר לו ובסופו של
דבר הוא נשבר ובלע את הצפרדע.

הבעיה היא שהנושאים היחידים בהם דן בית
המשפט העליון התייחסו להיבטים טכניים כמו האם דרוש רישיון להפגנה או לא, האם מותר
לרדת לכביש או שצריך להישאר על המדרכה בלבד, האם מותר להפריע את מנוחת השכנים
וכיוצא באלה. אבל הבעיה האמיתית היא אחרת, והיא הרבה יותר חמורה. אליה אף אחד לא
התייחס. האם מדינת ישראל תהפוך למדינה בה האספסוף הוא זה שמקבל החלטות משפטיות?
היועץ המשפטי איננו בדיוק שופט. אבל ההחלטות שהוא מקבל הן החלטות משפטיות לכל דבר.
לא ייתכן שהחלטותיו תתקבלנה תחת לחץ של גורמים מחוץ למערכת. ברור מהאווירה
הנראית בהפגנות, שאם מנדלבליט יחליט לא להגיש תביעה. האספסוף לא ישלים עם זה. את
הדקויות המשפטיות הוא לא יבין בכל מקרה, והוא יגיב ע”פ מה שצמד המארגנים
“יסביר” לו. מה תהיה תגובת ההמון? אני מקווה שלא נדע.

התקדים כבר נוצר ואת הנעשה אין להשיב. אני
מחכה לראות איך שופטי בית הדין העליון יגיבו כאשר האספסוף יבוא לביתו של אחד מהם
בעת שהוא ידון באיזה שהוא מקרה בעל חשיבות ציבורית, על מנת להכתיב את מי להרשיע
ואת מי לזכות.

הנזק לטווח ארוך, כתוצאה מהתקדים הזה,
לדמוקרטיה הישראלית, הוא חמור לעין ארוך יותר מכל מה שנתניהו עשה או לא עשה.

אין חולק על כך שהזכות להפגין היא זכות
בסיסית בדמוקרטיה. בית המשפט העליון נטה תמיד להגן על זכויותיהם של מפגינים גם
כאשר זה היה על חשבון זכויותיהם של אזרחים אחרים. חבל שהשופטים הנכבדים אינם
מסוגלים להבחין בין הפגנה למען רעיון המתקיימת במקום ציבורי, לבין הפגנה שהיא
במהותה הסתה נגד אדם בודד וכרוכה בפלישה לביתו הפרטי. העובדה שהפעם ההפגנה היא נגד
אחד מהם מחמירה עוד יותר את התנהגותם ומראה את השפל שאליו גררה אותם שנאת נתניהו.

הערה אחרונה לסיום. מי שרק ירוויח מכל
הסיפור זה נתניהו עצמו. אם תתקבל החלטה להעמידו לדין, הוא יוכל לטעון, ובצדק,
ששיקולים זרים עמדו מאחורי החלטתו של היועץ המשפטי.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!

נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר