פנייה לחברי הכנסת, לקראת בחירתו של נשיא המדינה הבא: רק לא דליה דורנר!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/43521
 
שמחה ניר, עו”ד 07.06.2014 23:31
פנייה לחברי הכנסת, לקראת בחירתו של נשיא המדינה הבא: רק לא דליה דורנר! - דליה דורנר - נשיא המדינה - טפשות - שחיתות - שחיתות רכה - שחיתות שיפוטית - אמון הציבור - ממל"ז - יושר אינטלקטואלי - שוחד - פרסים - חנינה - בושה - שמחה ניר

מושחתת וטיפשה – נשיאה תהיה לנו?

 

מושחתת וטיפשה – נשיאה תהיה לנו?

 

שמחה ניר, עו”ד

 

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

 

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

 

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

 

 

שמחה ניר, עו”ד

 

www.quimka.net

 

www.quimka.com

 

quimka@quimka.com

 

 

8.6.2014

 

לכבוד

 

חברי הכנסת

 

ירושלים

 

שלום רב לכם,

 

הנדון: רק לא דורנר!

 

מחרתיים אתם בוחרים את הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, ואני קורא לכם, בכל הרצינות: תבחרו במי שתבחרו – רק לא דליה דורנר!

 

דליה דורנר לא רצה למשכן הנשיא בזכות היותה אישה, וגם לא בזכות תכונותיה הנעלות.

 

היא רצה בזכות היותה שופטת ביהמ”ש העליון בדימוס – אחרת מי בכלל היה יודע מי היא בכלל.

 

דורנר רוצה לרכוב על גלי האמון הציבורי במערכת המשפט בכלל, ובבית המשפט העליון בפרט, אבל, מה לעשות, אמון הציבור בשופטיו, עם שופטי ביהמ”ש העליון בראשם, הוא “על הפנים” – בצניחה כמעט חופשית לקראת ההתרסקות הבטוחה.

 

בחירתה של דורנר לנשיאות המדינה ע”י בית נבחרי האומה תתפרש בציבור כתלישותם של נבחריו מן המציאות.

 

צריך להבהיר לשופטי ישראל – מקטון ועד גדול – כי אם הם רוצים שביום מן הימים אחד מהם יגיע לכהונה הרמה הזאת, הם צריכים לקנות מחדש את אמון הציבור, להשיב שופטינו כבראשונה.

 

דליה דורנר היא מושחתת וטיפשה, לא פחות.

 

ברשותכם אחשוף לפניכם כמה דברים מהיכרותי המקצועית עם המועמדת הזאת, כפי שהכרתיה בעבודתי המשפטית, וגם בהופעותיה הציבוריות לאחר מכן.

 

פרשת אקדח  הלייזר

 

בפרשת אקדח הלייזר המשטרתי (ע”פ 4682/01, לוי ועטייה נ’ מדינת ישראל) קבע הרכב ביהמ”ש העליון, בראשות דורנר עצמה, כי אקדח הלייזר אמין רק עד טווח של 300 מטרים, אבל באותו פסק-הדין הם אישרו את הרשעתם ע”י ביהמ”ש המחוזי, למרות שמהירויותיהם נמדדו מטווח של כ-500 מטרים.

 

איך יכול היה הרכב שלושה שופטים בראשות דורנר “לשכוח” בהמשך פסק-הדין את מה שהוא-עצמו אמר כמה סעיפים קודם לכן?

 

אבל זה לא הכל: שופט הערכאה הראשונה זיכה את שני המערערים בקבעו כי גם בלי שאלת האמינות הוא היה מזכה אותם, על רקע העובדות עצמן.

 

שופט ביהמ”ש המחוזי, בערעור שהגישה המדינה על הזיכוי הזה, הפך על פיה את קערת אמינותו של הממל”ז, והרשיע את המערערים, כשהוא מתעלם מקביעתה של הערכאה הראשונה.

 

גם על כך עמדו המערערים בדיון בביהמ”ש העליון, בפני ההרכב בראשות דורנר, אבל גם את הדבר הזה השופטים “שכחו”.

 

אכן, גם שופטים יכולים לטעות, אבל לשם כך נקבע בהלכה הפסוקה כי ניתן לבקש עיון-מחדש בפסק-הדין, “בטרם קם בית המשפט מכסאו”. האפשרות הזאת חשובה במיוחד כאשר מדובר בערכאה שאין מעליה ערעור נוסף, וזאת הדרך היחידה לתקן את המעוות.

 

את המערערים ביקשו את העיון-מחדש הזה, ומה החליט ההרכב בראשות דורנר?

 

“את אשר היה לנו לומר אמרנו בפסק-הדין, ואנו לא מבקשים להוסיף עליו דבר”.

 

איזו אמירה משונה זו? מי ביקש מהם “לבקש”? ומדוע אישרו הרשעה בניגוד לעיקרון שהם עצמם קבעו, ומדוע הם לא אמרו דבר בשאלות שבמחלוקת?

 

תשובה אחת היא: כי הם מושחתים. כי היו להם שיקולים זרים אשר האפילו על חובתם “לשפוט את העם משפט צדק”.

 

את הבקשה לעיון-מחדש, את ההחלטה (בת 14 המלים, אותה ציטטתי לעיל במלואה) ואת ההסברים להחלטה המשונה, הבאתי כאן.

 

לא רק מושחתת

 

דורנר לא רק מושחתת, אלא גם טיפשה, אם היא מסוגלת, כיושבת-ראש של פאנל בנושאי אתיקה ושחיתות לפלוט מפיה אמירה כגון “אם מערכת המשפט הייתה מושחתת, הייתם צריכים לשים שטרי כסף בכל כתב-תביעה!“. היא כנראה לא למדה את משנתו של חברה יצחק זמיר, ממנו למדנו כי יש שחיתות “קשה” ויש שחיתות “רכה”.

 

ראו כאן.

 

ואם עו”ד לא ברור לכם במה היא כשלה, קראו את מאמרי האם זרנוגה גימ”ל היא עיירה מושחתת?

 

מה זה, אם לא קבלת שוחד?

 

ושחיתות מסוג אחר: דליה דורנר, שופטת-עליון בדימוס, נשיאת מועצת העיתונות, מקבלת טובת-הנאה מעיתון “הארץ”.

 

כבד לי ואכבד לך

 

על חלקה של דורנר בתעשיית פרסי הכבוד ההדדיים של השופטים ה”עליונים”: ראו איך, בשנת 2005, ועדה בראשות השופט בדימוס יצחק זמיר העניקה לדורנר את אות אביר איכות השלטון, ואילו בשנה שלאחריה, ועדה בראשות אותה דורנר, העניקה לאותו זמיר את מגן השקיפות מטעם עמותת שבי”ל (שקיפות בי”ל).

 

יכולתי להוסיף כהנה וכהנה, אבל נראה לי שזה מספיק.

 

וכעת לעתיד, לדליה דורנר כנשיאת המדינה, לא עלינו!

 

בין תפקידיו הבודדים בהם לנשיא המדינה יש שיקול-דעת משלו, שיקול-דעת עצמאי, נמצאים מתן חנינות ומינוי שופטים.

 

תארו לעצמכם שבקשת חנינה נסבה על העוול שנעשה לו לאדם ע”י השופטים עצמם. קחו, למשל, את פרשת אקדח הלייזר בה פתחתי את פנייתי זו אליכם, בה ברור כשמש כי השופטים הם שעשו לנאשמים את העוול.

 

נשיא אחר ייתן חנינה, או שלא ייתן. דליה דורנר לא תיתן. היא אפילו לא תקרא את הבקשה.

 

ותארו לעצמכם פנייה אל נשיא המדינה בקריאה שלא לקדם שופט לערכאה גבוהה יותר למרות שהוועדה לבחירת שופטים החליטה כפי שהחליטה, וזאת משום שבערכאה בה הוא מכהן הוא מחליט מראש מה תהיה בתוצאה, ומתעלם באופן שיטתי מטענות וראיות שלא מתיישבות עם התוצאה עליה הוא החליט מראש.

 

נשיא אחר ישעה לקריאה, או שלא ישעה. דליה דורנר לא תשעה, כי גם היא, כפי שראינו בפרשת אקדח הלייזר הנ”ל, נהגה להתעלם ממה שלא תאם את התוצאה אליה היא רצתה להגיע.

 

ועם רמה כזאת של חוסר יושר אינטלקטואלי היא עוד רוצה להיות נשיאת המדינה.

 

איפה הבושה.

 

בברכה,

 

 

שמחה ניר, עו”ד

 

______________

 

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

 

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

 

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

 

 

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים איך נפטרנו מאשר גרוניס

 



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר