לדוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגביה, לעוה”ד ענת הר-אבן, ענת ליברמן, איריס הופמן, ברק לייזר, קרן לזימי: כפפה אחרונה לסיום תחקיר ה”סולמית”

לדוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגביה, לעוה”ד ענת הר-אבן, ענת ליברמן, איריס הופמן, ברק לייזר, קרן לזימי: כפפה אחרונה לסיום תחקיר ה”סולמית”

שמחה ניר, עו”ד
11.01.2014 18:41
בלתי אם נועדו

בלתי אם נועדו


זה שעודפי הכינוס לא מגיעים ליעדיהם – אל החייבים – על כך כבר אין מחלוקת *** השאלה היחידה המצריכה וידוא מוחלט היא אם יש כאן טעות בתום-לב, או מארג סמיך של שחיתות *** הזדמנות אחרונה למעורבים להוכיח את תום-ליבם



“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

בשיטת ה”סולמית”, בה אנחנו מטפלים כבר זמן רב, גונבים
את כספי החייבים בהוצל”פ, בכך שמסמנים את “עודפי הגבייה” המגיעים
לחייב בסימן הסולמית (#), כך שהמחשב של מערכת ההוצל”פ מתייחס לסכומים האלה
כאל ערכים לא-מספריים אשר לא משפיעים על הייתרה, והכספים “זולגים”
לבלי-מצוא.

מכל פניותינו אל רשות האכיפה והגבייה, רק אחת נענתה
(ע”י עו”ד ענת הר-אבן, היועצת המשפטית של הרשות), אבל משחזרנו
אליה בשאלות נוספות, גם היא מלאה מקלדתה מים.

הערה אחרונה לקראת סיום התחקיר, הזדמנות אחרונה להוכחת
תום-הלב של העוסקים במלאכה.

רשת האתרים של קימקא

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

12.1.2014

לכבוד

מר דוד מדיוני                                                            הגב’
ענת הר-אבן, עו”ד

מנהל רשות האכיפה והגבייה                                     היועצת
המשפטית

                                                                                 רשות
האכיפה והגבייה

ירושלים                                                                     ירושלים

 

הגב’ ענת ליברמן, עו”ד                                              הגב’ איריס הופמן,
עו”ד

סגנית היועצת המשפטית                                           הממונה
על פיקוח ובקרה כינוס נכסים

                                                                                 אגף
ההוצל”פ

רשות האכיפה והגבייה                                              רשות
האכיפה והגבייה

ירושלים                                                                     ירושלים

 

מר ברק לייזר, עו”ד                                                    הגב’
קרן לזימי, עו”ד

היועץ המשפטי                                                          הלשכה
המשפטית

הנהלת בתי המשפט                                                  הנהלת
בתי המשפט

ירושלים                                                                     ירושלים

 

נכבדי,

הנדון: “שיטת הסולמית” – הערה לסיום התחקיר

אני יודע שאתם מזלזלים בי, ורואים בי נמר-של-נייר.

אכן, כל עיתונאי אחר היה רץ לפרסם את הסיפור הזה גם אם לא
הייתה בידו אפילו עשירית מהחומר שיש לי, והוא היה עושה זאת מתוך הנחה שאפילו אם לא
יעלה בידו להוכיח אמת-דיברתי, עדיין תעמודנה לו במשפט הגנת תום-הלב, ושאר ההגנות
אשר בחוק לשון הרע.

אז אני לא כזה. אני פרפקציוניסט, ואני חותר לעשות עבודה
שלמה ומושלמת, גם אם בהמשך עשוי להתברר לי שהכל “ברווז”, וכל עמלי היה
לשווא.

אז ככה: מהתחקיר שלנו עד כה עולה בוודאות כי “עודפי
הסולמית” אינם מגיעים לחייבים.
לגבי העובדה הזאת אין מחלוקת, ואין ספקות.
אין גם מחלוקת על כך שיש לשלם אותם לחייבים.

הקושי הוא בכך שהגב’ ליברמן טוענת שהכסף נמצא אצל הכונס,
ובמקום אחר – שהוא אצל הזוכה, ואילו הממונה על פיקוח ובקרה כינוס נכסים ממלאה
מקלדתה מים, ולא מגלה לנו איך קורה שכונסי-הנכסים מבקשים סגירת תיקים בלי להעביר
את עודפי הכינוס ללשכת ההוצל”פ, על מנת שהם יועברו משם לידי החייב.

השאלה היא אם יש כאן ליקוי שבתום-לב, או מערכת משומנת (תרתי
משמע) של שחיתות, וכדי להגיע למסקנה אמיתית אני מנסה לצייד אתכם בכל הידע וההבנה
שלי, כדי שלא תוכלו לומר לא ידענו, לא חשבנו על זה, טעינו בתום-לב, כישלון
ניהולי גרידא אינו בגדר עבירה – ובוודאי שאינו בגדר שחיתות.

שאלה נלווית, ואתם מוזמנים לענות גם עליה, היא האם
מערכת ההוצל”פ מכירה באחריותה לכל מה שכונסי הנכסים עושים.
אם כן – מה היא
עושה כדי להחזיר לחייבים את עודפי-הכינוס, ואם לא – מהו הבסיס החוקי לכך שהמערכת
אינה אחראית למה שנעשה “בסמכותה וברשותה” ע”י “זרועותיה
הארוכות”?

ואומר עוד: אם תבואו אלי היום ותגידו שמחה, עכשיו אנחנו
מבינים שטעינו, ואנחנו נעשה הכל לתיקון המעוות, רטרואקטיבית עד דור עשירי, עד עולם
– בכך יצאתי ידי חובתי הציבורית, והשארתי את הטיפול בצד ה”אזרחי” למי
שירצה להמשיך בדבר.

וכעת להערה האחרונה שלי בנושא (ורק תגידו שאני לא מחכים
במשך הזמן).

סע’ 34א’ לחוק המכר, תשכ”ח-1968, יוצר, כידוע, מעין “תקנת
שוק” לגבי מכר ע”י רשות.

זה לשון הסעיף, ככל הנוגע לענייננו:

מכירה על
ידי רשות (תיקון מס’ 1) תשל”א-1971

34א. נמכר נכס על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, עוברת
הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס …

הגב’ ליברמן טוענת שכינוסי הנכסים הם “פעילות מחוץ
למערכת”, וכעת תארו לעצמכם כי בדיון משפטי בא הטוען לבעלות על נכס שכונס
בהליכי ההוצל”פ וטוען כנגד הקונה מהכונס כי סע’ 34א’ לא חל בעניין הזה, משום
שהוא לא נמכר ע”י לשכת ההוצאה לפועל, אלא “מחוץ למערכת” … גרוניס
יעיף אותו כמו טיל, עם חיוב שש-סיפרתי בהוצאות – הן לטובת הקונה והן לאוצר המדינה.

אולי עכשיו כבר תאמרו “טעינו”,
ו”תפילו” לי את התחקיר?

והרשו לי, לסיום, שאלה צדדית, במידת-מה, אשר יפה היא בין אם
אתם צודקים בטענה שכינוס הנכסים הוא פעולה “חיצונית למערכת”, בין אם
טועים אתם: נניח שכונס-נכסים מבצע 100 כינוסים, מוכר את הנכסים במחיר ממוצע של
1,000,000 (1 מיליון) ש”ח האחד, ומת ללא עיזבון, או שבורח מהארץ עם כל
הכסף.
השאלה היא מה תעשו עם 100 הערבויות העצמית עליהן הוא חותם לכם, ובהן
אתם מסתפקים.

כיוון שאתם לא ממש מתרשמים מאילוצי הזמן של התקשורת, אני לא
קוצב לכם הפעם מועד לתשובה (אלא אם תבקשו), ואם התחקיר יתפרסם ללא תגובתכם, יכול
מאוד להיות שתצטערו על כך שלא ניצלתם את האפשרות הנדיבה שנתנו לכם להביע את
עמדתכם.

באותו הכבוד שאתם רוחשים לי, למערכת האתרים של קימקא,
ולמפעלנו הציבורי,

 

שמחה ניר, עו”ד

עורך ראשי

רשת האתרים של
קימקא

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק
של עו”ד שמחה ניר
*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר