שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: חקיקה “פרסונאלית”? כן! “רטרואקטיבית”? – קשקוש מקושקש!

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: חקיקה “פרסונאלית”? כן! “רטרואקטיבית”? – קשקוש מקושקש!

שמחה ניר, עו”ד
03.01.2012 21:13
ומה בשעה הבאה?

ומה בשעה הבאה?


הפוליטיקאים והשופטים עושים מה שנוח להם באותו הרגע, בלי לחשוב על ההשלכות מרחיקות-הלכת שיש לכך *** מה תהיה החגיגה הפרטית שלי



לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

המשל

סעיף 4(ב) לחוק יסוד: השפיטה קובע כי הוועדה לבחירת שופטים “תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה”.

עוד קובע הסעיף הזה כי “שר המשפטים יהיה יושב ראש הועדה”.

יום אחד החליטה הכנסת, בניגוד לעמדת הממשלה ותוך הפרתה של המשמעת הקואליציונית, לתקן את החוק כך שיו”ר הוולב”ש יהיה נשיא בית המשפט העליון.

מי שנהנה מהתיקון היה – איך לא – נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, אשר נישא לכהונה הזאת על כפיו של חה”כ יעקב (“כצל’ה”) כץ, אביו-מולידו של חוק גרוניס הידוע.

מי שהפסיד מהתיקון היה שר המשפטים ה”סמולני” ניצן הורוביץ.

בדברי ההסבר להצעת החוק הפרטית החדשה של חה”כ כצל’ה נאמר כי הדבר נעשה כדי לחזק את עקרון הפרדת הרשויות, ואף הביא מדבריהם של כל נשיאי ביהמ”ש העליון לדורותיהם, אשר דרשו השכם והערב את אותו הדבר בדיוק.

נזעק שר המשפטים, ונזעקו חבריו לאקדמיה ולמפה הפוליטית: זאת פגיעה בדמוקרטיה! אשר מבקשים לפגוע רטרואקטיבית בנבחרי-ציבור אשר נבחרו כדין! אתם משנים את כללי המשחק אחרי שהמשחק כבר התקיים, כאשר אתם רואים שהכף נוטה לרעתכם!!!

יפי-הנפש שבין המתקוממים אמרו אוקיי, בתנאי שזה יחול רק על שר המשפטים הבא.

ומי קפץ בראש עם העתירה לבג”ץ? ניחשת נכונה: הג’ינג’י אליעד שרגא, יו”ר התנועה לאיכות השלטון, אשר ישב על מדרגות בית המשפט העליון, וברגע שהוא קיבל SMS מחבריו ביציע הכנסת, הוא קם ונכנס למזכירות, והגיש עתירה כנגד התיקון.

האם התיקון הוא חקיקה אד-פרסונאם? ללא ספק, ולא יעזרו כל הסבריו של כצל’ה לפיהם כבר משחר נעוריו הוא קרא לתיקון המצב החוקתי, ברוח התיקון שהוא העביר עתה. בוודאי שאין לו הסבר מדוע הוא לא הגיש את הצעת-החוק שלו בתקופת כהונתם של דורית ביניש כנשיאת ביהמ”ש העליון ושל יעקב נאמן כשר המשפטים.

האם חקיקה אד-פרסונאם היא כשרה?

על כך כבר נשפכו לאחרונה קיתונות של דיו רותחת, וגם לי היה משהו להגיד על כך, אבל אם נתמצת את הנושא נאמר כך: אם אני מציע את זה, הרי זו חקיקה מבורכת, והעובדה שיש לה השלכות פרסונליות אינה פוסלת את הצעתי, כי, כידוע, לכל חקיקה ישנן השלכות פרסונליות, אבל, מאידך, אם אתה מציע את אותו הדבר ממש – איפה היית עד היום.

במיוחד יש לציין את חברת הכנסת ציפי לבני, אשר כיום זועקת חמס על החקיקה ה”פרסונאלית”, והיא שוכחת, כנראה, שהיא עצמה, כשרת המשפטים, הייתה שותפה לחקיקה כזאת.

אז הפעם אני אהיה מהאו”ם, ולא אביע דיעה על הנושא הזה, בהקשר הזה.

אבל מה עם הרטרואקטיביות?

האם לבוחרים לכנסת ישנה זכות קנוייה לגבי תוצאות הבחירות?

לגבי התוצאה הישירה – בוודאי, שהרי לא ייתכן שאחרי הבחירות יבטלו בחירה חוקית של חברי כנסת, ויכניסו למוסד הזה חברים אחרים, אשר לא הצליחו בהתמודדות?

אבל לגבי התוצאות העקיפות, אין לאף אחד זכות קנוייה. כך, למשל, אין לבוחרים שום זכות, “חוזית” או אחרת, לכך שנבחריהם יקיימו את הבטחות-הבחירות שלהם. אכן, זה לא יפה שהנבחר מפנה עורף לבוחריו, אבל פעמים ישנם אילוצים – פוליטיים או אחרים – המונעים את קיומן של ההבטחות, ולפעמים גם הנסיבות משתנות, ובכל מקרה – עת ההתחשבנות עם הנבחר יכולה לבוא רק במישור הציבורי – כולל בבחירות שלאחר מכן.

והוא הדין גם במי שהתמנה כדין כשר המשפטים, אשר אין לו שום זכות למנוע מהכנסת לקצץ בסמכויותיו, כשם שאין ליריביו הפוליטיים זכות למנוע את הרחבת סמכויותיו.

האם קיצוץ בסמכויותיו של מי שנבחר כדין הינו פגיעה “רטרואקטיבית” – הן בבוחר והן בנבחר?

לא ולא: הקיצוץ בסמכויות, או העברתן לאחרים, פועל אך ורק מכאן ואילך, כלומר: אנחנו, הכנסת והציבור אותו אנו מייצגים, רוצים שמהיום ואילך לשר המשפטים לא תהינה הסמכויות שהיו לו בעבר.

הרחבת המשל

פתחנו במשל בו הכנסת מעבירה את תפקיד יו”ר הוולב”ש משר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון, וראינו כי אין בכך פגיעה “רטרואקטיבית” בשר המשפטים אשר נבחר ומונה כדין לתפקידו, אלא רק קביעה “פרו-אקטיבית” לגבי מיהותו של היו”ר, מכאן ואילך.

נמשיך הלאה: נניח מאותם טעמי הפרדת-הרשויות מתקנת הכנסת את החוק, וקובעת כי בוולב”ש לא יישבו חברי-הממשלה. האם זו פגיעה “רטרואקטיבית” בחברי הממשלה שנבחרו כדין לשבת בוועדה? לא, כי הכנסת לא מפטרת את השרים, וגם לא פוגעת בשופטים אשר נבחרו לפני התיקון, אלא רק אומרת לשרים תודה רבה על שירותיכם הטובים בעבר, אבל נוכחנו לדעת כי לשיטה הקיימת ישנם גם חסרונות, ולכן אנחנו עוברים היום לשיטה חדשה.

ואם טעמי הפרדת הרשויות מאפשרים להדיר את השרים מהליכי בחירת השופטים, בלי שהדבר ייחשב כפגיעה “רטרואקטיבית” בשרים, באותה המידה הכנסת יכולה גם להוציא את ההליכים האלה כליל מהמגרש הפוליטי, ולקבוע כי מכאן-ואילך לשום גורם פוליטי לא תהיה נגיעה בהליכי בחירת השופטים.

הלאה: מחר יכולה הכנסת, מהטעמים כאלה או אחרים, למדר גם את לשכת עורכי-הדין מהליכי בחירת השופטים. יכול להיות שזה טוב, ויכול להיות שזה רע, אבל כל עוד אין בכך פגיעה בשופטים אשר נבחרו כדין לפני התיקון – אין בכך שום “רטרואקטיביות”.

האם יש בכך פגיעה בנציגי הלשכה אשר נבחרו כדין ע”י המועצה הארצית שלה?

לא, כי הבחירה עומדת בעינה, אלא שהסמכויות קוצצו, ככל הנוגע לעתיד, ומי שנבחר לפני התיקון יוכל להציג את בחירתו ממוסגרת על הקיר בביתו או במשרדו, אבל, כמו נרות-של-חנוכה, הוא לאיוכל להשתמש בה, אלא להראותה בלבד.

והייתי מרחיק לכת: הכנסת יכולה לבטל לחלוטין את לשכת עורכי-הדין במתכונתה הקיימת, ולהשאיר את ההתאגדות המקצועית של עורכי הדין כעניינו הוולונטארי של כל עורך דין: ירצה יתאגד עם מי שירצה. לא ירצה – לא יתאגד.

החליטה הכנסת לבטל את הלשכה, יכולה היא לומר: כיוון שהלשכה כבר לאר קיימת, דעתם של אלה אשר נבחרו מטעמה לוולב”ש – כשהיא עדיין הייתה קיימת – כבר אינה מעניינת אותנו, לא לגבי בחירת השופטים, ולא בכלל.

על ההצעה החדשה לשינוי הליכי הבחירה של נציגי הלשכה לוולב”ש

חברי הכנסת זאב אלקין, יריב לוין ורוברט אילטוב הגישו הצעת-חוק אשר רחוקה מהדוגמאות שראינו לעיל כרחוק מזרח ממערב.

כל מה שיש בהצעה הזאת הוא שינוי בהגדרת ייצוגה של לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, כך שלראש הלשכה יובטח הייצוג בוולב”ש, בלי לפגוע בסך-כל ייצוגה של הלשכה.

לא, אני ממש לא תמים, וברור לי – כמו שברור לכל בר-בי-רב – שהכוונה היא לחזק את ראש הלשכה הנוכחי, דורון ברזילי, כדי לחזק בעקיפין את מחנהו של שר המשפטים, יעקב נאמן, בוולב”ש, כדי שיהיה לו רוב של חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה, במקום הרוב שיש כיום למחנה דורית ביניש.

אז אולי זה לא יפה – וכאמור לעיל הפעם לא אנקוט עמדה בשאלה הזאת – אבל “רטרואקטיביות” אין כאן, משום שהשינוי הזה, כאמור, כוחו יפה רק מכאן-ואילך, וכל משמעותו אינה אלא שהכנסת, כמייצגת את רצונו של העם בישראל, סבורה כי ייצוגו של ראש הלשכה בהליכי בחירת השופטים תבטיח לעם היושב בציון שופטים טובים יותר, ולכן, מהיום ואילך, כך יהיה.

ומה עם נציגי הלשכה אשר נבחרו כדין ממש לאחרונה? כבודם במקומו מונח, אבל הכנסת סבורה כי כוחם רב מדי, והם יצטרכו להצטמצם – בלי לראות בדבר משום פגיעה אישית.

אזהרה לפוליטיקאים, ובעיקר לשופטים שבהם (ביניש, למשל)

אחת התכונות המאפיינות פוליטיקאים רבים היא שהם רואים רק את האינטרס המיידי שלהם, ולא מביאים בחשבון כי מה שהם עושים היום יכול לפגוע בהם בסיטואציה אחרת. לפעמים סדר הדברים הוא הפוך: הם פועלים היום בדרך שתשים ללעג ולקלס את מה שהם עשוי אתמול.

בעניין הזה גם ה שופטים נוהגים כפוליטיקאים מהסוג הירוד ביותר, והדוגמה המפורסמת ביותר היא דורית ביניש עצמה, אשר טענה, לפני כשלוש שנים, כי לא ניתן לבחור שופטים בתקופתה של ממשלת-מעבר.

דורית רק סברה לתומה כי זכרונו של הציבור קצר עד כדי כך שהוא לא זוכר כי היא עצמה נבחרה לביהמ”ש העליון בתקופת כהונתה של ממשלת-מעבר, אבל זה לא הכל: כיוון שהיא לא חשבה מספיק קדימה, היא לא הביאה בחשבון כי אחרי הבחירות היא תיקלע לסיטואציה בה היא תצליח להכניס לבית המשפט העליון רק מועמד אחד מהשלושה שהיא רצתה להכניס לשם, אחרי ששר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן, היה מוכן לתת לה שניים.

ובשפה פשוטה  עו”ד יותר: הטיפשה הזאת לא חשבה רחוק – לא אחורה ולא קדימה.

והוא הדין גם ביו”ר קדימה, ציפי לבני, אשר, כאמור, הייתה שותפה לחקיקה פרסונאלית, כשרת המשפטים, וכחברה בממשלתו של אהוד אולמרט היא הייתה שותפה גם לחוק האנטי-גרוניס, אותו העביר שר המשפטים שלה, דניאל פרידמן.

ועכשיו אני מחכה לראות את הפרצופים של זאב אלקין ושות’, כאשר בלשכת עורכי הדין יכהנו ראש לשכה “סמולני” מול מועצה ארצית לעומתית, “ימנית”, וכן מחכה אני לראות את פרצופיהם של ביניש ושות’, אם תעלה בכנסת הצעה להוציא באמצע הקדנציה את הפוליטיקאים מהליכי בחירת השופטים, או להעביר – גם כן באמצע הקדנציה – את תפקיד יו”ר הוולב”ש לידי נשיא ביהמ”ש העליון. זאת תהיה החגיגה הפרטית שלי.

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר