ב”ה

 

אסכולת הרב קוק, זדון, פאשיזם ועמידה על הדם! (ב)

 

 

אמת אחת ולא שתים 

                                               ליל הבדולח ביזמת “מדינת ישראל” בגוש קטיף

 

בקיא ומלמד הכל, חוץ מיהדות. 

 

 

עומד לו חגי לונדין, מסיונר “ממלכתי” במכון מאיר, ועושה את כל המאמצים להוציא לשמד את שומעיו. הוא בקיא ומלמד הכל, חוץ מיהדות. הוא מרביץ בשומעיו את קטכיזם ה”ציונות”, שהיא, מלכתחילה ובדיעבד, תנועה ארכי-אנטישמית. צעירים ופחות צעירים מבקשים את שורשיהם נתקלים בקיר אטום, בלי נשמה, שאינו מניח להם להשתחרר מכבלי השקר בו חיו עד כה. ועל כן אין להתפלא, שאלה המבקשים לחזור בתשובה, באמת ובתמים, מוצאים דרכם אל היהדות באמצעות הצינורות התורניים, הנקיים – ה”חרדים”. ולא באמצעות הצינורות החלודים של ה”ממלכתיים”, שהעלו חלודה מרוב רוק המותז בהם. השומעים את חגי לונדין יכולים רק לצאת מבולבלים יותר עם יותר ויותר שאלות, שהמקום האחרון בו יוכלו למצוא בו את התשובות, הוא מכון – “באהבה ובאמונה”. הם באים משם, מן המקום בו ינקו אשדות שנאת ישראל, הם מכירים את הערב רב לפני ולפנים, והנה, מטיפים להם, שהערב רב צודק, וכל מה שחסר לו, זו הכיפה הסרוגה.

מישהו מעלה דברים של אצ”ג, הרואה וגם צופה את הגלות המרה מכולן, בארץ ישראל, וחגי מבהיר לו ש”עם כל הכבוד”, אצ”ג איננו סמכות, ומזכיר שבתורת הרב קוק עסקינן, ולא בזו של אורי צבי גרינברג, שכתב את האמת על שחיטתנו בארצנו!!

 

על שער מכון-מאיר צריך היה לתלות שלט ענק – זהירות, מסיון. איך מרשה הרב ביגון תועבה כזו בביתו? הרי הוא יודע את האמת…

ושלט כנ”ל יש לתלות בכל הישיבות ה”ציוניות”, ישיבות-ההסדר והמכינות הצבאיות. כולן מכניסות את התינוקות הנישבים בידיהם תחת כנפי הכת הפאשיסטית – ה”ממלכתיות”, מיסודה של  ה”ציונות”. לא תורה הם לומדים, אלא, דוקטרינות זרות ואסורות.

 

עומד חגי לונדין וקורא את שירו של חיים נחמן ביאליק – אם יש את נפשך לדעת – ומתאר לפרטי פרטים את הסחי והמאוס בגלות, אף מוסיף על כך קטע, ממקום אחר, על מעשי השחיטה ביהודים באוקראינה… איני יודעת איך ניתח את תשובתו של ביאליק – אל בית המדרש לך – כי, לא יכלתי להקשיב יותר לזוועה. הוצאה לשמד חד וחלק!!!

 

ומגדיל לונדין לעשות, ומאשים את מי שאינם רואים בתמצית הטומאה הזו את ה”ממלכתיות”, בכפיות תודה לקב”ה. איזו חוצפה!!! מי כמונו, יודעים ומודים לקב”ה, על ארך אפיו, לנוכח פשעיה של ה”ממלכתיות” של לונדין נגד ה’ ונגד עמו. מי כמונו מודים יום יום ושעה שעה על קיומנו, שלו היה תלוי ב”מדינה” של לונדין, לא היה עוד! מי כמונו מודים לה’ על התעלמותו ממעשיהם של כל הברגים הקטנים במדים, ושב וסולח לבניו. וגולדין “מתרגש” – “יהודי במדים..”, מוטב היה לנו ולעולם, שלא ילבש מדים, משילבש מדים וירדוף את העם היהודי כפי שנרדף במשך שנות אלפיים בגולה, ואף גרוע יותר!!!

                                                

על יהודי כזה, המרים יד באלוקיו, בעמו ובארצו, חובה להרים יד, להכותו ולהבריחו!!! אבל, הלונדין’ים מקדשים את המדים, מקדשים את “המדינה”, השולחת בחסות המדים לבצע את מדיניותה הנאצית נגד יהודים. על זה אומר לונדין “הלל”. אך לא די לו בחילול ה’ שלו, מציק לו שלא כל עם ישראל מחלל כמוהו את שם ה’. אמרנו כבר כי בתורת הרב קוק עסקינן?

 

אילו הקשיב עם ישראל לאורי צבי גרינברג או ליהודה המכבי ולא לתורת הרב קוק, ייתכן שהיינו כבר בתהליך הגאולה. אבל, כת הרב הורסת כל חלקה טובה בארץ ישראל. היא התעקמה לגמרי על פי הקו העקום של הערב-רב המנהל את מדינת הדמים, המדים והזדון הזו.

 

למשמע דבריו, הצגה אותנטית מעוררת חלחלה של פעילות אקטיבית להוצאה לשמד,  הגבתי, על רגל אחת, תגובה שוודאי לא תתפרסם באתר מכון מאיר:

 

מי אינו יודע שהגלות היא ממאירה? דווקא היודעים, הם אלה היודעים ש”מדינת ישראל” היא שקר וכזב, מקל בגלגלי הגאולה.  “המדינה” היא המשיבה אותנו לגולה. כל תיאורי הזוועה  שמביא חגי לונדין, קורים פה, בדיעבד, רק במספרים קטנים יותר, כי אנו מעטים יותר.

מוטב לו ליהודי שלא ילבש מדים משילבש מדים וירדוף את היהודים.

איזו זכות היתה לפושעי ה”ציונות” לוותר על מילימטר אחד של ארץ ישראל?

איך מרשה לעצמו לונדין להאשים בכפיות טובה את המברכים על הנס, נס קיומם, דבר יום ביומו, בהתחשב במאמציה של “מדינת ישראל” להכחיד את עם ישראל?

זה שיעור ביהדות? זה שיעור בפאשיזם!!!

לומר “הלל” ביום בו הכריז בן גוריון, ימח שמו, על עצמאות מדינתו לרדוף את העם היהודי, זה חילול ה’!

כל נצחונות היהודים, מאז שיבת ציון הנוכחית, היו בגלל רחמי ה’ ארך אפיים על חוטאים כמונו, ליתר דיוק, חוטאים כמו חגי לונדין, הרואים בחילול ה’ של כניעה, התבטלות ושנאת ישראל – קידוש ה’. ההופכים את האמת על פיה, וכל זה בשם הרב קוק.

עומד האיש, מול אנשים המבקשים להתחזק במורשת ישראל, ומרעיל אותם במים מאררים של בורות נשברים.

לראות את העבודה המסיונרית הזו, זה מעורר חלחלה.

“לראות יהודי במדים…”, הללוי’ה. גועל נפש!

 

 

אל תבטחו בנדיבים         

 

 

החלטת העולם, שקיבלנוה ברצון, על הקמת מדינת ישראל, היתה בתנאי שלא יקופחו זכויות המיעוטים שבה,

 

 

אמנון שפירא בקפיצתו על “מכתב הרבנים” (“המכתב חזר לשולח” בשבע, כ”ב בשבט, התשע”א), מביא דברים על הרב יצחק הרצוג, תלמידו של הרב קוק, ומי שכיהן אחריו כרב ראשי בישוב היהודי בארץ ישראל:

 

“וכך קבע הרב יצחק הרצוג (תחומין ב’), החלטת העולם, שקיבלנוה ברצון, על הקמת מדינת ישראל, היתה בתנאי שלא יקופחו זכויות המיעוטים שבה, ותנאי זה הוא בגדר ‘פיקוח נפש של כלל ישראל'(!), ‘לטובת קיומנו..’.. לא יימצא רב בישראל בעל מוח ובעל שכל ישר, שיסבור אחרת; אלא אם כן המיעוטים הללו מסכנים את המדינה, כי אז משתנים ‘כללי המשחק’…”

                                                                “אחדות ישראל”      

מי קבלו את “החלטת העולם”, ועוד ברצון? ה”ציונים”, כמובן, עוכרי ישראל. ומאז תוקפת ה”ציונות”, בעיקר, ה”דתית”, את ה”חרדים” על היותם אנטי-ציונים ומלגלגת על דבקותם ב”שלש השבועות”, אלא, היא זו, המקיימת באדיקות ובדבקות את שלש השבועות, בלי שום הצדקה, לא בעבר ולא בהווה. הרצל לא היה מוכן לזוז מילימטר בארץ ישראל מבלי להישען על חסד לאומים. בן גוריון יש”ו, התפלש בעפר רגליה של האימפריה העותמאנית. כשגילה שהימר על הסוס הלא נכון, היה לעבד נרצע של הבריטים, וכשאלה היו קרובים לתבוסה עקב פעילותם של ה“פורשים”, שנואי נפשו המכוערת של בן-גוריון, חיזר הרשע הנ”ל אחרי האמריקנים. שני פושעי ישראל, בן-גוריון וחיים ויצמן, יזמו את “תכנית החלוקה”, ביתור נוסף, של שארית הארץ, שרובה הגדול כבר נמסר לידי האימפריאליזם הג’יהאדי, על ידי מבצעי הצהרת בלפור, כרוחה ובלשונה, ובחתימת חיים ויצמן, שר”י, בשם “ההסתדרות הציונית”, שייצגה, כביכול, את העם היהודי!!!! לראשונה בדברי ימי ישראל ניתנה הסכמה של העם היהודי לויתור על ארץ ישראל.

 

הנפילה בפח היקוש הזה, ה”ציונות” היתה מנת חלקם של רבים וטובים. הרבים המשיכו בדרך העקומה, והטובים, שבו ממנה. הרב הרצוג, שמסר נפשו על הצלת יהודים, היה במקום כלשהו, באמצע, אבל,  בימי האופוריה, הרשה לעצמו את המשפט, חסר היושר האינטלקטואלי: “לא יימצא רב בישראל בעל מוח ובעל שכל ישר שיסבור אחרת…”. על פי איזה מדד? על פי המח והשכל הישר של הרב קוק? מכל מקום, האמירה הנ”ל, היתה אמירה בולשביקית טיפוסית לחסימת דעות אחרות, ובמקרה שלנו, לחסימת ההלכה. דבריו של הרב הרצוג לא היו דעת תורה, אלא, דעת “ציונות”, ואלו שני הפכים!!!

 

הצהרת בלפור, שכולה שקר וכזב, שנראים בעין בלתי מזויינת וברורים לשכל הישר, נתפסה על ידי גאוני לימוד ופלפול כתורת-משה-מסיני, להבדיל אלף אלפי הבדלות. אבד כושר הפלפול מישראל. שום שקלא וטריא לא הוקדשו למסמך הריק הזה, בו ראו ה”ציונים” עולם ומלואו, “ציוני”, כמובן. אותם אפשר להבין, היתה זו תעודת הכשר להגמוניה שלהם, אבל, מה במסמך מביש כזה תפס רבנים?

                                                      

 

 מטרתה של אותה הצהרה נבזית היתה יצירת שקט תעשייתי מצד היהודים בארץ ישראל, ואף לקבל מהם סיוע למלחמתה של בריטניה (מלה”ע I), ובתוך כך, לקבע את הגמוניית המימסד ה”ציוני” בישוב היהודי בארץ ישראל, בהווה (אז) ובעתיד, כעושה דברם של שלטונות המנדט בארץ ישראל, כלומר, להיות עבד נרצע לעבד כי ימלוך על היהודים בארץ ישראל.  כך לא יישמטו המושכות מידי שלטונות המנדט,  והמימסד ה”ציוני” יסייע להם לתרגם את הצהרת בלפור על פי האינטרסים של האימפריה הבריטית. וזה, בדיוק, מה שעשה הרב הרצוג בדבריו הנ”ל. בהתאמה מדוייקת לדברי ברל כצנלסון:

 

זהו פרי פעולתה החינוכית של ההסתדרות הציונית במשך השנים האחרונות. החינוך המרדים, המלמד תמיד זכות, המצדיק כל עוול, מקהה כל רגש ומרפא כל פצע בדברי מתיקה ובתנחומות שווא – זוהי השיטה אשר השכילה לעשות את התנועה העממית המדינית לחסרת אונים וחסרת ערך, לכתחילה – בעיני עצמה, ואחר כך – בעיני אחרים”

 

כל אחד יכל לפרש כרצונו את הדברים הלגמרי לא מחייבים האלה, שה”ציונים” העלו על נס שקריהם המוּבְנים ב”ציונות” – שקר אחד גדול ומתועב. הציונים ראו בהצהרה הזו, חלופה למורשת ישראל סבא.

 

להלן הצהרת הלורד בלפור:

“ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת.”

והמיסמך המתועב הזה, זכה לברכות של הרב קוק והרב הרצוג. סטירת לחי מצלצלת על פני העם היהודי. סטירה עליה יכולים לברך רק בעלי הפגם הגנטי של הגשת הלחי השניה, המאפיינת את היהודונים.

המסמך אומר בארץ ישראל, זה יכל להיות גם בין רעננה לכפר סבא. והכל מסוייג ב”זכויות” של הזרים. וזכויות אפשר להמציא מכאן ועד קץ כל הימים, כמו ה”זכויות הלגיטימיות של העם הערבי הפלשתינאי” להשמיד את הישוב היהודי בארץ ישראל.

כמו הקפאת ישוב הארץ, כדי שלא לפגוע בריגשות מאמיני הג’יהאד. כמו, איסור על היהודים להתפלל במקום הקדוש להם ביותר, כי הוא “המקום השלישי הקדוש ביותר לאיסלאם”, עוד שקר קולוסאלי מבית היוצר של אחוות הציונות&ג’יהאד.

במשך עשרות שנים מפייסת ה”ציונות” את ערב-רב הלאומים שנשפך לארץ הזו בעקבות שיבת ציון של היהודים, ובמשך כל אותן עשרות שנים, משתפת ה”ציונות הדתית” פעולה עם היהודונים האלה, המוותרים על כל חלקה יהודית טובה, בהתאם למורשת ה”ציונות” הבריטית, שאין לפגוע בזכויות ה”מיעוטים”, בעיקר כשהם בעלי תרבות של רצח עמים, והם מגובים על ידי מליארד מוסלמים, היושבים בכששים מדינות.

הצהרת-בלפור היתה אם הספרים הלבנים –  הספר הלבן המתועב ביותר! במקום שהצהרה זו תקבע שמקומם של הערבים בארצות כיבושיהם, שמקום הקורדים בקורדיסטן, שמקום התורכים בתורכיה, שמקום האלבנים באלבניה, מזהירה ההצהרה מפני פגיעה בזכויותיהם. איך אפשר לתאר הצהרה כזו כ: התגלה יחס טוב מצד הגויים כלפי עם ישראל ע”י מסבב הסיבות… (הרב קוק)? הוא שאמרתי – איצטלת קדושה על ערוות חולין.

 

אֱמֶת אַחַת וְלֹא שְתַּיִם אורי צבי גרינברג

רַבּוֹתֵיכֶם לִמְּדוּ: אֶרֶץ בְּכֶסֶף נִקְנֵית.
קוֹנִים אֶת הַנִּיר
וְתוֹקְעִים בּוֹ מַעְדֵּר.

וְאָנֹכִי אוֹמֵר: אֵין אֶרֶץ בְּכֶסֶף נִקְנֵית
וּבְמַעְדֵּר גַּם חוֹפְרִים וְקוֹבְרִים אֶת הַמֵּת.
וְאָנֹכִי אוֹמֵר: אֶרֶץ נִכְבֶּשֶת בְּדָם.
וְרַק הַנִּכְבֶּשֶת בְּדָם, מְקֻדֶּשֶת לָעָם
קְדֻשֶּת הַדָּם.

וְרַק הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַתּוֹתָח בַּשָּדֶה,
זוֹכֶה כֵן לָלֶכֶת אַחֲרֵי מַחֲרַשְתּוֹ הַטּוֹבָה
עַל זֶה הַשָּדֶה שֶנִּכַּבש. – –

רַבּוֹתֵיכֶם לִמְּדוּ: הַמָּשִיחַ יָבוֹא בְדוֹרוֹת הַבָּאִים

וִיהוּדָה תָקוּם בְּלִי אֵש וּבְלִי דָם.

הִיא תָקוּם עִם כָּל עֵץ,

עִם כָּל בַּיִת נוֹסָף.

וְאָנֹכִי אוֹמֵר: אִם דּוֹרְכֶם יְפַגֵּר

וְלֹא יִדְחֹק בְּיָדָיו וּדְפָקָיו אֶת הַקֵּץ

וּבָאֵש לֹא יָבוֹא עִם מָגֵן שֶל דָּוִד

וּבַדָּם לֹא תָבֹאנָה אַרְכֻּבּוֹת סוּסָיו –

לֹא יָבוֹא הַמָּשִיחַ בְּדוֹר גַּם רָחוֹק.

לֹא תָקוּם יְהוּדָה.

והיתם מס חי לכל שליט נוכרי
ביתכם יהיה קש לגיצו של כל זד.
ועצכם יכרת עם פריו הבשל.
וכרסכם תבקע על פרשה ביד צר
שויו של בחור כשויו של תינוק
לחרבו של אויב – –

ורק פטפוטכם ישאר – שלכם…
ועדות קלונכם – בבית עקד ספרים
וקללת עד החיתוך הפרצוף- – –

רַבּוֹתֵיכֶם לִמְּדוּ: יֵש אֱמֶת אַחַת לָאֻמּוֹת:
דָּם תַּחַת דָּם – וְלֹא הִיא אֱמֶת-יְהוּדִים.
וְאָנֹכִי אוֹמֵר: אֱמֶת אַחַת וְלֹא שְתַּיִם.
כְּשֶמֶש אַחַת וּכְשֵם שֶאֵין שְתֵּי יְרוּשָלַיִם.
כְּתוּבָה בְּתוֹרַת הַכִּבּוּש שֶל מֹשֶה וִיהוֹשֻעַ
וְעַד לְאַחֲרוֹן מְלָכַי וּלְבִיאַי הַפָּצוּעַ,
אֱמֶת, שֶשִּנֵּי גָלֻיּוֹת וּבוֹגְדִים אֲכָלוּהָ. – –

וזה יהי היום ומנחל מצרים עד פרתומים
עד מעבר מואב יעלו בחורי
וקראו את אויבי ומשנאי אל הקרב האחרון
והדם הוא יכריע מי השליט היחיד פה