האם לשכת עורכי הדין מייצגת את עורכת-הדין הנמצאת בהריון, את המעביד שלה – או את משרדי העו”ד הגדולים?

האם לשכת עורכי הדין מייצגת את עורכת-הדין הנמצאת בהריון, את המעביד שלה – או את משרדי העו”ד הגדולים?

שמחה ניר, עו”ד
15.07.2010 10:48
האם לשכת עורכי הדין מייצגת את עורכת-הדין הנמצאת בהריון, את המעביד שלה – או את משרדי העו"ד הגדולים? - הרצוג פוקס נאמן - יעקב נאמן - רוני בר-און - כרמל שאמה - בחירות - מפלגות - תאגידים גדולים - עורכי דין - נחום פינברג - לשכה וולונטארית - לשכת עורכי הדין - מסיבת תה - עבודת נשים - עבודה - הריון - משפט העבודה


לשכת עורכי-הדין מנהלת מול משרד התמ”ת מאבק על מנת להקל את פיטוריהן של עורכות-דין הנמצאות בהריונן *** עו”ד סימפטום להשתלטות המשרדים הגדולים על הלשכה *** לעשות להם “מסיבת תה”!



לקרוא ולא להאמין

תחת הכותרת עקב התערבות הלשכה: מעתה קל יותר לפטר עורכת דין בהריון, וכותרת המשנה נוהל הגשת הבקשות להיתרי פיטורים של עורכות דין בהריון קוצר לכ-30 ימי עבודה בממוצע ■ בלשכת עורכי הדין התקבלו תלונות ממשרדי עורכי דין על הקושי בפיטורי עורכות דין בהריון ועל הסחבת במתן היתרים לכך מהתמ”ת, מדווח יובל יועז (גלובס, 20.6.2010) כי “בעקבות התערבות לשכת עורכי הדין, כעת קל ומהיר יותר לפטר עורכות דין בהריון – כך הודיעה … לשכת עורכי הדין לאחר דיאלוג שהתנהל בשנה האחרונה בין פורום דיני עבודה בלשכה לבין משרד התמ”ת, המעניק – בהתאם לחוק עבודת נשים האוסר על פיטורי נשים בהריון – היתרים המאפשרים למשרדי עורכי דין לפטר עורכות דין בהריון”.

יש משהו מטעה בסיפא של הדברים האלה, משום שמשרד התמ”ת מעניק היתרים כאמור לא רק לפיטורי עורכות-דין בהריון, אלא לפיטורי כל אישה הנמצאת בהריון, ובהמשך נראה כי יש להבדל ה”קטן” הזה נפקות נוספת.

עוד נאמר באותה הכתבה כי “פנייתו של יו”ר הפורום, עו”ד נחום פינברג, הביאה ליצירת נוהל חדש לטיפול בהיתרי פיטורים, שיהיה קל ומהיר יותר”.

מיהו אותו עו”ד נחום פינברג, ואילו אינטרסים הוא מייצג?

על כך ניתן ללמוד מפי הגבורה, מהאתר של המשרד שהוא עומד בראשו (ההדגשות לא במקור):

משרד עורכי הדין נ.פינברג ושות’ נוסד בשנת 1973 והינו המשרד הגדול והמוביל בישראל בתחום משפט העבודה ומתמחה בייצוג מעסיקים.

הליווי המשפטי שאנו מספקים ללקוחותינו מתפרש על מגוון הפעולות המשפטיות הקשורות לתחום משפט העבודה, ובכלל זה מתן ייעוץ שוטף, הכנת חוות דעת משפטיות, ליווי מעסיקים במהלכים הנוגעים ליחסי העבודה הקיבוציים והאישיים, ניהול הליכים משפטיים בבתי הדין, עריכת חוזי עבודה אישיים והסכמי עבודה קיבוציים, ליווי בשלבי משא ומתן קיבוצי ועוד.

על לקוחותינו נמנית שורה ארוכה של מעסיקים ישראלים ובינלואמיים מהגדולים והמובילים בישראל. כך ובין היתר, מייצג משרדנו דרך קבע את התאגידים הפיננסיים הגדולים בישראל, חברות תקשורת, עיתונים, תאגידים סטטוטוריים, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות וציבוריות אחרות. כמו כן מייצג משרדנו חברות תעשייתיות רבות, חברות הי-טק בינלאומיות, תאגידים בתחום הפרמצבטיקה, המזון, התחבורה, התעופה, והתשתיות.

ועוד, שם:

הניסיון והמוניטין שצבר משרדנו לאורך שנות קיומו הפכו אותו לאחד המשרדים המובילים בתחומו ולמשרד היחיד בין 50 המשרדים הגדולים בישראל על פי דן אנד ברדסטריט ישראל המתמחה בדיני עבודה בלבד.

.סכסוכים רבים אשר הגיעו להכרעה משפטית מהווים אבני דרך בדרכו של משרדנו ואף בתחום משפט העבודה בישראל.

כך לדוגמא ניתן למנות את סכסוך העבודה בין הנהלת עיתון הארץ לבין אגודת העיתונאים … בג”צ גוניק נגד רשות הנמליםבג”צ רשות שדות התעופה נגד זוילי ואח’

משרדנו מתמחה גם בייעוץ ובליווי תאגידים גדולים לרבות תאגידים סטטוטוריים וממשלתיים … כך, למשל, טיפל המשרד בשנים האחרונות בהפרדת חברת רפא”ל … בשינוי הארגוני הגדול שנעשה בבנק הפועלים, לרבות פיטורי עובדים ולרבות מיזוג בנק משכן לתוך בנק הפועלים … בהפרדת רכבת ישראל מרשות הנמלים … במיזוג בנק טפחות לתוך בנק המזרחי המאוחד … בהפיכת רשות הנמלים לארבע חברות ממשלתיותהפרטת בנק דיסקונטהפרטת בנק מרכנתיל דיסקונטהפרטת בנק לאומי לישראלרכישת קלאבמרקט על ידי שופרסלמעבר רשות הדואר לחברהמכירת בנק מסד

והדובדבן שבקצפת:

בין בוגרי משרדנו ניתן למצוא שופטים בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ, יועצים משפטיים בתחום דיני העבודה, ועורכי דין רבים העוסקים בתחום זה בשוק הפרטי.

הנה כי כן, יו”ר פורום דיני העבודה בלשכת עורכי-הדין, לא מייצג את ציבור עורכי הדין (למעלה מ-40,000), אלא את כמה עשרות – אולי מאות – המעבידים הגדולים במשק, ואת משרדי עורכי-הדין הגדולים בארץ – קרי: את עצמו.

הוא גם מתגאה ומתנאה בכל המקרים בהם הוא הצליח לפגוע בזכויות העובדים (לא הבאתי אותם, כדי שלא לתת לו יותר מדי פרסומת-חינם).

והוא גם “מרושת” עם כל מי שצריך, שהרי “בין בוגרי משרדנו ניתן למצוא שופטים בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ” …

מי מייצג את עורכות-הדין הקטנות?

פיינברג עצמו, יש לציין, לא מסתפק בקיצור נוהל הגשת בקשות לפיטור עורכות-דין הרות לכ-30 ימי עבודה בממוצע. לדבריו גם הנוהל החדש טעון שיפור.

השאלה היא “שיפור” למי: לעורכת-הדין השכירה, או לפינברגים, לווייתני המקצוע?

לפי הערכתי הגסה ישנן “ברחבי הארץ”, בכל נקודת-זמן נתונה, כאלף (1,000) עורכות דין בהריון, אם לא יותר. מי ייצג את האינטרסים שלהן אם לשכת עורכי-הדין דואגת לפגוע בזכויותיהן?

ובמי עוד פוגעים הפיינברגים?

אם מעט המעסיקים הגדולים מיוצגים ע”י משרד נ. פינברג ושות’, ואולי עוד כמה משרדים גדולים מסוגו, ייצוג השכירים הקטנים, לאלפיהם ורבבותיהם, נשאר בידי מאות ואלפי עורכי-הדין הקטנים.

אבל כאשר המשרדים הגדולים, המרושתים עם המימסד, מגיעים להישג לטובת המעבידים, עורך-הדין הקטן לא יכול להציע הרבה לעובד השכיר הקטן, המשחר לפתחו.

אמור מעתה: לשכת עורכי הדין לא מייצגת את הציבור הרחב של עורכי-הדין, אלא את מתי-המעט, החזקים והעשירים שבהם.

השתלטות המשרדים הגדולים על לשכת עורכי-הדין

כדי להשתתף בבחירות לכנסת, צריך להקים מפלגה כהגדרתה בחוק המפלגות.

כדי להקים מפלגה, די במאה (100) מייסדים, מאה חתימות בלבד.

כדי להשתתף בבחירות למוסדות הלשכה, התקינו עסקניה חקיקת-משנה המצריכה חתימות-תמיכה בכמויות השקולות כנגד רבבות חתימות שהיו נדרשות במירוץ לכנסת, על פי יחסי-הגודל שבין אוכלוסיית עורכי-הדין לבין אוכלוסיית המדינה כולה.

חקיקת-המשנה הזאת היא בלתי-חוקית, משום שהיא עומדת בסתירה להוראות החקיקה הראשית – חוק לשכת עורכי-הדין, תשכ”א-1961 – הקובעות, בין השאר, שוויוניות וחשאיות.

במצב הזה, רק עורכי-הדין החזקים, העשירים והמרושתים עם המימסד יכולים להתמודד ולהיבחר למוסדות הלשכה.

אבל זה לא הספיק למשרדים הגדולים, אשר ההשתלטות על מוסדות הלשכה במחוזות לא הספיקה להם, ועכשיו הם (שרובם, כולל נ. פינברג ושות’, כמובן, שייכים למחוז תל-אביב) רוצים להשליט את מחוז תל-אביב על הלשכה כולה.

הם עושים זאת באמצעות חוק כרמל שאמה, אשר בא להגדיל את הייצוג של מחוז תל-אביב במוסדות הארציים, ובהתנגדותם להצעת החוק של חה”כ רוני בר-און, להפרדת מחוז המרכז ממחוז תל אביב, לאחר שמחוז המרכז זכה לבית משפט מחוזי משלו.

ומהו התירוץ?

“הקמת מחוז חדש בלשכת עורכי הדין היא שאלה של מדיניות. נוכח קרבתן של הבחירות בלשכה סבורה הממשלה כי הצעת החוק באה להתערב בהליכי הבחירות בלשכה”, כך שר המשפטים, יעקב נאמן, שותף בכיר במשרד עורכי-הדין הרצוג, פוקס, נאמן, שהוא משרד ערוכי-הדין הגדול ביותר בארץ (והוא במחוז תל-אביב, כמובן).

זאת, כמובן שטות כפולה ומכופלת: מתן אפשרות לציבור מסויים להביע את עצמו בבחירות אינו “התערבות בהליכי הבחירות”, וצודק רוני ‏בר-און (שם) בהשיבו לנאמן: “אם אתה לא מתערב, למה הפלת בקולך את הצעת החוק שלי בוועדת השרים לחקיקה? איך אפשר להגיד שאתם לא מתערבים בבחירות בלשכה בשנת בחירות? הצעת החוק של שאמה, שנועדה לחזק את יקירכם דורון ברזילי, מטופלת בשנת בחירות“.

גם לא ברור מה עניין “שנת בחירות” לעניין חלוקת הארץ למחוזות. האם פירושו של דבר שאסור להקים בימ”ש מחוזי בסמוך לבחירות ללשכת עורכי-הדין, או שמותר להקים, אבל לעורכי-הדין באותו המחוז לא תהיה הזכות ל”הגדרה עצמית”, אלא רק במערכת הבחירות שתהיה קדנציה אחת מאוחרת יותר?

עורכת-הדין ההרה, ולווייתני המקצוע

יעקב נאמן, נחום פיינברג ושאר לווייתני המקצוע התל-אביביים רוצים את הכח לקבוע את הקלות בה ניתן לפטר עורכות-דין בזמן הריונן.

הם מתיימרים, כמובן, “להגן על ענייניהם המקצועיים של עורכי-הדין”, אבל בפועל הם רוצים לשלוט על המקצוע, כאשר תפקידם של עורכי-הדין מן השורה הוא לשלם את דמי-החבר – ולשתוק.

הגיע הזמן לעשות להם מסיבת תה“.

הגיע הזמן לבטל את חובת החברות בלשכה, ולאפשר לעורכי-הדין, ביחד ולחוד, להחליט איש-איש איך להתאגד – אם בכלל.

האם לשכת עורכי הדין מייצגת את עורכת-הדין הנמצאת בהריון, את המעביד שלה – או את משרדי העו"ד הגדולים? - הרצוג פוקס נאמן - יעקב נאמן - רוני בר-און - כרמל שאמה - בחירות - מפלגות - תאגידים גדולים - עורכי דין - נחום פינברג - לשכה וולונטארית - לשכת עורכי הדין - מסיבת תה - עבודת נשים - עבודה - הריון - משפט העבודה



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר