השפל ביחסים המדיניים בנינו לבין ארצות הברית ומדינות אירופה מדאיג בהקיפו ובהשלכות לעתיד מאחר והוא מהותי ונראה לא פתיר בגלל הרכב הקואליציה הימני ועקשנות הממשל האמריקאי לפעול לשלום ושקט במזרח התיכון. כאזרח מודאג ביחד רבים כמוני לא קשה לו לזהות גם בעין לא מדינית ודיפלומטית מקצועית את העשוי לקרות בעתיד הנראה לעין.

הבה ונמנה את נקודות אבני הדרך אשר עלולים להחריף את המצב הקיים והמסובך ממילא:

·                הליגה הערבית – במסגרת הפאן הערביות, היא נתנה אור ירוק לפלסטינים לקיים את שיחות הקרבה עם מדינת ישראל כדי להגיע להסכם.ובתנאי שהם לא ימשכו יותר מ-4 חודשים. בתום תקופה זו יתכן מאד שהיא תסיר את הצעתה ליוזמת השלום הרבית , ותפסיק לתת גיבוי לשיחות הקרבה.אבו מאזן ספק אם יוכל להגיע להסדר כל שהוא ללא תמיכת מדינות ערב והתוצאה שוב קיפאון וסכנת התלקחות מהומות דמים.

·                ארבעה חדשי המתנה מצד הממשל האמריקאי – מצידם הם נותנים שהות של ארבעה חודשים להתקדמות השיחות, בתום מועד זה, אם יתקדמו שיחות הקרבה ויעברו למשא ומתן ישיר, מה טוב, אך אם הם יגיעו למבוי סתום, תיתכן התערבות אמריקאית בגיבוי הקהילה הבין לאומית לכפות הסדר. התוצאה-מדינת ישראל שאמורה לתת ולוותר בכל הסדר שהוא ,תתנגד בלחץ חוגי הימין והימין הקיצוני ושוב קיפאון אשר יעמיק הלחץ ובידוד הבין-לאומי.

·                בסיום תקופת הקפאת הבנייה בשטחים – כבר הודיעה ממשלת ישראל שהקפאת הבנייה תיפסק ב-26 לספטמבר שנה זו, והבנייה לרבות בירושלים המזרחית תחודש במלוא עוזה. המתנחלים, בסיוע חוגי הימין, מכינים כבר את הכלים והתוכניות בקוצר רוח. אם הממשלה נחושה בדעתה לחדש את הבניה המסיבית ללא קשר לנסיבות המשא ומתן עם הפלסטינים,הדבר לא יתקבל על ידי הפלסטינים וודאי לא בברכה על ידי אומות העולם ואפשרי שיטילו סנקציות חריפות על מדינת ישראל שעלולים להפיל את הממשלה.

·                הכרזה על מדינה פלסטינית עצמאית – באוגוסט 2011, הפלסטינים הנאמנים להכרזתם וללא קשר לשיחות הקרבה והסכם השלום, יכריזו על מדינה עצמאית וריבונית על קווי 67, הכרזה זו, שסביר מאד להניח שתזכה בהכרה מלאה של מדינות העולם .לא ברור במצב זה מי ישלוט מבחינה ביטחונית בכל השטח או מה יהיה גורל המתנחלים ומה תעשה ממשלת ישראל במצב בעייתי זה.אם לא יגיעו להסדר שלום,זה מחייב את מדינת ישראל לפעול להגנת זכויותיה, בניגוד לעמדת הקהילה הבין לאומית, וכמובן פתח להעמקת הבידוד והטלת סנקציות חריפות עלינו.

·                במקרה של כריתת הסכם עם הפלסטינים – אם זה יקרה בזמן הנראה לעין, הסכם שיכלול הסכמה של פנוי מרבית הישובים וההתנחלויות בשטחים, לא נראה שהוא בר ביצוע בממשלה הנוכחית.ואם כן, הדבר יביא קרע נרחב בעם בין הימין לממשלה ולשאר הציבור, בנוסף לכך עלות הפנוי מרצון או בלי רצון, על פי הערכות שונות יהיה 500-350 מיליארד דולר שאינם בנמצא אצלנו, ומה עוד שנידרש לתקציבים מוגדלים למערכת הביטחון כנובע מהצורך הביטחוני להגנתנו כתוצאה מההסכם.התוצאה – שוב קיפאון המזמין לחצים וסנקציות ומהומות דמים.

·                במקרה של פיצוץ השיחות – יש לא מעט סיבות סבירות לכך – הממשל האמריקאי לא יצליח לכפות הסדר משלו, נכונה לנו אינתיפדה שלישית על כל השלכותיה הקשות והסכנה המוחשית של התחדשות האש גם מצידה של סוריה, חיזבאללה והחמאס.

אלה צרותינו, ומה הפיתרון למצב?

1.             ממשלת ישראל חייבת להפנים, שמה שהיה הוא לא שיהיה. ועליה להחליט באומץ שהיא הולכת מעשית לפתרון של שני עמים,להגיש ביוזמתה הצעה לסכם, לנהל משא ומתן רציני ועיקש על כל הנקודות שבמחלוקת ולכרות הסכם שלום בר הגנה בגיבוי ארצות הברית והקהילה האירופאית והליגה הערבית.

2.             לאור המצב לעיל אנו זקוקים ליחסים תקינים עם האמריקאים, וקשה לדמיין שללא התמיכה המדינית, הביטחונית והכלכלית, בגיבוי הקהילה הבין לאומית, נשרוד מול אויבינו במזרח התיכון.

3.             לנוכח הסכנות והקשיים המדיניים שאנו עומדים לפניהם על הממשלה לצרף את מפלגת “קדימה” לממשלה ולהכריז על הקמת ממשלת חרום לאומית, זה המעט שיש בידה לעשות.

4.             או, לחלופין, להכריז לאלתר על בחירות חדשות כדי שהציבור יחליט.

גרשון אקשטיין, רעננה, סופר ופובליציסט

__________

המלצת היום:

?Is Israel Doomed to Fight Forever or is Peace Possible