חוק משאל-עם – מוקדם מדי

חוק משאל-עם – מוקדם מדי

גרשון אקשטיין
21.12.2009 07:15
חוק משאל-עם – מוקדם מדי - דמוקרטיה - משאל עם


אומנם רב הציבור בסופו של דבר רוצה שלום, ולכן בל יופתעו יוזמי החקיקה מתוצאות משאל עם עליו החליטה הכנסת. יתרונות ומגבלות למשאל עם, מדוע העיתוי לא טוב כעת?



רקע

בתאריך 9.12.09  הביעה הכנסת, ברוב גדול, תמיכה בקידום חוק המחייב לערוך משאל עם לפני כל נסיגה משטח ריבוני.

משמעות זו של ההחלטה שעמדה בפני יוזמיו, שאם, למשל, יוחלט במסגרת משא ומתן מדיני עם סוריה לסגת מרמת הגולן, יהיה על הממשלה להביא ההצעה לאשור הציבור במשאל עם, אלא אם כן תאושר ההחלטה בכנסת ברב גדול מיוחד של 80%.

אך לא ברור לשם מה הבהילות בארגון החוק, האם מחר או בשבוע הבא יש הסכם שלום עם סוריה לפנוי רמת הגולן? אלא אם בכוונת יוזמי החוק לטרפד כל הסכם אפשרי עם סוריה כבר בראשיתו.

כמה מילים על משאל עם

משאל עם הוא פניה של השלטון הנבחר, במהלך הקדנציה (תקופת הכהונה), אל העם, בשאלה המתייחסת לעניינים בעלי חשיבות רבה שעל סדר יומה של המדינה. הפניה נעשית כדי לחזק את לגיטימיות המהלך אותו מבקשת הממשלה לעשות. במשאל עם מתבקש העם להכריע במענה לשאלה ספציפית. ההכרעה היא חד-משמעית (כן או לא).

במספר מדינות בעולם האזרחים יכולים ליזום את ההליך וזה לא המקרה שלפנינו.

משאל עם במדינה הדמוקרטית הוא מכשיר המאפיין דמוקרטיה ישירה. זהו אחד הכלים המאפשרים השתתפות פוליטית פעילה של האזרחים; כלי המדגיש את ריבונות העם במדינה הדמוקרטית. לא בכל המדינות הדמוקרטיות מונהג משאל עם.

איננו יודעים לאיזה משאל עם מתכוונים יוזמי החקיקה, האם למשאל עם מחייב – שהוא משאל עם  מעוגן בחקיקה של המדינה ותוצאותיו מחייבות את השלטון, או שמא למשאל עם מייעץ – שהוא משאל עם הבוחן את עמדת האזרחים בנושא מסוים, אך תוצאותיו אינן מחייבות את השלטון.

בפועל, השלטון נוטה להתחשב בתוצאותיו ולפעול לפיו – ימים יגידו למה התכוונו היוזמים לגבי משאל עם זה כ אשר תושלם החקיקה.

היתרונות והחסרונות בביצוע משאל עם

הרעיון של משאל עם הוא בעיקרו רעיון נכון. העם בישראל חצוי בשאלת ויתור השטחים בגדה ובמיוחד של רמת הגולן, וטוב יהיה אם יתקבל ברב של העם כולו ולא על ידי הרכב נבחר אקראי של ממשלה זו או אחרת או הכנסת. גם הציבור בישראל חרף היותו חצוי יקבל יותר את ההכרעה של משאל עם שהוא עצמו היה שותף לה. במשאל עם בא לידי ביטוי, באופן ישיר, עקרון שלטון העם. זוהי דמוקרטיה ישירה – בה העם מכריע ישירות בנושא לאומי חשוב. משאל עם מאפשר להגיע להכרעה מוסכמת בנושאים השנויים במחלוקת בחברה ובכך למנוע פילוג בעם. ההכרעה באמצעות משאל עם נותנת לשלטון לגיטימציה וגיבוי ציבורי למימוש מדיניות.

לעומת זאת יש במשאל עם לא מעט חסרונות כמו: הוא עוקף את הכנסת ופוגע בסמכותם של חברי הכנסת לקבל החלטות. יש הרואים במשאל עם מעין הבעת אי אמון במוסדות הנבחרים. משאל עם דורש תשובה של כן או לא, ללא אפשרות של מענה אחר שיש בו פשרה בין התשובות. במשאל עם הצגת הנושא נעשית ע”י הממשלה. יש חשש שניסוח השאלה יהיה מכוון באופן שישיג את רצון הממשלה. משאל עם, שנועד להכריע בסוגיות קריטיות ומורכבות, משקף את דעת הקהל רק ברגע נתון. אך דעת הקהל נוטה למצבי רוח שמשתנים במהירות, ולעתים היא תוצאה של נסיבות חיצוניות (פיגועים למשל).

יש לדעת כי בישראל לא התקיים מעולם משאל עם. כדי לערוך משאל עם, יש צורך בחקיקת חוק אשר יסדיר את המהלך, ויגדיר את סמכויות המשאל וגבולותיו.

השאלות עליהן צריך לענות החוק הן בין היתר:

אם החוק יהיה חוק יסוד או חוק רגיל?  

מי רשאי להצביע?

מהו סוג הנושאים אשר יכולים להיות מובאים להכרעת העם במסגרת משאל עם?

מה סמכותו של המשאל? האם זהו משאל “מחליט” או משאל “מייעץ”? 

היכן תתקיים ההצבעה ובאיזה שיטה?

מה בדיוק יהיה נוסח השאלה? ומי יקבע את ניסוחה?   

מתי תוצג השאלה בפני העם – לפני או אחרי קבלת החלטה מחייבת ע”י הממשלה והכנסת?

מדוע העיתוי  לא טוב כעת?

לא יתכן, שמצד אחד נתניהו עומד על כך שהמשא ומתן יחל ללא תנאים מוקדמים וכבר יש לכך הסכמה סורית, ומצד שני כבר קובע תנאי עיקרי, שהעניין יוכרע במשאל עם ואף הולך לחוקק זאת.

לא ברור מדוע יש לעורר את זעמם של הסורים ושל העולם כולו עוד לפני שנפתח המשא ומתן ,
המציגים ישראל בצעד זה כסרבנות שלום ואולי גם כ”תחמנית”.

הגיוני יותר קודם להגיע להסכם רק אחרי זאת להחליט או להודיע על משאל עם.

לסכום

טוב מעשה במחשבה תחילה, היה ראוי שהמשא ומתן עם סוריה יתקדם ויבשיל ובמהלכה או בסופה להודיע להם שדרוש למדינת ישראל עריכת משאל עם.

אך בל יופתעו יוזמי ההחלטה ובראשם הממשלה, מאחר וכאשר מביאים  לעם הסכם שלום מבושל ותפור בחסות בין לאומית והאמריקאים, הנותן סיכויי רב שלום וביטחון,  רב הציבור הרוצה שלום יכול להפתיע ולתמוך בהסכם השלום גם במחיר פנוי רמת הגולן.

______

גרשון אקשטיין, רעננה

סופר ופובליציסט



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר