מי המתאים ביותר להציג את עמדות ישראל בפני קהילות יהודיות בעולם?

השאלה, כמובן, לאיזו מטרה?

משרד החוץ – גילה בן-דרור ימיני – שלח את אלון חילו לשליחות הסברה על חשבונו, כדי שיסביר ליהודי העולם את המצב בישראל. הסופר, שהתמחה בשני ספריו בייצור שקרים אנטי-יהודיים (בלטינית – אנטישמיים), ובהפיכתם לרבי-מכר, “יצא בשליחות משרד החוץ להרצות בפני קהילות יהודיות בעולם. המפגשים הללו יצרו מפגע הסברתי” – קובע ימיני.

ואין זה מפתיע. משרד החוץ חשוב, שהוא צריך להציג עמדה מאוזנת – כלומר, אנטי-ישראלית – ודואג לתגמל את הפרו-פלשתינאיים באקדמיה, באמנות ובספרות הישראליות, ולשולחם לנסיעות כיף והסתה ברחבי העולם. אליבא דבן-דרור ימיני, “חילו נשלח לסקוטלנד באוגוסט 2006, ושוב באוקטובר באותה שנה לסיבוב בצפון אמריקה. ושוב ב-2007 לאוסטרליה. ושוב ב-2008 להונג קונג. ושוב לסין, רק לפני חודשים אחדים, במרץ 2009. לא רע לסופר מתחיל. תור עולם על חשבון משלמי המסים”.

איני סבור, כי מזה מקרה, אלא שיטה. כך, מטפחת העלית התבוסתנית והפרו-פלשתינאית את אנשיה, ומעודדת צעירים להצטרף אליה. שערוריית פרס ספיר רק מדגימה זו; ובמקרה, הוא ניתן לאותו חילו, שמתפרנס לא רע מבידוי ספרים נגד העם היהודי ומהשמצתו.

מאזיניו היהודיים של חילו אינם טיפשים, ואינם חיים בחלם, כמונו. היהודים הגיבו בזעם, ומחו באוזני הקונסולים הישראליים – גם לפי חילו. זה לא מנע, כמובן, את שיגורו מחדש להמשיך במסע ההסתה – כפי שמעידה רשימת נסיעותיו. הוא עוד יהיה נוסע מתמיד.

“עמדתו העקרונית של שר החוץ הנוכחי, אביגדור ליברמן, היא כי משרד החוץ צריך לשלוח לחו”ל מסבירים, שייצגו את ישראל ולא את הפלסטינים. הציבור הישראלי בוודאי לא צריך לממן מכספי המסים שלו תעמולה אנטי ישראלית או פרו פלסטינית. משרד החוץ, שאמון על הסברתה ותדמיתה של ישראל בעולם, צריך להקפיד על כך יותר מכולם” קובע צחי משה, דובר משרד החוץ.

כלומר, משרד החוץ קובע, כי זה נעשה ברוחה של ציפי לבני – עוד הצלחה כבירה במסכת כישלונותיה המדהימים ותרומתה השלילית למדינה ולעם היהודי.

מעניין מה יש לאייל ארד ולראובן אדלר להגיד לח”כ לבני להגיד בנושא?