על המע”מ על הפירות והירקות: הפבלובים מכים שנית


על המע”מ על הפירות והירקות: הפבלובים מכים שנית



אהרון רול
16.07.2009 01:53


על המע"מ על הפירות והירקות: הפבלובים מכים שנית


דומה וחוסר אמון מובנה בכל החלטה ממשלתית כזו הן מצד ממשלות עבר ואף מצד הממשלה הנוכחית, גרמו למסע “המרי האזרחי” כנגד מע”מ הפירות והירקות אשר ניתפס כגזרה שאין לעמוד בה.




8 יולי 2009

נושא המע”מ על פירות וירקות הוא לגיטימי לדיון. הלגיטימיות נובעת הן מהאספקט הן הכלכלי והן המוסרי. קשה להאמין כי גם שוללי המע”מ הסקטוריאלי הזה אינם מבינים כי בעקרון חייבת גזרה זו להיות מוטלת וזאת מזה זמן רב. אלא מאי, צרכני הפירות והירקות הכבדים ביותר הם דווקא בני השכבות החלשות בחברה וכך יוצא כי הינם הנפגעים האפשריים הישירים ממס זה.

דומה כי טעתה הממשלה בכך כי לא הדגישה את הפיצוי לשכבות החלשות אשר תוכנן והוחלט לגביו כמשקל נגד למס החדש. דומה וחוסר אמון מובנה בכל החלטה ממשלתית כזו הן מצד ממשלות עבר ואף מצד הממשלה הנוכחית, גרמו למסע “המרי האזרחי” כנגד מע”מ הפירות והירקות אשר ניתפס כגזרה שאין לעמוד בה.

גם התנגדותם של מוכרי הפירות והירקות בשווקים, המהווים את עמוד השדרה של מפלגת השלטון ונטייתם – מקדמת דנא – להתחמק מתשלום מיסים על מכירותיהם, לא עזרה לממשלה בחודשים האחרונים.

 

אולם המרעים מכל הוא התנהלותם הנכלולית של אמצעי התקשורת ובראשם מפלגת קדימה. לא הייתה במה, לא היה עץ כמוש במקומותינו, אשר מתחתיו הפגיעו הללו בממשלה לבטל החלטתה בנוגע למע”מ “פירות וירקות”. הכיצד נשכח את זו פושקת השפתיים מספסלי האופוזיציה באמירה האדלרית-איילית טיפוסית “תהייה גבר ותתקפל” ממש בהקשר זה ומעל בימת הכנסת.

 

והנה, כבתגובה פבלובית כלבית טיפוסית (יסלחו לנו כאן הכלבים, הלוואי עלינו מהם ולא מהולכי על שתים מסוימים בינינו), פצחו כל אמצעי התקשורת בתגובה מותנית בכנם את החלטת ראש הממשלה מר בנימין נתניהו “זיגזג”, “לחיץ”, “סחיט”, “מזיע” ועוד מרעין בישין כגון דא.

לפתע, דומה וכל מקהלת יללות התנים הללו מוכוונת על ידי “הפסיכולוגים המחוננים” בין אמצעי התקשורת, כמו גם אותה הכישלונרית הסדרתית “התמירה” (אכן כן, גם תכונה זו צויינה כחיובית אצלה), השכיבו את ראש הממשלה על ספת הפסיכיאטר והם כבר חוללו סביבו במחול האנליזה. נזכיר כי כבר מזה זמן רב נאמר כי ההפרעות הנפשיות בין הפסיכיאטרים עולות על אלו של מטופליהם? (ויסלחו לנו אותם פסיכיאטרים מחוננים והגונים בינינו).

הרי חזינו במופע המביש בו הביא אמש ערוץ 2 (הוא זרועה היחצנית של מפלגת האופוזיציה), את זו ש”זה גדול עליה” לאולפן לספר לנו כמה חמוצה השמנת שהופקדה לשמור עליה. מופע מביש מזה כבר זה זמן לא חזינו בו.

 

כבאבחת יללת תן, כל אותם שנשבעו בנקיטת חפץ כנגד הטלת המע”מ הסקטוריאלי הזה, אלו אשר שפכו נהרות דיו על גזירי עטיפות הדגים, המכונים בטעות עיתונים, בנוקטם הוכחות מהוכחות מופרכות כנגד אותו מע”מ, השתלחו באחת כלהקת צבועים מזי ריר פיגולים (תרתי משמע), כנגד ראש הממשלה נתניהו משאך שינה את דעתו וביטל את החלטתו מהעבר. מכאן שלא בעיית המע”מ היא שהדריכה מנוחתם אלא ההזדמנות לשפוך עליו מרירתם.

 

הכיצד נישכח את ראש הממשלה אריאל שרון אשר בגד בכלל ציבור בוחריו והוביל (יחד עם אולמרט, רמון וציפורה הידועים לשמצה) את גרוש צפון הרצועה, גוש קטיף וצפון השומרון. הפבלובים הנבחנים בינינו, אלו אנשי המדיה הידועים גם הם לשמצה (והכותב גם אינו מתכוון להתנצל על אמירה זו, נהפוך הוא), דרסו איש את גוויית רעהו במאמציהם להלל, לשבח, לקלס ולאתרג את פועלו של “מר התיישבות”, הוא מחריב ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.

ועבור מה? עבור ממשלת חמאס ברצועת עזה, עבור מלחמת לבנון השנייה אשר הינה תוצאה ישירה של גרוש זה, עבור הפצצת והפגזת ישובי הנגב המערבי ללא הפסקה, עבור מלחמת “עופרת יצוקה” ועבור כל הרע המדיני והביטחוני שבא עלינו בעקבות הגרוש ומאז.

ולמרות זאת, מספר אנשי המדיה אשר היכו ומכים על חטא התמיכה בגרוש הינו זניח. הרוב מסתבר לנו כמפוחד, צבוע, חסר אומץ נפשי וציבורי להכות על חטא, לוקה קשות במוסר והגינות מקצועית, רדוף שנאה תהומית למפלגת השלטון, פועל בגלוי כנגד ביסוס מדינת הלאום היהודי בארץ ישראל, בקיצור, יצורי אנוש נחותים אשר אינם ראויים לנו הציבור.

 

כותב שורות אלו התריע לפני ואחרי בחירתו של מר נתניהו ומפלגתו לשלטון באשר למסע ההכפשה הצפוי כנגדו. ואכן ערמות הצבועים (כאמור, תרתי משמע), לא הכזיבו. אם יעשה נתניהו מעשה נאות, יקטלהו, אם יעשה מעשה שאינו יאות יקטלוהו גם כן. כל שיעשה לו יועיל לו, הם בשלהם באחידות פבלובית מפחידה.

 

לא המהות היא עניינם, אלא הצורה שבה היגיעה ממשלת נתניהו למה שהיגיעה. לגבי דידם, יחרב ביתנו על ראשינו ובלבד שתימלא תאוותם בידם ויוכלו להושיט אצבע מאשימה כנגד אלו אשר לכאורה מסכנים את שלטונם המתערער, הטוטליטרי, האנטי-דמוקרטי, על מדינת ישראל.

העובדה הבסיסית היא כי לאחר מאה ימי שלטון, המאזן הכללי, החיובי, של ממשלת בנימין נתניהו, מטריפה עליהם את דעתם והם נתפסים לכל בדל אירוע אשר אף אם אינו מעניינם של מקקי הביבים, הינו עדיין יאות להפיכתו לאירוע מכונן-מופרך בחיי העם בישראל ובלבד שההישגים יושלכו מאחורי הפרגוד אל תהום הנשייה. נושא המע”מ הוא דוגמא אחת מיני רבות לכך, נושא הבניה בעבור הריבוי הטבעי בהתנחלויות הינו דוגמא נוספת.

 

וכיצד צריכים אנו לנהוג לנוכח מתקפת ומצעד האיוולת הלזה? עלינו להתעלם מהם, הן הציבור והן המושכים בחוטי השלטון. עלינו להתעלם מהם כפי שמנהלי השיירה מתעלמים מהכלבים השוטים, נגועי השחין, הנובחים בצידי הדרך, בעוד השיירה מתנהלת מעדנות ליעדה באין מפריע.

אהרון רול

amroll@rogers.com

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing.pdf

http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli Democracy chapters.pdf

 




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר