זו היתה יו”ר “אמונה”

זו היתה יו”ר “אמונה”

חנה אייזנמן
18.03.2009 11:33
זו היתה יו"ר "אמונה"


אילו היתה זו מדינה יהודית, ברור היה, שרק שר חינוך יהודי הוא לגיטימי ובוודאי לא שר חינוך חילוני, כי החילוניות היא גזר דין המוות לישוב היהודי בארץ ישראל. כי לישוב כזה אין זכות קיום בארץ ישראל! אבל, במרוז, אין זה משנה כלל וכלל מי יהיה שר החינוך, כי ממילא אין למדינה הזו זכות קיום בארץ ישראל!



ב”ה

 

 

זו היתה יו”ר אמונה

 

 

הנושא של ירון דקל הוא – שר חינוך נוסף מטעם ש”ס. וכמובן, ההשוואה – ש”ס – ערבים – אינה סרה מלשון ירון וכמעט כל מרואייניו. אתם מבינים? המרוזים הם הלגיטימיים בארץ ישראל, היהודים הם מיעוט, בקושי נסבל, בארצם שלהם, מיעוט מועדף באופן גזעני על פני הערבים….

 

ועכשו הוא מראיין איזו גברת. ואני שואלת את עצמי, מי זו שונאת ישראל הזו? זהבה גלאון כבר איננה, מי זו יכולה להיות? בטענותיה נגד ש”ס, היא משתמשת ב”ערכים”, ב”ציונות”, ב”דמוקרטיה”, ב”דרכה של המדינה” ו”אז למה לא שר חינוך ערבי…” וכו’, כמה אפייני…. והנה, אני שומעת – הגב’ ליאורה מינקה יו”ר “אמונה” -. האמת היא, שבשניה הראשונה נדהמתי, ומיד תמהתי על עצמי – מי כמוני יודעת כי מן ה”ציונות הדתית” ניתן לצפות לכל מעשה נבלה? לכאלה, המשחקים לידי שונאי ישראל, קוראים – מוסרים, מלשינים ורודפים… הרי אילולא משענת ה”ציונות הדתית”, לא היה קיום ל”ציונות הסוציאליסטית”, שהביאתנו עד הלום – למדינה האנטישמית ביותר בעולם.

 

באותם ימים, כשהשמאל בנה את מוסדות מרוז שלו, צריכים היו כל היהודים לקום, כאיש אחד, כנגד פשעי השמאל ולמנוע את הקמתה של מרוז. תחת זאת, קפצה ה”ציונות הדתית” ומכרה את עצמה כשפחה חרופה לממלכתיות הרשעה!

 

הבעיה היא, שלא היו מספיק יהודים. בן-גוריון, שר”י, דאג לכך. הוא היה אחד הברגים היותר חשובים במפעל השמדת יהדות אירופה, הוא שיתף פעולה ברצון, מתוך האינטרסים שלו,  עם “הספר-הלבן” של הבריטים והוא היה שושבין מרכזי ל“עליה הסלקטיבית”. היחידים שניסו לעמוד בפרץ היו ה“חרדים”. אך כשהתברר להם, שאין להם כח מספיק כדי לעצור את מלאכי החבלה, תפסו מרחק, כדי לשמור את חלקת אלוקים הקטנה שלא תיפול אף היא טרף למלתעות ה”ציונות” ותיגרס עד דק ועד לא כלום. קוראים לזה “התבדלות” ו”אנטי-ציונות” בקונוטציה שלילית, משל, היו שונאי העם והארץ, כאשר ההיפך הוא הנכון.

 

כמה ברורה ונורמלית בעיני כולם האנומליה של קיום חינוך לא יהודי במדינת היהודים. חינוך יהודי הוא “סקטוריאלי”, אליבא מינקה ושאר שונאי ישראל, ועל כן, אין להעדיפו על חינוך מוסלמי, למשל… דמוקרטיה או לא דמוקרטיה? עד היכן מגיעה שנאת ה”ציונות הדתית” ל”חרדים”….

 

אילו היתה זו מדינה יהודית, ברור היה, שרק שר חינוך יהודי הוא לגיטימי ובוודאי לא שר חינוך חילוני, כי החילוניות היא גזר דין המוות לישוב היהודי בארץ ישראל. כי לישוב כזה אין זכות קיום בארץ ישראל! אבל, במרוז, אין זה משנה כלל וכלל מי יהיה שר החינוך, כי ממילא אין למדינה הזו זכות קיום בארץ ישראל! העובדה שהיא עדיין קיימת והערבים לא הצליחו עדיין להשמידה היא, משום שחיים בה יהודים, ועליהם רבים רחמיו של אביהם שבשמים. אך אם היהודים לא יפסיקו, בכל דרך, את פעילותה של מרוז, הם יאבדו זכות אבות וזכות בנים לאביהם שבשמים. יש גבול!

 

בלי נסיו של הקב”ה, בדרך הטבע, מעשי מרוז יביאו להשמדתנו. וכאמור, מרוז לא הצליחה עדיין להשמידנו במהלכי ה”שלום” שלה, רק משום רחמי הקב”ה עלינו.

עיקר שכחתי – המינקה אמרה שמינוי שר חינוך “חרדי” ייצור כאן “שתי מדינות לשני עמים…”



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר