האם אובמה מתכחש לשמאל הרדיקלי ולעירק?

האם אובמה מתכחש לשמאל הרדיקלי ולעירק?


05.02.2009 00:16
האם אובמה מתכחש לשמאל הרדיקלי ולעירק?


עלינו להבין דבר פשוט: אובמה אינו נועם צ’ומסקי, לא איש אמנסטי וגם לא פלפלן אקדמי. הוא איש המעוגן בדברים הממשיים ביותר בקיום האנושי, שבוודאי אינם פילפול אקדמי, לא ספקולנטיות פיננסית ועסקי אויר, לא האווריריות המיסטית של “העידן החדש”, גם לא הנצרות בפרוש המסויים והספציפי של mea culpa – דהיינו, “כל מה שקורה לי – זה אשמתי”. הוא בא ממסורת שונה לחלוטין – זאת של “האחים”, של מלקולם X – דהיינו התמקדות בסביבה מחוץ לפרט כמקור להשגת משאבים, ולכן גם האשמת הסביבה בנישול ממשאבים. זאת במקום האשמה עצמית וצלילה כלפי האני, תוך עצב, אשמה עצמית – בהם מלקולם X ראה את הפנמת האדם המדוכא את הדיכוי המופעל עליו. גם בשימוש בסמים וגם במציאת אופיום בדברים אווריריים של העידן החדש – ניתן לראות הפעלת דיכוי והכשרת ניצול ענק, כשהסמים והאידאות המיסטיות מוזרמים למדוכאים מצד המעמד המדכא במטרה לנשלם מכוח ומשאבים ממשיים בעולם הממשי, תוך החלפתם בישויות אווריריות, טישטוש תחושת המציאות של הפרט המדוכא והמנוצל, טימטומו והימומו הכימי.



“Sitting at the table doesn’t make you a diner, unless you eat some of what’s on that plate. Being here in America doesn’t make you an American. Being born here in America doesn’t make you an American. – Malcolm X

 

 

ניטש כרגע ויכוח בחוגי השמאל הרדיקלי, המהדהד גם בבמה זאת http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=6472  האם מינוייו של אובמה מבטאים תפנית כלפי הסתמכות על גורמי ממסד טורבו-קפיטליסטים מתקופת קלינטון ובוש, מי מיועציו של אובמה רוצה להשאר בעירק ומי לאו, וכללית, האם אובמה “בגד” בשאיפות השמאל הרדיקלי. אובמה עצמו היביע בעבר, לפני המשבר הכלכלי, וחשוב לציין זאת, התנגדות לנוכחות בעירק.

 

אבל עלינו להבין דבר פשוט: אובמה אינו נועם צ’ומסקי, לא איש אמנסטי וגם לא פלפלן אקדמי.

 

הוא איש המעוגן בדברים הממשיים ביותר בקיום האנושי, שבוודאי אינם פילפול אקדמי, לא ספקולנטיות פיננסית ועסקי אויר, לא האווריריות המיסטית של “העידן החדש”, גם לא הנצרות בפרוש המסויים והספציפי של mea culpa – דהיינו, “כל מה שקורה לי – זה אשמתי”.

 

הוא בא ממסורת שונה לחלוטין – זאת של “האחים”, של מלקולם X – דהיינו התמקדות בסביבה מחוץ לפרט כמקור להשגת משאבים, ולכן גם האשמת הסביבה בנישול ממשאבים. זאת במקום האשמה עצמית וצלילה כלפי האני, תוך עצב, אשמה עצמית – בהם מלקולם X ראה את הפנמת האדם המדוכא את הדיכוי המופעל עליו. גם בשימוש בסמים וגם במציאת אופיום בדברים אווריריים של העידן החדש – ניתן לראות הפעלת דיכוי והכשרת ניצול ענק, כשהסמים והאידאות המיסטיות מוזרמים למדוכאים מצד המעמד המדכא במטרה לנשלם מכוח ומשאבים ממשיים בעולם הממשי, תוך החלפתם בישויות אווריריות, טישטוש תחושת המציאות של הפרט המדוכא והמנוצל, טימטומו והימומו הכימי.

 

 

להלן: נאומים ידועים של מלקולם X. יש לשים לב לדימיון עם סגנונו של אובמה, כולל ההומור, הברק והפתוס התבוני, האנושי, הנעדר כל מונומנטליות נימלצת.

http://www.youtube.com/watch?v=gRSgUTWffMQ&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=1zPdkKuEXFM&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=WkTnUxLjO2E

לרקע כללי  http://www.geocities.com/salon_mazal/malcolmx.html?200926

 

לא, אובמה אינו צ’ומסקי, הוא איש של סובסטנס, חיפוש משאבים ממשיים, מבחינתו התעשייה הכבדה בארה”ב היא סובסטנס, בית לאדם הפשוט הוא סובסטנס, ואילו הגמוניית ההון הפיננסי, ושכר ענק של מנהלי פיננסים וכ”א אקסקוטיבי (בהם נזף אובמה לפני 3 ימים בחריפות על השכר העצום) זה ההפך מסובסטנס.

 

.

 

עם המשבר הכלכלי, אובמה דואג ביתר שאת לתעסוקה לפועל השחור האמריקני, לתעשיות הכבדות, למשקי הבית,  ולכל זאת דרוש נפט. לכן אובמה, סביר שהוא רואה בנפט המזרח תיכוני משאב חשוב ביותר, ולכן הוא לעולם לא יעזוב את עירק, לאחר ש”הושגה” והוא ינסה בכל מחיר להגיע להסדרי אינטרסים וידידות עם אירן, ספקית נפט כבדה אף היא. לשם כך הוא ממנה שוב את רוברט גייטס, שהינו אישיות צבאית נבונה ונטול רטוריקה רפובליקנית וימנית מזוייפת מסוג זאת של קודמו.

 

העוצמה האמריקנית באיזור תשאר, אובמה הוא אדם מסוג אנשי ההנהגה של בריה”מ, שחפצו בהשגת משאבים ממשיים לאומתם, אף במחיר תמיכה בגורמים בעייתיים. כמוהם במידה מסויימת, הוא איש של נאורות, המשוחרר מהבלים, רציונליסט מבריק ואיש אנושי מאד, והוא לא יהיה ציניקן צדקתן וצבוע כמו הרפובליקנים או קלינטון בבואו לממש את האינטרסים של העם הפשוט האמריקני, אלא ישאף להוגנות לא פטרנליסטית, תוך הבלטת אינטרסים משותפים.

 

סביר שהוא יקטין את לחצי הגלובליזצייה, וניכר בגישתו משהו שאינו נראה כהגמוניות כוחנית, וזאת בדומה לסין.

 

באיזורנו, אובמה, כאמור במאמר שפורסם כאן (ובמוספיו),  http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=6489,

 

רואה את התמונה הרחבה, והוא בהכרח ערביסט, בשאפו לבריתות איזוריות, ישראל ניתפסת כנטל כלפי היחסים עם ההמונים בעולם הערבי, ולכן תחוייב לצמצום פרופיל. אובמה מקטין את תקציב ההגנה שתפח מאד מאז הפלישה לעירק, והוא ינסה לבסס את האחיזה בעירק בעזרת בריתות עם גורמים מקומיים ואיזוריים כתחליף לשימוש מסיבי מדי בכוח רב מדי.

 

וכך, השליח מיטשל ניפגש לאחרונה בסעודיה עם המנהיגות הסעודית, דבר שהוצנע בתקשורת הישראלית http://english.aljazeera.net/news/middleeast/2009/02/2009211361072888.html

 

סביר שמתוך כוונה להחיות את היוזמה הסעודית משנת 2002: בעוד יוזמת מפת הדרכים של בוש כללה התחייבות של בוש לשרון ב-2004 להשאיר את גושי ההתנחלות הגדולים תוך “הכרה במציאות שנוצרה בינתיים בשטח”, הרי  בהשוואה – היוזמה הסעודית מדברת על פינוי לגבולות 67,  על פיצוי הפליטים ושיבה כלשהי בהתאם להחלטה 194 מ-1948 של העצרת הכללית של האו”מ. יש לזכור כי שליחי “מסעות דילוגים” בהקשר יוזמת אוסלו  בתקופת קלינטון מסוג דניס רוס לא כללו את סעודיה. ואילו אובמה ציין במפורש שיש לקחת בחשבון את התמונה האיזורית כולה ולערב מדינות נוספות, והכוונה כנראה, פרט לסעודייה, גם לסורייה – ואמנם ביקרו לאחרונה אצל אסאד  חברי קונגרס דמוקרטים שהיביעו באזניו אופטימיות לגבי טיב היחסים בתקופת הממשל החדש, דבר המעיד על שינוי מתפיסת “ציר הרשע” של בוש.

http://english.aljazeera.net/news/middleeast/2009/02/20092105845435646.html.

 

 

 

 

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר