מבנה המעקה – תקצירי פסיקה

מבנה המעקה – תקצירי פסיקה

ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא
04.02.2009 18:47

מבנה המעקה כנדרש בתקן הישראלי 1142 ובהתאם לכללי הבטיחות נדון בפסקי דין רבים. להלן ריכוז פסקי דין שהם ראויים להנחות בעניין זה:



מבנה המעקה – תקצירי פסיקה

מאת: ד”ר אינג’ אברהם בן-עזרא

 

א. מעקה הכולל אלמנטים המאפשרים טיפוס:

 

ת”א 01 / 14621 סימון חן נ’ נכסי דוידוב ובנימין בע”מ [פדאור 05 (5) 660 ], בית משפט השלום בחיפה, שופטת: ב’ טאובר

 

“ד.הליקוי במעקה המרפסת:

מאחר ומעקה המרפסת אינו עומד בדרישות התקן הן לעניין גובהו ונדרשת הגבהתו ב-30 ס”מ וכן לוקה המעקה בתכנון באופן האוסר חללים המאפשרים טיפוס בחלק המעקה, ראיתי לחייב גם את הנתבעים מס’ 4 ו-5 בליקוי זה הן בשל תכנון לקוי של המעקה והן בשל פיקוח בלתי נאות במסגרת חובת הפיקוח העליון שהוטל עליהם, שכן המעקה נבנה בצורה בלתי בטיחותית ובאופן הנוגד את התקנים הקיימים.

לנוכח העובדה שמומחה הנתבעות מס’ 3-1, מר חיים בן ארי, העמיד את עלות הגבהת המעקה על סך 3,000 ₪, ואילו מומחה ביהמ”ש העמידו על סך 2,500 ₪ בלבד, ראיתי לזכות את התובעים בפיצוי בגין ראש נזק זה אשר לא נופל מקביעת מומחה הנתבעות מס’ 3-1 ובסך של 3,000 ₪.”

 

 

ת”א 98 / 69729 חממי דבורה וירוחם נ’ פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע”מ [פדאור 05 (34) 309 ], בית משפט השלום בתל אביב, שופט: מ’ בן חיים

 

“2.10 תיקון המעקה

אני פוסק כי התקן הרלבנטי לבחינת טענת חממי הינו ת”י 1142 לשנת 1995, בו לא נכלל סייג כלשהוא לגבי המידה האופקית הנחשבת כמאפשרת טיפוס.

עם זאת ולאור הרציונל הבטיחותי המובנה בתקן האמור, דהיינו, מניעת רכיבים המאפשרים טיפוס , אני פוסק כי יש לזכות את חממי בעלות התיקון הדרוש, בסכום של 300 ₪ (תשובה מס’ 5 לתשובות ההבהרה של המומחה)”.

 

יש לציין כי בית המשפט פסק פיצוי בגובה עלות התיקון של המעקה בשל אפשרות הטיפוס בו אף על פי שלא כרך זאת באי התאמה לתקן החל.

 

 

ת”א 1208/96 אלברט אוחיון ואח’ נ’ חממי ואח’, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופט: מ’ טלגם, לא פורסם, מובא בספר “תכנון דירה כחוק” מאת א’ בן עזרא בהוצ’ “בורסי” 2002 עמ’ 401

“המעקה כולו עשוי לוח זכוכית ופסי ברזל שניתן לטפס עליהם, ומהווה סכנה פוטנציאלית – למרות שהוא נאה למראה.

ד”ר זלינגר כותב בחוות דעתו שהגובה הדרוש אמנם הושג, אך במעקה הנוכחי נותרו שני ליקויים: אי התאמה לתקן, וקלקול החזית, והוא אף מפרט את אופן התיקון ועלות הביצוע”.

 

 

ת”א 03 / 56692 דן לוי נ’ ראשון עילית חברה להשקעות ובנין בע”מ [פדאור 05 (18) 840 ], בית משפט השלום בתל אביב, שופטת: ד’ מארק-הורנצ’יק

 

“שונות – מומחה מטעם התביעה מצא כי :

א. גובה אפקטיבי של מעקה במרפסת סלון אינו עונה לדרישות המינימום אשר בתקנות התכנון והבניה.

ב. מעקה המרפסת וחלון הסלון מאפשרים טיפוס בחלק שגובהם בין 10 ל-90 ס”מ בניגוד לנדרש על פי התקן.

ג. מרווחים של 11 ס”מ בין חלקי המעקה במקום מרחק מקסימלי של 10 ס”מ בחלון הסלון.

ד. סימני חלודה במעקב עקב אי ביצוע הגנה נאותה.

את סך עלות התיקונים מעריך המומחה ב – 1690 ₪.

לעניין גובה המעקה, לפי הסבר מומחה מטעם הנתבעת וכן לפי חוות דעת מומחה מטעם בית משפט, הגובה עונה על הנדרש בתקן ועל כן לא שוכנעתי כי קיים ליקוי. לגבי הליקוי השני הנטען, נראה כי אכן ייפתר במסגרת התיקונים שנפסקו. יש צורך בתיקון של מרווח אחד הגדול מהמקסימום, דבר שלא ניתן היה לגילוי בעין לא מקצועית ונראה שלכן גם לא נטען. יש לשאת בעלות תיקונו בסך 200 ₪. סימ”

 

 

ב. חומר המעקה

 

ת”א 02 / 12949 חיים סמדר נ’ גב-ים לקרקעות בע”מ, פדאור 05 (6) 808 ], עמוד 3, בית משפט השלום חיפה, שופט: א’ טובי

 

6.6 זיגוג מעקה המרפסת

 

בחוות דעתו קבע המומחה כי מעקה המרפסת עשוי מפוליקרבונט היכול לשמש למטרה זו בכפוף לכך שהוא עומד בתנאי תקן 1142 ותקן אש 921. המומחה ציין כי הקבלן נתבקש להמציא אישור מכון התקנים על עמידות החומר בדרישות התקן אך לא עשה כן. בסיכום סעיף זה קבע כי ככל שיומצאו האישורים המתאימים, לא יהא צורך בהחלפת המילוא של המעקה. במידה ולא יומצאו האישורים, עלות החלפת הלוחות במעקה נאמדה על ידו בסך 9,500 ₪.

ב”כ התובעת הפנה בסיכומיו לכך שבתשובה לשאלת הבהרה שהפנה אליו, ציין המומחה כי המחיר של 9,500 ₪ שנקבע על ידו מבוסס על נתונים שקיבל מחברת דן-פל-פלסטיקה טכנית וכי מחיר החומר, שלדברי אותה חברה עומד בתקנים, הינו כ- 500 ש”ח למ”ר. המומחה נשאל אם קיבל אישור בכתב מאת החברה הנ”ל לגבי עמידות החומר המסופק על ידה בתקנים הנדרשים והשיב בשלילה. מכאן ביקש ב”כ התובעת לשלול את קביעתו של המומחה ואת אמדן המחירים כפי שקבע בחוות דעתו.

גם טענה זו של התובעת דינה להדחות. משקבע המומחה את עלות התיקון בהתאם להתייעצות שקיים עם בעלי מקצוע, חזקה עליו שנדרש לשאלות הרלוונטיות, גם אם לא קיבל לידיו תיעוד ואישור בכתב על כל פרט שבירר. למותר לציין כי התובעת עצמה לא המציאה כל ראיה לגבי המקורות או הבסיס לאמדן שנקבע על ידי המומחה מטעמה לתיקון ליקוי זה. לאור האמור, אני מאמץ את קביעתו ומסקנתו של המומחה גם בעניין זה”.

 

מדברים אלו אנו למדים כי על הקבלן/המוכר להמציא לדיירים הוכחות בדבר עמידותו של המעקה השקוף [במקרה זה – מדובר במעקה מפוליקרבונט] בשני תקנים ישראליים: ת”י 1142 אשר בו יש התייחסות לחוזק המעקה מבחינת עמידותו נגד כוחות אופקיים ואנכיים ומבחינת שיעור תזוזתו בפעול עליו כוחות, כמו גם למבנהו הגאומטרי של המעקה, ותקן 921 שבו ההתייחסות היא לעמידות המעקה בתנאי אש.

באין אישורים של מעבדה מאושרת בדבר התאמה לתקנים [מדובר באישורים המסופקים על ידי הקבלן] – דין המעקה להחלפה במעקה אחר, תקין, בטיחותי ותקני.

 

 

ת”א 98 / 10933 בן שהם חיים נ’ קשת רעיונות בע”מ, פדאור 04 (20) 360 ], בית משפט השלום בהרצליה, שופטת: א’ מני גור 

 

2. חלונות – מומחה התובעים קובע כי כנף החלון בחדר ההורים יוצר פינות חדות האסורות על פי התקן (ת”י 1068). כמו כן, יש להחליף את מעקה החלון למעקה תקני. מומחה הנתבעת חלק על מומחה התובעים וקבע כי חלון צריך להיות מרובע עם זוית של 90 מעלות, במצב כזה לא ניתן ליצור חלון ללא פינות חדות. ובאשר למעקה, הרי מדובר בחלון אלומיניום שחלקו נפתח וחלקו נסגר שאיננו מצריך מעקה .

מומחה בימ”ש אף הוא לא מצא כל זויות חדות בחלון שמהוות סיכון, ובאשר לזכוכית קבע המומחה כי לא ניתן לוודא שאיננה מחוסמת , וגם אם יש להחליפה עלות זו איננה עולה על 200 ש”ח .

עיינתי בנספח י”ב שהינו העתק חלק מת”י 1068, הקובע כי בכל החלון לא יהיו בליטות חדות העלולות לגרום נזק למשתמש. לא נאמר בתקן שאסור שתהיינה זויות חדות, שהרי אלה נוצרות מאליהן שעה שיוצרים ריבוע עם 90 מעלות. לא שוכנעתי מחוו”ד התובעים כי נוצרו בליטות חדות שעלולות לגרום נזק, שעה ששני מומחים אחרים שחוות דעתם מנומקת בצורה זהה לא מצאו כל בליטות כאלה. לא הובאה בפניי כל ראיה אחרת לשכנע כי החלון בנוי עם זויות חדות הגורמות לסיכון.

באשר לזכוכית המחוסמת – מאחר ולא ניתן לוודא שאכן קיימת זכוכית מחוסמת , אני קובעת ברכיב זה כי יש לפסוק את הפיצוי על פי קביעת מומחה בימ”ש בשיעור של 200 ש”ח”.

 

מכאן ברור כי כאשר מתעורר ספק, לאמור, לא ברור למזמין כמו גם למומחה בית המשפט ולבית המשפט האם המעקה הוא עבר בדיקת התאמה לתקן [בענייננו – קריטריון הבדיקה הוא כי המעקה עשוי מזכוכית מחוסמת, אשר לאור דברי המומחה סבר בית המשפט כי עמידה בתנאי זה מספיקה כדי להכשיר את המעקה – דבר שאינו נכון], אזי ישולם פיצוי לפי עלות החלפת הזיגוג של המעקה.

 

 

ג. נטל ההוכחה

 

 

 ת”א 597/86 דיירים שונים נ’ יובל גד ואח’,12 לא פורסם, מופיע בספר “תכנון דירה כחוק” מאת א’ בן עזרא בהוצ’ “בורסי” תשס”ו עמ’ 289. בית המשפט המחוזי בירושלים, שופט: י’ בצלאל

 

“נטל ההוכחה על תכנון שיש בו הליקוי שהמומחה הצביע בסעיף 1.4 לחוו”ד מוטל על המודיעה ומשלא הרימה נטל זה לא יצאה ידי חובתה”.

 

המודיעה כאן היא החברה הקבלנית; משהעלה המומחה בחוות דעתו טענה בדבר

ליקוי הקיים לכאורה – החברה הקבלנית היא אשר צריכה להוכיח את התקינות.

 

 

 ת”א 10756/99 מנדלוביץ מיכל ואיתמר נ’ אלי יוחנן, פדאור 05 (28) 715 להלן ציטוט:בית משפט השלום בירושלים, שופט: י’ מילנוב

 

 

“הנטל להוכיח כי בידוד טרמי באמצעות לוחות קל קר מסוג רונדופה, הוא המקובל בנסיבות העניין (והדגש הוא על נסיבות העניין), מוטל על הנתבע, נטל שהנתבע – כפי שפורט לעיל – לא עמד בו”.

 

 

ד. מעקה פנימי

 

המעקה נמדד בגובהו מפני המשטח האופקי שניתן לדרוך עליו, ולפיכך, במערה המורכב מחלק בנוי ומחלק נוסף – עליון – מחומרים קלים [מתכת, זכוכית] – יש קבלנים המתקינים את החלק העליון בצד הפנימי של המעקה הבנוי כך שאי אפשר יהיה לעשות שימוש במשטח האופקי – המצוי במצב זה מחוץ למרפסת.

 

אלא שבהסדר זה יש סיכון בטיחותי כפי שיובהר בפסק הדין הבא:

 

 

ת”א 453/99 איילון חברה לביטוח בע”מ נ’ גרליק ולדימיר [פדאור 00 (6) 546], בית משפט השלום באשדוד, שופט: חמדני.

 

“ביום 3/6/97 חנה רכב המבוטחת מתחת לבניין רב קומות, כפי שנראה בתמונות נ/2. הנתבע גר בקומה חמישית באותו בניין.

כאשר הנתבע פתח את תריס המרפסת בדירתו, נפלה אדנית שהייתה על מעקה המרפסת וגרמה נזק לרכב המבוטחת.

התובעת פיצתה את המבוטחת על הנזקים שנגרמו לרכב, כולל ירידת ערך, בסך כולל של 7,135 ש”ח.

הנתבע נדרש להשיב לתובעת את הסך הנ”ל, בצרוף שכ”ט שמאי, הוצאות שונות והפרשי הצמדה, בסך כולל של 9,089 ש”ח, שהוא סכום התביעה.

2.לטענת התובעת, האדנית נפלה בשל רשלנות של הנתבע, ועל הנתבע    לשאת בתשלום הנזק.

לטענת הנתבע, הוא לא התרשל במאום, מאחר שלא הוא הניח את האדנית על מעקה המרפסת.

לטענתו, רק ביום האירוע הוא קיבל את החזקה בדירה שרכש, וכאשר פתח, לראשונה, את תריס המרפסת, נפלה האדנית שלא ידע כלל על קיומה ולא יכל לצפות, שהיא לא ממוקמת נכון, ושעם פתיחת התריס היא תיפול.

לטענת הנתבע, הרשלנות רובצת לפתחה של המבוטחת, שהחנתה את רכבה מתחת למרפסת, והיה עליה לצפות שיפלו חפצים על רכבה, כפי שקרה בעבר.”

 

 המסקנה היא כי המשטח החיצוני למעקה הוא מוקד לסיכון בטיחותי ויש למנוע בנייה של מעקה מסוג זה ולהשאיר את המעקה הבנוי כולו בתוך תחום המרפסת גם אם הדבר מחייה הגבהת גובה המעקה הנמדד מפני המשטח הבנוי כלפי מעלה.

 

‏04 פברואר 2009

 

www.benezra.co.il

 

 

 




 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר