במלחמה כמו במלחמה

במלחמה כמו במלחמה

חנה אייזנמן
30.07.2008 07:00
דגל ה"הפגנות"

דגל ה”הפגנות”


אין בעולם כולו ציבור הנהנה מהפלייה לטובה, שערורייתית, כזו שמעניקה “מדינת ישראל” לציבור הערבי, בארץ ישראל; זה, ש”מדינת ישראל” הקימה לו “רשות”, וזה, ש”מדינת ישראל” העניקה לו תעודות כחולות. הראשונים חיים כעלוקות על דמנו ודמינו, וה”כחולים”, המזדהים לחלוטין עם הראשונים, כלומר, עם עצמם – עם הג’יהאד – לא די שהם, נהנים מכל הזכויות, כאלה, שאינן מוכרות כלל בארצות מוצאם, אלא – הם נהנים מזכויות יתר…



ב”ה

 

דגל ההפגנות של בעלי התעודות הכחולות

 

במלחמה כמו במלחמה – לירות על מנת להרוג!

 

 

מן התיקשורת:

 

“המג”ד מהתקרית בנעלין ייצא לחופשה כפויההמג”ד סגן אלוף בורברג ייצא לעשרה ימי חופשה עד לסיום חקירת האירוע בנעלין בו אחז בפלסטיני וחייל ירה בו כדור גומי מטווח קצר”.

 

“מהומות אוקטובר אינן ‘פעולות איבה’בית המשפט העליון קבע כי הנזקים שנגרמו לסניפי בנק הפועלים במהומות אוקטובר 2000 במגזר הערבי, אינם מסווגים כנזקי פעולות איבה….

…. האירועים באו על רקע תחושות קיפוח קשות שהצטברו בקרב הציבור הערבי לאורך שנים. לפי הדוח, תחושות אלה נבעו, בין היתר, ממדיניות עקבית של אפליה והזנחה. רגשות אלה הן נחלת חלקו של מי שרואה עצמו חלק מן המדינה ולא עוין לה”.

 

“קציר הדמים” של החמאס, בראשות אחמד יאסין: 377 ישראלים נרצחו, 2,076 ישראלים וחיילים נפצעו.

 

   

מתחילת העימות הנוכחי (אוקטובר 2000 – מרס 2004) אחראי ארגון טרור החמאס לביצוע 425 פיגועים במתווים שונים אשר גרמו למותם של 377 ישראלים ולפציעתם של 2076 אזרחים וחיילים.

 

חלק ניכר מהפיגועים בוצעו על-ידי מתאבדים ששיגר החמאס. ארגון החמאס אחראי ל-52 פיגועי התאבדות אשר גרמו למותם של 288 הרוגים ישראלים ולפציעתם של 1646 פצועים.

 

אגב, למה אחראי בנק-הפועלים ל”קיפוח” הערבים על ידי “מדינת ישראל”?

 

השופט קבע שבנק הפועלים אינו זכאי לפיצויי “מס רכוש”, בגין הריסת סניפיו בגליל, משום שלא ניתן לזקוף את ימי-הבדולח בגליל ל”מעשי איבה”. מערכת ה”משפט” ב”ישראל” ידועה זה כבר במידת סדום ועמורה שלה, בכל הנוגע ליהודים, אבל כאן, אפילו היא התעלתה על עצמה.

 

אוקטובר 2000

הפרעות בגליל היו חלק אינטגראלי של אותה התפרצות ג’יהאדונאצית בכל רחבי הארץ!!! אבל בית המשפט קבע אחרת. למה? למה “מדינת ישראל” רודפת את היהודים? מי שיודע את התשובה לשאלה השניה, יודע גם את התשובה לשאלה הראשונה…

 

מזמן היתה מערכת המשפח ה”ישראלית” למערכת פוליטית למהדרין, וגם, לקוראת מחשבות ורגשות, למשל, מחשבותיה של מרגלית הר-שפי – קרבן חף מפשע של מערכת משפט ושל מדינה פושעות – ורגשותיהם של המרצחים, בעלי התעודות הכחולות, שהצטרפו לפרעות הערבים בכל רחבי הארץ, באוקטובר 2000, בפקודת ערפאת.

 

אין בעולם כולו ציבור הנהנה מהפלייה לטובה, שערורייתית, כזו שמעניקה “מדינת ישראל” לציבור הערבי, בארץ ישראל; זה, ש”מדינת ישראל” הקימה לו “רשות”, וזה, ש”מדינת ישראל” העניקה לו תעודות כחולות. הראשונים חיים כעלוקות על דמנו ודמינו, וה”כחולים”, המזדהים לחלוטין עם הראשונים, כלומר, עם עצמם – עם הג’יהאד – לא די שהם, נהנים מכל הזכויות, כאלה, שאינן מוכרות כלל בארצות מוצאם, אלא – יתר על כן, הם נהנים מזכויות יתר, ששאר כל חלקי האוכלוסיה בארץ ישראל, אינם נהנים מהן; אחת מהן היא, קבלת רשות וסיוע, לעסוק בתחביבם – פרעות ורצח ביהודים, ובמקביל, בהסברה, בהבנה ובצידוק למעשיהם, מצד כל זרועות החוק והשלטון ב”ישראל”.

 

מערכת המשפט ו”מדינת ישראל” הן הראשונות להיות מליצות יושר לעוברים, לא רק על כל חוקי המדינה, אלא גם על כל חוקי אנוש. זה תמיד “היה צפוי”, כמובן, בגלל רגשות הקיפוח, או בגלל איזו תגובה אימפוטנטית של “ישראל” לטבח המוני ביהודים… כל אמירה ש”זה היה צפוי”, היא הבעת הבנה וצידוק לרצח יהודים! אין משמעות אחרת!

לפני כמה שנים, לאחר סידרת מעשי טבח ביהודים, בתוכם פיצוץ אוטובוס, ברח’ עזה, בו נפגעו 54 יהודים, במסגרת השתעשעות חלאת ערב בתחביב השמדת היהודים, עשתה “ישראל” איזו פעולת תגמול עלובה. מאחר ש”ישראל” חיכתה כמה שעות, מאז הטבח, לביצוע התגובה, התבכיין עופר שלח, ש“ישראל שברה את הרגיעה”. כמו הטינופת, נתן זהבי, שניצל את העלילה על ירי טיל מן הישוב ברכה על הערבים, כדי להשתלח, כדרכו, ב”מתנחלים”, שאינם מוכנים לסבול את ה”רגיעה” בעזה… ועוד כהנה וכהנה כיד שטניותו הרעה עלינו.

 

אוקטובר 2000 אום אל פאחם 

    הפתרון לכל תיסכול ערבי, הוא רצח יהודים.

נער נכשל בבחינות הבגרות – הוא רוצח יהודים, כדי לרפא את תיסכולו.

בכפר זורמים מי הביוב ברחובות, בין הוילות המפוארות, הן משום שהמוכתר משתמש בכספים שהוא מקבל ממשרד הפנים, לצרכיו הפרטיים, והן, משום שהערבים אינם משלמים את מסיהם – אז מתפרעים ורוצחים יהודים.

סיבות ל”הצדקת” ההפגנות” יש לרוב. וכשלא הצליחו למצוא שום סיבה להצדקה ונאלצים, למראית עין, לשלוח את החלאה לבית כלא, מיד נוקטים בשיטת “הדלת המסתובבת”, ומשחררים את כל הקונטארים, במסגרת “עסקה” או “מחווה” למשל, לכבוד הרמאדן, או לכבוד סיפוק רגשות ההתבהמות של ממשלת “ישראל”.

 

(השאלה הגדולה היא – למה האולמרטים, הביילינים והפרסים אינם יושבים בכלא)?

 

איש אינו מעז להתעסק עם ה”מדוכאים עלי אדמות”, לנוכח הבניה הפראית המשתוללת אצלם בכל סנטימטר פנוי. ולא עוד, אלא, מחברים אותם לחשמל ולמים, על חשבון משלם המסים היהודי, כדי שהם ומוביליהם/מדריכיהם ה”יהודים” לא ישתוללו בגלל “הפלייה גזענית”. אז מחברים, בניגוד מוחלט לחוק ולמוסר. להוציא לפועל צו הריסה…. הס מלחשוב על כך…

ליהודים מחריבים התיישבויות שלמות, בלי להניד עפעף, רק בהנעת אלפי ברגים קטנים, להחריב התישבות וחיים של האנשים התרומיים ביותר בארץ ישראל, החפים מכל פשע והראויים לצל”ש.

אבל, כשערבי טובח, ושוב, ביהודים חפים מפשע, כל חבורת הזבל בחיריה, סליחה, בכנסת, נכנסת לדיון “מוסרי” האם להרוס או לא להרוס את ביתו של הג’יהאדונאצי. ואז, מגיעים ל”פשרה” הרגילה – ניתן להם את הארץ! נקים את גבולות אושוויץ וכך נעצור את ה”טרור”.

 

הם פטורים משירות בצבא. וזה מעיד שמדינת ישראל יודעת היטב שיהיה זה ניגוד אינטרסים וניגוד רגשות, כלומר – מדובר באויב! אויב! בעל תעודות כחולות, עם כל הזכויות, ואף לא חובה אחת. לא כלום! נאדא! וכאמור – גם זכויות יתר –  להשתולל, לשרוף ולרצוח, עדיפות לתינוקות!

 

כשחלאת האדם הזו רצחה את תרצה פורת בביתא, וצה”ל הרים שלושה בתים באוויר, במקום להרים את כל הכפר, נוסד “הועד למען ביתא”. ופירושו – הועד לרצח, חפשי חפשי, של העם היהודי בארצו! זה הפירוש היחיד! אין אחר!

 

                                               

 

בנעלין ובבילעין צריכים היו מזמן לירות על מנת להרוג. בני השטן המשתוללים שם, אינם מפגינים, הם נלחמים להשמדת היהודים בארץ ישראל. כדרכם מאז ומתמיד. גם בפרעות תרפ”ט לקחו הם חלק בטבח היהודים. אז הם נקראו מופ”סים, היום הם נקראים “שלום עכשו” ו”גוש שלום”, “העבודה” ו”קדימה”.

יזמת כל “הפרעות הסדר הציבורי”, הפרובוקציות נגד ה”מתנחלים” ביש”ע וכל ההסתה הנאצית הנילווית אליהם, כבר ארבעים שנה, כמו ה”הפגנות נגד הגדר”, היא, כווולה, של ה”אדומים” האלה, שהרוויחו את שמם האדום ביושר – את כל הדם השפוך בארץ הזו, זה כמאה שנה, יש לזקוף לחשבונם, שאותו יפרעו בגיהינום, יחד עם כל העומדים עלינו לכלותנו במשך כל הדורות.

 

“גדר החיים” – ה”תקרית” בנעלין   

 

 

התירוץ ל”הפגנות” הוא –  “השגת גבול” אדמות הערבים. אם החומות נבנות, בגלל שהערבים רוצחים והיהודים נרצחים, מי צריך לשאת בעונשן של אלה? הקרבנות?

 

 

החיילים הנשלחים לבילעין ולנעלין, כשידיהם כבולות, חייבים לסרב לשמש בשר תותחים למדינת הדמים והזדון הזו. אסור עליהם ללכת ולשחק פינג-פונג עם הגרועים מן הנאצים. הם צריכים, פשוט, לסרב ללכת לשם. אם אין להם תפקיד, אין להם מה לחפש שם! ואם הם הולכים, הם צריכים לירות כדורים חיים ולא כדורי גומי. אלו אינן “הפגנות”, זו מלחמה!

 

הקמת החומות והגדרות היתה יזמת השמאל, שתירץ זאת בהצבת מחסום בפני המרצחים. הסיבה האמיתית היתה, לקבע את גבולות אושוויץ.

 

אבל אז התברר למוסרים ולרודפים, ש –  

 

א. בני טיפוחיהם אינם שבעי נחת מהגבלת תנועתם למרכזי אוכלוסיה יהודית, למטרת

    רצח. למשל, רצח גל אייזנמן וסבתה, בטרמפיאדה בגבעה הצרפתית.

 

ב. לבני טיפוחיהם וגם להם עצמם, אין אינטרס בקיבוע גבולות, טרם הגיעם לקו הכחול.

 

זו הסיבה ל”הפגנות” המשותפות של היודונאצים והג’יהאדונאצים, שאותן אפשר היה להפסיק בירי על מנת להרוג, כבר בתחילתן, עוד בטרם נרצחו ונפצעו בהן יהודים. כי מטרת ה”הפגנות” האלה היא – ביטול כל זכויות היהודים, ובראש ובראשונה, זכותם לחיים.

 

התירוץ ל”הפגנות” הוא –  “השגת גבול” של נחלות חלאת ערב. אם החומות נבנות, בגלל שהערבים רוצחים והיהודים נרצחים, מי צריך לשאת בעונשן של אלה? הקרבנות?

 

שוב ושוב משנה הבג”צ, בשירות תכנית-השלבים, את תוואי הגדר, וזה עולה עוד ועוד כסף. אבל, כסף יש לחלאת ה”שלום”, בלא שום הגבלה, הכסף הסעודי זורם, דרך צינורות האיחוד-האירופי לחשבונות הבנק של כל ה”צדיקים” האלה – פעילי-שלום, לשם שמים, המתפרנסים יפה מאד מפעילות ה”שלום”. זהו, למשל, הכסף המממן את “מרכז פרס לשלום”. וסעודיה אינה מממנת דברים לשם שמים. אפילו לא למען אחים “פליטים”. יש רק ענין אחד בו מוכנה סעודיה להשקיע בלא הגבלה – רצח יהודים. זו גם תכלית “יזמת השלום הסעודית”, שבני-הבליעל של ה”שלום” שיבחו ורוממו וגידלו. מנוולים!

 

את הגדרות והחומות יש להפיל, ואת הערבים, משני צידיהן, יש לגרש לערב הסעודית! ולא ל“ירדן היא פלשתין”, כי “ירדן” איננה “ירדן” וגם לא “פלשתין”, זו ארץ ישראל, שאותה חובה לשחרר!

 

אבל, לפני כן, יש לשחרר את עם ישראל ואת ארץ ישראל מ”מדינת ישראל”, שהיא אום-ג’יהאד! כזו היא מאז היווסדה; מאז הויתור על ארץ ישראל, מזרחה לירדן, דרך ההבלגה, שיתוף הפעולה עם הנאצים ועם הבריטים, ועד גיוס הג’יהאדונאציזם לקידום תכנית השלבים לקיום השבועה: “עולם ישן עד היסוד נחריבה”, והם מחריבים. ובטרם יהיה מאוחר מדי, עלינו להחריב אותם!!



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר