החזרה לעתיד


החזרה לעתיד



אהרון רול – טורונטו
04.07.2008 07:40


למצולם אין קשר לכתבה

למצולם אין קשר לכתבה


במאמר זה עוסקים אנו בסימביוזה שבין ההתחממות ומשבר האנרגיה הגלובלים והקשר הגורדי העתידי ביניהם על מרקם חיינו כפי המוכר לנו כיום והשלכותיהם לעתיד. במאמר זה נעמוד על ההשפעות העתידות על אורחות חיינו ותרבותנו בטווח הבינוני כפי שניתן לחזות כיום במידה לא מבוטלת של וודאות. במחדה ולא ניפעל ולא נחל בך כיום, כאן ועכשיו לשינוי מהלך ההסטוריה הצפוי, ישנה העתיד הצפוי את מהלך חיינו בעודו מטלטלנו חזרה לעבר העבר כפי שהיה מוכר לנו משך 100-200 השנים האחרונות.




אין ארוע שכולו טוב כמו גם אין נמצא ארוע שכולו רע. משבר האנרגיה אשר ניצב זה עתה על סיפנו מכיל בתוכו אלמנטים קשים ביותר עבור המין האנושי אך כנאמר, ניתו למצוא בו תוצאות אשר אפשר ויחשבו לחיוביות.

שרויים אנו בעידן “המזון המהיר” אנו דורשים את ריגושינו, צרכינו, מאוויינו וחלומותינו להתגשם מיד, כאן ועכשיו. סבלנות, אורך רוח, השקעת מאמצים נמשכת ולעיתים גם סיזיפית כמו גם עמיקות הנדרשת להשגת מטרות סבוכות, הינן מעימנו והלאה. איננו מסוגלים להתרומם מעל טרדות היום יום ולבחון את צרכינו הלאומיים לאופק הקרוב כמו גם אופקים נוספים רחוקים יותר. חלקנו המכריע נוהג להדחיק קשיים עתידיים כחלק אינטגרלי של אישיותינו המקובצת האנושית, אנו רובצים בחוסר מעש ומצפים לנס המושיע.

נכון הוא כי תכונות אופי אלו אינן מיוחדות לנו היהודים-הישראלים ומשותפות לכלל בני האנוש מי פחות ומי יותר. אך אין בכך לפוטרנו מאחריות לכך. מירב הקשיים אותם אנו חווים והעתידים לעבור עלינו כמתואר בהמשך ניתנים לפתרון טכנולוגי או מדעי אך בכך אין די. חוסר מעש הנובע מחולשת הרצון והרוח הם המיכשולים הגדולים ביותר הניצבים על מפתנינו ומונעים בעדנו קידמה רבה יותר ואפשר גם עצם שרידותנו.

במאמר זה עוסקים אנו בסימביוזה שבין ההתחממות ומשבר האנרגיה הגלובלים והקשר הגורדי העתידי ביניהם על מרקם חיינו כפי המוכר לנו כיום והשלכותיהם לעתיד. במאמר זה נעמוד על ההשפעות העתידות על אורחות חיינו ותרבותנו בטווח הבינוני כפי שניתן לחזות כיום במידה לא מבוטלת של וודאות. במחדה ולא ניפעל ולא נחל בך כיום, כאן ועכשיו לשינוי מהלך ההסטוריה הצפוי, ישנה העתיד הצפוי את מהלך חיינו בעודו מטלטלנו חזרה לעבר העבר כפי שהיה מוכר לנו משך 100-200 השנים האחרונות.

נקדים ונאמר כי התחזיות המובאות להלן הינן על פניהן חמורות ולא כן הוא. בכל רע קיים גם טוב וההפך גם הוא הנכון. התחזיות אשר יובאו להלן משרטטות תרחישים אשר ככל שיהיו קשים לעיכול, מחזיקות בצידן גם צדדים חיובים לקיום הגזע האנושי במידה ונשכיל להיערך לקראתם כיאות מבעוד מועד וכך נחיל השינויים בצורה הדרגתית ומתונה אשר תקל קבלתם עלינו ללא זעזועים חברתיים, פוליטים ומדינים חריפים מדי. יצוין פה כי המאמר הוא כולו פרי איתור סימנים מעידים ראשוניים לתהליכים אפשריים עתידים אשר מאפשרים גיבוש של תהליך חשיבה הגיוני אשר אין בינו לבין מחקרים אחרים או “עובדות” מחקריות (עד כמה שניתן להסיק “עובדות” מארועים חזויים עתידיים) ולו דבר. אין האמור כאן בא לטעון כי כל הנאמר הוא שיתגשם אך בהחלט סביר הוא כי חלקו הגדול אפשר ויתממש בעתיד הקרוב עד בינוני.

נחמה פורתא היא כי ניצול האנרגיה המוגבר משך כ-50 השנים האחרונות אשר יצר את המשבר הבא עלינו לרעה, הוא שנתן בידינו את הכלים הטכנולוגיים והידע העצום שניצבר תוך כדי כך לפיתרון הבעיות אשר אותו משבר אנרגיה מביא על ראשינו ולהסב בכך את נזקיו האפשריים לטובתנו.

עומדים אנו בסיפה של מהפכה תחילית-מתונה אשר השפעתה תלך ותחריף בהדרגה באשר לכל הידוע, מקובל ואהוד במרקם חיינו בדורות האחרונים. אנו על סיפם של שינויים כלכלים, חברתיים, פוליטיים ומדיניים עולמיים המתהווים לנגד עינינו, תחילה בהילוך איטי, כדוגמת סרט המוסרט במתכוון בהילוך איטי אשר הולך וגובר בהדרגה, הולך מואץ יותר ויותר בעוד אנו טומנים ראשינו בחול ומקווים לנס (שלעולם לא יגיע).

האנרגיה אשר צרכנו כה בבזבזנות, אנו בני האנוש, ללא חשבון ומעצורים, מדרדרת את האקלים להתחממות גבוהה מהרגיל. למרות שישנם החולקים על סברה זו, אין חולק על העובדה כי אכן האקלים הגלובלי מתחמם והולך תהיה הסיבה אשר תהיה. גם אין חולק על העובדה כי צריכת האנרגיה על ידי המדינות המפותחות, הבזבזנית וחסרת האחריות, מהווה חרב פיפיות דו כיוונית העתידה להתנקם בנו מוקדם מהמאוחר.

מבין שני המרכיבים העיקרים למשבר המתהווה, ההתחממות הגלובלית ומשבר האנרגיה הגלובלי, הרי האחרון הוא האמור להדאיגנו ראש וראשון משום שהשפעותיו יוטחו בנו במהירות רבה יחסית בהשוואה לזה הראשון. ניתן לחזות כי השפעות חמורות ראשוניות (אשר יפורטו להלן) של משבר האנרגיה יורגשו כבר במחצית העשור הבא ואפשר שיגיעו לרפן העליון בתוך שלשה עד ארבעה עשורים בלבד. מחירי הנפט המאמירים הינם העדות להתדלדלות ההדרגתית החזויה של רזרבות הנפט העולמיות וניסיונן של מפיקות הנפט להתמיד בשאיבת נפט הזהה ואף פחותה בהשוואה לכמויות העבר וזאת לנוכח ביקוש גובר והולך לאנרגיה על ידי מדינות מתפתחות, זה-לא-מכבר הופכות למפותחות, כגון הודו וסין, המשחק לידיהן בצורת מחירי נפט מאמירים תוך רווחים תואמים המסיעים בידם בשמירת עתודות נפטם לזמן רב יותר ובכך להאדיר רווחיהן לזמן ממושך יותר. כך או כך יתדלדלו עתודות הנפט בעוד כארבעה-ששה עשורים (הערכת מומחים) אשר תביא מחירי האנרגיה לרמות בלתי נסבלות כלכלית. יצוין כי מדינות כאיראן, בשם האיסלם הפונדמנטליסטי, וונצואלה, בשם הקומוניזם ושמאל קיצוני אנרכיסטי, רואות בנוסף את הנפט ומחיריו המאמירים ככלי נשק אסטרטגי אשר יוריד את המערב על בירכיו ויטלטלו הרחק מגדולתו היחסית ד’היום.

לערך בזמן זה, דהיינו ארבעה עד חמישה עשורים מזמננו אפשר ויבואו לידי ביטוי סימנים ברורים להשפעות ההתחממות הגלובלית אשר צפוי כי יגיעו לרף העליון שלהן בתוך שבעה עד עשרה עשורים מהיום. היוצא מכך הוא כי האנושות צפויה לעבור טלטלות כלכליות, פוליטיות, חברתיות ומדיניות אשר סימניהם המעידים החלו בעצימות נמוכה לפני כשני עשורים ותימשכנה במשנה תוקף משך יותר ממאה השנים הבאות ולעבר המאה העשרים ושתים.

בעיקרו לא יעסוק המאמר בעמיקות יתר בהשפעות ההתחממות הגלובלית והשינויים הצפויים על מרקם חיינו. מאידך נביא מספר השפעות אפשריות של התחממות זו המשולבות בנושא מחסור האנרגיה הצפוי והמעבר ההכרחי לאנרגיות חלופיות לנפט. נציין אך זאת כי במדה ויתממשו התחזיות בהקשר להתחממות הגלובלית הרי שהתוצאות החזויות והשפעותיהן אפשר ויקבלו גוון אפוקליפטי לגבי מליונים רבים של בני אדם השוכנים כיום לחופי האוקינוסים והסבל שיגרם לאותם חסרי מזל אפשר שיהיה כבד מנשוא.

חדי העין בקרב הקוראים וודאי יכולים להבחין כי חלקם של השינויים שיתוארו בהמשך ראשיתם מסתמנים כבר בימינו אלו אשר אך מחמת הדרגיותם מתקבלים הם בטבעיות כחלק אינטגרלי של חיינו בלא שנחוש כי הינם משמעותיים לעתידנו אך למעשה מהווים “סמנים ימנים” לשינויים העומדים לסיפנו.

השינויים החזויים שיפורטו להלן יחולקו למספר קטגוריות כגון: כלכלה, פוליטיקה, חברה, מדיניות וכדומה. יצויין כי קיימים שינויים המשותפים למספר קטגוריות יחדיו. בסיומו של חלק זה נביא מספר תרופות ואמצעים אשר ירככו את השפעות השינויים הצפויים או יבטלום כליל במדה ונשכיל להפעילם מבעוד מועד.

 

פתח דבר

אנו עתידים לחזות בטווח הקצר בעליית השפעתן של המדינות המפיקות נפט בעולם לדרגה אשר אפשר וניתן יהיה בידן להכתיב תנאיהן באופן בלעדי לשאר העולם, איראן וונצואלה ורוסיה נימנות על קטגוריה זו. מאידך, בטווח הבינוני והרחוק, המדינות אשר ישכילו לייצר מהר, בזול ובכמויות גדולות את המרכיבים העיקריים אשר ינטרלו את חשיבות הנפט בעולם ואלו הם מים ואנרגיה חלופית לנפט, הן אשר תהפוכנה למשפיעות ומכתיבות תנאיהן בעולמנו בסיפה של המאה העשרים ושתים ואפשר אף קודם לכן.

שני מרכיבים עיקריים אלו יהפכו ללא כל ספק ל”אוצרות הטבע” החדשים של האנושות. מדינות אלו ישרדו את לחץ חוסר-מפאת-מחיר הנפט הראשוני ובשלב מאוחר יותר תהפוכנה הן למכתיבות והנהנות מהסדר העולמי החדש שיחל להתהוות בטווח 30-40 השנים הבאות ואפשר כי יתיצב בתחילתה של המאה ה-22. בשלב הבא ימכרו מדינות עתירות מים מיוצרים-מותפלים ואנרגית נפט חלופית את העודפים שבידם למדינות החסרות בהם ובכך יהפכו למדינות משפיעות, קובעות מדיניות ברחבי העולם. הסדר הישן אשר כה מוכר לנו, אותן מדינות מפיקות נפט המכתיבות תנאיהן יתחלף בסדר החדש. יש לציין כי האיראנים אשר עמדו על מגמה זו ואיתנים בדעתם להכתיב לעולם את תנאיהם גם עם אזול עתודות נפטם עמלים קשות בתחום האנרגיה החלופית תוך ניצול מירבי של העתודות הכספיות אשר בידם כתוצאה משאיבת ומכירת הנפט אשר בידם דהיינו, אנרגיה אטומית לצרכי שלום ומלחמה כאחת. גם וונצואלה מגמשת שריריה בנושא זה אך עתודות האנוש במדינה זו והטכנולוגיה שבידם אינן מסוגלות עדיין להביאה למעמד אשר אירן תגיע אליו בחלוף העשור הבא. רוסיה, בדומה לאיראן, נהנית מכושר טכנולוגי אשר יאפשר לה להכתיב תנאיה לאומות וגושים אחרים גם עם אזול עתודות נפטה בקרקע.

 

כלכלה ורווחה

הכלכלה העולמית תאופיין ככלל בסינוסיאידה אדירה אשר גרפה יצלול כלפי מטה משך כחמישים השנים הבאות, כעדות לקשיים הכלכליים אותם אנו נחווה בדרגות עולמיות שונות של חומרה, ותחל אז בתנועתה כלפי מעלה, עם הבשיל הפיתוחים הטכנולוגים וההשקעות אשר יבואו לקדם את מחסורי המים המתוקים והאנרגיה החילופית לנפט, כאשר התיצבות מסויימת תחול עם פרוס המאה העשרים ושתים לספירה.

הקורא ודאי ישית ליבו לכך כי התחזית בכל האמור למשבר האנרגיה לעתיד הקרוב והבינוני המובאת כאן אינה אפוקליפטית כלל וכלל, אפשר ונהפוך הוא. השינויים החזויים במרקם חיינו אינם בהכרח שליליים ורבים בודאי ימצאום אף חיובים:

1.  כלכלת העולם תערוך תפנית פרסה ותחל לצעוד לעבר “הכלכלה הזעירה” והזעירה למחצה” הידועה לנו מראשית המאה העשרים ומוקדם יותר. הקונגלומרטים הכלכליים יצטמצמו אם כי לא יעברו כליל, עדיין, מן העולם. עומק המעבר לתצורה החדשה מותנה באיכות, מהירות ומחיר הפיתרונות הטכנולוגים שהאנושות תצליח לתקון עד אז. מכל מקום, אנו נהיה עדים לשינויים בעלי עומק משתנה, אשר חלקם יתוארו לעיל, בתצורת חיינו כיום.

2.   מקצועות נידרשים כיום יוסבו למקצועות הכלכלה הזעירה והבינונית. האוכלוסיה תתרכז יותר ויותר בערים אשר בהן תתנשא הבניה למגורים לגובה מפאת מחירו של הדלק לצרכי שינוע והצטמצמות רזרבות הנפט באדמה. שטח הדירות במרכזי הערים יצטמצם וילך עם המעבר המוגבר של האוכלוסיה למרכזי הערים וגבור הצפיפות.

2א.  יותר ויותר מועסקים יבחרו לעבור להיות מועסקים בעסקים קטנים משלהם אשר יופעלו מביתם ואשר יצוידו באמצעי תקשורת מתאימים ובכך ייתרו את הצורך ביציאה מהבית על כל החסכון באנרגיה הכרוך בכך..

3.  התחבורה הציבורית תתפתח לרמות תפוצה ואיכות גבוהות יותר מפאת הצורך בהסעת המונים במרכזי הערים במספרים גדלים והולכים במהירות גדלה והולכת. סביר להניח כי יבואו אותם ימים בהם תאסר כליל תנועת מכוניות פרטיות במרכזי הערים וכל שינוע נוסעים שם ייעשה באמצעות ההסעה הציבורית בלבד.

4.   המגורים בפרוורים יהפכו לבלתי נידרשים יחסית ואלו יהיו בהישג יד בעלי אמצעים בלבד. אפשר כי נחזה באזורי עוני מרוד (סלאמס) במרכזי הערים כפועל יוצא של השינויים החזויים. באם התאפיינה המאה הקודמת בעיקרה בהקמת מגדלי משרדים במרכזי הערים הרי שהמאה הנוכחית ואף הבאה תתאפיין בהקמת מגדלי מגורים סביב מגדלי המשרדים בנוסף לאמצעי ההסעה הציבוריים במרכזי הערים התומכים בשינוע המועסקים ליעדי תעסוקתם.

4א.   מגדלי המגורים יהיו מצוידים בכל הנחוץ למחיה בסביבתם המידית. חנויות תומכות ומספקות מוצרים ומזון ייפתחו בכל מגדל או קבוצת מגדלי מגורים וישרתו את אותם בעלי העסקים הקטנים הפועלים מביתם.

5.  חנויות הענק והקניונים מחוץ למרכזי הערים ברחבי העולם תרדנה מגדולתן וחלקן אף תעלמנה כליל בעוד אשר נחזה בחנויות שרות עצמי בינוניות וקטנות שכונתיות. גם “מכולות” שכונתיות אפשר שתצוצנה מחדש בשכונות הערים. חנויות הסופרמרקט השכונתיות תחזקנה מלאי מזון ומוצרי צריכה אשר יפטרו את הלקוח הממוצע מהצורך לנוע בין חנויות מתמחות. חנויות מתמחות מחוץ לערים אף הן תרדנה מגדולתן ותהפכנה לסניפי מכירה קטנים תחת חוזים זמניים בתוך חנויות המרכול השכונתיות. מרחבי קניות שכונתיים המכילים מגוון חנויות קטנות תתפוסנה את מקום קניוני הענק זוללי האנרגיה.

5א. חברות הקניונים הגדולות המפעילות אותם מחוץ לערים תרכושנה שיטחי מסחר שכונתיים אשר יספקו שרותים וסחורות לסביבתן הקרובה כתחליף לחוסר היכולת של צרכניהם לשנע עצמם מחוץ לערים.

5ב.  אזורים מרוחקים ממרכזי המדינה ועריה הראשיות יזכו לפיתוח אורבני מרכזי אשר יהווה   תחליף הולם למרכזים המסורתים ויאפשר לתושבי הפריפריה לההנות מיתרונות הריכוזיות כמקודם.

6.  שינוע סחורות מסיבי בין יבשות כמוכר לנו כיום בו כל מדינה משנעת עצמאית את סחורותיה ללא תאום עם שכנותיה ובבזבזנות אנרגיה עצומה יהפוך לפחות כדאי בכל תנאי בטווח של חמישה העשורים הבאים עלינו ועיקר הסחר יהיה תוך יבשתי ופנים לאומי. היוצא מכך הוא כי מרקם הגלובליזציה אשר היה כה אופייני לזמננו ירד מגדולתו ויחסי לאומים ומדינות שכנות יהוו את מירב הסחר בין מדינות לעומת יחסי מסחר רוויי תרבות הגלובליזציה כנוהג כיום בין מדינות.  סביר להניח כי בטווח של 100-200 השנים הבאות יחזירו פיתוחי אנרגיה והנעה חדשים את תרבות הגלובליזציה למתכונתה ד’היום אך עם שינויים אשר יותאמו לתנאי הסחר העולמי במאה העשרים ושתים. דהיינו, שינוע סחורות במרוכז על ידי הגושים הפוליטיים-מדיניים בינם לבין עצמם.

7.   מוסדות התיקשורת הבין לאומית ימשלו בכיפה ויחליפו חלקית מסעות בזבזנים של פרטים בין יבשות כנהוג היום. סביר כי חידושים טכנולוגיים אשר ניתן להבחין בהם גם כיום יאתרו את הצורך לתנועה פיזית של פרטים בין יבשות לצרכים עסקיים. הדמיה ממוחשבת של מסעות לצרכי נופש תמלא חלקית את הצורך במסעות עצמם. בהתאמה תצומצם התעבורה האוירית יחסית למצבה ד’היום כאשר תוצאת הלואי תהיה חסכון באנרגיה משמעותי וכן ניקיון האטמוספרה כתוצאה.

8.  אנרגיה אטומית לצרכי שלום תחליף אוצרות “שמן אדמה” המשמשים לייצור הנפט כמו גם כרית פחם מזהמת. בחשבון כלכלי, האנרגיה האטומית הינה זולה, נקיה יחסית ואף בטוחה. לקח ארועי תאונות “אי שלשת המילין” האמריקאי ו”צ’רנוביל” הרוסי נילמדו והוטמעו וקיים סיכוי קלוש כי יישנו. מאידך, משבר האנרגיה יהווה תמריץ לפיתוח אנרגיה חלופית שאינה מבוססת אנרגיה אטומית. פיתוחים אלו לא ישפיעו בטווח זמן סביר על פיתרון המשבר המדובר כאן.

9.   ייצור אנרגיה חלופית מהשמש תהייה השניה ברשימת האנרגיה הזולה והמשתלמת לאחר האנרגיה האטומית וניראה כי תגיע לבשלות משך עשרים השנים הבאות. ייצור חשמל בכוח המים אינו צפוי לעבור את הקיים בעתיד הקרוב למעט מקומות ספציפיים כגון ישראל (על כך בהמשך). ייצור אנרגיה מן הרוח יהיה משתלם במספר מוקדים ברחבי העולם אך עצם תלותו בחלקים נעים מסובכי-טכנולוגיה ותחזוקה מונעים הפצה רחבה של אמצעי זה.

10. המכוניות הנעות בכבישינו תקטנה משמעותית. נפח התעבורה יקטן בהתאמה וכן גם גודל ההשקעות הנידרש במערכות כבישים וגשרים. התקציבים שיתפנו יועתקו לפיתוח אמצעי אנרגיה חלופית ולפיתוח מסיבי של הסעת המונים אורבנית. מכוניות הנעות באמצעות חשמל ומים יתפסו אט אט את מקום המכוניות זוללות הדלק מבוסס הנפט. התוצאה – מספר התאונות יקטן ויגדל נפח האויר הנקי אותו אנו נושמים.

10א. המאה העשרים ושתים תחזה בייזום ובפריצת פתרונות תעבורה אויריים בערים, עוקבי   פיתרונות טכנולוגים תואמים, בנוסף לתעבורה יבשתית זוללת שטח יקר כנהוג היום.

11. מדינות אשר תשכלנה להעצים את לימודי מדעי הטכנולוגיה והטבע לנוער ובוגרי מוסדות השכלה גבוהה תישרודנה טוב יותר את השינויים הכלכליים הצפויים. כך גם האמור בנוגע לטיפוח אנשים מוכשרים ברמה הלאומית והפיניתם למקומות מתגמלים לפי צרכי הלאום. ככל שאומה תשכיל להעצים את המחקר והפיתוח הטכנולוגי בתחומה, סיכוייה לשרוד בעולם של המחר יגברו. הטכנולוגיה, הקנייתה ויישומה המהיר יהפכו במהירות למשאב אשר קלושים יהיו סיכויי הלאום לשרוד בלעדיו.

12. מפעלים עתירי אנרגיה מזהמת יעברו לשימוש באנרגיה חלופית נקיה עקב היותה זמינה וזולה יותר. יחדיו עם המעבר להנעת תחבורה פרטית מבוססת חשמל ומים ישתנו בהתאמה, בתוך זמן סביר אך לא ידוע, תנאי ניקיון האטמוספרה סביב כדור הארץ אשר יביא בסופו של דבר בייצוב ואולי אף בנסיגה הדרגתית של תנאי ההתחממות הגלובלים. מספר הסערות האלימות הקשות צפוי לרדת משך המאה ה-22 ובעיקבות זאת תרד רמת הנזקים העצומה בנפש וברכוש אשר אנו עדים לה כיום.

13. אנו נחזה במעבר משימוש בבדים סינטטיים עתירי אנרגיה לעבר בדים טיבעיים יותר כגון כותנה ומוצרים צימחיים-סיביים ואחרים אשר כבר פותחו או נימצאים בתהליך פיתוח, כמו גם צביעת ועיבוד הבדים תנצל מוצרים טיבעיים החסכונים באנרגיה לשם ייצורם. יימשך פיתוח שיטות גידול וטיוב היידרופוניות ואחרות אשר ייתרו את הצורך בשטחי קרקע גדולים להשגת יבולים מיטבים ובכמויות נאותות. יפותחו גם זני גידולים המתאימים לשיטות גידול אלו. אזורים חסרי עתודות קרקע מתאימה לחקלאות יעברו לגידולים חקלאיים בקומות לגובה. אשר ייתר עיבודים חקלאים תוך שימוש במיכון עתיר אנרגיה.

14. השימוש במוצרי מזון מעובדים עתירי אנרגיה וכימיקלים ילך וידעך ואת מקומם יתפסו מוצרים פשוטים ובריאים יותר אשר מייתרים את הצורך בפיתוח ויצור מסיבי של כימיקלים לתעשית המזון, על כל ביזבוז האנרגיה הכרוך בכך כמקובל היום. בהיפתר משבר האנרגיה כבר תצעד האנושות במסלול המזון הבריא יותר אשר מצידו יאפשר לנו לחזות באוכלוסיה בריאה ועמידה יותר ובעלת תוחלת חיים ארוכה יותר כפועל יוצא.

15. הרפואה הקונבנציונלית המטפלת בחולה ובתחלואיו לאחר פרוץ המחלה תפנה יותר ויותר את מקומה לרפואה המונעת, ההוליסטית והטיבעית. מפעלי התרופות ד’היום הינם מפעלים עתירי אנרגיה ויגיע היום בו עלות התרופות תגיע לרמות כה גבוהות עד כי האדם ברחוב כמו גם תכניות בריאות ממלכתיות לא יהיו מסוגלים יותר לרכשם. מכאן שתחליפי תרופות טיבעיים או משולבי טכנולוגיה ילכו ויתפסו מקומם בסל התרופות ובצרכנותנו כפרטים.  ייווצר איזון, הן תודעתי והן רשמי-חקיקתי, בין שימוש בתרופות טבע למניעה מוקדמת של מחלות לבין שימוש בתרופות מהונדסות (קונונציונליות) לריפוי לאחר פרוץ המחלה אשר יכלול אף הוא שילוב האמצעים ד’לעיל.

15א.    הצימצום בצורך בתרופות קונבנציונלית יארע בצורה עקיפה כתוצאה מהמעבר לאנרגיה חלופית לנפט אשר יגרום לנקיון האויר אשר אנו נושמים. זה מצידו יגרום לתיקון חורי האוזון באטמוספרה אשר ניצפה בבירור מעל הקטבים וההולך ומתפשט לאזורים מאוכלסים. עובדה זו, תיקון חורי האוזון, בנוסף לאויר נקי שאינו מזוהם תדיר בחימיקלים מרעילים, תביא להשפעה חיובית על הקרינה השלילית וזיהום האויר בהם אנו מותקפים כיום. כתוצאה, נחזה בשקיעת מספר המחלות המושפעות ממוטציות גנטיות בגופנו. סביר להניח כי לקראת אמצע המאה העשרים ושתים נחזה במספרים נמוכים יותר של חולי סרטן ואיידס למשל בניגוד ובהשוואה למגפה הסרטנית בה אנו נתונים כיום. אין להוציא מכלל אפשרות כי תופעה דומה תעבור על מספר חולי האיידס בעולם. לטוענים כי מחלות מושפעות מוטציות גנטיות כגון הסרטן ניגרמות גם כתוצאה מהדבקה ויראלית נשיב כי גם הוירוסים בגופנו נתונים לאותה הפצצת קרינה משנה קוד גנטי ממש כמותנו והאגרסיביות והמגוון שלהם ההולכים ומתעצמים אפשר שבבסיסם ניגרמים ממוטציות בחומר הגנטי הויראלי מהסיבות שנימנו לעיל. הצימצום הצפוי בצריכת תרופות קונבנציונלית יותיר תוצאות חיוביות נוספות, בארה”ב לבדה מתים כ-100,000 איש כל שנה כתוצאה ישירה מצריכת תרופות מהונדסות שלא להזכיר אלו המתים כתוצאה עקיפה מהשימוש בהן. בהשוואה, אלו המתים מצריכת “תרופות טבע” ניתן למנותם על אצבעות הרגלים והידים בלבד בתקופה הזהה.

15ב.    תקציבי העתק אשר הופנו לריפוי מחלות הסרטן, האיידס ומחלות גנטיות אחרות יופנו בעתיד לפיתוח מואץ של אמצאי ריפוי משופרים כמו גם לרווחת כלל האזרחים, עובדה אשר תיתרום רבות לתנאי מחיה משופרים על פני כדור הארץ ותמיכה טובה יותר באוכלוסיה המתרבה על פני הגלוב.

16.  יותר ויותר חולים יופנו לשיקום בביתם לאחר מחלה כאשר השהייה בבתי החולים תצטמצם ותלך. יפותחו תהליכים אשר יאפשרו שינוע תרופות אוטונומי ואמצעי שיקום, הזהים לאלו של בתי החולים, בביתו של החולה. כמו כן תפותחנה ותשתכללנה שיטות בדוקות ומהירות לאיבחון תחלואים עבור דורשי מזור בביתם ללא צורך להגיע בהכרח לבתי החולים לשם איבחון.

 

17. הקפיטליזם הדורסני המוכר לנו כיום יפנה אט אט את מקומו ל”קפיטליזם סוציאלי” או “קפיטליזם חברתי” אשר בו תיתמזג הדאגה לפרט החלש יחדיו עם עקרונות הקפיטליזם המסורתי לאינטראקציה רחומה וחברתית יותר. לחץ חברתי עממי הוא שישכנע מחוקקים להגביל את ההון הפרוע וחסר העכבות ולחלקו בצורה שוויונית יותר. התוצאה, מרווח העושר המתרחב כיום בין העשירונים התחתונים לעליונים יחל בתנועה מתונה בכיוון ההפוך לקורה כיום עקב יוזמות חקיקה אשר יקיפו לאיטן את אומות העולם. האמונה כי בידי הקפיטליזם קיים המזור לבעיות הכלכלה העולמיות תעבור מן העולם ממש כפי שקרה עם האמונה בקומוניזם הדורסני. האיזון בין שתי “הדתות”: הקומוניזם והקפיטליזם הוא שיכתיב צורה מאוזנת של קפיטל-סוציאליזם על כל השלכותיו. האמונה כי כוחות השוק לבדם המתבססות על הטבע האנושי הם שינתבו רציונלית את מהלך הכלכלה העולמית הוכחה כדורסנית מדי לגבי שכבות רחבות באוכלוסיה ואיזון הולם, כפי המקובל בכל התנהלות חיינו, בין כוחות השוק וההכוונה הכלכלית הלאומית יהפוך לצו השעה.

18. הצורך לצמצם את צריכת האנרגיה יביא לפריחת הסחר האינטרנטי הגלובלי. מכירות ואספקת מוצרים ושרותים בהקף של טריליונים דולרים רבים ייסחרו בצורה אלקטרונית. סניפי הבנקים המוכרים לנו מפינות הרחובות יעלמו בחלקם המכריע. יחד עמם יעלמו גם מקצועות הפקידות הבנקאית המסורתית. מרכזי מיחשוב אדירים יחליפו את ביזור הבנקאות המוכרת לנו כיום. 

 

מדיניות ופוליטיקה

1.   מדינות המפיקות נפט יטביעו חותמן על המדיניות והפוליטיקה העולמית ככל שהמחסור בנפט  ומחירו יאמירו. מצב זה צפוי לשרוד משך 40 השנים הבאות אשר בסופן יתפסו את מקום מפיקות הנפט כמשפיעות על המדיניות והפוליטיקה העולמית אותן מדינות אשר הישכילו מבעוד זמן “לחצוב” לעצמן את ‘מכונני השליטה’ או ‘מנופי הצמיחה’ של המאה העשרים ואחת כאמור: מים מתוקים ואנרגיה חלופית לנפט.

2.   גושי פדרציות של מדינות יתפסו את מקום הגלובליזציה העכשווית. הגושים האפשריים להתהוות הם:

א)   צפון אמריקה   

ב)   דרום אמריקה

ג)   אירופה

ד)   אסיה

ה)  תת קבוצה- העולם האיסלמי יחד עם המזרח התיכון

ו)    אפריקה.

בטווח זמן נוסף ואפשר כי יקרה זה במחצית המאה העשרים ושתים יתמסמס הגוש האיסלמי כתת קבוצה עצמאית ויתמזג במקומו הטיבעי בין הגושים הכלכליים הניזכרים לעיל.

3.   שינוע סחורות בין גושי הפדרציות העולמיות ייעשה תוך תיכנון מרוכז וחסכוני אשר ייתר את הצורך במירב המקרים בשינוע סחורות עצמאי של מדינות הלאום. צפוי כי אסדות ענק ישנעו מוצרים בין גושי הפדרציה העולמיים מנמלי מוצא מורחבים ומרכזים בקרב גושי הפדרציות העולמיות. הסדר זה יתממש וימשיך גם אם ימצא הפיתרון החילופי לנפט מפאת יעילותו והחסכון הנילווה אליו. עלית מפלס הימים החזויה עקב ההתחממות הגלובלית אף תאיץ תהליך תובלה זה מפאת הצפת כל הנמלים הקימים היום וחוסר באמצעים לשקם עבור כולם תחליפים בזמן סביר.

4.   מדינות הלאום יהוו את אבטחת הקיום של מרבית אומות העולם. מאידך, סחר חופשי בין מדינות גושי הפדרציה ייצרו גבולות פתוחים בין חברי אותן פדרציות.  הגבולות בין הפדרציות העולמיות יותוו ויגבהו כגבול מהזן החדש בין הגושים.

5.   צפוי כי יווצרו שני גושי השפעה מרכזים באזור המזרח התיכון ומזרחה לו ועד איראן. גוש זה יקרא כאן בשם “הגוש השיעי” כאשר איראן תרכז סביבה מדינות תומכות הניתמכות למעשה על ידי הפיתוחים הטכנולוגים האיראנים עליהם עמלים הם רבות כיום בעיקר בנושאי טכנולוגיה גרעינית לצרכי שלום (שלא להזכיר כמובן את כוונותיה ההתקפיות של איראן). גוש זה יהנה מאספקת אנרגיה זולה ומים מותפלים זולים מאיראן ולחברות הגוש. הגוש השני יהיה גוש המדינות הערביות המתונות הכולל את ישראל. גוש זה יקרא כאן “הגוש הסוני ישראלי”, כאשר הפיתוחים הטכנולוגים הישראלים ישמשו המסד לאספקת אנרגיה ומים מתוקים לחברות הגוש. היריבות הגלויה והסמויה בין ‘הגוש השיעי’ ו’הגוש הסוני ישראלי’ האיראני לא תרגע ותימשך הרחק לתוך המאה העשרים ושתים אם כי צפויים יחסי מסחר קרים בין שני גושים אלו. בכך אין די, ‘הגוש השיעי’ ואירן בראשו לא יסתפק בהשגת דומיננטיות איסלמיסטית במזרח התיכון ויהווה הלכה ולמעשה חוד החנית של האיסלם הקיצוני במלחמתו במערב. ההכרעה בין הגוש השיעי למערב לא תסתיים במאזן כוחות ואימה לפני שהמערב יתעשת ויכיר בכך כי הינו עומד במלחמת חורמה כנגד הגוש השיעי וינקוט באמצעים הדרושים לשמור על אורח חייו. מאזן האימה בין הגושים לא יארע לפני מחצית המאה העשרים ואחת.

6.   ההערכות החדשה המתחייבת עבור האנושות תטלטל את המבנה השילטוני העולמי מליברליות קיצונית כנהוג במדינות המערב כיום לכיוון ריכוזי-מתון מתוך בחירה רציונלית, בהתנהלות השלטון. הדמוקרטיות המערביות תהינה חייבות לכפות שינויים גדלים והולכים על אזרחיהן והדבר לא יעלה בידן ללא הידוק החגורה השילטונית על האזרחים. הידוק השלטון יהפוך לקראת מחצית המאה העשרים ואחת לצורך קיומי שרידותי. לערך בזמן זה נחזה ביוזמות חקיקה הנותנת סמכויות רחבות יותר בידי הממשלים ואלו מצידם יצרו אתגרים חדשים בפני יחסי השלטון לאזרחיו כאשר נושא זכויות הפרט יקבל מושב אחורי לעומת הצורך הלאומי לשרוד את התנאים החדשים והמשתנים. נושאי החקיקה הלאומיים יתואמו ויסונכרנו עם מדינות לאום אחרות החברות בגושים הפוליטים המרכזיים כמתואר לעיל.

טכנולוגיה

אופי המאמר אינו מאפשר התיחסות מקובלת לנושא טכנולוגיה עתידנית. אין כוונת המאמר לכן להפוך לעוד תחזית טכנולוגית בינות לאלפי “החוזים בטכנולוגיה” הצצים חדשות לבקרים בכל אתר ואתר ברחבי הגלוב. המאמר מנסה לאמוד את השינויים על אורח חיינו הנובעים מקבוצות אמצעים במחסור הקמות על אורח חיינו המוכר לנו כיום ובהתאמה מהו הכיוון שהאנושות ככלל ומדינת ישראל בפרט חייבים לנקוט לאבטחת עתידם. לכן בקטע תחזית הטכנולוגיה ניסתפק בקביעה כי ההכרח יכתיב את הפיתרונות אשר מצידם יכתיבו המציאות.

עוצמת השינויים החיובים והשפעתם על מרקם חיינו, אם לחיוב ואם לשלילה תותנה במוכנותה של מדינת הלאום מבעוד מועד עם האמצעים ל”כריית המחצבים” אשר יהפכו לראשיים בחשיבותם, עוד לפני אותם מחצבים מסורתיים. המדובר ב”מחצבים” שיהפכו לתנאי מוקדם לרווחתו של הציבור החי במדינת הלאום ואלו הם כאמור מקורות האנרגיה החלופית לנפט והמים המותפלים הנקיים לשתיה.

פרושה של קביעה זו היא כי המחסור במים החיונים לחיים תקינים ואנרגיה החיונית לאורח חיים נוח ורצוי עלינו, ינתב את האנושות למציאת חלופות אשר יתוו את הפיתרון לקשיים החזויים במאמר זה וזאת בטווח של 50 -100 שנים מזמננו היום. בני אנוש הוכיחו כי מסוגלים הם להתרומם מרבצם בעיתות משברים חריפים, לחפש ולמצוא את התחליפים המתאימים להמשך קיומו של הגזע האנושי. ניראה כי אנו עוסקים כאן במצב זהה, דהיינו – יכולים אנו לשים מבטחנו כי הפיתרונות הטכנולוגים ימצאו ויצוצו בטווח השנים האמור כאשר אלו יגיעו לבשלות סבירה בהקשר למשברים העולמיים הבאים עלינו בטווח של 100-200 שנים מהיום.

שילוב מתקנים יוצרי אנרגיה נקיה יחדיו עם מתקנים מתפילי מים הם שיבדילו מדינות שורדות ממדינות אשר אבד הכלח על קיומן הנאות בהתאם למדדים המקובלים עלינו כיום. שוב, מדינות אשר לא תשכלנה לנצל את משאבי ההון האנושי להשמיש הטכנולוגיה המוכרת והעתידית ליצירת “המחצבים המודרנים” ולשלבם כראוי תוך איזון מתאים תחטאנה קשות כלפי אזרחיהן. אמנם המאמר אינו עומד באורח שלם על התוצאות החמורות אשר ישפיעו על אותם לאומים, אך הקורא יוכל להעריך את התוצאות השליליות הכרוכות בכך מהבנת הנאמר בין השורות ואלו עלולות להיות אף ברמות אפוקליפטיות.

מדינות אשר תשכלנה להשקיע משאבים מירבים בחינוך ובטכנולוגיה, יאצרו בקירבם את הפוטנציאל לשרוד טוב יותר את אשר עומד להתרחש בעולמנו כמתואר בכתבה. הידע הטכנולוגי המבוסס הון-אנושי יאפשר למדינת הלאום כמו גם לאנושות כולה לעבור בקלות יחסית את המשבר העתידי במדה ואכן ישכילו לעמוד בפרץ כאן ועכשיו. ירד קרנן של מדינות מבוססות כלכלת מחצבים ועושר הטמון באדמה ויעלה קרנו ומשקלן של אותן מדינות המבססות עצמן על הונן האנושי בעיקרו.

הצורך הולך וגובר ביצור מזון על שטחים ראוים לחקלאות המצטמצמים והולכים יגבירו הצורך בפיתוח זנים עמידים לגידולים חקלאיים הגדלים לגובה על מצעי מים ודשנים. הנדסה גנטית של זנים שונים לצרכי מאכל תלך ותואץ ותספק את הפתרונות החלופיים לזנים הקיימים כיום. הוויכוח לגבי השפעות מוצרים מהונדסים גנטית על הגוף האנושי הסתגלן בעיקרו יגוע לקראת המחצית השניה של המאה העשרים ואחת, ההכרח במוצרים אלו לקיום האנושי יגבר על הקולות המתנגדים לכך.

 

חברה

1.   הדגם החברתי המוכר לנו מתחילת המאה העשרים ואחת ילך ויפנה מקומו בהדרגה לדגם המוכר לנו ממחצית המאה העשרים לערך. בני אנוש יפתחו קשרים בין אישיים עם שכניהם ובני עירם בצורה אינטנסיבית יותר. אנשים יבלו יותר זה בחברתו של השני, קרובים יהפכו לקרובים יותר. אמצעי התיקשורת המשופרים יאפשרו אינטראקציה הדוקה יותר בין משפחות וידידים בערים ובמדינות רחוקות.

2.  מרקם המשפחה בתוך חברת העתיד במאה העשרים ואחת-שתים ישוב בחלקו לאשר היה ידוע לנו מקדמת דנא. הקשרים בתוך המשפחה יאמיצו יותר וסביר כי נחזה בנסיגה במספר הגרושין ופרוק מוסד הנישואין בתוך המשפחות. האמור כאן ישליך לחיוב וברורות על מצב הילדים והנוער וחינוכם בחברתנו. יתהווה איזון מתאים בין מגמת חינוך הנוער לנטיה לכוונו למסלולים טכנולוגים יצרנים ומתגמלים תואמי צרכינו העתידים.

3.   תנועות חזרה לערכי מסורת ילכו ויתעצמו כפועל יוצא של חיזוק מוסד המשפחה. אין האמור כאן בא לרמוז על הווצרות תנועות חזרה המוניות לחיק הדתות הקימות אך בהחלט יתחזק הקשר בין המאמינים לאלוהיהם בקרב אלו המשוכנעים. תופעות אלו יובחנו במהלך 50-100 השנים הקרובות כאשר הפיתרונות הטכנולוגים אשר ימצאו לפתרון משבי המים והאנרגיה לא יסיטו את המגמה המתוארת כאן אשר תלך במסלול שהותווה לה בכוח האנרציה עד (הערכה בלבד) תחילת המאה העשרים ושלש. האתגר העומד בפני הדתות הקיימות הוא למצוא מזור נפשי לאותם אזרחי מדינות אשר לא הישכילו להתאים עצמן לתנאים המשתנים.

4.   במידה ותתממש התחזית של עליית מפלס הימים בשלשה עד ששה מטרים עד תום המאה העשרים ואחת ותחילת המאה העשרים ושתים הרי שמקביל לעלית מפלס הימים האיטית החזויה תחל נדידת אוכלוסין מאזורי החוף בעולם לעבר פנים היבשות. נדידה זו תהיה איטית ואפשר שתקרה במשך כמאה שנים במקביל לנסיגת קו החוף לפנים היבשת.

4א.  הבניה תהפוך מאופינת בנית גבעות והרים באותם אזורים בהם נסוג קו החוף, בניגוד לבניה גבוהת הממדים האופינים למישורים הנוהגת כיום. השטחים הראוים לגידולי חקלאות ברחבי העולם יצטמצמו בכ-10% לערך בעוד האוכלוסיה הגדלה תצטופף על שטח נתון קטן יותר. עקרונות הברירה הטיבעית הנוגעים לצפיפות אוכלוסין יפעלו גם במקרה זה ומגפות קטלניות אפשר שתדלדלנה את האוכלוסיה העולמית למידה המסוגלת לשאת את עצמה.

4ב.    מדינות שלא ישכילו להערך בהקשר החברתי והחוקתי מבעוד מועד, אור לעליית מפלס הימים, עלולות למצוא עצמן שטופות פשיעת-כנופיות חמורה כאשר אירגוני פשע עתירי ממון והשפעה הנובעת מכך ינתבו את סדר היום הלאומי תוך הפרה חמורה של הסדר הציבורי ונפילת משטרים נאורים וליברלים לטובת משטרים מודרכי אנרכיה כמו גם משטרים טוטאליטרים.

5.  מפאת היות הפרטים בחברה ניידים פחות, תפותח טכנולוגית הבידור הביתי לממדים ואיכויות אשר למצער אינן ידועות כיום. יפותחו כמו כן טכנולוגיות בידור המאפשרות למשפחות הרחוקות האחת מהשניה, בערים אחרות ובמדינות אחרות להיות שותפות לבידור אינטראקטיבי לפי רצון ודרישה. תשתיות התקשורת המהירה יתמכו בשינוים חברתים אלו.

*****************************************

ברי הוא כי הנקודות אשר הובאו לעיל הינן דוגמאות מיצגות בלבד לאשר אמורים אנו לחוות בעתיד הקרוב והבינוני. האנושות חייבת להערך לבאות מיידית. מכיוון ש”עניי עירך קודמים” נביא להלן את הפיתרונות האפשריים אשר נימצאים בידי ישראל.

בישראל חייבת לקום רשות מיוחדת רבת עוצמה, מנהלית ומשפטית, אשר תרכז את כל המאמצים ורשויות הממשלה השונות לפתרון הסוגיות אשר יתוארו לעיל. רשות זו תהיה אוטונומית ותקבל מעמד-על העולה וגובר על תפקידי השרים בממשלה.

ישראל חייבת לפנות ולכנס את בני העם היהודי בתפוצות ולגייסו לפרוייקטים הבאים כפי העולה בידם. המדובר כאן הוא בהרמת תרומות בסדרי גודל של עשרות מליארדי דולרים למשך כ-30 השנים הבאות בנוסף על הניתרם כיום, משימה אפשרית בהתחשב באפשרויות הפריסה של תרומות אלו משך השנים.

מה תעשה ישראל?

א.  אנרגיה חלופית לנפט

ישראל לא בורכה בעתודות נפט וגם מים מתוקים לשתיה וגידולים חקלאים אינם מצרך נפוץ. מכאן כי ישראל חסרה אותם “אוצרות טבע” אשר יהוו את “המחצבים” החיונים לקיומה של אומה במאה השנים הבאות ואילך. על פניו ניראה המצב נואש – ולא היא.

1.   אנרגיה אטומית – ישראל חייבת להכנס להקמת ויצור כורים גרעינים לצרכי הפקת אנרגיה לחופי הים התיכון. כור אחד בדרום הארץ באזור נחל שורק וכור אחד בצפון הארץ באזור חדרה ימלאו את מירב תצרוכת האנרגיה הישראלית. חופיה הארוכים של ישראל יהיו מנוצלים מיטבית בתרחישים אלו ליצירת אנרגיה זולה כאשר מים הנחוצים לקירור הכורים נימצאים בשפע וללא הגבלה. ראוי הוא למקם את הכורים במעבה האדמה תחת מעטה ביטחון מיוחד אשר יספק אבטחה נוספת כנגד קרינה רדיואקטיבית במקרה תקלה. עם הקמת הכורים הגרעינים לצרכי ייצור אנרגיה ובהתאמה, יבוטל הצורך בתחנות החשמל הקיימות, צורכות הדלק והפחם. היכולת הטכנולוגית והאנושית מצויה בידי ישראל כבר היום כך שהמחשולים החשובים ביותר בנושא זה הינם יוזמה ומימון.

2.   אנרגיה בכוח המים – ישראל חייבת לקדם את תוכניתה לחפירת תעלת הימים מחוף אשקלון לים המלח אשר תנצל את הפרשי הגבהים בין רמת-הנגב למפלס התחתון של ים המלח ליצירת אנרגיה זולה במיוחד ללא כל הגבלה. תכניות ההתכנות לחפירת תעלה ירדנית מים סוף לים המלח אשר תהיה נתונה לגחמות פוליטיות אזוריות בלא שתהיה לישראל שליטה ממשית עליה, תעמיד את אספקת האנרגיה הישראלית בסכנה ולא תיתן בידי ישראל יתרונות מקומיים ואזוריים ראוים. תעלת ‘אשקלון-ים המלח’ תהיה כולה בשליטה ישראלית ותאפשר לה את מעמד ספקית האנרגיה האזורית (ירדן, סעודיה ומצרים). תעלת הימים תשלב הולכת מים בצינורות יחד עם תעלות פתוחות ואגמי נופש לאורך מסלולה. אפשר ותעלת הימים תעשה עבור הנגב את שעשה סכר ההובר עבור דרום קליפורניה בארה”ב. תוכניות תעלת הימים חייבות להתחשב בהתכנות השפעות ההתחממות הגלובלית על עלית מפלס הימים.  גם כאן היכולת הטכנולוגית וההון האנושי הישראלי אינם מהווה מחסום בפני פתרון זה למעט יוזמה ומימון.

.       תוכניות חפירת התעלה מים סוף לים המלח בשטחה הירדני של הערבה, משרתות חזון של מתי מעט בנוגע לשיתוף פעולה אזורי. כאן כתמיד, עניי עירך קודמים. כאשר תעמוד הבחירה בפני ממלכת ירדן בין טובתה לטובת ישראל הרי ישראל תקבל את המושב האחורי. ולכן, שיתוף פעולה אזורי? כמובן. אנו נימכור לירדנים מים מותפלים ואנרגיה נקיה או למצער נעניק מאלו להם כמו גם לאומות ערביות אחרות (ערב הסעודית, סוריה, מצרים) באזורנו תמורת דמים או שווה ערך לדמים. זהו שאמור להיות שיתוף פעולה אזורי נוסך ישראל.

3.   אנרגית השמש – מרחבי רמת הנגב ישמשו ליצירת אנרגית חשמל מהשמש. מתקני שמש אלו ימוקמו בסמוך לאזורי פיתוח מתוכננים בנגב ויקלו את העומס מתחנות הגנרטורים הממוקמות בתחתית מצוק ים המלח בנקודת זרימת מי התעלה בצנרת מאשקלון לים המלח.  יצירת אנרגיה חשמלית מהשמש מחייבת בדרך כלל גיבוי נוסף ממקורות נוספים באשר ייצור חשמל מהשמש יוצא חסר בימי סגריר ובלילות, עובדה המחייבת צבירת האנרגיה ובשחרורה בזמנים אלו כאשר דוקא אז היא נידרשת ביותר.

ב.  מים מתוקים

מקורות המים של ישראל מוגבלים ואף אלו המצויים עומדים תחת סכנת מניעה עקב תנאים פוליטים ומדיניים אשר אינם תמיד מאירים פנים. כך, מקורות נהר הירדן הינם תחת שליטה לבנונית וטרוריסטית, מקורות נהר הירמוך הינם תחת שליטה סורי-ירדנית, חלקים גדולים ממי התהום של שפלת החוף מגיעים מאקוויפר ההר של הגדה המערבית אשר עדיין עתידה לוט בערפל. ישראל היא מהחלוצות בעולם בשטח התפלת המים כך שידע ויכולת הינם האחרונים ברשימת ההיתכנות.

1.   שלשה מתקנים מרכזים להתפלת מים מוצעים להקמה. שני מתקנים מרכזים להתפלת מים יוקמו בסמוך לתחנות הכוח הגרעיניות אשר יוקמו לחופי הים התיכון והאנרגיה הנקיה להפעלתם תבוא מהם. מתקן נוסף יוקם באזור ים המלח ומימיו ישמשו להספקת מים מתוקים לעמק הערבה הישראלי, בקעת הירדן וחלקים של ממלכת ירדן.  

2.   מתקן רביעי נוסף להתפלת מים אפשר ויהיה נחוץ בצפון הארץ ואשר ימוקם בצפון מפרץ חיפה או באזור עכו. בדיקת התכנות וצרכים חייבת להתבצע בד בבד עם הקמת שני המתקנים בשפלת החוף כמתואר לעיל.

3.   אפשר ויתעורר הצורך בהקמת מתקני התפלה משניים וקטנים יותר באזור רמת הנגב אשר יתמכו בהתישבות החיונית בנגב ויקבלו את האנרגיה הדרושה להפעלתם ממתקני יצור החשמל מאנרגית השמש כפי המתואר לעיל.

ג.   תעבורה חשמלית

ישראל אמנם איחרה את כניסתה למועדון יצרניות המכוניות החשמליות אך את שחסרה היא בזמן תשלים היא בכושר טכנולוגי. מאידך, למעט יזמים פרטיים אשר העמיסו מטלה זו על כתפיהם, המדינה תומכת בהם בניד ראש בלבד. זו תהיה טעות ובכיה לדורות באן ישראל לא תיכנס למחקר ופיתוח מרובז ומתואם יוזמת-מדינה של מכונית חשמלית עתידית.

הידע שייצבר ישמש לצרכי מכירתו תוך כניסה לשותפויות עם מדינות אחרות (דוגמת הודו וסין למשל). המדינה חייבת לקחת את מוסרות התיכנון של רכב בעל הנעה החשמלית כולל מציאת פתרונות חלופיים להנעת רכב שאינם בהכרח זוללי נפט וחשמל.

ד.  הכשרה טכנולוגית

כפי שצוין לעיל, מדינה אשר תשכיל להשכיל אזרחיה בכיווני הטכנולוגיה העתידית, תוכל לשרוד בתנאים אשר ישררו על פני כדור הארץ עם הגיענו לתוצאות משברי האנרגיה וההתחממות הגלובלים. ישראל חייבת לעודד כפרויקט לאומי את החינוך וההכשרה הטכנולוגית בשלשה מרכזים נוספים על הטכניון בחיפה ואלו הם: מוסדות טכנולוגיים באזור המרכז, ירושלים ובאר שבע.

1.   יושם דגש מיוחד על לימודי הטכנולוגיה והטבע כגון מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה בכל בתי הספר הממלכתיים במדינה. אפשר ויימצא יתרון במסלול טכנולוגי מיוחד בבתי הספר התיכונים אשר ייעד התלמידים למוסדות מתמחים אלו.

2.   יוקמו מרכזי מחקר ופיתוח בצמוד לארבעת מרכזי הטכנולוגיה הלאומים לעיל (חיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע) אשר ינצלו ידע טכנולוגי שימושי ויקנו אותו לתלמידי המדעים.

3.   ייקבע מסלול תמריצים מיוחד לבוגרי הפקולטות הטכנולוגיות אשר יתגמלם כראוי ויעודדם לקבוע מושבם בישראל. במקביל ייקבע מסלול תמריצים למדענים יורדים אשר יעודדם לשוב לישראל. בנוסף, על ישראל לקבוע סל תמריצים וקידום בעבור חוקרים ומדענים מחוננים שאינם בהכרח יהודים ולהביאם לעבוד במוסדות האקדמים והארגונים עתירי הטכנולוגיה בישראל. על ישראל להסב את “בריחת המוחות” הפושה במקומותינו כיום ל”יבוא מוחות” מכל מקור שהוא אשר תאזן את החוסר הצפוי.

4.   ייקבעו תמריצים מיוחדים לבוגרי הפקולטות הטכנולוגיות אשר יעודדום לעבור להוראת מדעים בבתי הספר התיכונים. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי מערכת חינוך הינה חזקה אך כאיכות כוח האדם בה. מכאן שמועמדים להוראה מבין הפקולטות לטכנולוגיה חייבים לעבור מיון קפדני לפני קבלתם להוראה.

ה.  התחממות גלובלית

במידה ויתממשו התחזיות השחורות בנוגע לעלית מפלס הימים, הרי צפויים חלקים נירחבים משפלת החוף הישראלית להוותר תחת מי הים. עדות לתקופות קדומות בהם ארעו תופעות דומות אנו יכולים למצוא באזור נמל קיסריה ומפרץ חיפה היכן ששרידי ישובים מפותחים מתקופות ארץ ישראליות שונות ניתגלו בעומקים של עד 10 מטרים מתחת לים.

ברי הוא כי עלית מפלס הים לא תקרה באיבחת גלים אחת. העליה הצפויה היא של מספר סנטימטרים בשנה לכל היותר, אך השפעתה מצטברת. במדינת ישראל מספר מליוני אזרחים ייהדפו לעומק השטח בכיוון גבעות והרי הגדה המערבית במרכז, הרי הגליל בצפון ואזור הנגב בדרום.

1.   חשיבות יישוב הגליל מקבל לכן משנה תוקף. אפשר והמתישבים בגליל ד’היום הם שישמרו את חבל ארץ זה לרשות עם ישראל בעוד 50-100 שנים. “יישוב הגליל” היתה מאז ומתמיד סיסמא ריקה בפי פוליטיקאים דורשי טובת עצמם. איננו יכולים להרשות לעצמנו להפקיר הגליל להתישבות ערבית בלעדית מהטעם הפשוט, ערבים רשאים להתישב בכל ישוב יהודי בעוד שיהודים מנועים מלהתישב (דה פקטו ודה יורה) בישובים ערביים כתוצאה מפסיקות הנישאות על כידוני בית המשפט העליון. הדאגה לעתיד העם חייבת להדריכנו ביישוב הגליל מוקדם ככל האפשר כל עוד לא אחרנו המועד.

2.   ההתישבות היהודית בגדה המערבית אפשר ותתברר כמצילת הקיום העתידי של עם ישראל בארצו. ללא השטחים אשר מיושבים כיום ואותם שישארו בידנו בעת אשר תואץ ההתחממות הגלובלית, לא יהיה סיכוי סביר למליונים שיאלצו להתפנות ממישור החוף למצוא אזורי מחיה בתחומי ארץ ישראל. במדה ונביא בחשבון כי מלחמת האסלם במערב חופפת למשברי האנרגיה העולמיים העומדים כבר לסיפנו, הרי האבק ייושב בין הניצים בטווח שנים של 30-50 השנים הבאות וזה באקראי הינו טווח הזמן הצפוי לתחילת ההצפות במשורי השפלה הישראלית. כך או כך אסור עלינו למשכן את עתידו של העם בהחזרת שטחים פרועה וחסרת מעוף לפני למצער חמישה עשורים מהיום ואפשר גם שלעולם לא.

*******************************

מובן כי קיימות השלכות רבות נוספות, כולל השפעות אפוקליפטיות צפויות, כפועל יוצא של משברי האנרגיה וההתחממות הגלובלית אשר יריעת המאמר תקצר מלתארן כאן. הובאו כאן אותן הנקודות בלבד אשר יעזרו להבין את השפעות משברים אלו על חיינו והאמצעים המידיים והחשובים ביותר שעלינו לנקוט. מובן כי קיימים אמצעים נוספים אשר כאמור תקצר היריעה כאן לתארם.

 

המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

 

אהרון רול – טורונטו –  905-886-8998 

amroll@rogers.com

 




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר