שלא כדרך הטבע

שלא כדרך הטבע

אהרון רול – טורונטו
26.06.2008 08:44
למצולמים אין קשר לכתבה

למצולמים אין קשר לכתבה


מתבשרים אנו חדשות לשנים בדבר מצעדי “הגאווה” הנערכים במרכזי הערים הראשיות במדינה ובפרט בירושלים. ההיפוקריטים ביננו מביאים להגנתם את עקרונות הדמוקרטיה בדבר זכותם לצעוד בירושלים. לא מניה ולא מקצתה. הדמוקרטיה אמנם אמורה להגן על המיעוט מפני דיקטטורת הרוב אך אין פרושה רישיון לדיקטטורה של המיעוט על הרוב. המיעוט תאב לצעוד? אכן כך, אך הרוב בישראל ובפרט בירושלים מתעב את החשיפה הפרוורטית המינית המוחצנת הזו ומתנגד לה נחרצות. ובאם כך, מי עדיף?



לעיתים סובלנותנו, המודרכת-דמוקרטיה, גובלת באיוולת.  סובלנותנו כלפי נושא מצעדי “הגאווה” של הקהילה ההומו-לסבית או לשם קיצור: ‘קה”ל’ נופלים בקטגוריה זו.

הבה ונעמיד, ראש וראשון, דברים על דיוקם ונחל בכך מהבסיס העובדתי אשר עליו אין חולק (לכאורה, המיתחכמים, חולקים גם חולקים).

אברי הרביה האנושיים כמו גם החיתיים נוצרו על ידי הטבע למטרה ראשית וברורה אחת, לשם רביה ואין בילתה. הטבע צייד אותנו בנוסף ‘בתאוות הבשרים’ על מנת לעודדנו למצוות ‘פרו ורבו’, אותו העונג, התרוממות החושים, הנטיה הבוגרת לפעולת הרביה, השניה אך לצורך באספקת מזון לגוף אשר מצידו קיים על מנת שיוכל לשאת את תפקוד המוח האנושי בתנאי נוחות מירביים בעוד שזה מצידו יעודדנו ויתגמלנו בכך כי נמשיך את הדורות הבאים הלאה והלאה. 

הטבע מעודדנו ואף דוחפנו לרצות בפעולת הרביה על מנת להשביע דחף מודרך-גנטית אשר אינו בר-שליטה בקרב יצורים המציתים לחוקי הטבע האנושי ובכך להמשיך את הדור.  באם נרד לשורשו של ענין הרי כל קיו מנו והוויתנו דהיינו, המזון שאנו צורכים אשר מתחזק את גופנו אשר מצידו מתחזק את מוחנו ואשר מצידו דוחפנו למצוות ‘פרו ורבו’ הינו בעבור המשכיות הדור.  האדם אשר התפתח מאותם צרכים חייתיים בסיסיים של רביה עושה שימוש רוחני נוסף במוחו ושימוש זה הוא המבדילו מהחיה אך במהותנו היינו ונישארנו “מתקנים אנושיים” להמשכיות קיומנו.  מובן כי אנו כבני אנוש פיתחנו את התובנה הרוחנית המסבירה, אפשר ואולי גם מתרצת את מהות וסיבת קיומנו כנידבך נוסף להוויתנו.  נכון, מנצלים אנו את מתת הטבע בהקשר ‘תאוות הבשרים’ גם לשימושי עונג אהבה וחיבה המהווים חלק מהוויתנו האנושית, השונה מזו החייתית, אשר אינם בהכרח מביאים להתעברות והולדה אך כל אלו קיימים כחלק מקדים, נילווה ולאחר המעשה של הדחף הראשוני הגנטי הדוחפנו להמשיך את הדור ואינם עומדים בזכות עצמם בניגוד למקובל ורצוי בקרב ה’קה”ל’.

מכאן שכל פעולה המשתמשת באברי הרביה שלנו שלא לצורך רביה ובאופן שלא כוון על ידי הטבע הינה פעולה ‘שלא כדרך הטבע’, חד וחלק.  היוצא מכך הוא כי אלו ביננו המשתמשים באברי רביתם שלא בעבור צרכיהם הטיבעיים-אנושיים דהיינו המשכיות הדור, הינם פועלים שלא כדרך הטבע ואינם יכולים לכן להחשב כשייכים לנורמה הכוללת האנושית בתחום המיני.  הקורא ודאי הבחין כאן כיצד כותב המאמר מתפתל בניסוחים שונים על מנת למזער את הפגיעה האפשרית ברגשות ‘הקה”ל’.  הרי אמורים היינו לתייג התופעה כ’לא נורמלית’, כך הוא המשתמע מהנאמר עד כה, אך נימנע מכך משום המשמעות הקשה אשר אמירה זו קיבלה בשפת הרחוב הישראלית.  הקורא ודאי כבר שת ליבו לעובדה כי ‘הקה”ל’ ביחצנותו הפרובוקטיבית פועל ביודעין וככל שביכולתו על מנת לפגוע בריגשותינו, אנו האנשים ‘החיים כדרך הטבע’ ובכך משיב לנו רעה תחת התחשבות.

‘הקה”ל’ העושה שימוש באברי רביתו לצרכי ‘תאוות בשרים’ בלבדית כאשר ברי הוא כי אינו רוצה ושואף לקיים מצוות ‘פרו ורבו’ כדרך הטבע והלכה ולמעשה אינו מסוגל לקיים מצווה זו כלל וכלל בכל צורה שהיא מסיבות מובנות. היוצא מכך, שוב, כי פועל הוא כאמור בבירור ‘שלא כדרך הטבע’. 

דוברי ‘קה”ל’ שנוני שפה וחלקי לשון מנסים להסביר לנו-‘הפועלים כדרך הטבע’ כי סטייתם מהנורמה האנושית היא חלק מטבע האדם בעוד שמחקרים חדשנים מראים כי “עקמימות” או מוטציה גנטית, הרחוקה מהנורמה הגנטית האנושית אשר סיבותיה אינן ברורות די צרכן היא האחראית למנהגיהם המיניים של אותם הפועלים ‘שלא כדרך הטבע’.

מעניינים טיעוניהם של דוברי ה’קה”ל’.  המתנגדים לדעתם לעולם הם קיצונים, גזענים חשוכים, דמויי אנטישמים רחמנא ליצלן, בקיצור אנשים נחותים. בעוד שבני ה’קה”ל’ (לטעמם) הינם, הפלא ופלא—מפילאי הבריאה.  מסתבר שכאשר מגיעים זמני טיעוניהם הרי דוברי ה’קה”ל’ הינם גזענים חשוכים ממש כפי בני פלוגתם (לטענתם).  חוסר סובלנותם לדעות האחר מבזות את הקהילה הזו ומבזות את הדוברים בשמם.  לא עולה בדעתם של אלו כי דעות השוללות את היחסים ההומו-לסבים הינן דעות לגיטימיות אשר מחזיקיהם מאמינים באמת ובתמים בצידקתם ואין בין דעותיהם לבין גיזענות למשל ולו דבר.  החרמות והנדרים אשר הדוברים המאד לא ניכבדים של קהילת ה’קה”ל’ המוטלים כנגד מתנגדיהם נותנות רגלים למחשבה כי הללו ניתפשים בעיני עצמם כשליחי ‘דת הסקס החדשה’ בעוד אשר לאמיתו של דבר אינם שונים בהתנהלותם מהחשוכים שבקיצוני האיסלם למשל המאופיינים בשנאה עזה לכל המחזיק בדעה השונה מדעתם.

ניתן להגג, להוסיף ולשער כי התגברות המקרים של הללו סביבנו שאינם פועלים כדרך הטבע, מאובחנים ביתר שאת משך כ-50-60 השנים האחרונות (ולא רק עקב המתירנות אשר הוציאה רבים מארונותיהם), מקבילה להפצת אורח החיים המודרני וחשיפת המין האנושי לקרינות רדיו וטלביזיה, תקשורת קורנת, אטמוספרה רעילה, חורי אוזון, עישון מוגבר, שתית משקאות אלכוהולים בקרב צעירים, מזון מעובד וכימיקלים רעילים אשר הלכו ותכפו החל משנות הארבעים ועד לרמות גבוהות במיוחד בימינו אלו.  מחקרים אחרים מראים כי שינויים גנטים, הן חיוביים והן שליליים, עשויים/עלולים לקרות בתוך מספר עשרות שנים זעום ואפשר כי אכן גרמו לאותן מוטציות גנטיות אשר תוצאותיהן ניראות ברחובותינו מפזזות על גבי הפלטפורמות הוורודות.  מכאן שאפשר ואנו אך בסיפה של תקופה מוטצית-גנטית בהקשר המיני על כל המשתמע עבורנו כמין האנושי עקב כך.  לאור האמור לעיל אפשר ורצוי, אף נחוץ היה, לחזור לסביבה ירוקה ובריאה יותר, היתרונות המוספים, כך מסתבר, גדולים הם מהפשט.

על מנת אולי לסבר יותר את האוזן הבה ונקצין מעט.  הבה נפנה הזרקור אל איבר ידוע אחר בגופנו המשמש ככלי חלופי לנשימה כמו גם ריח והאמור הוא באפנו (כמשל בלבד כמובן).  מעשה שטן, ישנם אנשים שאינם יציבים ברוחם כמו גם ילדים בשעת משחקם התוקעים “גולות” (“בלורות”) ושאר חפצים משונים לאפם, כמו גם לחללים אחרים בגופם.  האם מכאן נסיק כי מן הטבע הוא לתקוע חפצים לאפנו?  ובהתאמה, אפנו הוא המשמש לאיכסון חפצים מוזרים?  ברי הוא כי מעשי תחיבה והשימוש “הקלוקל” באיבר ההרחה אינם כדרך הטבע.  ברור למדי האין זאת?  זהו המשל. והנימשל?  גם אם מסיבים אנו אברי רביה לצרכים אחרים אין זאת אומרת כי משתמשים אנו בם כדרך הטבע.

ואיך אפשר בלי “לשון נופל על לצון” כמטפורה בנושאי פוליטיקה. אכן ישנם כאלו המייחצנים ועושים שימוש “עקום” באפם כגון “העיתונאים” נחום ברנע, אילה חסון בן כספית, אמנון אברמוביץ ואחרים המאריכים ותוחבים חוטמם עמוק מאחור לאיבריו המוצנעים של זה “השורד הניצחי” האוחז היסטרית בכסא ראש ממשלתנו.  אך אין האמור לכן בא לטעון כי אפם משמש להם בכך כדרך הטבע.

ומענין לענין באותו ענין. מזה זמן ידוע הוא כי לדוגמא מחלת הסוכרת ניגרמת אצל הלוקים בה, בחלקם הגדול של המיקרים, כתוצאה ממוטציה גנטית אשר דורות קודמים הורישו להם.  יצויין גם כי נעשים כעת מחקרים נירחבים ומתקדמים בריפוי מחלת הסוכרת באמצעות חומר גנטי חלופי אשר בהזרקתו לגוף יתקן את זו המוטציה הגנטית אצל הלוקים בה.  סביר להניח כי בעתיד תודבר המחלה אצל רבים תוך שימוש באמצעי ריפוי זה.  הקשר לנושא הכתבה כבר יותר מברור כאן.  יחד עם זאת איננו מצפים מהחולים במחלת הסוכרת לפזז “בגאווה” על הפלטפורמות במרכזי הערים כאשר הם חושפים לקהל הרחב ובצורה פרובוקטיבית את אותו צד בגופם היכן שקיימות הבלוטות מיצרות האינסולין.  נישמע מגוחך, האין זאת?

מתבשרים אנו חדשות לשנים בדבר מצעדי “הגאווה” הנערכים במרכזי הערים הראשיות במדינה ובפרט בירושלים.  ההיפוקריטים ביננו מביאים להגנתם את עקרונות הדמוקרטיה בדבר זכותם לצעוד בירושלים.  לא מניה ולא מקצתה.  הדמוקרטיה אמנם אמורה להגן על המיעוט מפני דיקטטורת הרוב אך אין פרושה רישיון לדיקטטורה של המיעוט על הרוב.  המיעוט תאב לצעוד?  אכן כך, אך הרוב בישראל ובפרט בירושלים מתעב את החשיפה הפרוורטית המינית המוחצנת הזו ומתנגד לה נחרצות.  ובאם כך, מי עדיף?

כמו בכל ענין וענין במשטר הדמוקרטי האיזון היא מילת המפתח.  באם ‘הקה”ל’ כה תאב לצעוד ועומד על זכותו לצעוד משום שהדמוקרטיה מתירה לו זאת יתכבד ויצעד גם ברחובות רהט בנגב או בערבה וסכנין בגליל.  ואולי רחובות עזה ורמאללה יסכנו יותר?  אהה, הבנו.  מסוכן שם.  התושבים אינם כה סובלנים למצעדים מופקרים אלו.  אההא, אנו חייבים לסבול המצעדים האלה משום שאנו דמוקרטים וסובלנים ולא משום שמצעדים אלו חייבים להתקים בכל מקום ואתר.  מכאן שאנו הם אותו הפנס ברחוב אשר ה’קה”ל’ מחפש את המטבע תחת שלולית אורו.  אכן הבנו, הפרובוקציה וחוסר ההתחשבות ברגשות האחר היא המדריכה את ‘הקה”ל’ ולא המהות.  חד וחלק.  יודעים הם כי יכולים הם לזלזל בנו, ברגשותינו ובצרכינו אך משום שנישאים הם על כידוני בית המשפט העליון אשר זה מקדמת דנא הוכיח הוא קבל עם ופסיקות עד כמה קלושים מושגי חבריו בעקרונות הדמוקרטיה.  “חיה ותן לחיות”?, לא בבית סיפרם.

גם נושא המשפחה הינו נושא רגיש, אך ברור בהקשר זה מהאמור לעיל.  בני אנוש יצרו את מוסד המשפחה על מנת לאחד איש ואשה בברית שבועה לדבוק האחד בשני על מנת להביא צאצאים לעולם בעזרת הכוח המאוחד וההגנה המשופרת אשר מוסד המשפחה מעניק לרך הילוד, גידולו וטיפוחו עד הגיעו לעצמאות משלו.  סיבות אלו אינן כוללות את בני ה’קה”ל’ כפי שצוין לעיל.  וכך אין סיבה מדרך הטבע שבני ה’קה”ל’ יקימו משפחה כהגדרתה.  היוצא מכאן הוא כי הדרישה להקמת משפחת ‘קה”ל’ כרוכה כולה בהשגת הטבות כספיות וסוציאליות אשר מולידי ילדים כדרך הטבע זכאים להן מדרך הטבע. נדגיש כי אין האמור כאן באותם זוגות, איש ואשה, אשר כוונתם הבסיסית והטיבעית היא הבאת צאצאים לעולם אך אין הדבר מסתייע בעדם מסיבות רפואיות. 

מדוע זה כי ניתן הטבות לאותם אלו אשר אינם רוצים ומסוגלים להביא ילדים לעולם כדרך הטבע, הנובע מבחירתם החופשית, אך משום ששואפים הם ליחסים סימביוטיים נצלניים עם החברה הסובבת אותם.  מדוע זה נתיר להם לאמץ ילדים שאינם שלהם בעוד אין ספור מחקרים כעת חיה מוכיחים, למעט מקרי הצלחה ספורים וספורדים, על השגיהם והכנתם הקלוקלת לחיים של ילדים מאומצים לזוגות חד מיניים.  למי אמורה להיות נתונה דאגתנו בהתירנו זאת, לזוגות ה’קה”ל’ או לילדים חסרי הישע?  האין זאת כי בדיצתנו להעניק זכויות יתר לחברי ה’קה”ל’ עקב נטיתנו לתקינות פוליטית, השלילית מעצם טיבעה, אשר הינה אם כל חטאת בהתנהלותנו הפוליטית ואפשר והיא זו שתביא להרס החלום הציוני עלינו?  האם אפשר ובכך אנו שורפים כולנו את גג המועדון האנושי על ראשינו? 

למרות האמור לעיל, במדה וחפצים בני ‘קה”ל’ לחיות יחדיו, יבורכו, אין כל מניעה בכך, זו גם זכותם.  יתכבדו ויקראו למשל במונח השונה מהציבור האחר כגון: “משפחת ‘קה”ל'” ויקבלו הטבות התואמות זוגות החיים ללא ילדים יחדיו, בלא שיבואו בברית הנישואין הלקוחה מחברת ‘הנוהגים כדרך הטבע’ ובמשתמע אינה שייכת לעולמם.  ניתן אף ליצור טקס איחוד זוגות ‘קה”ל’ המיוחד להם והעונה על צרכיהם ומאויהם.  אמת, דרך זו תבדילם מכלל ‘הנוהגים כדרך הטבע’ אך האם אינם כאלו?  שונים אך שווים.  האם ביחצנותם ובהדגשת שונותם בפזזם על הפלטפורמות הורודות אינם משדרים לנו שונות?  ובאם כך, מה להם כי ילינו על יחס אלו ‘הנוהגים כדרך הטבע’ המדגיש שונותם?

הזכרנו איזון? ובכן הנהו האיזון.  יחדל ה’קה”ל’ עם הפרובוקציה המינית והוולגריות היחצנית והחוצנית המתריסה הזו.  זכותם של חברי ה’קה”ל’ לקיים העדפותיהם המיניות בד’ אמותיהם אינה מוטלת בספק.  זכאים הם לכל זכויות אזרחיות כשל כלל האזרחים כפרטים וזאת ללא יוצא מהכלל.  עלינו כולנו להכיר בכך כי הינם שונים מעימנו אך שווים לנו.  עלינו להניח כי ברבות הימים נוכל לטפל באלו מה’קה”ל’ הלוקים גנטית ביננו, במדה ויחפצו בכך ובכך להחזירם לחיק הקהל, חיקם של כולנו, ממש כפי שלואי ונוכל לטפל בעתיד בכל הלוקים במחלות גנטיות אחרות בעודנו דואגים לכל מחסורם עד אז שווה בשווה לכולנו.  יחד עם זאת עלינו לשמר לשמור על ייחודה של חברתנו ולא לאבד פרופורציות.  גם המתירנות מוגבלת היא באמות מידה חברתיות השייכות לכלל המין האנושי ולא רק לשונים המעטים ביננו.

 

המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

 

אהרון רול – טורונטו –  905-886-8998 

amroll@rogers.com

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר