שוב היינו עדים למופע האימים של הגריאטרי-לונדון והגריאטרי-קירשנבאום בתוכניתם מה-17 יוני 2008 כאשר בה הזמינו בכבוד השמור לבני עליוני, אחד, מאן דהו, קליפת השום, פלוני, מסריט סרטוני לעז מטעם אירגון בצל”ם להעיד על “הצלוחותיו” בחלוקת מצלמות וידאו לכפריים פלסטינים למען תעד אגרסיות לכאורה של מתישבים בגדה כנגד פלסתינים.

דומה כי עינוגם העצמי של שני הגריאטרים הללו עקב יכולתם להושיט אצבע מאשימה כנגד המתישבים הרקיע שחקים.  נו, ברור למדי, לנוכח גילם המופלג ומיגבלות-הגיל-מפאת-הטבע המושתות עליהם.

אירגון בצל”מ מחלק מצלמות תיעוד המכוונות מול “אלימות” מתישבים כנגד פלסתינים מאז כשנה ומחצה.  עד עתה חולקו כ-100 מצלמות ועוד ידו של הכסף הארופי והסעודי נטויה באמצעות אותם אלו מהבליל השמאלני קיצוני, אותם ‘סוכנים זרים’ מאירגון בצל”מ אשר יחלקו עוד ועוד מצלמות בעבור תעוד מפוקפק בעליל.

כתר נא זעיר, באיזה תעוד מדובר כאן? עדים היינו לתעוד מצולם שנימסר על ידי בצל”מ לעיתונות והמשטרה ב-12 יוני 2008, המתאר, כך ניטען על ידם, מתישבים אלימים מח’רבת סוסיה אשר בדרום הר חברון.  אלמנטים בסיסיים היו חסרים בדיווח זה אך עובדה זו לא מנעה ממלעיזי המתישבים מעיתון “הארץ” להאשים בביטחון מלא ובאותיות קידוש שחורה אותם מתישבים שנואי נפשם מיד עם פירסום הארוע.  המצפים אנו מאוביקטיביות עיתונאית בעיתון “הארץ”?  נו באמת, הבטן כואבת כשצוחקים.

חסרים היינו בדיווח המצולם את הזיהוי הוודאי של “התוקפים”.  בצילומים אין כל תיעוד והוכחה ולו כזית לזהותם.  לא היתה קיימת כלל אפשרות להאשים מתישבים.  בכל האמור לתעוד המצולם היו אלו יכולים להיות מתחזים פלשתינים המבצעים תפקידם מקדמת דנא דהיינו, מעלילים עלילות שוא על מתישבים בגדה ואף עושים זאת במיומנות ראויה לציון.  שלא להזכיר את לגיונות השחור הישראלים, אותם קיצונים שמאלנים אנרכיסטים יוצאי האשפתות מתחתית החבית הישראלית, אשר אורבים לכל הזדמנות להוכיח קבל עם ועדה כי יש לשלוח את היהודים בישראל חזרה לארצות מוצאם (אין כאן טעות, יהודים, ישראלים, אכן מחזיקים בדעות אלו). 

הלאה.  לא היה כל תיעוד בסרטון המדובר באשר למיקום התקרית.  נניח כי אכן היו אלו מתישבים אלימים, אך שמא רשאים היו לנהוג באלימות יוצאת דופן לנוכח התנכלות פלסתינית מכוונת ומתוכננת המעלה עדרי עיזים על שדותיהם ובתיהם בצורה ובאופן פרובוקטיבי בעליל?  אהה, כמעט שכחנו, הרי לטעמם של אנטישמינו תוצרת ביתנו איננו בעלי הבית כלל וכלל וחסרי זכויות לאומיות יהודיות בכל מקום בארץ ישראל, כולל “שיח’ מוניס”, חיפה, יפו וכדומה, כל מקום ומקום.

עדים אנו מזה זמן רב ובמיקרים רבים להתנכלות מכוונת של מטורפי-שמאל-קיצוני-אנרכיסטי החוברים לקיצונים פלסתינים בהשמדה שיטתית של גידולים חקלאים בשדות מתנחלים בגדה.  כיום כבר ברור ואף תועד זה משכבר כי מטעי זיתים נירחבים נעקרו וניכרתו על ידי כוחות האופל הישראלו-פלסתינים.  גם אלו האמונים על חשיבות האדמה והגידולים בה מהתנועה הקיבוצית (זוכרים? “אל נא תעקור נטוע” וגו’) לא טמנו ידם בזיתים, אלו חברו לקיצוני הפלסתינים והישמידו שיטתית מטעי זיתים של יהודים כמו גם ערבים, לצרכי פרובוקציה ועלילה. 

אף לא הסתפקו בכך, דאגו לתעוד צילומי ונוכחות תמימונים אירופאים לעדות עמומה ושיקרית מבעוד מועד ומיהרו לשלטונות הצבא, המשטרה והמנהל האזרחי (זה האחרון ידוע בשטנתו המולדת למתישבי הגדה) והעלילו עלילות דם נוסך דר-שטירמר על המתישבים שנואי נפשם.

והכיצד נשכח את השמדתם השיטתית של אלפי אלפים שתילי גפן רכים בשדות של מתישבים יהודים בגדה, אך לפני כחודשיים ימים בידי קיצונים-חבלנים פלסתינים, קרוב לוודאי בתאום הדוק עם אנרכיסטים-ישראלים?

המיקרים המתוארים לעיל הינם אך על קצה המזלג.  מאות ארועים כדוגמתם קורים יום יום ולאורך זמן במרחבי הגדה.  פלשתינים בהכוונת מטורפי-שמאל-קיצוני-אנרכיסטי-ישראלי משמידים רכוש יהודי בגדה, יבולים, שדות, עדרי בקר צאן ועיזים, מבנים ומה לא.  שמא ניזכר אף בסיבה להקמת ‘חוות גילעד’?  הלא “חוות גילעד” רבות הוקמו לאורך ורוחב הגדה כיד זיכרון לנירצחי המתישבים היהודים על ידי שונאיהם הפלסתינים בהסכמה שבשתיקה (בעובדה) של השמאל המטורף הישראלי.

מעטים, אם בכלל המיקרים בהסטוריה בו מורשים קיצונים אנטי-עמם לפעול בחופשיות מקסימלית כנגד בני עמם בעוד אלו נימצאים במצב לוחמה מתמשך עם אותם אויבים הנהנים מתמיכת הבוגדים בתוכם.

ניתן להבין בני לאומים אחרים, בריטים, נורווגים, שבדים ואחרים החשים צער, תמיכה וחמלה על הפלסתינים הנחשבים בעינהם בהתאם לאמות המידה המקובלות במקומותיהם כ”נידכאים” וכך ראויים לעזרה.  ברי הוא כי טועים הם, ברי הוא כי אינם מודעים דיים לניבכי ונפתולי הסיכסוך באזורינו וכך בהתלהבות ילדותית ותמימה אשר ניתן להבינה, אך לא לקבלה, יוצאים חוצץ להגנת הפלסתינים.

אין המצב כך עם  מטורפי השמאל-הקיצוני-הישראלי חברי בצל”ם ומשובטיהם.  אלו אמורים לדעת כי הסיכסוך באזורינו פנים רבות לו.  חייבים הם לדעת כי האשמה אינה נופלת בחיקו של צד אחד בלבד, כי למטבע ישנם למצער שתי פנים.

אך זה אינו המצב. ולפיכך אין מנוס מהמחשבה כי אמנם בעמנו ניתמסמסו וניתערבבו תכונות אופי ניפלאות המאפיינות את רובו המכריע של העם, עקב מטענים גנטיים אשר נקלטו לכל אורך ורוחב הגלוב עקב נישואי תערובת מסיבים לאורך הדורות ואלפי השנים. אך בשולים, במעמקי תחתית החבית הלאומית, בקרקעיתה הצואה, החשוכה והמבעבעת סחי, ספגנו חומר גנטי קלוקל וסרוח אשר נאסף אף הוא ברחבי הגלוב ואשר בא לביטוי באותם מטורפי-הזויי השמאל הקיצוני דורשי רעת אחיהם ועמם.  לא סביר יהיה הסבר אחר להבדלים בתחום זה ביננו לבין בני גויי הים, קיומם של אותם מהרסים ומחריבים מבית, אותם חיידקים טורפים המשמידים את הגוף הנושא אותם מבפנים, אותן מוטציות ממאירות חסרות שליטה והגיון.  אפשר כי סבל עמנו בשואה לא היווה סוף פסוק, אפשר כי באם נעמיק חקור נימצא כי בשולים, אצל הקלוקלים הגנטים בינינו “השואה משחיתה”.

במאמרי הקודם “שיקוצים על כל גיבעה” עמדתי על הסיבות אשר מבדילות את עמנו לטובה ולחיוב מבניהם של גויי הים.  כאן במאמר זה עלינו להכיר בעובדה כי ישנו פן מזעזע להבדלים ביננו כבני עם היהודי ובין האחרים.  מזלנו הוא כי הרפש הגנטי הקיים בנו הינו מזערי יחסית ובאם ניתעשת דיינו נוכל לצמצמו ואף להיפטר ממנו בבוא העת.

להוותנו, זוכים אותם ‘חיידקים טורפים’ להגנה גורפת של רשויות המשפט הישראלי ובראשם בית המשפט העליון.  אכן ניזקקים אנו לבית משפט עליון ישר דרך, מגן הדמוקרטיה, מגן זכויות הפרט והחלש, מגן השילטון התקין במדינתנו, מגן אופיה היהודי של המדינה, מגן בטחונם וקיומם של אזרחי המדינה, משקל הנגד המעיין במסגרת שלש הרשויות השלטוניות.  מאידך, איננו נצרכים לבית משפט אשר בהגנתו על מחריבי ארצנו נותן ידו בכך להשמדתנו הזוחלת אך הוודאית.

התבטאויותיהם ומעשיהם של אירגונים שוטמי ומשטיני מדינת ישראל כגון בצל”ם, שלום עכשיו, זוכרות, שוברים שתיקה, מוסאווה, עדאללה, התנועה האיסלמית ואחרים, אינם שונים כהוא זה ואף עולים על התבטאויות ופעולות חברי אירגונו של הרב כהנא.  זה הוצא מחוץ לחוק ואלו עולים, פורחים ומשטינים. מדוע? 

ההתבטאויות האנטישמיות והרצחניות של מספר חברי כנסת מהשמאל הקיצוני כנגד המתישבים ברצועת עזה בזמנו כמו גם “בגדה”, נחשבות בבירור להסתה לרצח.  איש לא הועמד לדין. מדוע? מובן כי לא נחלק כאן פרסים למנחשים, הסיבה נהירה מדי.

המימון לו זוכים כל אירוני המשטמה הניזכרים לעיל הופכים אותם בעליל ל’סוכנים זרים’ הפועלים בניגוד לחוק כהגדרת החוק.  מכאן שיש להוציאם מחוץ לחוק, לאסור פעילותם ולחסלם, לפני שיחסלו אלו אותנו.  כאשר ניתקפים אנו במחלה ממארת, איננו עוצרים וחשים רחמים אודות התאים הסרטניים המתחלקים בתוכנו ללא מעצור והעתידים בבירור לחסלנו.  אנו עושים כל שלאל ידנו לחסלם ראשונה.

למאמר “שיקוצים על כל גיבעה”

המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

אהרון רול – טורונטו – טלפון : 905-886-8998

amroll@rogers.com