סמרטוט אדום – טור שבועי, 29 בינואר, 2008: לכבוד מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה: כמה סמלי …
סמרטוט אדום – טור שבועי, 29 בינואר, 2008: לכבוד מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה: כמה סמלי …
גדעון ספירו |
|
עיתונאי |
Journalist |
ת”ד 16202 תל-אביב 61161 |
P.O.B 16202 Tel Aviv |
טל/פקס 869 5222 – 03 |
Tel / Fax: 03- 5222 869 |
|
|
לכבוד 29 בינואר 2008
מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה
ת”ד 49029 ירושלים 91490
שלום,
כמה סמלי, שהחלטתך לא להעמיד למשפט איש מהשוטרים ומפקדיהם שירו ופקדו על הריגתם של 13 אזרחים ערבים בהפגנות אוקטובר 2000, התקבלה ב-27 בינואר 2008, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. בעוד יום זה צריך לסמל את המאבק בגזענות, הנה דווקא בישראל מדינה המתהדרת בהיותה מקלט (הגם פגום) לניצולי אושוויץ ושאר מחנות השמדה, מוציא האיש הבכיר במערכת התביעה של ממשלת ישראל מתחת ידו החלטה גזענית. שהרי אין לכחד, שהחלטתך היא גזענות נטו, והיא תירשם, כך אני מעריך, במדרג העליון של הגזענות הממוסדת של ממשלות ישראל לדורותיהן.
החלטתך שמה ללעג את הכתוב במגילת העצמאות בדבר שוויון לכל אזרחי ישראל ללא הבדל דת גזע לאום ומין, והיא עוד הוכחה שהחיה הקרויה “מדינה יהודית דמוקרטית”, אינה אלא מסווה לגזענות ממוסדת. או שישראל תהיה מדינת כל אזרחיה הפורשת את חופת הדמוקרטיה על כולם, או שתמשיך להיות מדינה יהודית המתפתחת לעבר מדינת אפליה ואפרטהייד.
אינני רואה טעם להיכנס לויכוח פרטני עם המסמך שכתבת, שהרי למדנו כבר מהיסטוריה קרובה ורחוקה, שטקסטים משפטיים יכולים להכיל כל תועבה, החל מחוקי נירנברג, עבור לחוקי האפרטהייד שהיו בשעתו בדרום אפריקה (מדינה “לבנה ודמוקרטית”) וכלה בחוקי העבדות בארה”ב. ההחלטה שלך שייכת לאותה משפחה. אין משפטן דמוקרטי שיראה בטקסטים שכתבו משפטני האפרטהייד, מסמכים שיש להתייחס אליהם כאל טקסטים משפטיים של ברי פלוגתא רציניים. ברור לכל בר דעת דמוקרט ושוחר זכויות אדם, כי הריגת 13 בני אדם על ידי המשטרה, כולם אזרחים לא חמושים השייכים למיעוט לאומי מוגדר, אינה יכולה לעבור ללא העמדת היורים ומפקדיהם לדין. אתה מעלה על דעתך שאם שוטרי ניו יורק או לונדון היו הורגים 13 יהודים בהפגנה כלשהי, הפרשה הייתה מסתיימת בסגירה סיטונית של תיקי היורים? ואם כדבר הזה היה קורה, ניתן לשער מה הייתה כאן התגובה.
עד כמה החלטתך נגועה בגזענות, אנו נוכחים לדעת כאשר עורכים השוואה בין יחסם של מח”ש, הפרקליטות ובתי המשפט אל שוטרים שרק היכו מתנחלים מאד אלימים לעומת שוטרים שהרגו מפגינים ערבים. מתנחלי היאחזות עמונה בשטחים הכבושים, גילו אלימות ברוטלית נגד שוטרים שאם לא עלתה, בוודאי לא פחתה מזו של המפגינים הערבים. (במאמר מוסגר: יש להבחין בין האלימות של המתנחלים שהייתה בעלת אופי של אספסוף פשיסטי שמגן על זכויות יתר, לבין זו של הערבים שהיא תוצאה של אפליה ארוכת שנים). בעמונה לא נהרג אף מתנחל, המשטרה לא השתמשה כלל בנשק חם, לכל היותר חבטה באי אלו מתנחלים באלות. שוטרים שהשתתפו בפינוי עמונה הועמדו לדין והורשעו בשימוש באלימות יתר באלותיהם, בעוד השוטרים שהרגו מפגינים ערבים, כולל קטינים שכלל לא הפעילו אלימות, קיבלו ממך פטור מהעמדה לדין.
המסר שאתה מעביר הוא כי חייו של אזרח ערבי לא שווים לאלו של יהודי. השוטרים יסיקו את המסקנה: מותר להרוג אזרחים בערבים, שערה מראשם לא תיפול.
אתה אמנם מופקד על שלטון החוק, אולם בהחלטתך הנדונה כאן, אתה מעודד למעשה את הפרטת עשיית הצדק. שהרי מה יעשו אזרחים של מיעוט לאומי או דתי שרואים כי בני משפחתם נהרגים על ידי הרשויות וההורגים אינם עומדים לדין? מדרך הטבע הם יחפשו ערוצים אלטרנטיביים להענשת השוטרים ואנשי השלטון שנתנו ידם להרג.
אני מפנה אותך לימים שלאחר מלחמת העולם השנייה, בהם יהודים, ביניהם חיילי הבריגדה היהודית, חיפשו פושעי מלחמה שלא הועמדו לדין וביצעו בהם משפטי שדה מהירים. זהו המסלול שאתה מותיר לאזרחים הפגועים והמופלים של מדינת ישראל.
התפקיד הראשון של יועץ משפטי המופקד על שלטון החוק, הוא שמירה על חיי אדם, של כל אדם, יהודי כערבי, דתי כחילוני, אשה כגבר, ילד וילדה. אתה נכשלת בתפקיד הבסיסי הזה, ועל כך מין הדין שתיתן את הדין. אני מקווה שתימצא ערכאה מתאימה וכך ימנעו יוזמות פרטיות של עשיית צדק, שבמדינות נאורות אין להן מקום.
גדעון ספירו