על בית המשפט העליון כבית משפט לא רלוואנטי (ג): זה “אקטיביזם” זה?!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/57693

על בית המשפט העליון כבית משפט לא רלוואנטי (ג): זה אקטיביזםזה?!

הבגץ עושה אלף תרגילים, גורר רגליו ומייבש עותרים דליעם במשך שנים על שנים, רק כדי לחמוק מחובתו לפרש את הדין, מנסה לגלגל לפתחם של העם והכנסתאת כדור האדמה הלוהט הזה, אבל העם והכנסתגם הם גוררים רגליים, ובסוף, כאשר בעל כורחו ובדלית ברירה, הבגץ עושה את מה הוא היה חייב לעשות מלכתחילה, 15 שנים קודם, עוד מאשימים אותו באקטיביזם שיפוטי“!

נו, באמת!…

שמחה ניר, עוד

נא להכיר את ספרי החדש:

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

בן 81 שנים אנוכי היום (15.6.2020), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הרקע

האופנה

אפילו לא אקטיביזם מפלאסטיק“!

המשותף לתיקי נעמת ורסלר, ולדיוננו היום – תיק נטליה דהן

השונה בין תיק רסלר והתיק הנוכחי – תיק נטליה דהן

זה אקטיביזם זה?!

למהמהקרה?

בית המשפט כפרשן החוק הקיים

בשביל מה חיכיתם 15 שנה?

השלכות נגררות של גרירת הרגליים

מי אמר אקטיביזם שיפוטי ולא קיבל?

הרקע

ביום 1.3.2021 פסק הבגץ כי שר הפנים חייב להכיר כיהודי כמי שעבר גיור רפורמי או קונסרבטיבי, וזאת לצורך קבלת אזרחות מתוקף חוק השבות (בגץ 11013/05, ועוד, נטליה דהן, ואח’ נ’ שר הפנים, להלן: פסד נטליה דהן או פס”ד דהן).

הסיפורהזה החל לפני 15 שנים, כאשר תריסר מגויירים כאמור עתרו לבגץ, יחד עם כמה ארגונים אשר תמכו בהם.

שופטי הבגץ, כידוע, לא אוהבים לעבוד קשה, וגם לא אוהבים לתת החלטות בנושאים שנוייםבמחלוקת, כי ברור להם שמה שהם לא יפסקו, הם יחטפו – מכיוון פוליטי זה או אחר, ואני, כדרכי, הולך להחטיף להם, אבל לא משום כיוון פוליטי, אלא מהכיוון הידוע שלי: תרבות השפיטה.

פסקהדין, כאמור, ניתן ביום 1.3.2021, כאמור, הוא מונה 37 עמודים, וקדמו לו בתיק הזה – למעשה איחוד של 11 תיקים – 73 (!) החלטותביניים – תיק שמרטפות לתפארת מדינת ישראל.

התיקים הראשונים בחבליה הזאת הוגשו בסוף נובמבר 2005, וההחלטה הראשונה ניתנה עי מיודענו הנבל, השקרן אליקים רובינשטיין:

עתירה למתן צו עלתנאי ובקשה לאיחוד תיקים

החלטה

1. העתירה תועבר לדיון לפני מותב תלתא.

2. המשיב ישיב על העתירה לא יאוחר מ-7 ימים לפני מועד הדיון.

3. הבקשה לאיחוד תיקים תידון עלידי ההרכב.

ניתנה היום, כז בחשון התשסו (29.11.2005).

ש ו פ ט

הדיון בעתירות נקבע ליום 24.5.2006, חצי שנה לאחר הגשת העתירות, ובהעדר החלטה על כך, נראה שהמועד הזה נקבע עי הקנטאור.

ההחלטה הבאה, השנייה והאחרונה לשנת 2005, ניתנה עי מיודענו אהרן ברק:

בפני: כבוד הנשיא אברק

העותרים:

נטליה דהן ואח

נ ג ד

המשיב:

שר הפניםמשרד הפנים

בקשה להקדמת מועד דיון מטעם העותרים

בשם העותרים: עוד ניקול מאור (סנטר)

החלטה

מונחת לפניי בקשה להקדמת הדיון הקבוע בעתירות ביום 24.5.2006. נטען, כי אשרות השהייה של העותרים יפקעו עובר למועד הדיון הקבוע, ויש בכך, בהיעדר צווי ביניים, כדי לפגוע בהם. המשיב מתנגד להקדמת הדיון. הוא מבקש זמן לגיבוש עמדה. הוא התחייב כי ככל שיפקעו אשרות השהייה של העותרים, הוא יאריך אותן לתקופה קצובה נוספת. רשמנו לפנינו את התחייבות המשיב. לאור התחייבות זו, אנו דוחים את הבקשה. מועד הדיון יישאר על כנו.

ניתנה היום, כבכסלו התשסו (21.12.2005).

ה נ ש י א

נתתי הפעם גם את הכותרת כדי להראות שאהרן ברק ישב כדן יחיד (בהחלטות ביניים זה תקין, ולרוב כך גם נוהגין), אבל בדרך הוא עבר מטמורפוזה: מתחיל בגוף ראשון יחיד (“מונחת לפניי…”), אבל בהמשך הוא עובר לגוף ראשון רבים (“רשמנו לפנינו … אנו דוחים את הבקשה).

בלטינית צחה זה נקרא pluralis majestatis. אנחנו המלך!

בשנת 2006 ניתנו 11 החלטות בבקשות לדחות את הדיון, להקדים את הדיון, להצטרף להליך, וכו’.

בשנת 2007 – 5 החלטות.

וכן הלאה, וכן הלאה … 73 החלטות.

ביום 11.1.2021 ניתנה, בהרכב מלא של תשעה שופטים, ההחלטה האחרונה לפני פסק הדין, והיא משקפת את אי רצונם של השופטים לתת פסקדין (הפעם זה לא מה שאני אומר עליהם, אלא מה שהם אומרים על עצמם!):

החלטה

1. כפי שציינו בהחלטתנו מיום 7.12.2020, העתירות שבכותרת תלויות ועומדות מזה שנים ארוכות. רובן הוגשו לפני 15 שנים ומפאת חשיבותה ורגישותה של הסוגיה ניתנה לכל הגורמים הנוגעים בדבר שוב ושוב האפשרות לגבש פתרון מקיף אשר ייתר את הצורך במתן פסק דין. למרבה הצער, פתרון כזה לא נמצא עד כה וזאת גם לאחר שביום 19.8.2020 נענינו, בפעם המייודעכמה ולפנים משורת הדין, לבקשת המשיב לדחות את מתן פסק הדין, ואפשרנו הגשת הודעה מעדכנת עד חודש נובמבר 2020. אך גם מועד זה חלף, ללא כל התקדמות בנושא. תחת זאת, הגיש המשיב בקשה נוספת לדחיית מתן פסק הדין. בקשה זו נדחתה עלידינו ביום 7.12.2020 ולאחר עיון בבקשה שבפנינו עתה ובתגובת העותרים לבקשה, אנו סבורים כי מטעמים דומים יש לדחות גם את הבקשה דנן.

2. למותר לציין, כפי שצוין גם בהחלטתנו מיום 7.12.2020, כי ככל שתחולנה התפתחויות נוספות טרם מועד מתן פסק הדין, ניתן יהיה להגיש הודעה מעדכנת ביחס להתפתחויות אלו.

ניתנה היום, ‏כז בטבת התשפא (‏11.1.2021).

הנה, עד הרגע האחרון ממש השופטים מנסים לחמוק ממילוי תפקידם, ולגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה לפתחו של המחוקק – אך ללא הועיל.

לא למותר לציין כי עד ליום מתן פסקהדין, 1.3.2021, לא הוגשה שום הודעה מעדכנת, וניתן פסק הדין פה אחד עי כל תשעת השופטים, בהסתייגות של נועם סולברג, שאכן תמך בהחלטת הרוב, אבל הציע לתת למשיב דחייה של 12 חודשים מיום כינונה של הממשלה ה-36 (הוא לא יודע כמה זמן זה ייקח – גם אנחנו לא יודעים!).

כצפוי, התגובות נחלקו, מי בעד, מי נגד, וכיוון ששאלת מיהו יהודיאינה במרכז האג’נדה שלי (צריך להשאיר משהו גם לאחרים), אני אתייחס רק לשתיים מהן, שהן אכן במרכז האג’נדה שלי – תרבות השפיטה, והפעם – על “האקטיביזם השיפוטי:

בהודעה מטעם חכ משה גפני והשר יעקב ליצמן נאמר כי סיעת יהדות התורה תדרוש להעביר בכנסת את פסקת ההתגברות. “החלטת בגץ להכיר לראשונה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי בישראל הינה הרת אסון למשמעות המונח מדינה יהודית“, נכתב בהודעה מטעמם. “במשך כל הדורות ידע עם ישראל להכיר בדתו ובאמונתו ללא זיופים וחיקויים, וכך זה יימשך גם לעתיד. יהדות התורה תדרוש את פסקת התגברות כדי לעמוד בפני האקטיביזם השיפוטי, שפוגע בהמוני יהודים בארץ ובעולם ומאיים לקרוע אותנו מבפנים. בלי זה לא ניכנס לשום קואליציה“.

וכן:

חכ מיכאל מלכיאלי, אמר: “3000 שנה עם ישראל הלך לאורם של חכמי ישראל בשאלת מיהו יהודי ואף בית משפט לא ישנה את זה. בית המשפט לא מפספס שום הזדמנות לפגוע בקדושת כרם ישראל. כל פעם מחדש, האקטיביזם השיפוטי שמשתלט על חיינו, גורע עוד משהו מצביונה היהודי של המדינה. אין לרפורמים דריסת רגל במדינת ישראל, כי גם הציבור החילוני לא קונה את הסחורה שלהם. בגץ הוא הגוף היחיד במדינה שלצערנו מכיר בהם. בכנסת הבאה שס תעגן בחקיקה את מעמד הרבנות הראשית, כגוף היחיד שיוסמך להכיר בגיורים במדינת ישראל“.

האופנה

אופנה פשתה במקומותינו: כל אימת שפסקדין לא מוצא חן בעיני מאן דהוא, הוא זורק לחלל את המלים אקטיביזם שיפוטי“, ומגלגל אלי מרום עיניים מדושנותעונג, כאילו הוא אמר את הכל – למרות שהוא לא אמר, ולא כלום.

הגיעו דברים לידי כך שהמטיפים נגד האקטיביזם השיפוטי באים בטענות כנגד בית המשפט דווקא על כך שהוא לא מגלה מספיק אקטיביזם, כאשר האינטרסים הפוליטיים שלהם מצריכים את ההיפך.

אבל כשאני שואל אותם אם הם בעד האקטיביזם השיפוטי או נגדו – הם ממלאים מקלדתם מים.

במאמר על האקטיביזם השיפוטי – נאום תשובה לעו”ד שמחה רוטמן הבאתי שורה ארוכה של מקרים בהם הצגתי לתוקפי האקטיביזם השיפוטי את השאלה הזאת, ואף אחד לא הרים את הכפפה.

ראו את אלה:

לא אסלח לך, אמילי עמרוסי

עוד על פסהד בעניין תביעתו של דיראני נגד המדינה: בןדרור ימיני, ממך, כמשפטן, אני מצפה ליותר מאמילי עמרוסי

על האקטיביזם השיפוטי ועל טוהר הנשק – נאוםתשובה לדר דרור אידר (א): על אקטיביזם ופוליטיקה

על האקטיביזם השיפוטי ועל טוהר הנשק – נאוםתשובה לדר דרור אידר (ב): על המאמר חציית גבול בין הרשויות;

על האקטיביזם השיפוטי ועל טוהר הנשק – נאוםתשובה לדר דרור אידר (ג): מה לפרשת אזריה ולאקטיביזם הזה?

על האקטיביזם השיפוטי ועל טוהר הנשק – נאוםתשובה לדר דרור אידר (ד): מה זה אקטיביזם שיפוטי

מי מציע עכשיו מהפכה חוקתית? נאוםתשובה לעיתונאי אראל סגל

ולא שכחתי להציג גם את מאמרהדגל שלי בנושא: לא האקטיביזם השיפוטי מפריע לכם, אלא הסמולנות“!

והנה, כמה מפתיע, גם עוד רוטמן לא ענה על השאלה הזאת.

אפילו לא אקטיביזם מפלאסטיק“!

את המונח אקטיביזם מפלאסטיקטבעתי לראשונה במאמר ביהמ”ש העליון – בית משפט לא רלוואנטי, או: זה “אקטיביזם”, זה?בו הראיתי כי האקטיביזם המיוחס לביהמש העליון בכלל, ולאהרן ברק בפרט, אין לו ידיים ורגליים, והם יעשו כל מאמץ אפשרי או בלתי אפשרי כדי לחמוק מהכרעה, ובין השאר גם לגלגל אם האחריות לפתחו של המחוקק – אשר לא חייב להם, ולא כלום.

באותו המאמר התייחסתי לשני פסקי דין של הבגץ, מיום 20.2.2002, ולשניהם ישנה השלכה על הדיון שלנו היום.

פסק הדין האחד (בגץ 5070/95 (ותיקים נוספים), נעמת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות, ואח’ נ’ שר הפנים, ואח’להלן: פסד נעמת) ניתן בסוגיית הרישום של יהודים רפורמיים וקונסרבטיביים במירשם האוכלוסין – בדיוק הנושא בו דן פסד הבגץ בו אנו דנים כאן;

פסה”ד השני (בגץ 24/01 עוד יהודה רסלר, ואח’ נכנסת ישראל, ואח’להלן: פסד רסלר) דן בפרשת הפטור מגיוס לצה”ל, הניתן לתלמידי ישיבה אשר “תורתם אומנותם”.

בפסה”ד הראשון קבע בית המשפט העליון כי פקידי מירשם האוכלוסין חייבים לרשום כיהודים גם יהודים רפורמיים וקונסרבטיביים, וכי שאלת ההשתייכות לזרם הדתי אשר ביהדות אינה מעניינם של הפקידים.

פסהד הזה ניתן כשבע שנים אחרי פתיחת התיק, בו ניתן 27 החלטות + פסקדין המונה 37 עמודים (בדיוק כמו פסד נטליה דהן, בו עסקינן – האמנם מקרה הוא?!) וגם זה היה תיק שמרטפות – כמה מפתיע.

בפסה”ד השני קרה דבר אשר ספק אם יש לו אח ורע בפסיקה הישראלית (ואפילו בפסיקה העולמית): נשיא ביהמש העליון דאז, אהרן ברק, החליט שהנושא שבמחלוקת (הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם“) חשיבותו רבה עד כדי כך שמן הראוי לקבוע לו דיון בהרכב של 11 שופטים – כמעט הרכב מלא של ביהמש העליון, אז – 13 שופטים. קביעה של הרכב רחב, ואפילו רחב מאוד, היא אמנם נדירה, אבל אין בה שום חידוש, אלא שהייחוד הפעם היה שאחרי פסקדין מפורט, מנומק ואחראי, המונה 19 עמודים, זו הייתה התוצאה:

22. סיכומו של דבר: בהתחשב בקשיותה המיוחדת של הסוגיה, שחוק הוראת השעה נועד להסדירה אך באורח זמני, ולנוכח הפעילות החקיקתית המתרחשת והולכת לקראת הבאתה לפני מליאת הכנסת, במועד קרוב, של הצעת חוק דחיית השירות, הכרעתנו בשאלת חוקתיותו של חוק הוראת השעה לעת הזאת – בין לחיוב ובין לשלילה – אינה נראית רצויה. מטעם זה, ובלי לנקוט כל עמדה בדבר ההסדר החקיקתי הראוי לעניין גיוסם לשירות ביטחון של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, הייתי מבטל את הצועלתנאי ודוחה את העתירות.

ובתכלית הקיצור: אחרי שנשיאו קבע הרכב הרכב רחב במיוחד משום חשיבות הנושא, בית המשפט העליון דש וטחן בנושא עדדק, ובסוף החליט … שלא להחליט, ולגלגל את הנושא לפתחו של המחוקק.

ואם לא די בכך – אותו אהרן ברק, אשר קבע את ההרכב הרחבבמיוחד – הוא גם היה שותף לפארסה הזאת, של לא להחליט“, ואם בכך הוא לא ביזה את עצמו – לא ידעתי ביזוי עצמי מהו.

אגב, גם כאן היה לנו תיק שמרטפות, אבל קטןיותר: “רק10 החלטות, ופסד המונה רק 19 עמודים (וחלפה רקשנהומשהו מפתיחת התיק).

המשותף לתיקי נעמת ורסלר, ולדיוננו היום – תיק נטליה דהן

בתיק דהן נדון אותו הנושא בו דן פסד נעמת: רישומם כיהודים של מי שהתגיירו בגיור קונסרבטיבי או רפורמי. שניהם נגרר שנים (נעמת – 7 שנים, מ-1995 ועד 2002, דהן – למעלה מ-15 שנה, נובמבר 2005 ועד מארס 2021).

במאמר הזה אני לא נכנס לשאלה מדוע בפסד דהן היה צורך לדוש בשאלה שכבר נדונה בפסד נעמת – שאלה המצריכה דיון נפרד.

והמשותף לכל שלושת התיקים – היותם תיקי שמרטפות – תקים בהם ביהמש גורר רגליים ונותן למדינה אלף הזדמנויות לחסוך מעצמו כתיבת פסקדין (נעמת – 27 החלטות לפני פסהד, רסלר 10 החלטות לפני פסהד דהן – 73 החלטות לפני פסהד).

השונה בין תיק רסלר והתיק הנוכחיתיק נטליה דהן

בתיק רסלר הבגץ היו סבלני למדי, אבל בסוף, כאמור, הוא החליט שלא להחליט, וגלגל את תפוחהאדמה הלוהט הזה.

בתיק דהן הוא היה סופרסבלני, נתן למדינה למעלה מ-15 שנים, נתן 73 החלטות כדי לאפשר למדינה להסדיר את הנושא בדרך של חקיקה – ובסוף סבלנותו פקעה.

זה אקטיביזם זה?!

בנוסף להערות דלעיל על האקטיביזם, לא נצא פטורים בלי להתייחס לקשקשנותו של בנימין נתניהו בנושא פסהד בו עסקינן:

אני לא רוצה להיכנס לשאלה אם, ועד כמה, פסד דהן מסכן את חוק השבות, ולשאלה מה הקשר בין חוק השבות ליהודית ודמוקרטית” (טוב, “יהודיתאנחנו יודעים, אבל במה חוק השבות עושה את המדינה דמוקרטיתיותר? האם הגבלת חוק השבות רק ליהודים אורתודוקסים מנעה את הפיכת המדינה לתחנת נסיונותוגרירתה לאלף מערכות בחירות שכל מטרתן אינה אלא לשמור על כסאו של ראש הממשלה?!).

אבל שימו לב לחוצפה: “ממשלת ימין יציבה שתחזיר את הריבונות לעם ולכנסת“.

ריבונו של עולם! חמש עשרה שנים ויותר הבגץ עושה כל מאמץ אפשרי או בלתי אפשרי כדי להחזיר את הריבונות לעם ולכנסת“, ואילו העם והכנסתמסרבים לקבל את הכדור לידיהם.

ביבי, מתוך כל השנים האלה, אתה היית ראש הממשלה 12 שנים, והייתה לך ממשלת ימין יציבה” (יותר מדי יציבה!). איכן היית כל השנים האלה, שעכשיו אתה מתבכיין?

ביבי, נניח שאנחנו נותנים לך עכשיו ממשלת ימין יציבהל-2000 השנים הבאות – האם תצליח להסדיר את הנושא הזה שהמדינה כולה לא הצליחה להסדירו במשך כמעט 73 שנותיה?

ביבי, איפה הבושה?!

ולחברי הכנסת החרדים אשר מלינים על האקטיביזםהזה (גפני, ליצמן, מלכיאלי) – המפלגות שלכם קיימות כל שנות המדינה, ואתם הייתם שותפים לרוב הממשלות בישראל. מה עניין אתכם כל השנים? עניינו אתכם השליטה על ועדת הכספים, משרד הפנים, ושאר מוקדי הכסף והכוח הפוליטי.

מדוע לא אמרתם כל השנים אנחנו לא רוצים ג’ובים, אנחנו לא רוצים את ועדה הכספים, את משרדי הפנים, השיכון, הבריאות, אנחנו לא רוצים דבר לעצמנו, אנחנו רוצים רק חוק מיהו יהודישיהיה לטעמנו – זהו התנאי היחיד לתמיכתנו בממשלה?

אתם מעולם לא אמרתם את זה, כי אין לכם אלוהים, זולת הכוח והכסף.

האם אחרי הבחירות הקרבות תשנו את העדפותיכם? האם תתמכו, למשל, בממשלת ביביבנטהגזענים בלי לדרוש את נתחהשררהוהכספים – תמורת חוק מיהו יהודי“?

הם עכשיו נזכרו להבטיח את זה: “סיעת יהדות התורה דוחה מכל וכל את החלטת בגץ על הכרה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי. הסיעה תציב כתנאי הצטרפות לקואליציה עתידית לחוקק חוק גיור על פי ההלכה ופסקת ההתגברות“.

נו, אם הם יוותרו גם על וועדת הכספים וגם על כסאות שרים וסגני שרים, ויעמדו רק על חוק גיור על פי ההלכה ופסקת ההתגברות” – אני אצדיע להם, אבל אני מניח שהם לא יוותרו על הכופתאותשהם רגילים לקבל תמורת תמיכתם בממשלה.

אני מנחש שביבי ייתן להם את הכופתאות, יחד עם הבטחתביבי להקים ועדה” (אולי גם ועדה חליפית” …), כמו שמזכירה לנו אסתר חיות כבר בתחילת פסק דינה בתיק נטליה דהן:

2. בעקבות דיון בעתירות שהתקיים ביום 12.11.2006 הוחלט כי המשיב יעדכן בנוגע להקמת ועדה ציבורית בראשותו של פרופסור יעקב נאמן זל כדי שייעשה ניסיון לגבש הצעות והסדרים מוסכמים בסוגיה נשוא העתירה“. חלפו חמש שנים ובחודש אוקטובר 2012 ביקשו העותרים לחדש את הדיון בעתירות, נוכח החלטת הכנסת השמונהעשרה על פיזורה ונוכח טענת התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית (להלן יחדיו: התנועות) כי בפועל לא מתקיימים מגעים בין הצדדים.

עכשיו תארו לעצמכם מצב בו הרכיכה מבלפור משיגה 61 מנדטים יחד עם החרדים והוא נותן להם את כל התנאים שלהם (ועדת הכספים, כסאות בממשלה, חוק “מיהו יהודי” ופיסקת ההתגברות, וכמובן גם פטור מגיוס וכן מאות מיליוני שקלים תקציבים לישיבות ושאר מוסדות החינוך שלהם): הביביסטים יאכלו הכל, האנטיביביסטים יחרקו שיניים, אבל מה יגידו יהודי ארהב?

כך ויקיפדיה:

מתוך כלל היהודים האמריקאים כ-35 אחוז מגדירים עצמם כרפורמים, 18 אחוז מגדירים עצמם כקונסרבטיבים, 10 אחוז מגדירים עצמם כאורתודוקסים, 6 אחוז מגדירים עצמם כנמנים עם זרם אחר, ו-30 אחוז לא נמנים עם שום זרם.

הנה כי כן, מהקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם (למעלה מחמישה מיליון), 53% רפורמים וקונסרבטיבים, ורק 10% אורתודוקסים. האם אתם מבינים מה זה?!

כן, אני יודע מה זה: עוד עילה להגדיר את רוב יהודי ארהב כאנטישמיים“.

למהמהקרה?

פסד נטליה דהן לא מתיימר לקבוע את יחסה של מדינת ישראל לכל מי שטוען אני יהודילפי סוג הגיור שלו. הוא גם לא מונע – וגם לא מתיימר למנוע – שום חקיקה שתשנה את המצב, הוא רק מפרש את הדין הקיים.

והדין הקיים הוא דין אזרחיחילוני, של מחוקק אזרחיחילוני, והוא מסדיר את היחסים בין האזרח למדינה. הוא יכול לקבוע שכל מי שמצהיר אני יהודיייחשב כיהודי, ויהיה זכאי לאזרחות מכוח חוק השבות. החוק הזה לא קובע דבר לעניין היחסים בין אדם לאלוהיו, הוא גם לא קובע, ואפילו לא מתיימר לקבוע, למימסד הרבני מי ייחשב ליהודי לצורך נישואין, וכו’ זה בסמכותם, ושום מחוקק חילוני, בשום מדינה דמוקרטית, יכול לומר לאנשי הדת איך לנהל את ענייניהם הדתיים.

לא טוב לכם? הכנסת רשאית, בכל רגע שתחפוץ, לתקן את החוק – זו זכותה, זו סמכותה, ואין בכך שום עקיפת בגץ“.

מה האסון אשר יקרה אם כך יהיה?

יקרה שבמשך השעות הספורות שתחלופנה יירשמו במירשם האוכלוסין כיהודים שני אנשים שעברו גיור קונסרבטיבי, ואחד שעבר גיור רפורמי, ואז הברז ייסגר שוב.

האם זה מה שישנה את צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודיתאורתודוקסית (כאילו שעכשיו הוא כזה)? האם זה מה שישנה את מדינת ישראל כמדינה יהודיתדמוקרטית (כאילו שעכשיו היא כזאת)? האם זה משנה את המאזן הדמוגרפי של מדינת היהודים?

אם עד כדי כך שברירים הם חוק השבות וגם צביונה ודמוקרטיותה של המדינה – אז אין לה כל זכות קיום.

וזה מזכיר לי את מה שהבאתי בירח אוגוסט 2004, על התינוק שמסכן את ביטחון המדינה.

בית המשפט כפרשן החוק הקיים

להגיד שאני מהזהמאושר ממה שבתיהמש שלנו עושים, ואיך שהם מפרשים את החוק? אתם יודעים שלא כך הוא.

קחו, למשל, את המאמר מה זה רכב “מונע”, ומה זה מנוע “מותנע”? על פסקדין אידיוטי, מניפולטיבי, שקרי ורבמלל, ותבינו עד כמה אני סוגד לפרשנות שלהם.

כאשר אני חולק על הפסיקה שלהם, אני חורק שיניים, רוקע ברגליים, וכותב מאמרים – זה מה שיש לי. זה מה שאני יודע לעשות.

כאשר המדינה חולקת על הפסיקה, היא לא יכולה לרקוע ברגליים, כי, כמו לשקר, גם לה אין רגליים, ואם היא רוצה לכתוב מאמרים – היא אמורה לעשות זאת בדרך של חקיקה.

ומה עם ביבי?

הוא יכול לחרוק שיניים, אבל הוא מעדיף לחשוף שיניים:

אז לא, זו לא הדרך, ביבי. אל תלמד מחברך הטוב, דונאלד טראמפ, שאחרי שהוא מיצה את כל הליכי הערעור על כשלונו בבחירות, הוא שלח את אוהדיו להסתער על הקפיטול – ואני חושש שגם אתה תשלח את אוהדיך להסתער על הכנסת, אם תפסיד בבחירות:

בשביל מה חיכיתם 15 שנה?

תחת הכותרת עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויותהאזרח הבא, מציע: איך אחזיר את אמון הציבור בבג”ץ! הצעתי, בין השאר, לקבוע הוראתדין לפיה הבגץ –

ידון ויפסוק בעתירה על פי המצב הקיים בעת הגשתה; מצא בית המשפט את העתירה מוצדקת בעת הגשתה, ייתן פסק דין הצהרתי הקובע זאת, גם אם לאחר הגשת העתירה בא עניינו של העותר על תיקונו.

זה בדיוק מה ששופטינו לא אוהבים לעשות, הם ינהלו נגדך, העותר, מלחמת התשה, עם אלף מיקצישיפורים, ימשכו אותך שנים, ויום אחד תגלה שבלי לשאול אותך הם החליטו שעתירתך התייתרה“. התיק בו עסקינן הוא, אולי, תיק השמרטפות הארוך ביותר של הבגץ שלנו.

ומה יצא להם מזה הפעם? כמו היהודי המפורסם – הם גם אכלו את הדגים הבאושים, גם חטפו מלקות, וגם שילמו את מחירם.

ובסוף הם גם יגורשו מן העיר.

אם הם היו מחליטים לפסוק לפי המצב ביום הגשת העתירה, הם היו נותנים לשר הפנים זמן לתשובה – נניח חדשיים, שלושה, ונותנים פסקדין. זה היה חוסך להם לא רק את 73 החלטותהביניים, אלא גם את תיאורה בגוף פסקהדין של כל השתלשלות העניינים במשך 15 השנים מאז הגשת העתירה ועד פסקהדין – והתוצאה הייתה אותה התוצאה, אבל בפחות מאמץ.

זאת ועוד: אם היו נותנים את פסקהדין הזה, היה קורה אחד מהשניים: או שהמחוקק היה עושה סוףסוף את מה שנראה לו, או שהוא לא היה מצליח לשנות דבר – וזה אומר שרצון העם והכנסתהוא שהמצב יישאר כפי שהבגץ פסק.

כה פשוט!

השלכות נגררות של גרירת הרגליים

גרירתהרגליים של השופטים לא רק שאינה מתיישבת עם אם יש צדק, יופע מיד“, אלא שלפעמים הפגיע היא ממשית מאוד.

עתירתם של שלושה מ-12 העותרים נמחקה משום שהם עזבו את הארץ והקשר עמם נותק“. מן הסתם נמאס להם מהסחבת, ואם הם יחזרו שוב, הם יצטרכו לעבור מחדש את כל הוויהדולורוזה הזאת.

השאלה היא מה הפריע לשופטים לצרף גם אותם לתשעת העותרים שנשארו עד הסוף, וזכו שעתירתם תתקבל ויינתם להם צו מוחלט. זה אפילו היה חוסך לאסתר חיות, הידועה בציבור גם כאסתר חיות טרף, או אסתר המלכה, את ההסברים מדוע עתירותהם של השלושה נמחקו“.

האם הם חוסכים את הצווים המוחלטים לנכדיהם?

אבל זה עוד כלום:

בבג”ץ 10662/04 הייתה גרירתרגליים שנמשכה למעלה משבע שנים, והיו 20 החלטות לפני פסה”ד (נראה שרובן טכניות, בלי כוונת סחבת). גם עצלות לכתוב פסקדין (70 עמודים) לא הייתה, וגם החשש מהביקורת הציבורית לא היה.

גרירתהרגליים הייתה מסיבה אחרת: הנשיאה דאז, דורית ביניש, עתידה הייתה לפרוש ביום 28.2.2012, עם הגיעה לגיל 70, והיא השאירה את העותרים להתייבש, אפילו בלי צוביניים – הכל כדי שיהיה לה פסקדין חגיגילהציג בטקס הפרישה שלה.

והתוצאה: בניגוד למסורת של ביהמש העליון שלא לדון בעתירות עקרוניותשאינן אופרטיביות לגבי העותרים עצמם, היא נתנה פסקדין עקרוני, ללא שום נפקות לעותרים (שלפחות אחד מהם הספיק למות בינתיים, אם זכרוני אינו מטעני).

לפירוט יתר, קראו דמדומי הנשיאה (ב): בג”ץ הבטחת ההכנסה – הלכה משפטית נכונה, פס”ד לא אפקטיבי שהולדתו בשערוריה.

מי אמר אקטיביזם שיפוטי ולא קיבל?

ואם כבר דיברנו על האקטיביזם השיפוטי המושמץ – פסהד של ביניש, בו דיברנו בפרק הקודם, הוא הכי אקטיביסטי שאפשר: הוא קבע שהוראתהחוק השוללת הבטחת הכנסה ממי שיש לו רכב, “בבעלותו או בשימושו“.

והנה, הפלא ופלא, כל הארץ דיברה בשבחו, ואף אחד לא טען אקטיביזם שיפוטי.

מדוע אף אחד לא קפץ על רגליו האחוריות? משום שזה פסקדין פופולארי/פופוליסטי, שעושה צדק עם החלשים.

ורק אני הקטן, אמרתי המלך צודק, אבל בכל זאת הוא עירום.

____________

לא האקטיביזם השיפוטי מפריע לכם, אלא הסמולנות“!

ביהמ”ש העליון – בית משפט לא רלוואנטי, או: זה “אקטיביזם”, זה?

על קבורתו הזמנית של נוסח החוק (ב), על בית המשפט העליון כבית משפט לא רלוואנטי (ב) ועל אקטיביזם וסמולנות שקיימים, או לא קיימים

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

2 תגובות על “על בית המשפט העליון כבית משפט לא רלוואנטי (ג): זה “אקטיביזם” זה?!”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    בהצלחה לך אדם יקר.

  2. Beny natan הגיב:

    שמחה חבר יקר
    אתה לפיד לני המחנה
    ראש וראשון לבועטים
    בהצלחה רבה לו ובבריאות לרגל הוצאת ספרך
    בברכה בני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר