ללשכת שר המשפטים: אני לא אידיוט, והשר שלכם, דניאל פרידמן – בוודאי שלא!

ללשכת שר המשפטים: אני לא אידיוט, והשר שלכם, דניאל פרידמן – בוודאי שלא!

שמחה ניר, עו”ד
21.07.2008 20:10
ללשכת שר המשפטים: אני לא אידיוט, והשר שלכם, דניאל פרידמן – בוודאי שלא! - שחרור מחבלים - חילופי-שבויים - דניאל פרידמן - חוק ומשפט


מישהו בלשכת השר – שמפחד להזדהות – שלח פקידה במחלקה לפניות הציבור לשכב עבורו על הגדר, ולחתום במקומו על דבר-איוולת, “כאיללללו” בשם השר



שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

כפר סבא, 21.7.2008

 

לכבוד

לשכת השר

משרד המשפטים

ירושלים

 

הנדון: “הסמכה” של השר לענות על פניות אליו – לתשובתה של הגב’ דפנה סעד

ביום 14.11.2007 פניתי אל שר המשפטים והזמנתיו לעשות לביטולו של סע’ 255 לחוק העונשין, תשל”ז-1977, הוא “סעיף הזילות”, זאת בעקבות דבריו-הוא, לפיהם כל נסיון לביקורת על הבג”ץ נתפס כעבירה (ולמעשה כך הוא גם לגבי הביקורת על בתיהמ”ש האחרים).

ביום 12.6.2008 עונה לי הגב’ דפנה סעד מהמחלקה לפניות הציבור במשרדכם, ומשיבה לי לגוף פנייתי אל השר, “לאחר בירור פנייתך במחלקת הייעוץ והחקיקה” (כלשונה). התשובה – איך לא – דוחה את פנייתי, אבל “מציעה” כי “ככל שיש בידך להוסיף בעניין הרי שבאפשרותך לפנות למחלקת הייעוץ והחקיקה במישרין”.

במלים אחרות: הפקידה דפנה סעד שולחת אותי להתווכח עם פקידים אחרים, אשר אין להם סמכות לקבוע מדיניות, בעניינים המצריכים קביעה של הדרג המדיני עצמו – שר המשפטים – הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף, הוא ולא שליח.

ביום 27.6.2008, בתשובה למכתבה של הגב’ סעד, חזרתי ופניתי בדואר האלקטרוני אל המחלקה לפניות הציבור במשרדכם, וביקשתי להעביר אל השר את מכתבי הנושא את התאריך 26.6.2008, אשר צורף לפנייה.

עשיתי זאת כך, הן בגלל הלינקים והן משום שרק בדרך הזאת אני יכול לקבל ממשרד המשפטים אישור-קבלה לפניותי (נושא המצריך התייחסות נפרדת – לטיפולכם).

בפנייתי זו אמרתי, בין השאר:

אבקש להעביר את מכתבי זה לשר המשפטים, לתשובתו האישית, בחתימתו.

בנושא הזה, חרף עצתה של הגב’ סעד, אין לי שום עניין בהתכתבות עם מחלקת הייעוץ והחקיקה. אני מכבד אותם מאוד, אולם אין הם “דרג מדיני”, אלא יועצים של אותו הדרג, ואני מדבר כאן על עניינים-שבמדיניות.

אני מבקש להעביר את זה לשר בדואר האלקטרוני, בגלל הלינקים.

אבקש לציין, עם כל הכבוד, כי תפקידה של היחידה לפניות הציבור, כפי שאני מבין אותו, הוא לטפל בפניות הציבור, להעביר אותן לנמען אליו הפנייה, ולוודא שהפנייה אכן מטופלת, ולא לשמש חותמת-גומי על טקסטים – לא תמיד ענייניים – שאחרים הכינו לה, אבל לא מוכנים להתבזות בחתימה עליהם.

  • פנייתי מיום 27.6.2008, יחד עם המכתב לשר – למטה מכאן.

ב-30.6.2008 עונה לי הגב’ סעד:

 

מאשרת קבלת פנייתך.

לבקשתך מועברת פנייתך ללשכת שר המשפטים לעיונם ולטיפולם ככל שימצאו לנכון.

וביום 16.6.2008 אני מקבל ממנה תשובה נוספת:

בהמשך לתשובותינו הקודמות וכפי שנמסר לנו מלשכת השר, שר המשפטים מקבל אלפי פניות מאזרחים.

מאחר ואין ביכולתו להשיב אישית לכולם, הסמיך השר פקידים מסוימים להשיב בשמו.

  • כל ההכתבות – למטה מכאן, כסדרה, מלמטה למעלה.

בתשובתה האחרונה הגב’ סעד לא מגלה מי בדיוק, בלשכת השר, הוא האחראי “פרסונלית” לתשובה הזאת. היא לא מגלה אם הוא פקיד לא- משפטן (שאז אפשר, אולי, לייחס לו תום-לב, כל עוד לא הוכח אחרת), או שהוא משפטן (שאז, לאור האמור להלן, הוא מוחזק כחסר תום-לב, כל עוד לא הוכח אחרת).

וכעת לגוף תשובתה של הגב’ סעד:

א.            מי שניסח את התשובה חושב שאני אידיוט, ושגם השר פרידמן הוא אידיוט.

ב.            עם כל הכבוד, אני לא אידיוט, והפרופ’ פרידמן – בוודאי ובוודאי שאינו כזה.

ג.              עם כל הכבוד, מי שניסח עבור הגב’ סעד רת התשובה הזאת – הוא חצוף ו/או שקרן ו/או בור משפטי, והעובדה שהוא לא מוכן לחתום על מה שהוא שם בפיך, ושולח אותך לשכב למענו על הגדר – עובדה זו אומרת דרשני.

ד.             שר המשפטים לא מוסמך לאצול לאחרים את שיקול-הדעת שהוקנה לו בחוק, ובוודאי שאין הוא יכול לאצול את הסמכות באופן “כללי” (להבדיל מהסמכה לעניין מסויים, שגם על חוקיותה אני חולק).

ה.            שר המשפטים הנוכחי, הפרופ’ דניאל פרידמן, יודע את זה, ולא ייתכן שהוא עשה את מה שאתם מייחסים לו, כי, כאמור, הוא לא אידיוט כפי שאתם מציגים אותו.

ו.               אם השר “מקבל אלפי פניות” (מעניין כמה הוא מקבל מדי יום, וכמה מהן נמצאות בסמכותו הסטאטוטורית, או שהן מצריכות קביעה-שבמדיניות) ואפילו אם הוא מקבל רק פניות בודדות – אין שום מניעה שהוא יתייעץ עם הפקידים שאת מדברת עליהם, ושיבקש מהם להכין לו את התשובה, בתנאי שהוא-עצמו יחתום עליה (כדי שנדע שהוא אכן הפעיל את שיקול-דעתו).

במאמר מוסגר אציין כי האמור לעיל אינו מונע מכם את האפשרות – ואפילו החובה – “לסנן” פניות שאינן כלל בסמכותו של השר.

כך, למשל, אם פנייתו של מר בוזגלו אינה אלא “ערעור-נטו” על פסק-דין, אתם רשאים לענות לפונה, בתשובה מנומקת, שהדבר אינו בסמכותו של השר.

ואם, למשל, השר מקבל 10,000 פניות ביום, 5,000 מהן אינן בסמכותו, 4,990 הן העתקים מפניות לגורמים אחרים, ו-9 הן ברכות לשר לרגל מינויו, או לרגל החג הקרוב (פניות שאינן מצריכות שום טיפול, זולת מכתב-התייחסות), עדיין נותרה פנייה אחת שהיא פנייה אל הדרג המדיני, ועליה חל כל האמור במכתבי זה.

אבל, בינתיים, אף פנייה שלי אל שר המשפטים לא נדחתה בנימוק של “חוסר סמכות”, ולכן אני זכאי לתשובה אישית של השר, אפילו אם היא הוכנה ע”י יועציו.

ז.              השר יכול לחתום “בעיניים עצומות” על מה שהיועצים שלו מניחים לפניו, אם הוא מוכן לסכן את מעמדו בציבור, ובמיוחד בציבור האקדמי – אבל שיחתום, כדי שלא נצטרך, בעתיד, לנהל ויכוחים בשאלה אם דבר-איוולת מסויים הוא פרי-מוחו של השר, באותה התקופה, או שהפקידים פעלו ללא ידיעתו, עפ”י איזו “הסמכה כללית” – אולי של אחד’ מקודמיו, “עד דור עשירי, עד עולם”.

ח.            כשם ששופט יכול להסתייע בעוזריו המשפטיים, אבל הוא חייב לחתום בעצמו – וכך גם כל בעל סמכות סטאטוטורית אחר.

ט.            אם לשר יש זמן לחתום על כתב-הסמכה, יש לו גם זמן לחתום על התשובה לגופה.

י.               במאמר מוסגר אציין כי גם מהפקידים אשר “הוסמכו על ידי השר” – אם אכן הוסמכו על ידו – אני לרוב לא מקבל תשובה.

יא.          כך, למשל, על מכתבי מה-26.6.2008 (ראי למטה) – לא קיבלתי תשובה גם מהפקידים (להערכתי יש לי כ-20 – 30 מכתבים אל שר המשפטים, בשנים האחרונות, אשר כלל לא נענו (והוא הדין, אגב, גם באשר לפניות שלי אל היועץ המשפטי לממשלה).

יב.          אוסיף עוד: אם העונה לי אכן “הוסמך” על ידי השר לענות לי – שיתכבד ויציין, ליד חתימתו, את המלים “מכוח אצילת סמכות ע”י שר המשפטים”, ויצרף העתק מכתב-ההסמכה.

יג.            אני דורש, איפוא, תשובה עניינית על מכתבי הנ”ל, חתומה בידי השר עצמו, ואם השר סבור שמותר לו להסמיך אחרים לענות בשמו – שהעונה בשמו ינהג כאמור בסעיף הקודם.

בכבוד רב,

 

 

שמחה ניר, עו”ד

 

 

זאת ההתכתבות, מלמטה למעלה:

 

 

—– Original Message —–

From: Pniyot.Tzibur

To: שמחה

Sent: Wednesday, July 16, 2008 1:06 PM

Subject: RE: לשר המשפטים בעניין סעיף הזילות

 

 

 

שלום רב,

 

בהמשך לתשובותינו הקודמות וכפי שנמסר לנו מלשכת השר, שר המשפטים מקבל אלפי פניות מאזרחים.

מאחר ואין ביכולתו להשיב אישית לכולם, הסמיך השר פקידים מסוימים להשיב בשמו.

 

למען הסר ספק, אין באמור לעיל משום הבעת עמדה או חיווי דעה לגופם של דברים.

 

בברכה,

 

דפנה סעד

מרכזת בכירה

המחלקה לפניות הציבור

טל: 02-6466439 / פקס: 02-6467085

 

 


From: Pniyot.Tzibur

To: שמחה

Sent: Monday, June 30, 2008 10:45 AM

Subject: RE: לשר המשפטים בעניין סעיף הזילות

 

 

 

שלום רב,

 

מאשרת קבלת פנייתך.

 

לבקשתך מועברת פנייתך ללשכת שר המשפטים לעיונם ולטיפולם ככל שימצאו לנכון.

 

למען הסר ספק, אין באמור לעיל משום הבעת עמדה או חיווי דעה לגופם של דברים.

 

בברכה,

 

דפנה סעד

מרכזת בכירה

המחלקה לפניות הציבור

טל: 02-6466439 / פקס: 02-6467085

 

 

 

From: שמחה [mailto:quimka@quimka.com]
Sent: Friday, June 27, 2008 12:06 PM
To: Pniyot.Tzibur
Subject:
לשר המשפטים בעניין סעיף הזילות

  

שלום רב,

 

אבקש להעביר את מכתבי זה לשר המשפטים, לתשובתו האישית, בחתימתו.

 

בנושא הזה, חרף עצתה של הגב’ סעד, אין לי שום עניין בהתכתבות עם מחלקת הייעוץ והחקיקה. אני מכבד אותם מאוד, אולם אין הם “דרג מדיני”, אלא יועצים של אותו הדרג, ואני מדבר כאן על עניינים-שבמדיניות.

 

אני מבקש להעביר את זה לשר בדואר האלקטרוני, בגלל הלינקים.

 

אבקש לציין, עם כל הכבוד, כי תפקידה של היחידה לפניות הציבור, כפי שאני מבין אותו, הוא לטפל בפניות הציבור, להעביר אותן לנמען אליו הפנייה, ולוודא שהפנייה אכן מטופלת, ולא לשמש חותמת-גומי על טקסטים – לא תמיד ענייניים – שאחרים הכינו לה, אבל לא מוכנים להתבזות בחתימה עליהם.

למען הסר ספק, יש באמור לעיל משום הבעת עמדה או חיווי דעה לגופם של דברים.

 

בברכה,

 

שמחה ניר, עו”ד

 

 

__________________

 

זה אוף-טופיק, אבל חשוב!

כמו קאטו הזקן: קריאה לממשלה אידיוטית, בעניין שחרור מחבלים

עסקות לחילופי מחבלים תמורת חיילינו ואזרחינו אשר נפלו בידי האוייב הן הכרח בל-יגונה. כך היה וכך יהיה – עד אשר יבוא שלום עלי-ארץ, אם וכאשר.

גם המחיר לעולם לא יהיה אחד-לאחד. את זאת הכל יודעין.

אבל השאלה החשובה היא מדוע להעניק למשוחררים, מלבד החופש, גם חנינה נשיאותית בלתי-הפיכה, כאשר אפשר, על פי החלטה מנהלית של הממשלה, “להפסיק את הביצוע” של המאסר, ולזרוק אותם החוצה עם מכתב-אזהרה שאם הם יוחזרו, אוטומטית, ל”המשך הביצוע” – בלי שום הליך משפטי.

הסברים נוספים אפשר למצוא במכתב-התזכורת שלי, מיום 2.10.2007, אל שר המשפטים, דניאל פרידמן (“הנדון: שחרור מחבלים – לא בדרך של חנינה “נשיאותית” (המשך מצעד האיוולת)“).

הבעייה הכי כאובה היא שהפקידים במשרד המשפטים מיירטים את כל הפניות אל השר, ולא מוכנים להודות בכך שכל השנים הם וקודמיהם נהגו בנושא הזה (כמו בעוד נושאים, מן הסתם) בצורה מטומטמת ואידיוטית.

עוד פחות מזה הם מוכנים להודות שהילד שאומר “המלך עירום” הוא לפעמים צודק.

גם ראש הממשלה ונשיא המדינה ממלאים פיהם מים.

כל הקורא את הדברים האלה מוזמן להעתיקים ולהפיצם בכל העולם – ובמיוחד לראש הממשלה ושריו – גם בממשלה הזאת וגם בכל ממשלה עתידית – עד שהם ילמדו.

רצוי גם לשלוח את זה לנשיא המדינה, שמעון פרס, ולכל הנשיאים שיבואו אחריו – עד שהם ילמדו.

עד שהם ילמדו, סוף-סוף, שגם כאשר יש הכרח לשחרר אסירים כחלק מהסדר מדיני – לא צריך לתת להם במתנה גם חנינה בלתי-הפיכה, בחתימתו של נשיא המדינה.

העתיקו והוסיפו את זה בשולי כל מאמר שאתם מפרסמים וכל מייל שאתם שולחים.

תודה,  שמחה



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר