ויקטוריה קרוס (דוקודרמה)

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/33319
 
שמחה ניר, עו”ד 11.01.2013 15:19

ויקטוריה קרוס (דוקודרמה)

 

זה מחזה-הדוקודרמה הראשון שכתבתי, ופרסמתי אותו בהאתר הישן והטוב של קימקא. הגיע הזמן להעמידו גם לרשות קוראי האתר החדש (ילד בן שבע ויותר!) והטוב לא פחות (וגם צנוע, לא לשכוח!)


המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

 

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא*לסגור את לשכת עורכי הדין

 

פורסם לראשונה בשנת 1993

 

__

שמחה ניר, עו”ד

 

ויקטוריה קרוס

 

דוקודרמה

 

מחזה בחמש מערכות

 

 

Simha Nyr

 

VICTORIA CROSS

 

Docudrama

 

 

©

 

כל הזכויות שמורות למחבר

 

 

על ה”דוקודרמה”:

 

“ז’אנר אמנותי המשתמש בדמויות ידועות מהחיים כבסיס ליצירה האמנותית. הוא מערב, מטבע הדברים, מציאות ודמיון”.

 

(נשיא ביהמ”ש העליון, אהרן ברק, בבג”ץ 6126+6143/94, גיורא סנש ואח’ נ’ רשות השידור ואח’, תקדין עליון 99(2), 806).

 

הדמויות במחזה הזה הינן דמיוניות לחלוטין, והשימוש בשמות אמיתיים, או באירועים אמיתיים, לרבות אירועים אמיתיים הקשורים לשמות אמיתיים, נועד רק לשם תחושת האותנטיות, ולא למטרות אינפורמטיביות.

 

כל דמיון בין דמות מן הדמויות במחזה לבין אדם כלשהו אינו אלא בדמיונו של הקורא, ו/או בהיכרותו האישית עם אדם זה או אחר.

 

אין לראות במחזה תיעוד של אירועים כלשהם, אלא רק דרמה בדיונית המחוייבת לערכים אמנותיים

 

 

ויקטוריה קרוס

 

הנפשות (לפי סדר הכניסה לבמה):

 

ויקטוריה אוסטרובסקי כהן, הנאשמת

 

ב”כ הנאשמת

 

ב”כ הקובל

 

קלדנית

 

פקיד עזר

 

שופט א’

 

אב בית הדין (אב”ד)

 

שופט ב’

 

שמחה ניר, עד תביעה מס’ 1

 

גילה שדה, עדת תביעה מס’ 2

 

דיצה פילד, עדת תביעה מס’ 3

 

מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון, עד הגנה מס’ 1

 

שולמית ולנשטיין, עורכת דין, סגן נשיא בית משפט מחוזי בדימוס, עדת הגנה מס’ 2

 

דוד ליבאי, שר המשפטים, יו”ר הוועדה לבחירת שופטים, עד הגנה מס’ 3

 

 

מערכה ראשונה

 

תמונה ראשונה

 

בית הדין המשמעתי לשופטים

 

נכנס פקיד-עזר

 

פקיד עזר:

 

בית הדין!

 

נכנסים השופטים. הנוכחים קמים.

 

אב”ד:

 

אקרא כעת את כתב הקובלנה.

 

תיק ק”ש 193/93.

 

הקובל: שר המשפטים

 

     נגד

 

הנאשמת: אוסטרובסקי כהן ויקטוריה

 

   ילידת 1975

 

   מתל-אביב – יפו

 

  כתב קובלנה

 

א. העובדות

 

1.        הנאשמת הינה ילידת שנת 1975, והשכלתה עשר שנות לימוד בלבד.

 

2.        בראשית שנת 1992, או סמוך למועד זה, הציגה הנאשמת את מועמדותה לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי, ואף זכתה במינוי אשר ביקשה.

 

3.        הנאשמת ציינה בטפסים אשר הגישה לועדה לבחירת שופטים כי היא בוגרת הפקולטה למשפטים, וכי היא עוסקת בעריכת דין זה למעלה משלושים שנה, ובתפקידה האחרון שימשה כפרקליטת-מחוז במשרד המשפטים.

 

4.        הצהרתה של הנאשמת הייתה כוזבת ביודעין, והמסמכים שהגישה היו מזוייפים.

 

5.        הוועדה לבחירת שופטים מצאה כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין.

 

ב. הוראות החיקוק

 

1.        השגת מינוי כשופט שלא כדין, עבירה לפי סעיף 18(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב‏] התשמ”ד–1984.

 

ג. עדי התביעה

 

1.        שמחה ניר, עו”ד

 

 

(חתום) היועץ המשפטי לממשלה

 

ב”כ הקובל

 

 

תמונה שנייה

 

ב”כ הנאשמת:

 

אנחנו כופרים בעובדות.

 

אב”ד:

 

במה בדיוק היא כופרת?

 

ב”כ הנאשמת:

 

בעובדות, כבודו. כבר אמרתי.

 

אב”ד:

 

אני מבקש הבהרות. האם הנאשמת כופרת בכך שהיא ילידת שנת 1975?

 

ב”כ הנאשמת:

 

האם אני בחקירה, כבודו?

 

אב”ד:

 

לפי החוק אנחנו רשאים לשאול שאלות הבהרה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

לא ידעתי שהמילה “בעובדות” אינה ברורה. אם הייתי אומר שהנאשמת מודה בעובדות, כבודו לא היה מבקש הבהרות למילה “בעובדות”.

 

אב”ד:

 

אם אדוני לא יענה, אנחנו נחייב את הנאשמת בהוצאות.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו…

 

אב”ד:

 

וגם את אדוני באופן אישי. באילו עובדות אדוני כופר?

 

ב”כ הנאשמת:

 

הכפירה היא טוטאלית.

 

אב”ד:

 

אין אצלנו כפירה טוטאלית. האם הנאשמת כופרת בכך שהיא ילידת שנת 1975?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כן, כבודו.

 

אב”ד:

 

האם הנאשמת כופרת בכך שהשכלתה עשר שנות לימוד בלבד?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כן, כבודו.

 

אב”ד:

 

האם הנאשמת כופרת בכך שהיא, בראשית שנת 1992, או סמוך למועד זה, הציגה את מועמדותה לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כן, כבודו.

 

אב”ד:

 

האם הנאשמת כופרת בכך שהיא אף זכתה במינוי אשר ביקשה?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כן, כבודו.

 

אב”ד:

 

האם הנאשמת כופרת בכך שהיא ציינה בטפסים אשר הגישה לוועדה לבחירת שופטים כי היא בוגרת הפקולטה למשפטים, וכי היא עוסקת בעריכת דין זה למעלה משלושים שנה, ובתפקידה האחרון שימשה כפרקליטת-מחוז במשרד המשפטים?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כן, כבודו.

 

אב”ד:

 

האם הנאשמת כופרת בכך שהצהרתה הייתה כוזבת ביודעין, והמסמכים שהגישה היו מזוייפים?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כן, כבודו.

 

אב”ד:

 

האם הנאשמת כופרת בכך שהועדה לבחירת שופטים מצאה כי היא השיגה את מינויה שלא כדין?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כן, כבודו.

 

אב”ד:

 

אז מה גירסתה של הנאשמת?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, אני כבר חצי שעה עונה לכבודו ומסביר כי הכפירה היא טוטאלית. אמרתי זאת לכבודו בהתחלה, וגם באופן ספציפי לכל שאלה ושאלה משאלות כבודו.

 

אב”ד:

 

אמרנו לאדוני שאנחנו לא מקבלים כפירות טוטאליות.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אם כבודכם לא מקבלים כפירות טוטאליות, כבודו יגיד לי במה להודות, ואני אודה.

 

אב”ד:

 

אני רוצה להבין, האם הנאשמת כופרת בכך שהיא היא השיגה את מינויה, או בכך שהיא השיגה אותו שלא כדין?

 

ב”כ הנאשמת:

 

בשניהם, כבודו.

 

ב”כ הקובל:

 

עכשיו אני כבר לא מבין: הכל זוכרים כיצד, בשנת 1982, נשיא בית המשפט העליון דאז, לנדוי משה, ייחס לנאשמת “פליטת פה אומללה”. זה היה כאשר היא דנה במשפטו של אהרון אבו-חצירא. כיצד חברי יכול לכפור בכך שהיא קיבלה את המינוי?

 

ב”כ הנאשמת:

 

האם חברי מעיד כאן? האם חברי חוקר אותי?!

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד:

 

גם אני לא מבין: הכל זוכרים כיצד, בשנת 1982, נשיא בית המשפט העליון דאז, לנדוי משה, ייחס לנאשמת “פליטת פה אומללה”. זה היה כאשר היא דנה במשפטו של אהרון אבו-חצירא. כיצד אדוני יכול לכפור בכך שהיא קיבלה את המינוי?

 

ב”כ הנאשמת:

 

האם כבודו חוקר אותי?!

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנחנו מצווים על הסניגור להשיב לשאלה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, מה שהיה, או לא היה, בשנת 1982 אינו רלוואנטי לתיק דנן, שעובדותיו מתחילות עשר שנים מאוחר מכן. לפי כתב הקובלנה היא השיגה את מינויה שלא כדין “בראשית שנת 1992, או סמוך למועד זה”, ואם עשר שנים קודם לכן היא השיגה, אולי, מינוי אחר – על השגתו של המינוי האחר היא לא נאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

אנחנו מחייבים את הנאשמת ואת סניגורה בתשלום הוצאות לאוצר המדינה, בסך 10,000 שקל חדש כל אחד, ללא קשר לתוצאות המשפט. אנחנו מורים למזכירות להעביר ללשכת עורכי הדין העתק מהפרוטוקול ומהחלטתנו זאת, על מנת שהיא תשקול נקיטת צעדים משמעתיים נגד הסניגור בגין סגנונו הבוטה. בא כוח הקובל יביא כעת את עדיו.

 

ב”כ הקובל:

 

לא ידענו שהנאשמת תהיה מיוצגת על ידי עורך-דין, ושהיא תכפור בעובדות. אני מבקש לדחות את המשך המשפט כדי לאפשר לנו להיערך בהתאם.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד. בהזמנה למשפט צויין בפירוש שהישיבה הזאת נועדה להקראת כתב האישום, לטענות טרומיות, לתשובת הנאשמת ולראיות התביעה. חברי גילה זלזול בהוראת כבוד בית הדין. כל ישיבה עולה לנאשמת בעינוי דין, וגם בכסף. לחלופין אבקש הוצאות. כבוד השופטת איטה קציר, מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, הגדירה כ”מגוחכת” את טענתו של המוסד לביטוח לאומי לפיה “לא ידענו שהתובעת תהיה מיוצגת על ידי עורך-דין”, ומזל שאחרים אמרו את זאת, משום שאם ויקטוריה אוסטרובסקי-כהן הייתה אומרת את הדברים האלה ממש היו אומרים שהיא מרשעת, גסת-רוח ומה לא. שהיא שוחטת ולא שופטת.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו דוחים את המשך המשפט לתאריך שייקבע ע”י המזכירות. תאריך זה יהיה לפחות שלושה חודשים מהיום, כדי לאפשר לקובל להיערך בהתאם. בנסיבות העניין אין אנו מחייבים את הקובל בהוצאות.

 

 

מערכה שנייה

 

תמונה ראשונה

 

ב”כ הקובל:

 

אני מבקש להעיד את עד התביעה מס’ 1.

 

ע”ת 1 נכנס.

 

אב”ד:

 

אני מזהיר את אדוני כי עליו לומר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.

 

ע”ת 1:

 

לא אהיה צפוי לעונשים, כבודו. העונשים יהיו צפויים לי.

 

אב”ד:

 

תודה, אדוני.

 

ב”כ הקובל (לעד):

 

שמו של אדוני, בבקשה.

 

ע”ת 1:

 

שמחה ניר.

 

ב”כ הקובל:

 

השכלתו?

 

ע”ת 1:

 

משפטן.

 

ב”כ הקובל:

 

האם אדוני מכיר את הנאשמת (מצביע לעברה).

 

ע”ת 1:

 

לא.

 

ב”כ הקובל:

 

מה ידוע לאדוני על השכלתה של הנאשמת?

 

ע”ת 1:

 

לא ידוע לי דבר.

 

ב”כ הקובל:

 

בתלונת אדוני לשר המשפטים הוא פירט עובדות באשר להשכלתה של הנאשמת, נסיונה המקצועי והמסמכים שהגישה לוועדה לבחירת שופטים (מציג בפני העד מכתב). האם זה מכתבו של אדוני?

 

ע”ת 1:

 

כן.

 

ב”כ הקובל:

 

ואיך אדוני אומר כיום שאינו מכיר את הנאשמת, ולא ידוע לו דבר על השכלתה וכו’?

 

ע”ת 1:

 

אם אדוני יקרא את מכתבי עד הסוף, אדוני יראה שכתבתי כי “גונב לאוזני”, וזה נכון: גונב לאזני, ואני, כאזרח נאמן, מסרתי זאת למי שאחראי על הנושא הזה, הלא הוא שר המשפטים. שייזום חקירה, אם הוא חפץ בכך.

 

ב”כ הקובל:

 

מפיו של מי גונב לאוזנו של אדוני?

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד לשאלה. חברי מבקש לקיים כאן את החקירה אותה צריך היה להשלים לפני החתימה על כתב-הקובלנה. השאלה מפיו של מי גונב הדבר לאזנו של העד אינה רלוואנטית למשפט הזה.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנחנו מתירים את השאלה. (לעד) אדוני יענה על השאלה.

 

ע”ת 1:

 

מפיה של הגב’ גילה שדה.

 

ב”כ הקובל:

 

אין לי יותר שאלות לעד.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אין לי חקירה נגדית.

 

ב”כ הקובל:

 

אני מבקש לתקן את כתב הקובלנה, להוסיף את שמה של הגב’ גילה שדה לרשימת העדים, ולדחות את המשך המשפט כדי לאפשר לנו להיערך בהתאם.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד. חברי מבקש מכבוד בית הדין שיכתוב עבורו את כתב-הקובלנה בהדרגה, לפי התנגדויות הסניגוריה.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנחנו מתירים את התיקון. אנו דוחים את המשך המשפט לתאריך שייקבע ע”י המזכירות. תאריך זה יהיה לפחות שלושה חודשים מהיום, כדי לאפשר לקובל להיערך בהתאם.

 

תמונה שנייה

 

ב”כ הקובל:

 

אני מבקש להעיד את עדת התביעה מס’ 2.

 

ע”ת 2 נכנסת.

 

אב”ד:

 

אני מזהיר את גברתי כי עליה לומר את האמת וכי תהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק אם לא תעשה כן.

 

ע”ת 2:

 

לא אהיה צפויה לעונשים, כבודו. העונשים יהיו צפויים לי.

 

אב”ד:

 

תודה, גבירתי.

 

ב”כ הקובל (לעדה):

 

שמה של גבירתי, בבקשה.

 

ע”ת 2:

 

גילה שדה.

 

ב”כ הקובל:

 

השכלתה של גבירתי?

 

ע”ת 2:

 

משפטנית.

 

ב”כ הקובל:

 

האם גבירתי מכירה את הנאשמת (מצביע לעברה).

 

ע”ת 2:

 

לא.

 

ב”כ הקובל:

 

מה ידוע לגבירתי על השכלתה של הנאשמת?

 

ע”ת 2:

 

לא ידוע לי דבר.

 

ב”כ הקובל:

 

מר ניר טוען כי גונבו לאוזנו מפי גבירתי פרטים באשר להשכלתה של הנאשמת, נסיונה המקצועי והמסמכים שהגישה לוועדה לבחירת שופטים.

 

ע”ת 2:

 

זה נכון.

 

ב”כ הקובל:

 

ואיך גבירתי אומרת כיום שאינה מכירה את הנאשמת, ולא ידוע לגבירתי דבר על השכלתה וכו’?

 

ע”ת 2:

 

אם אדוני היה שואל את מר ניר, אדוני היה מגלה כי גם לאוזני הדבר גונב, וכך גם אמרתי לו.

 

ב”כ הקובל:

 

מפיו של מי גונב לאוזני גבירתי?

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד לשאלה. חברי מבקש שוב לקיים כאן את החקירה אותה צריך היה להשלים לפני החתימה על כתב-הקובלנה. השאלה מפיו של מי גונב הדבר לאזנה של העדה אינה רלוואנטית למשפט הזה. כמה פעמים אפשר לחזור על הפישולים האלה, ולבקש “תיקונים”?

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנחנו מתירים את השאלה. (לעדה) גבירתי תענה על השאלה.

 

ע”ת 2:

 

מפיה של הגב’ דיצה פילד.

 

ב”כ הקובל:

 

אין לי יותר שאלות לעדה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אין לי חקירה נגדית.

 

ב”כ הקובל:

 

אני מבקש לתקן את כתב הקובלנה, להוסיף את שמה של הגב’ דיצה פילד לרשימת העדים, ולדחות את המשך המשפט כדי לאפשר לנו להיערך בהתאם.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד. חברי מבקש פעם נוספת מכבוד בית הדין שיכתוב עבורו את כתב-הקובלנה בהדרגה, לפי התנגדויות הסניגוריה. כמה פעמים אפשר לחזור על הפישולים האלה, ולבקש “תיקונים”?

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנחנו מתירים את התיקון. אנו דוחים את המשך המשפט לתאריך שייקבע ע”י המזכירות. תאריך זה יהיה לפחות שלושה חודשים מהיום, כדי לאפשר לקובל להיערך בהתאם.

 

תמונה שלישית

 

ב”כ הקובל:

 

אני מבקש להעיד את עדת התביעה מס’ 3.

 

ע”ת 3 נכנסת.

 

אב”ד:

 

אני מזהיר את גברתי כי עליה לומר את האמת וכי תהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק אם לא תעשה כן.

 

ע”ת 3:

 

לא אהיה צפויה לעונשים, כבודו. העונשים יהיו צפויים לי.

 

אב”ד:

 

תודה, גבירתי.

 

ב”כ הקובל (לעדה):

 

שמה של גבירתי, בבקשה.

 

ע”ת 3:

 

דיצה פילד.

 

ב”כ הקובל:

 

השכלתה של גבירתי?

 

ע”ת 3:

 

אין לי השכלה.

 

ב”כ הקובל:

 

האם גבירתי מכירה את הנאשמת (מצביע לעברה).

 

ע”ת 3:

 

לא.

 

ב”כ הקובל:

 

מה ידוע לגבירתי על השכלתה של הנאשמת?

 

ע”ת 3:

 

לא ידוע לי דבר.

 

ב”כ הקובל:

 

הגב’ שדה טוענת כי גונבו לאוזנה מפי גבירתי פרטים באשר להשכלתה של הנאשמת, נסיונה המקצועי והמסמכים שהגישה לוועדה לבחירת שופטים.

 

ע”ת 3:

 

זה נכון.

 

ב”כ הקובל:

 

ואיך גבירתי אומרת כיום שאינה מכירה את הנאשמת, ולא ידוע לגבירתי דבר על השכלתה וכו’?

 

ע”ת 3:

 

אם אדוני היה שואל את הגב’ שדה, אדוני היה מגלה כי גם לאוזני הדבר גונב, וכך גם אמרתי לה.

 

ב”כ הקובל:

 

מפיו של מי גונב לאוזניה של גבירתי?

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד לשאלה. חברי חוזר ומבקש לקיים כאן את החקירה אותה צריך היה להשלים לפני החתימה על כתב-הקובלנה. כמה פעמים אפשר לחזור על הפישולים האלה, ולבקש “תיקונים”? כמה פעמים צריך לחזור על כך שהשאלה מפיו של מי גונב הדבר לאזנה של העדה אינה רלוואנטית למשפט הזה?!

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנחנו מתירים את השאלה. (לעדה) גבירתי תענה על השאלה.

 

ע”ת 3:

 

מפיה של שמועה עקשנית.

 

ב”כ הקובל:

 

אין לי יותר שאלות לעדה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אין לי חקירה נגדית.

 

ב”כ הקובל:

 

אני מבקש לתקן את כתב הקובלנה, להוסיף את שמה של הגב’ שמועה עקשנית לרשימת העדים, ולדחות את המשך המשפט כדי לאפשר לנו להיערך בהתאם.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד. חברי מבקש שוב-ושוב מכבוד בית הדין שיכתוב עבורו את כתב-הקובלנה בהדרגה, לפי התנגדויות הסניגוריה. שמועה עקשנית זה לא עדה. אין חיה כזאת. כמה פעמים אפשר לחזור על הפישולים האלה, ולבקש “תיקונים”?

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. חברי לא חקר את ע”ת 3 על קיומה או אי קיומה של הגב’ שמועה עקשנית ואין הוא יכול לבוא עכשיו ולטעון שהיא אינה קיימת כלל. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. הסניגור לא חקר את ע”ת 3 על קיומה או אי קיומה של הגב’ שמועה עקשנית ואין הוא יכול לבוא עכשיו ולטעון שהיא אינה קיימת כלל. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנחנו מתירים את התיקון. אנו דוחים את המשך המשפט לתאריך שייקבע ע”י המזכירות. תאריך זה יהיה לפחות שלושה חודשים מהיום, כדי לאפשר לקובל להיערך בהתאם.

 

 

מערכה שלישית

 

תמונה ראשונה

 

ב”כ הקובל:

 

שכחנו לאתר את עדת התביעה. מבקש דחייה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד. בית המשפט העליון קבע כבר פעמים רבות כי מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו, ולא בתי המשפט בפרט והציבור בכללותו הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב שבעל דין מוכן להקדיש לענייניו-הוא. כמה פעמים אפשר לחזור על הפישולים האלה, ולבקש מחילות?

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו דוחים את המשך המשפט לתאריך שייקבע ע”י המזכירות. תאריך זה יהיה לפחות שלושה חודשים מהיום, כדי לאפשר לקובל להיערך בהתאם.

 

תמונה שנייה

 

ב”כ הקובל:

 

הצלחנו לאתר את עדת התביעה, אבל שכחנו לזמנה. מבקש דחיה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד. זו כבר פעם שנייה במשפט הזה שהקובל “שוכח”. בית המשפט העליון קבע כבר פעמים רבות כי מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו, ולא בתי המשפט בפרט והציבור בכללותו הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב שבעל דין מוכן להקדיש לענייניו-הוא. כמה פעמים אפשר?

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו דוחים את המשך המשפט לתאריך שייקבע ע”י המזכירות. תאריך זה יהיה לפחות שלושה חודשים מהיום, כדי לאפשר לקובל להיערך בהתאם.

 

תמונה שלישית

 

ב”כ הקובל:

 

לא הצלחנו לאתר את עדת התביעה. מבקש דחיה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד. לפני שתי ישיבות אמר חברי כי הם שכחו לאתר את העדה. בישיבה הקודמת חברי אמר כי הם כבר הצליחו לאתר את עדת התביעה, אבל שכחו לזמנה. כעת הם שוב טוענים כי לא הצליחו לאתרה, ואני חוזר וטוען כי זו עדה שאינה קיימת. שמועה עקשנית זה לא עדה. אין חיה כזאת. חברי גם לא מסביר מדוע לא הצליחו לאתר את העדה, אם היא אכן קיימת. כמה פעמים אפשר לחזור על הפישולים האלה?

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו דוחים את המשך המשפט לתאריך שייקבע ע”י המזכירות. תאריך זה יהיה לפחות שלושה חודשים מהיום, כדי לאפשר לקובל להיערך בהתאם.

 

 

מערכה רביעית

 

תמונה ראשונה

 

ב”כ הקובל:

 

לא הצלחנו לאתר את עדת התביעה. אלה עדי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

הנאשמת תעיד.

 

אב”ד:

 

אני מזהיר את גברתי כי עליה לומר את האמת וכי תהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק אם לא תעשה כן.

 

הנאשמת:

 

כן, כבודו.

 

ב”כ הקובל:

 

אני מתנגד לשאלה. זו שאלה מדריכה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני עוד לא שאלתי דבר. רק אמרתי “הנאשמת תעיד”.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו מקבלים את ההתנגדות. הסניגור ינסח את השאלה אחרת.

 

ב”כ הנאשמת:

 

באיזו שנה נולדת?

 

ב”כ הקובל:

 

אני מתנגד לשאלה. גם זו שאלה מדריכה, והיא גם לא רלוואנטית.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני לא אמרתי לנאשמת מה להשיב, וגם לא רמזתי לה. שנת לידתה של הנאשמת היא בין העובדות אשר פורטו בכתב האישום, ואשר הנאשמת כפרה בהן.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו מקבלים את ההתנגדות. הסניגור ינסח את השאלה אחרת.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתי נולדת?

 

ב”כ הקובל:

 

חברי מתחכם. אם כבודכם פסל את השאלה באיזו שנה הנאשמת נולדה, גם השאלה מתי היא נולדה פסולה באותה המידה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבוד בית הדין הורה לי לנסח את השאלה אחרת, וכך עשיתי. שנת לידתה של הנאשמת היא בין העובדות אשר פורטו בכתב האישום, ואשר הנאשמת כפרה בהן.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו מקבלים את ההתנגדות. הסניגור ינסח את השאלה אחרת.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מה תגובתה של גבירתי לאמור בסעיף 1, רישא, לעובדות כתב האישום?

 

הנאשמת:

 

אני לא זוכרת מה נאמר שם.

 

ב”כ הנאשמת:

 

נאמר שם כי “הנאשמת הינה ילידת שנת 1975”.

 

הנאשמת:

 

אין זה נכון.

 

ב”כ הנאשמת:

 

ומהו הנכון?

 

הנאשמת:

 

נולדתי בשנת…

 

אב”ד:

 

אני נדהם והמום מסגנונה הבוטה של גבירתי!

 

הנאשמת:

 

אמרתי רק “נולדתי בשנת…”, ואיני יודעת מה “בוטה” כאן, ומה פסול בכך מבחינה “סגנונית”.

 

אב”ד:

 

אנחנו עושים חסד עם גבירתי בכך שאנחנו לא מחייבים אותה בהוצאות על סגנונה הבוטה והמשתלח. גבירתי תמשיך, אבל תיזהר בסגנונה.

 

הנאשמת:

 

נולדתי בשנת…

 

אב”ד:

 

גבירתי לא יכולה להעיד כנגד שלושה עדים. אנחנו לא יכולים לבוא ולקבוע ששלושה עדים אשר אינם מכירים את גבירתי ואין להם דבר כנגדה, עמדו לפנינו ושיקרו. הם העידו שהם מכירים את גבירתי מילדות, ועברו איתה את כל הדרך מגן הילדים ועד לסוף כיתה יו”ד, כאשר הוחלט שגבירתי אינה עולה לכיתה י”א. איך אנחנו יכולים לבוא ולומר ששלושה אנשים מן היישוב עומדים לפנינו ומשקרים?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו…

 

אב”ד:

 

הנאשמת לא יכולה להעיד כנגד שלושה עדים. אנחנו לא יכולים לבוא ולקבוע ששלושה עדים אשר אינם מכירים את הנאשמת ואין להם דבר כנגדה, עמדו לפנינו ושיקרו. הם העידו שהם מכירים את הנאשמת מילדות, ועברו איתה את כל הדרך מגן הילדים ועד לסוף כיתה יו”ד, כאשר הוחלט שהנאשמת אינה עולה לכיתה י”א. איך אנחנו יכולים לבוא ולומר ששלושה אנשים מן היישוב עומדים לפנינו ומשקרים?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו…

 

אב”ד:

 

אם אדוני ימשיך אנחנו נחייב את הנאשמת בהוצאות!

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו לא נתן לי לסיים…

 

אב”ד:

 

אנחנו גם נחייב את אדוני אישית בהוצאות!

 

ב”כ הנאשמת:

 

אין לי יותר שאלות לעדה. (לב”כ הקובל) ד’ה וויטנס איז יורז.

 

ב”כ הקובל:

 

גבירתי, באיזה שנה נולדת?

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד לשאלה. הנאשמת עצמה, בתשובה לשאלתי, ביקשה להעיד באיזו שנה היא נולדה, וכבוד אב-בית-הדין אסר עליה לענות, בהעירו לה על סגנונה הבוטה, וגם על כך …

 

אב”ד:

 

הנאשמת נשאלה, ועליה להשיב. גבירתי תענה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, הנאשמת עצמה ביקשה להעיד באיזו שנה היא נולדה, וכבוד אב-בית-הדין אסר עליה לענות, בהעירו לה על סגנונה הבוטה, וגם על כך שאין היא יכולה להעיד כנגד שלושה עדים…

 

אב”ד:

 

הנאשמת נשאלה, ועליה להשיב. גבירתי תענה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו ייתן לי לסיים את דברי. הנאשמת עצמה ביקשה להעיד באיזו שנה היא נולדה, וכבוד אב-בית-הדין אסר עליה לענות, בהעירו לה על סגנונה הבוטה והמשתלח, וגם על כך שאין היא יכולה להעיד כנגד שלושה עדים, ועל כך שכבודכם לא יכול לבוא ולקבוע …

 

אב”ד:

 

אנחנו נחייב את אדוני בהוצאות אישיות. הנאשמת נשאלה, ועליה להשיב. גבירתי תענה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו ייתן לי לסיים את דברי, ואם לא אצליח לשכנע את כבודכם, אני אכבד כל החלטה של כבודכם. הנאשמת עצמה ביקשה להעיד באיזו שנה היא נולדה, וכבוד אב-בית-הדין אסר עליה לענות, בהעירו לה על סגנונה הבוטה, וגם על כך שאין היא יכולה להעיד כנגד שלושה עדים, ועל כך שכבודכם לא יכול לבוא ולקבוע ששלושה עדים אשר אינם מכירים את הנאשמת …

 

אב”ד:

 

ואנחנו גם נעביר את התנהגותו של אדוני ללשכת עורכי הדין. הנאשמת נשאלה, ועליה להשיב. גבירתי תענה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודכם רשאי להעביר ללשכה כל תלונה, אבל אני רשאי לנמק את התנגדותי. אני מבקש שוב כי כבודו ייתן לי לסיים את דברי, ואם לא אצליח לשכנע את כבודכם, אני אכבד כל החלטה. הנאשמת עצמה ביקשה להעיד באיזו שנה היא נולדה, וכבוד אב-בית-הדין אסר עליה לענות, בהעירו לה על סגנונה הבוטה, וגם על כך שאין היא יכולה להעיד כנגד שלושה עדים, ועל כך שכבודכם לא יכול לבוא ולקבוע ששלושה עדים אשר אינם מכירים את הנאשמת ואין להם דבר כנגדה, עמדו לפנינו ושיקרו…

 

אב”ד:

 

אדוני מבזבז את זמנו של כבוד בית הדין. שלושת העדים העידו שהם מכירים את הנאשמת מילדות, ועברו איתה את כל הדרך מגן הילדים ועד לסוף כיתה יו”ד, כאשר הוחלט שהנאשמת אינה עולה לכיתה י”א. איך אנחנו יכולים לבוא ולומר ששלושה אנשים מן היישוב עומדים לפנינו ומשקרים? הנאשמת נשאלה, ועליה להשיב. גבירתי תענה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אם כבודו היה נותן לי להשלים את נימוקי התנגדותי, כל העניין היה מצריך חצי דקה, ואילו הנסיונות של כבודו להסביר לי מדוע הנאשמת חייבת להשיב על השאלה …

 

אב”ד:

 

אדוני ממשיך לבזבז את זמנו של כבוד בית הדין. הנאשמת לא יכולה להעיד כנגד שלושה עדים. אנחנו לא יכולים לבוא ולקבוע ששלושה עדים אשר אינם מכירים את הנאשמת ואין להם דבר כנגדה, עמדו לפנינו ושיקרו. הם העידו שהם מכירים את הנאשמת מילדות, ועברו איתה את כל הדרך מגן הילדים ועד לסוף כיתה יו”ד, כאשר הוחלט שהנאשמת אינה עולה לכיתה י”א. איך אנחנו יכולים לבוא ולומר ששלושה אנשים מן היישוב עומדים לפנינו ומשקרים? הנאשמת נשאלה, ועליה להשיב. גבירתי תענה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני בהחלט מודע לכך, אבל אם כבודו היה נותן לי להשלים את נימוקי התנגדותי, כל העניין היה מצריך חצי דקה, ואילו הנסיונות של כבודו להסביר לי מדוע הנאשמת חייבת להשיב על השאלה כבר גזלו מאיתנו …

 

אב”ד:

 

אני חוזר פעם חמישית על כך שאדוני ממשיך לבזבז את זמנו של כבוד בית הדין, ושאנחנו נחייב את אדוני בהוצאות אישיות, וגם נעביר את העניין ללשכת עורכי הדין. הנאשמת לא יכולה להעיד כנגד שלושה עדים. אנחנו לא יכולים לבוא ולקבוע ששלושה עדים אשר אינם מכירים את הנאשמת ואין להם דבר כנגדה, עמדו לפנינו ושיקרו. הם העידו שהם מכירים את הנאשמת מילדות, ועברו איתה את כל הדרך מגן הילדים ועד לסוף כיתה יו”ד, כאשר הוחלט שהנאשמת אינה עולה לכיתה י”א. איך אנחנו יכולים לבוא ולומר ששלושה אנשים מן היישוב עומדים לפנינו ומשקרים? הנאשמת נשאלה, ועליה להשיב. גבירתי תענה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני אקצר. התנגדותי מבוססת על מה שכבודו אמר כאשר אני עצמי ביקשתי להציג בפני הנאשמת את אותה הש…

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הערנו לסניגור המלומד כמה וכמה פעמים על כך שהוא ממשיך לבזבז את זמנו של כבוד בית הדין, ושאנחנו נחייב אותו בהוצאות אישיות, וגם נעביר את העניין ללשכת עורכי הדין. הנאשמת לא יכולה להעיד כנגד שלושה עדים. אנחנו לא יכולים לבוא ולקבוע ששלושה עדים אשר אינם מכירים את הנאשמת ואין להם דבר כנגדה, עמדו לפנינו ושיקרו. הם העידו שהם מכירים את הנאשמת מילדות, ועברו איתה את כל הדרך מגן הילדים ועד לסוף כיתה יו”ד, כאשר הוחלט שהנאשמת אינה עולה לכיתה י”א. איך אנחנו יכולים לבוא ולומר ששלושה אנשים מן היישוב עומדים לפנינו ומשקרים? הסניגור המלומד נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. אנחנו מחייבים את הסניגור ואת הנאשמת בהוצאות בסך 50,000 ש”ח כל אחד. המזכירות תעביר העתק מהחלטתנו זו ללשכת עורכי הדין. בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו דוחים את ההתנגדות. הנאשמת נשאלה, ועליה להשיב. גבירתי תענה.

 

הנאשמת:

 

נולדתי בשנת…

 

אב”ד:

 

אני נדהם והמום מסגנונה הבוטה של גבירתי. כבר הערתי לגבירתי על כך!

 

הנאשמת:

 

אמרתי רק “נולדתי בשנת…”. מה פסול בכך מבחינה “סגנונית”?

 

אב”ד:

 

אנחנו עושים חסד עם גבירתי בכך שאנחנו לא מחייבים אותה בהוצאות על סגנונה הבוטה. גבירתי תמשיך, אבל תיזהר בסגנונה.

 

הנאשמת:

 

1923. זו שנת לידתי.

 

ב”כ הקובל:

 

האם יש לגבירתי תעודה המעידה על כך?

 

הנאשמת:

 

כן, אדוני.

 

אב”ד:

 

אני חוזר ומזהיר את גבירתי בעניין הסגנון. אנחנו לא מוכנים לסבול זאת.

 

הנאשמת:

 

הנה תעודת לידה, הנה תעודת זהות. הנה חוות-דעת רפואית וצילומי רנטגן של העצמות, כמו בבקשה לתיקון גיל.

 

ב”כ הקובל:

 

אני מציג בפני גבירתי מסמך של משרד הפנים, ובו גבירתי רשומה כילידת 1975.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מתנגד לשאלה. העדה לא יכולה להעיד על מסמך אשר לא היא עשתה אותו.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו דוחים את ההתנגדות. אנו מזהירים את הסניגור המלומד על סגנונו הבוטה. הנאשמת תשיב לשאלה.

 

הנאשמת:

 

זו הנכדה של אחותי, ומלבד זאת היא אוסטרובסקי-כהן עם מקף, ואני בלי.

 

ב”כ הקובל:

 

אין לי יותר שאלות.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אין לי חקירה חוזרת.

 

אב”ד:

 

האם יש לאדוני עדים נוספים?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כן, כבודו.

 

אב”ד:

 

העדים כאן?

 

ב”כ הנאשמת:

 

לא, כבודו. לא יכולנו לדעת כמה יימשך המשפט, ואם בכלל יהיה צורך להביא עדי הגנה – ואילו עדים. למעשה המשפט הזה היה צריך להיגמר בנו-קייס, אבל הנאשמת התנגדה שאטען נו-קייס.

 

ב”כ הקובל:

 

נו, בטח!…

 

ב”כ הנאשמת:

 

אולי חברי יסביר לנו מה פשר תגובתו. הנאשמת התנגדה להעלות טענת נו-קייס, ואני כיבדתי את רצונה. האם חברי רוצה לרמוז שגם זה “סגנון בוטה”?

 

אב”ד:

 

ב”כ הקובל המלומד לא ביקש לרמוז דבר. מה אדוני מבקש כעת?

 

ב”כ הנאשמת:

 

השעה כעת שלוש לפנות בוקר, ואנו יושבים כאן משעה שמונה בבוקר שעבר. אני מניח שכולנו עייפים, וכפי שאמרתי קודם גם לא יכולנו להזמין את העדים סתם-כך, מבלי שברור היה אם יש בהם צורך, ומבלי שהיה ברור את הם בכלל יגיעו אל דוכן העדים בישיבה הזאת. אני מבקש לציין כי אחד העדים הוא כבוד נשיא בית המשפט העליון, ויעידו גם שופטים נכבדים נוספים, ואי אפשר לבזבז את זמנם ואת זמנו של הציבור בישיבה על הספסל, כאן בחוץ. כבודכם יכול רק לדמיין את כבוד הנשיא יושב על הספסל במסדרון, משמונה בבוקר עד שלוש לפנות בוקר המחרת, יחד עם איזה בוזגלו, ואולי משחק איתו שש-בש. אני מבקש דחייה של שלושה חודשים, כדי להיערך בהתאם, ולצורך הזמנת העדים.

 

ב”כ הקובל:

 

אני מתנגד לכל דחייה. חברי מנסה ליצור סחבת. חברי מנסה לשחק אשקוקי, וכבוד בית המשפט העליון כבר אמר שמשפט אינו משחק אשקוקי. חברי שכח להביא את עדיו, וכבוד בית המשפט העליון קבע כבר פעמים רבות כי מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו, ולא בתי המשפט בפרט והציבור בכללותו הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב שבעל דין מוכן להקדיש לענייניו-הוא. בבית דין נכבד זה הכל שווים בפני החוק, ומאומה לא ייגרע מכבוד נשיא בית המשפט העליון אם הוא ישב כמה שעות על הספסל, יחד עם מר בוזגלו.

 

ב”כ הנאשמת:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לקובל.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור המלומד מנסה ליצור סחבת. הסניגור המלומד מנסה לשחק אשקוקי, וכבוד בית המשפט העליון כבר אמר שמשפט אינו משחק אשקוקי. הסניגור המלומד שכח להביא את עדיו, וכבוד בית המשפט העליון קבע כבר פעמים רבות כי מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו, ולא בתי המשפט בפרט והציבור בכללותו הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב שבעל דין מוכן להקדיש לענייניו-הוא. בבית דין נכבד זה הכל שווים בפני החוק, ומאומה לא ייגרע מכבוד נשיא בית המשפט העליון אם הוא ישב כמה שעות על הספסל, יחד עם מר בוזגלו. צריכים היינו לדחות כליל את בקשתו של הסניגור המלומד, אולם בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, אנחנו מכריזים על הפסקה של חצי שעה כדי לאפשר לסניגור המלומד להתקשר אל העדים. הסניגור המלומד יוכל להתקשר מהמזכירות.

 

שופט א’:

 

יש לי פלאפון, אם זה יכול לעזור לאדוני.

 

תמונה שנייה

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מבקש להעיד את עד ההגנה מס’ 1.

 

ע”ה 1 נכנס.

 

אב”ד:

 

אני מזהיר את אדוני כי עליו לומר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.

 

ע”ה 1:

 

כן, כבודו.

 

ב”כ הנאשמת (לעד):

 

שמו של אדוני, בבקשה.

 

ב”כ הקובל:

 

אני מתנגד לשאלה. זו שאלה מדריכה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני עוד לא שאלתי דבר. רק ביקשתי את העד להציג את עצמו.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו מקבלים את ההתנגדות. הסניגור ינסח את השאלה אחרת.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אבקש את אדוני להציג את עצמו.

 

ב”כ הקובל:

 

אני מתנגד לשאלה. גם זו שאלה מדריכה, והיא גם לא רלוואנטית.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני כבר מספר שבועות עורך-דין, ומעולם לא ראיתי משפט בו העדים אינם חייבים להציג את עצמם, ולהזדהות. אם חברי טוען כי זהותו של העד צריכה להיות חסוייה, אין לי התנגדות שיעיד בעמדו מאחורי פרגוד, אם חברי יביא צו מתאים, בחתימתו של שר הבטחון, וגם פרגוד מתאים. ממילא המשפט הזה מתקיים בדלתיים סגורות, והסתרתו של העד מאחורי הפרגוד לא תעלה ולא תוריד, משום שאנחנו כבר ראינו אותו כאן על דוכן העדים, ומשום שמינויו של העד כנשיא בית המשפט העליון פורסם ברשומות ובשלושה עיתונים יומיים, וגם תמונתו כבר פורסמה באחד העיתונים. מפעם לפעם הוא גם יושב לדין במשפטים המתקיימים בדלתיים פתוחות, וממילא הטלת חסיון היא חסרת כל ערך.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת, ובהטלת חסיון על זהותו של העד לא ייגרם כל עוול לנאשמת.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת, ובהטלת חסיון על זהותו של העד לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו מקבלים את ההתנגדות. הסניגור ינסח את השאלה אחרת.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מי אדוני?

 

ע”ה 1:

 

שמגר. מאיר שמגר.

 

אב”ד:

 

אני מזהיר את אדוני על סגנונו הבוטה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

השכלתו ועיסוקו של אדוני?

 

ע”ה 1:

 

משפטן. מכהן כיום כנשיא בית המשפט העליון וכיו”ר ועדת שמגר לחקירת הטבח במערת המכפלה. בעתיד אכהן גם כיו”ר ועדת שמגר לחקירת רצח יצחק רבין, וכיו”ר ועדת שמגר לחקירת הזיהום בנחל הקישון.

 

ב”כ הנאשמת:

 

האם אדוני מכיר את הנאשמת (מצביע לעברה).

 

ע”ה 1:

 

כן, אדוני.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אדוני יתאר לנו את הכרותו עם הנאשמת.

 

ע”ה 1:

 

שנינו בוגרי המחזור הראשון של בית הספר למשפט וכלכלה, וסיימנו את חוק לימודינו בשנת 1948.

 

ב”כ הנאשמת:

 

בני כמה הייתם אז?

 

ע”ה 1:

 

אני הייתי בן 23, והנאשמת בערך באותו הגיל.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מה זה “בערך”, לשיטתו של אדוני?

 

ע”ה 1:

 

כג’נטלמן איני שואל אשה לגילה, אולם אני מניח פער-גילים של שנתיים-שלוש, לכל היותר, לכאן או לכאן.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כחבר בוועדה לבחירת שופטים, האם התקיים אי-פעם דיון בו מצאה הוועדה כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין?

 

ע”ה 1:

 

בישיבות בהן השתתפתי לא היה כדבר הזה, אולם פעם אחת, בהיותי בחו”ל, נעדרתי מן הישיבה. אני מניח שלא היה מחטף באותה הישיבה, אבל אפשר לשאול את ליבאי. או את קדמי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אין לי יותר שאלות.

 

ב”כ הקובל:

 

האם נכון שהסניגור המלומד ישב עם אדוני על פרטי העדות?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מתנגד לשאלה. חברי מנסה להטיל דופי בכבוד נשיא בית המשפט העליון!

 

ב”כ הקובל:

 

חברי מנסה להיאחז…

 

אב”ד:

 

אין צורך. העד ישיב לשאלה.

 

ע”ה 1:

 

לא רק שהוא לא ישב אתי, אלא שאני אפילו לא ידעתי שאני אקרא לעדות. הפעם הראשונה שנודע לי על כך הייתה בשלוש ורבע לפנות בוקר, כשצלצל הטלפון האדום ליד מיטתי, והעובדה שאני לא עומד כאן בפיג’מה זה רק משום הכבוד אשר רוחש אנוכי למוסד הזה.

 

ב”כ הקובל:

 

האם אדוני אומר שהוא כלל לא ידע על ההליך הזה?

 

ע”ה 1:

 

זאת לא אמרתי. ידוע לי על ההליך בתוקף תפקידי כנשיא בית המשפט העליון, אולם לאור הכרותי האישית עם הנאשמת, פסלתי את עצמי מכל טיפול בתיק, וזו גם הסיבה שלא מיניתי את עצמי לשבת בהרכב הזה, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הקובל:

 

אדוני אמר שפער-הגילים בינו לבין הנאשמת היה של שנתיים-שלוש, לכל היותר, לכאן או לכאן. על מה אדוני מסתמך?

 

ע”ה 1:

 

על הערכה, ועל נסיון החיים הכללי. אני גם מניח שפער-הגילים בין הנאשמת לביני לא השתנה בהרבה מאז 1948 ועד היום.

 

ב”כ הקובל:

 

האם אדוני ערך לנאשמת בדיקות לקביעת גיל?

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד. העד אינו רופא, ואינו מומחה לקביעת גיל. חברי עושה פישינג.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. העד מצוי כעת בחקירה הנגדית, ומותר לי לנסות להוציא מפיו כל מידע השייך לעניין, גם אם חברי יקרא לכך פישינג. אם העד לא ערך לנאשמת בדיקות גיל, שיגיד שלא.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

השעה כבר ארבע לפנות בוקר, ובשעה שמונה יש לנו יום חדש, תיק חדש. הסניגור המלומד מתבקש לקצר בהתנגדויותיו. העד ישיב לשאלה.

 

ע”ה 1:

 

התשובה שלילית. בזמני סטודנט למשפטים, ג’נטלמן, לא היה עושה לחברותיו בדיקות גיל. יכול להיות שכיום המצב שונה.

 

ב”כ הקובל:

 

אין לי יותר שאלות.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אין לי חקירה חוזרת.

 

אב”ד:

 

אני מודה לאדוני. אדוני יפנה למזכירות לקבל את הוצאותיו. (לסניגור) האם יש לאדוני עד נוסף?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מבקש להעיד את עדת ההגנה מס’ 2.

 

ע”ה 2 נכנסת.

 

אב”ד:

 

אני מזהיר את גברתי כי עליה לומר את האמת וכי תהיה צפוייה לעונשים הקבועים בחוק אם לא תעשה כן.

 

ע”ה 2:

 

כן, כבודו.

 

ב”כ הנאשמת (לעדה):

 

שמה של גבירתי, בבקשה.

 

ב”כ הקובל וב”כ הנאשמת:

 

בגלל לחץ הזמן אנחנו חוזרים על כל התנגדויותינו ללא הנמקה מחדש.

 

ע”ה 2:

 

ולנשטיין. ולנשטיין שולמית.

 

אב”ד:

 

אני מזהיר את גבירתי על סגנונה הבוטה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

השכלתה ועיסוקה של גבירתי?

 

ע”ה 2:

 

משפטנית. כיהנתי בעבר כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו, וכיום אני עורכת דין פרטית. מפעם לפעם אני ממלאת תפקידים ציבוריים שונים.

 

ב”כ הנאשמת:

 

האם גבירתי מכירה את הנאשמת (מצביע לעברה).

 

ע”ה 2:

 

כן, אדוני.

 

ב”כ הנאשמת:

 

גבירתי תתאר לנו את הכרותה עם הנאשמת.

 

ע”ה 2:

 

הנאשמת ואני למדנו יחד בבית הספר העממי עירוני א’ בתל-אביב, החל מכתה א’, ומאז דרכינו לא נפרדו. עממי, תיכון, צבא, אוניברסיטה, פרקליטות, בית המשפט. הנאשמת הייתה תמיד משכמה ומעלה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

בנות כמה הייתן אז?

 

ע”ה 2:

 

בתחילת כיתה א’ אני הייתי בת שש, והנאשמת בערך באותו הגיל.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מה זה “בערך”, לשיטתה של גבירתי?

 

ע”ה 2:

 

אני מעריכה שהנאשמת לא הייתה בת פחות מחמש בתחילת כיתה א’, וגם לא בת יותר משבע. ילדה בת שש לא מבקשת תעודות-לידה מחברותיה, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הנאשמת:

 

ובת כמה גבירתי היום?

 

ע”ה 2:

 

עברתי את הששים. האם אדוני שואל על גילי המדוייק?

 

ב”כ הנאשמת:

 

לא, תודה, גבירתי. אין לי יותר שאלות.

 

ב”כ הקובל:

 

האם נכון שהסניגור המלומד ישב עם גבירתי על פרטי העדות?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מתנגד לשאלה. חברי מנסה להטיל דופי בכבוד השופטת!

 

ב”כ הקובל:

 

חברי מנסה להיאחז…

 

אב”ד:

 

אין צורך. העדה תשיב לשאלה.

 

ע”ה 2:

 

לא רק שהוא לא ישב אתי, אלא שאני אפילו לא ידעתי שאני אקרא לעדות. הפעם הראשונה שנודע לי על כך הייתה בשלוש וחצי לפנות בוקר, כשצלצל הטלפון האדום ליד מיטתי, והעובדה שאני לא עומדת כאן בפיג’מה זה רק משום הכבוד אשר רוחשת אנוכי למוסד הזה.

 

ב”כ הקובל:

 

האם גבירתי אומרת שהיא כלל לא ידעה על ההליך הזה?

 

ע”ה 2:

 

זאת לא אמרתי. ידוע לי על ההליך הזה מן העיתונות.

 

ב”כ הקובל:

 

אני מבין מדברי גבירתי שפער-הגילים בינך לבין הנאשמת היה של שנה לכל היותר, לכאן או לכאן. על מה גבירתי מסתמכת?

 

ע”ה 2:

 

על הערכה, ועל נסיון החיים הכללי. אני גם מניחה שפער-הגילים בין הנאשמת לביני לא השתנה בהרבה מאז כיתה א’ ועד היום.

 

ב”כ הקובל:

 

האם ערכת לנאשמת בדיקות לקביעת גיל?

 

ב”כ הנאשמת:

 

מתנגד. העדה אינה רופאה, ואינה מומחית לקביעת גיל. חברי עושה פישינג.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. העדה מצוייה כעת בחקירה הנגדית, ומותר לי לנסות להוציא מפיה כל מידע השייך לעניין, גם אם חברי יקרא לכך פישינג. אם העדה לא ערכה לנאשמת בדיקות גיל, שתגיד שלא.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

השעה כבר חמש לפנות בוקר, ובשעה שמונה יש לנו יום חדש, תיק חדש. הסניגור המלומד מתבקש לקצר בהתנגדויותיו. העדה תשיב לשאלה.

 

ע”ה 2:

 

התשובה שלילית. בגיל שש בוודאי שלא יכולתי לבצע בדיקות כאלה, אבל גם בשנים שלאחר מכן מעולם לא היה לי עניין בהן, ואני גם לא מומחית בנושא.

 

ב”כ הקובל:

 

אין לי יותר שאלות.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אין לי חקירה חוזרת.

 

אב”ד:

 

אני מודה לגבירתי. גבירתי תפנה למזכירות לקבל את הוצאותיה. (לסניגור) האם יש לאדוני עד נוסף?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מבקש להעיד את עד ההגנה מס’ 3.

 

ע”ה 3 נכנס.

 

אב”ד:

 

אני מזהיר את אדוני כי עליו לומר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.

 

ע”ה 3:

 

כן, כבודו.

 

ב”כ הנאשמת (לעד):

 

שמו של אדוני, בבקשה.

 

ב”כ הקובל וב”כ הנאשמת:

 

בגלל לחץ הזמן אנחנו חוזרים על כל התנגדויותינו ללא הנמקה מחדש.

 

ע”ה 3:

 

ליבאי. דוד ליבאי.

 

אב”ד:

 

אני מזהיר את אדוני על סגנונו הבוטה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

השכלתו ועיסוקו של אדוני?

 

ע”ה 3:

 

משפטן. כיום אני מכהן כשר המשפטים, ומכוח תפקידי זה – גם כיו”ר הוועדה לבחירת שופטים. בעבר עסקתי בעריכת דין, וכן בהוראה, כפרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב.

 

ב”כ הנאשמת:

 

האם אדוני מכיר את הנאשמת (מצביע לעברה).

 

ע”ה 3:

 

כן, אדוני.

 

ב”כ הנאשמת:

 

יתאר לנו אדוני את הכרותו עם הנאשמת.

 

ע”ה 3:

 

אני צעיר מהנאשמת, ובכל הקריירה שלי תמיד הייתי כמה שנים טובות אחריה, פרט למישור האקדמי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

בן כמה אדוני?

 

ע”ה 3:

 

עברתי את החמישים.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כמה זמן אדוני מעורה בעבודתה של הוועדה לבחירת שופטים?

 

ע”ה 3:

 

למעלה מעשרים שנה אני חבר בוועדה. תחילה כנציג לשכת עורכי הדין, לאחר מכן כחבר הכנסת, וכיום כשר המשפטים. למעלה מעשרים שנה ברציפות.

 

ב”כ הנאשמת:

 

מה זה “ברציפות”?

 

ע”ה 3:

 

לא החמצתי אפילו ישיבה אחת, וגם כאשר הצטרכו להביא אותי על אלונקה, באתי. אפילו כשהייתי בחו”ל קפצתי ארצה, כדי לא להחמיץ ישיבה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

האם הועדה מצאה אי-פעם כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין?

 

ע”ה 3:

 

לא היה ולא נברא. אפילו לא התקיים בוועדה דיון בעניין כזה, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אין לי יותר שאלות.

 

ב”כ הקובל:

 

אם אדוני אומר שהוועדה מעולם לא מצאה כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין, מדוע אדוני הגיש את הקובלנה?

 

ע”ה 3:

 

משום שכך החליט היועץ המשפטי לממשלה.

 

ב”כ הקובל:

 

האם אדוני שם עצמו כחותמת גומי בידי היועץ המשפטי?

 

ע”ה 3:

 

לא, אבל ההלכה של כבוד בית המשפט העליון, כפי שאני מבין אותה, היא שהיועץ המשפטי הוא אשר קובע את עמדת הממשלה בעניינים משפטיים, להבדיל מעניינים שבמדיניות, או בשיקול-דעת ציבורי…

 

ב”כ הקובל:

 

והשאלה היא …

 

ע”ה 3:

 

אדוני יאזין לי בסבלנות, וכל השאלות תבואנה על תשובתן. היועץ המשפטי אמר לי שכאשר ישנו חומר-ראיות המהווה בסיס לכאורי לאישום, אזי אנחנו לא רשאים לשים עצמנו במקום בית המשפט. נכון שגם זה לא מקובל עלי, ואילו אני הייתי היועץ המשפטי, הייתי נוהג אחרת, אבל אמרתי כבר שבעניין זה ההלכה היא שהיועץ המשפטי הוא הקובע. היועץ המשפטי סייג את דבריו, באמרו כי אם אני סבור שלמרות חומר הראיות הלכאורי אין עניין ציבורי באישום, אזי זו שאלה שבמדיניות, ושיקול-הדעת הוא שלי, ולא של היועץ המשפטי. בנסיבות האלה כאשר חייב הייתי לצאת מתוך הנחת-היסוד שתשתית הראיות מספיקה לכאורה, לא ראיתי מנוס מלאשר את הקובלנה. היועץ המשפטי אמר לי שכל החלטה אחרת תהייה בלתי-בגיצה. אני מודה כי לו הייתי אני היועץ, הייתי מחליט שחומר הראיות אינו מספיק, וממילא שאלת השיקול הציבורי לא הייתה רלוואנטית.

 

ב”כ הקובל:

 

אין לי יותר שאלות.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אין לי חקירה חוזרת.

 

אב”ד:

 

אני מודה לאדוני. אדוני יפנה למזכירות לקבל את הוצאותיו. (לסניגור) האם יש לאדוני עד נוסף?

 

ב”כ הנאשמת:

 

השעה כעת שבע בבוקר, ואנו יושבים כאן משעה שמונה בבוקר שעבר. ניסינו כל הלילה לאתר את כבוד השופט קדמי, ולא הסתייע הדבר בידינו. צלצלנו לביתו, ותשובה אין. ניסינו לפלאפון שלו, והוא לא זמין. אני מבקש דחייה לצורך הזמנתו כעד.

 

קלדנית:

 

אולי גם הוא נאשם כאן? אולי גם הוא השיג את מינויו שלא כדין?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אבקש מכבודכם להתרות בגברת על סגנונה הבוטה.

 

אב”ד:

 

הגברת רק רצתה לעזור לאדוני. אולי מר קדמי נמצא כאן, באחד האולמות הסמוכים.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מניח כי באולמות הסמוכים כיבו את האורות כבר בצהרים, אתמול.

 

אב”ד:

 

אני מתרה באדוני על סגנונו הבוטה.

 

ב”כ הקובל:

 

אני מתנגד לכל דחייה. חברי מנסה ליצור סחבת. חברי מנסה לשחק אשקוקי, וכבוד בית המשפט העליון כבר אמר שמשפט אינו משחק אשקוקי. חברי שכח להביא את עדיו, וכבוד בית המשפט העליון קבע כבר פעמים רבות כי מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו, ולא בתי המשפט בפרט והציבור בכללותו הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב שבעל דין מוכן להקדיש לענייניו-הוא, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הנאשמת:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לקובל.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור המלומד מנסה ליצור סחבת. הסניגור המלומד מנסה לשחק אשקוקי, וכבוד בית המשפט העליון כבר אמר שמשפט אינו משחק אשקוקי. הסניגור המלומד שכח להביא את עדיו, וכבוד בית המשפט העליון קבע כבר פעמים רבות כי מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו, ולא בתי המשפט בפרט והציבור בכללותו הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב שבעל דין מוכן להקדיש לענייניו-הוא. לפנים משורת הדין נתנו לסניגור המלומד שהות של חצי שעה, אבל בפועל ניתן היה לנצל את כל הלילה, במקביל לשמיעת עדי ההגנה, כדי לאתר את העדים. הבקשה נדחית, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הנאשמת:

 

בנסיבות האלה, אלה עדי.

 

 

מערכה חמישית

 

תמונה ראשונה

 

אב”ד:

 

הצדדים יסכמו כעת. כיוון שהשעה כעת שבע ושלושים בבוקר, אני מבקש לקצר.

 

ב”כ הקובל:

 

העידו כאן שלושה עדים אשר לא נחקרו ע”י ב”כ הנאשמת, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, המבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. מבקש להאמין. הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה. סיוע. מבקש להרשיע, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הנאשמת:

 

לפי כתב האישום הנאשמת היום בת 18. זה מאוד מחמיא, אבל תסתכלו על הנאשמת: כך נראית בת 18?! אפילו תגידו 68 – עדיין עשיתם ממנה רכה בשנים!

 

העידו כאן כמה עדי-תביעה: שמחה, גילה, דיצה. שמות יפים, אשר אינם אומרים דבר – והם באמת לא אמרו דבר. הם אמרו שאינם מכירים את הנאשמת ואינם יודעים דבר עליה ועל השכלתה, וכידוע שום שתיקת-נאשם אינה יכולה להכניס תוכן בראיות שאינן אלא אפס-ואין. הנאשמת גם לא חייבת להוכיח שום גירסה.

 

חברי אומר דבר והיפוכו. מצד אחד הוא אומר שהעדים מכירים את הנאשמת ולכן יש להאמין להם, ומצד אחד הוא אומר שהעדים לא מכירים את הנאשמת, אין להם שום דבר נגדה ולכן יש להאמין להם. אז שחברי יחליט אם הם מכירים אותה או לא מכירים.

 

הכל זוכרים כיצד, בשנת 1982, נשיא בית המשפט העליון דאז, לנדוי משה, ייחס לנאשמת “פליטת פה אומללה”. זה היה כאשר היא דנה במשפטו של אהרון אבו חצירא. לפי כתב האישום דנן היא הייתה אז בת שבע… נו, באמת!

 

ב”כ הקובל:

 

האם חברי מעיד כאן? ככה לא מביאים ראיות, ובוודאי שלא בשלב הסיכומים.

 

ב”כ הנאשמת:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לקובל. כשהיינו בהקראה של כתב האישום חברי טען שהיא הייתה שופטת באותה התקופה, ואף התיימר להעיד על כך. כיום חברי אומר את ההיפך. אז שחברי יחליט אם הנאשמת הייתה שופטת בשנת 1982, או שהיא לא הייתה שופטת באותה תקופה, ואם מותר לבאי כוח הצדדים להצהיר על כך, או שהדבר אסור. שחברי יחליט.

 

ב”כ הקובל:

 

חברי מבקש להביא עכשיו ראיות ששכח להביא במועד הנכון.

 

ב”כ הנאשמת:

 

האם חברי טוען כי בשנת 1982 היו במחוזי בתל אביב שתי שופטות בשם ויקטוריה אוסטרובסקי-כהן? אולי גם שתיהן היו אז בנות שבע? ואולי חברי טוען כי אחת הויקטוריות הייתה אוסטרובסקי-כהן עם מקף, והשנייה הייתה אוסטרובסקי כהן בלי מקף?! חברי ממשיך ונאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לקובל.

 

ב”כ הקובל:

 

בית המשפט העליון קבע כבר פעמים רבות כי מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו, ולא בתי המשפט בפרט והציבור בכללותו הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב שבעל דין מוכן להקדיש לענייניו-הוא. אני מבקש שחברי יתייחס רק לראיות שהובאו בפנינו, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

ב”כ הנאשמת מבקש להביא עכשיו ראיות ששכח להביא במועד הנכון. בית המשפט העליון קבע כבר פעמים רבות כי מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו, ולא בתי המשפט בפרט והציבור בכללותו הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב שבעל דין מוכן להקדיש לענייניו-הוא. הסניגור יתייחס רק לראיות שהובאו בפנינו. אנו אוסרים על הסניגור להביא בסיכומיו ראיות חדשות, גם לא במסווה של “סיכומים”, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הנאשמת:

 

חברי טוען כי הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואני תוהה מה עשינו כאן כל הלילה. הנאשמת העידה גם העידה, ואף נחקרה על ידי חברי, וכן העידו נשיא בית המשפט העליון, שופטת-בדימוס ושר המשפטים. כולם העידו על גילה, על השכלתה, על תפקידיה הקודמים ועל כל מה שצריך. אחד מיסודות העבירה בה הואשמה הנ…

 

אב”ד:

 

אני מציג לאדוני שאלה: העידו כאן שלושה עדים אשר לא נחקרו על ידי אדוני, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, המבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואדוני מבקש לזכותה. מה יש לאדוני לומר בעניין זה?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מודה לכבודו על השאלה. בדיוק על זה התכוננתי לדבר כעת.

 

אב”ד:

 

אני רוצה להבין את אדוני. העידו כאן שלושה עדים …

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, אני אתייחס לכל. באתי עם שיעורי-בית מוכנים …

 

אב”ד:

 

העידו כאן שלושה עדים אשר לא נחקרו על ידי אדוני, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, המבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואדוני מבקש לזכותה. מה יש לאדוני לומר בעניין זה?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, אני הבינותי היטב את השאלה, עוד בפעם הראשונה שכבודו שאל אותי, ובמקום להקשיב לתשובתי, כבודו חזר שוב על אותה השאלה. כפי שכבר אמרתי, אני אתייחס לכל. באתי עם שיעורי-בית מוכנים, אם בסוף דברי …

 

אב”ד:

 

אני רוצה להבין את אדוני. העידו כאן שלושה עדים אשר לא נחקרו על ידי אדוני, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת …

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, אני הבינותי היטב את השאלה, עוד בפעם הראשונה שכבודו שאל אותי, ובמקום להקשיב לתשובתי, כבודו חזר שוב על אותה השאלה, וכעת כבודו חוזר על השאלה פעם שלישית, במקום להקשיב לתשובה …

 

אב”ד:

 

אדוני לא יתחצף. העידו כאן שלושה עדים אשר לא נחקרו על ידי אדוני, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, המבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואדוני מבקש לזכותה. מה יש לאדוני לומר בעניין זה?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, אנחנו כבר כמעט עשרים וארבע שעות על הרגלים, וגם על הגרון, ואני מבקש התחשבות. אני אתייחס לכל. באתי עם שיעורי-בית מוכנים, אם בסוף דברי תישארנה שאלות …

 

אב”ד:

 

אדוני לא ייכנס לדברי. אני רוצה להבין את אדוני. העידו כאן שלושה עדים אשר לא נחקרו על ידי אדוני, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, המבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואדוני מבקש לזכותה. מה יש לאדוני לומר בעניין זה?

 

ב”כ הנאשמת:

 

זהו בדיוק העניין, כבודו. אם הם לא מכ…

 

אב”ד:

 

אדוני לא יפסיק אותי. אני רוצה להבין את אדוני. העידו כאן שלושה עדים אשר לא נחקרו על ידי אדוני, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, המבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואדוני מבקש לזכותה. מה יש לאדוני לומר בעניין זה?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, אם הם לא מכירים את הנאש…

 

אב”ד:

 

אם אדוני יפסיק אותי, אני אחייב אותו בהוצאות אישיות, וגם את הנאשמת. אני רוצה לשאול את אדוני. העידו כאן שלושה עדים אשר לא נחקרו על ידי אדוני, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדו…

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו חזר על השאלה, מילה במילה, חמש פעמים. אני הבנתי היטב-היטב את השאלה, אני גם יודע לאן מכוונים דבריו, ואני אמרתי שאתייחס לכל. אמרתי לכבודו שאני באתי עם שיעורי-בית מוכנים ושיש לי תשובות לכל השאלות אשר יכולות להתעורר כאן. אני לא יכול להתרכז במלאכתי, כאשר כבודו קוטע אותי כל חצי משפט. אם בסוף דברי תישארנה שאלות …

 

אב”ד:

 

אני רוצה להבין את אדוני…

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו …

 

הנאשמת (מושכת בכנף בגדו של הסניגור, ולוחשת לו):

 

תן לו לדבר!

 

ב”כ הנאשמת (לוחש לנאשמת):

 

אל תתערבי לי בעבודה!

 

אב”ד:

 

אבקשכם לא להפריע לי. אני רוצה לשאול את אדוני. העידו כאן שלושה עדים אשר לא נחקרו על ידי אדוני, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, המבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואדוני מבקש לזכותה. אדוני יכול עכשיו לענות לי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

חברי טוען כי הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואני תוהה מה עשינו כאן כל הלילה. אני גם תוהה אילו עדויות הביא חברי. הלא כל העדים שחברי הביא אמרו שהם לא מכירים את הנאשמת, ולא יודעים עליה דבר, ואם עדויותיהם אמינות ומדוייקות, זה רק מחזק את הטענה שהן לא יכולות להוות בסיס להרשעה. הנאשמת העידה גם העידה, ואף נחקרה על ידי חברי, וכן העידו נשיא בית המשפט העליון, שופטת-בדימוס ושר המשפטים. כולם העידו על גילה, על השכלתה, על תפקידיה הקודמים ועל כל מה שצריך. אחד מיסודות העבירה בה הואשמה הנ…

 

אב”ד:

 

אני חוזר על שאלתי. העידו כאן שלושה עדים אשר לא נחקרו על ידי אדוני, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, המבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואדוני מבקש לזכותה. מה יש לאדוני לומר בעניין זה?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כפי שכבר אמרתי לכבודו, חברי טוען כי הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואני תוהה מה עשינו כאן כל הלילה. אני גם תוהה אילו עדויות הביא חברי. הלא כל העדים שחברי הביא אמרו שהם לא מכירים את הנאשמת, ולא יודעים עליה דבר, ואם עדויותיהם אמינות ומדוייקות, זה רק מחזק את הטענה שהן לא יכולות להוות בסיס להרשעה. נכון שהעדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, אבל אם הם עצמם אמרו שהם לא מכירים את הנאשמת, ולא יודעים עליה דבר, ממילא אי אפשר לומר כי עדויותיהם מבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. בניגוד למה שאומר חברי, הנאשמת העידה גם העידה, ואף נחקרה על ידי חברי, וכן העידו נשיא בית המשפט העליון, שופטת-בדימוס ושר המשפטים. כולם העידו על גילה, על השכלתה, על תפקידיה הקודמים ועל כל מה שצריך. אחד מיסודות העבירה בה הואשמה הנאשמת הוא שהוועדה …

 

אב”ד:

 

כנראה שאדוני לא הבין את שאלתי. העידו כאן שלושה עדים אשר לא נחקרו על ידי אדוני, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, המבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואדוני מבקש לזכותה. אדוני לא עונה לי על השאלה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אם אדוני יקשיב לי בסבלנות, אדוני יראה שאני לא רק הבנתי מצויין את שאלתו, אלא גם משיב עליה. אני מבקש לציין כי לא אני ביקשתי לנהל משפט עשרים וארבע שעות ברציפות. כפי שכבר אמרתי לכבודו, חברי טוען כי הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואני תוהה מה עשינו כאן כל הלילה. אני גם תוהה אילו עדויות הביא חברי. הלא כל העדים שחברי הביא אמרו שהם לא מכירים את הנאשמת, ולא יודעים עליה דבר, ואם עדויותיהם אמינות ומדוייקות, זה רק מחזק את הטענה שהן לא יכולות להוות בסיס להרשעה. נכון שהעדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, אבל אם הם עצמם אמרו שהם לא מכירים את הנאשמת, ולא יודעים עליה דבר, ממילא אי אפשר לומר כי עדויותיהם מבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. בניגוד למה שאומר חברי, הנאשמת העידה גם העידה, ואף נחקרה על ידי חברי, וכן העידו נשיא בית המשפט העליון, שופטת-בדימוס ושר המשפטים. כולם העידו על גילה, על השכלתה, על תפקידיה הקודמים ועל כל מה שצריך.

 

אני אעבור כעת לעבירה עצמה. אחד מיסודות העבירה בה הואשמה הנאשמת הוא שהוועדה מצאה כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין…

 

אב”ד:

 

אני מציג לאדוני שאלה: נניח שהוועדה לא מצאה, ואני מסכים עם אדוני שבמקרה דנן הוועדה לא מצאה, ומכל מקום לא הוכח שהוועדה מצאה, כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין. אבל אנחנו מצאנו. האם הנאשמת צריכה לזכות מן ההפקר? האם הנאשמת צריכה להיבנות מן העובדה שהוועדה לא מצאה, כאשר אנחנו כבר יודעים את האמת?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מודה לכבודו על השאלה. בדיוק על זה התכוננתי לדבר כעת.

 

אב”ד:

 

אני רוצה להבין את אדוני. נניח שהוועדה לא מצאה, ואני מסכים עם אדוני שבמקרה דנן הוועדה לא מצאה, ומכל מקום לא הוכח שהוועדה מצאה, כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין. אבל אנחנו מצאנו. האם הנאשמת צריכה לזכות מן ההפקר? האם הנאשמת צריכה להיבנות מן העובדה שהוועדה לא מצאה, כאשר אנחנו כבר יודעים את האמת?

 

ב”כ הנאשמת:

 

לפי סעיף 18(א)(4) לחוק בתי המשפט …

 

אב”ד:

 

כנראה שאדוני לא ירד לסוף דעתי. נניח שהוועדה לא מצאה, ואני מסכים עם אדוני שבמקרה דנן הוועדה לא מצאה, ומכל מקום לא הוכח שהוועדה מצאה, כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין. אבל אנחנו מצאנו. האם הנאשמת צריכה לזכות מן ההפקר? האם הנאשמת צריכה להיבנות מן העובדה שהוועדה לא מצאה, כאשר אנחנו כבר יודעים את האמת?

 

ב”כ הנאשמת:

 

לפי סעיף 18(א)(4) לחוק בתי המשפט, שעל פיו הוגשה הקובלנה …

 

אב”ד:

 

אני מבקש שאדוני יקשיב לי, ואחר כך יענה. נניח שהוועדה לא מצאה, ואני מסכים עם אדוני שבמקרה דנן הוועדה לא מצאה, ומכל מקום לא הוכח שהוועדה מצאה, כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין. אבל אנחנו מצאנו. האם הנאשמת צריכה לזכות מן ההפקר? האם הנאשמת צריכה להיבנות מן העובדה שהוועדה לא מצאה, כאשר אנחנו כבר יודעים את האמת?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני הקשבתי לכבודו, ואני מבין היטב למה כבודו מתכוון, אבל לפי סעיף 18(א)(4) לחוק בתי המשפט, שעל פיו הוגשה הקובלנה, האשמה לא מתבססת על עצם השגתו של המינוי שלא כדין …

 

אב”ד:

 

אדוני לא מבין. נניח שהוועדה לא מצאה, ואני מסכים עם אדוני שבמקרה דנן הוועדה לא מצאה, ומכל מקום לא הוכח שהוועדה מצאה, כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין. אבל אנחנו מצאנו. האם הנאשמת צריכה לזכות מן ההפקר? האם הנאשמת צריכה להיבנות מן העובדה שהוועדה לא מצאה, כאשר אנחנו כבר יודעים את האמת?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו חזר על השאלה, מילה במילה, חמש פעמים. אני הבנתי היטב-היטב את השאלה, אני גם יודע לאן מכוונים דבריו, ואני אמרתי שאתייחס לכל. אמרתי לכבודו שאני באתי עם שיעורי-בית מוכנים ושיש לי תשובות לכל השאלות אשר יכולות להתעורר כאן. אני לא יכול להתרכז במלאכתי, כאשר כבודו קוטע אותי כל חצי משפט. אם בסוף דברי תישארנה שאלות …

 

אב”ד:

 

אני רוצה להבין את אדוני…

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו …

 

הנאשמת (מושכת בכנף בגדו של הסניגור, ולוחשת לו):

 

תן לו לדבר!

 

ב”כ הנאשמת (לוחש לנאשמת):

 

אל תתערבי לי בעבודה!

 

אב”ד:

 

אבקשכם לא להפריע לי. אני רוצה לשאול את אדוני: נניח שהוועדה לא מצאה, ואני מסכים עם אדוני שבמקרה דנן הוועדה לא מצאה, ומכל מקום לא הוכח שהוועדה מצאה, כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין. אבל אנחנו מצאנו. האם הנאשמת צריכה לזכות מן ההפקר? האם הנאשמת צריכה להיבנות מן העובדה שהוועדה לא מצאה, כאשר אנחנו כבר יודעים את האמת? עכשיו אדוני יענה לי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, אני הבנתי את השאלה כבר בפעם הראשונה שכבודו הציג אותה, ואם עוד היו לכבודו ספקות לגבי הבנתי …

 

אב”ד:

 

אדוני לא יתחצף …

 

ב”כ הנאשמת:

 

… ואם עוד היו לכבודו ספקות לגבי הבנתי אחרי הפעם השנייה שכבודו שאל …

 

אב”ד:

 

אדוני לא יתחצף …

 

ב”כ הנאשמת:

 

… הפעם השישית בוודאי שהספיקה אפילו לקשה …

 

אב”ד:

 

אדוני לא יתחצף. אני רוצה לשאול את אדוני: נניח שהוועדה לא מצאה, ואני מסכים עם אדוני שבמקרה דנן הוועדה לא מצאה, ומכל מקום לא הוכח שהוועדה מצאה, כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין. אבל אנחנו מצאנו. האם הנאשמת צריכה לזכות מן ההפקר? האם הנאשמת צריכה להיבנות מן העובדה שהוועדה לא מצאה, כאשר אנחנו כבר יודעים את האמת? עכשיו אדוני יענה לי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, אנחנו כבר כמעט עשרים וארבע שעות על הרגלים, וגם על הגרון, ואני מבקש התחשבות. אני אתייחס לכל. באתי עם שיעורי-בית מוכנים, אם בסוף דברי תישארנה שאלות …

 

אב”ד:

 

אדוני לא ייכנס לדברי. אני רוצה לשאול את אדוני: נניח שהוועדה לא מצאה, ואני מסכים עם אדוני שבמקרה דנן הוועדה לא מצאה, ומכל מקום לא הוכח שהוועדה מצאה, כי הנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין. אבל אנחנו מצאנו. האם הנאשמת צריכה לזכות מן ההפקר? האם הנאשמת צריכה להיבנות מן העובדה שהוועדה לא מצאה, כאשר אנחנו כבר יודעים את האמת? עכשיו אדוני יענה לי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

עם כל הכבוד, אני מבין מצויין למה כבודו מתכוון, אבל דווקא קביעתה של הוועדה היא החשובה לענייננו, והיא קונסטיטוטיבית, ולא דקלרטיבית. אפשר לקבל את הרעיון הזה ואפשר לחלוק עליו, אבל זה מה שהמחוקק רצה. אני מעז לומר שלפעמים ההסדר הזה פועל דווקא לרעת הנאשם. נניח שהוועדה כן מצאה שהנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין, אבל ה”מימצא” הזה בטעות יסודו. מבחינת הסעיף שלנו יש בכך מעין מעשה-בית-דין המונע מאיתנו לטעון את ההיפך. אני יכול, אולי, לפנות לבג”ץ, אבל בבג”ץ אנחנו יודעים מה אנחנו מכניסים, לא מה אנחנו מוציאים. אולי יגידו לנו השאלה עדיין מוקדמת, חכו עד שהנאשמת תועמד לדין, ואם נבוא אחרי שהיא כבר הועמדה לדין, יגידו לנו שיהוי. אולי יגידו אנחנו לא מתערבים בשיקול דעתה של הוועדה אלא במקרים נדירים, וזה לא המקרה. כמובן שאת כל זאת אני אומר רק אגב-אורחא, ובתשובה לשאלת כבוד אב בית הדין, משום שבמקרה דנן לא הוכח כי הועדה אכן קבעה כאמור, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

אב”ד:

 

האם אדוני לא סבור כי זו טענה פורמאליסטית ביותר? האם רשאים אנו לעצום עין מעובדות אשר הוכחו לפנינו, רק משום שהוועדה לא קבעה מימצאים דומים? האם צריכים אנחנו להעניק פרס לנוכל, רק משום שהוא הצליח להוליך את הוועדה שולל פעמיים: פעם אחת כאשר הוא השיג את המינוי שלא כדין, ופעם נוספת כאשר הוא “עבד” על הוועדה והצליח לשכנע אותה בתמימותו, כביכול? וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מודה לכבודו על השאלה. בדיוק על זה התכוננתי לדבר כעת.

 

אב”ד:

 

אני חוזר על השאלה: האם אדוני לא סבור כי זו טענה פורמאליסטית ביותר? האם רשאים אנו לעצום עין מעובדות אשר הוכחו לפנינו, רק משום שהוועדה לא קבעה מימצאים דומים? האם צריכים אנחנו להעניק פרס לנוכל, רק משום שהוא הצליח להוליך את הוועדה שולל פעמיים: פעם אחת כאשר הוא השיג את המינוי שלא כדין, ופעם נוספת כאשר הוא “עבד” על הוועדה והצליח לשכנע אותה בתמימותו, כביכול? וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87. עכשיו אדוני יענה לי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

לכבודו אין ויכוח אתי, אלא עם המחוקק…

 

אב”ד:

 

אדוני לא יפריע לי. האם אדוני לא סבור כי זו טענה פורמאליסטית ביותר? האם רשאים אנו לעצום עין מעובדות אשר הוכחו לפנינו, רק משום שהוועדה לא קבעה מימצאים דומים? האם צריכים אנחנו להעניק פרס לנוכל, רק משום שהוא הצליח להוליך את הוועדה שולל פעמיים: פעם אחת כאשר הוא השיג את המינוי שלא כדין, ופעם נוספת כאשר הוא “עבד” על הוועדה והצליח לשכנע אותה בתמימותו, כביכול? וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.  עכשיו אדוני יענה לי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

לכבודו אין ויכוח אתי, אלא עם המחוקק. מה שכבודו אומר הוא דברי אלוהים חיים, אבל המחוקק…

 

אב”ד:

 

אני מבקש מאדוני קצת נימוס. האם אדוני לא סבור כי זו טענה פורמאליסטית ביותר? האם רשאים אנו לעצום עין מעובדות אשר הוכחו לפנינו, רק משום שהוועדה לא קבעה מימצאים דומים? האם צריכים אנחנו להעניק פרס לנוכל, רק משום שהוא הצליח להוליך את הוועדה שולל פעמיים: פעם אחת כאשר הוא השיג את המינוי שלא כדין, ופעם נוספת כאשר הוא “עבד” על הוועדה והצליח לשכנע אותה בתמימותו, כביכול? וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87. עכשיו אדוני יענה לי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

לכבודו אין ויכוח אתי, אלא עם המחוקק. מה שכבודו אומר הוא דברי אלוהים חיים, אבל המחוקק, כפי שכבר אמרתי, רצה אחרת…

 

אב”ד:

 

אדוני לא מבין את השאלה. האם אדוני לא סבור כי זו טענה פורמאליסטית ביותר? האם רשאים אנו לעצום עין מעובדות אשר הוכחו לפנינו, רק משום שהוועדה לא קבעה מימצאים דומים? האם צריכים אנחנו להעניק פרס לנוכל, רק משום שהוא הצליח להוליך את הוועדה שולל פעמיים: פעם אחת כאשר הוא השיג את המינוי שלא כדין, ופעם נוספת כאשר הוא “עבד” על הוועדה והצליח לשכנע אותה בתמימותו, כביכול? וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87. עכשיו אדוני יענה לי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, לא רק שאני הבנתי מצויין את שאלתו, אלא שאני גם עונה עליה. לכבודו אין ויכוח אתי, אלא עם המחוקק. מה שכבודו אומר הוא דברי אלוהים חיים, אבל המחוקק, כפי שכבר אמרתי, רצה אחרת. כמובן שאת כל הדברים האלה אני אומר רק אגב אורחא, משום שבמקרה דנן …

 

אב”ד:

 

אדוני לא מבין את השאלה. האם אדוני לא סבור כי זו טענה פורמאליסטית ביותר? האם רשאים אנו לעצום עין מעובדות אשר הוכחו לפנינו, רק משום שהוועדה לא קבעה מימצאים דומים? האם צריכים אנחנו להעניק פרס לנוכל, רק משום שהוא הצליח להוליך את הוועדה שולל פעמיים: פעם אחת כאשר הוא השיג את המינוי שלא כדין, ופעם נוספת כאשר הוא “עבד” על הוועדה והצליח לשכנע אותה בתמימותו, כביכול? וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87. עכשיו אדוני יענה לי.

 

ב”כ הנאשמת:

 

לכבודו אין ויכוח אתי, אלא עם המחוקק. מה שכבודו אומר הוא דברי אלוהים חיים, אבל המחוקק, כפי שכבר אמרתי, רצה אחרת. כמובן שאת כל הדברים האלה אני אומר רק אגב אורחא, משום שבמקרה דנן לא רק שלא הוכח שהנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין…

 

אב”ד:

 

אדוני כנראה לא מבין את השאלה. האם אדוני לא סבור כי זו טענה פורמאליסטית ביותר? האם רשאים אנו לעצום עין מעובדות אשר הוכחו לפנינו, רק משום שהוועדה לא קבעה מימצאים דומים? האם צריכים אנחנו להעניק פרס לנוכל, רק משום שהוא הצליח להוליך את הוועדה שולל פעמיים: פעם אחת כאשר הוא השיג את המינוי שלא כדין, ופעם נוספת כאשר הוא “עבד” על הוועדה והצליח לשכנע אותה בתמימותו, כביכול?

 

ב”כ הנאשמת:

 

לכבודו אין ויכוח אתי, אלא עם המחוקק. מה שכבודו אומר הוא דברי אלוהים חיים, אבל המחוקק, כפי שכבר אמרתי, רצה אחרת. כמובן שאת כל הדברים האלה אני אומר רק אגב אורחא, משום שבמקרה דנן לא רק שלא הוכח שהנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין, אלא שאפילו לא הוכח שהיא …

 

אב”ד:

 

אני רואה שאדוני עדיין לא מבין את השאלה. האם אדוני לא סבור כי זו טענה פורמאליסטית ביותר? האם רשאים אנו לעצום עין מעובדות אשר הוכחו לפנינו, רק משום שהוועדה לא קבעה מימצאים דומים? האם צריכים אנחנו להעניק פרס לנוכל, רק משום שהוא הצליח להוליך את הוועדה שולל פעמיים: פעם אחת כאשר הוא השיג את המינוי שלא כדין, ופעם נוספת כאשר הוא “עבד” על הוועדה והצליח לשכנע אותה בתמימותו, כביכול?

 

ב”כ הנאשמת:

 

לכבודו אין ויכוח אתי, אלא עם המחוקק. מה שכבודו אומר הוא דברי אלוהים חיים, אבל המחוקק, כפי שכבר אמרתי, רצה אחרת. כמובן שאת כל הדברים האלה אני אומר רק אגב אורחא, משום שבמקרה דנן לא רק שלא הוכח שהנאשמת השיגה את מינויה שלא כדין, אלא שאפילו לא הוכח שהיא בכלל השיגה את המינוי. מבקש לזכות את הנאשמת, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87. עכשיו אדוני יגיד לי שאני לא הבנתי את שאלתו.

 

שופט ב’:

 

מה שאדוני מבקש, למעשה, זה לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אבל בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי…

 

אב”ד:

 

אולי אדוני יחזור בו מהכפירה?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, בביטוי הזה, “אשקוקי”, חברי כבר השתמש שלושים ושבע פעמים בתיק שלפנינו, ושלושים ושבע פעמים כבודכם החרה-החזיק אחרי חברי, ועוד הוסיף אותו כ”בונוס” כהנה-וכהנה פעמים…

 

שופט ב’:

 

אדוני יקשיב לי. מה שאדוני מבקש, למעשה, זה לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אבל בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד…

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, בביטוי הזה חברי כבר השתמש שלושים ושבע פעמים בתיק שלפנינו, ושלושים ושמונה פעמים כבודכם החרה-החזיק אחרי חברי, ועוד הוסיף אותו כ”בונוס” כהנה-וכהנה פעמים, אבל כאשר אני…

 

אב”ד:

 

אולי אדוני יחזור בו מהכפירה?

 

שופט ב’:

 

אדוני אינו יורד לסוף דעתי. מה שאדוני מבקש, למעשה, זה לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אבל בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט…

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני הבינותי את כבודו, אך רציתי לומר בביטוי הזה חברי כבר השתמש שלושים ושבע פעמים בתיק שלפנינו, ושלושים ותשע פעמים כבודכם החרה-החזיק אחרי חברי, ועוד הוסיף אותו כ”בונוס” כהנה-וכהנה פעמים, אבל כאשר אני ביקשתי להיזקק לעיקרון הזה…

 

שופט ב’:

 

אדוני אינו משיב לעניין. מה שאדוני מבקש, למעשה, זה לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אבל בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. אדוני מבקש לתת למרשתו ליהנות מן ההפקר, והשאלה היא אם אנחנו צריכים לתת יד לזאת.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מנסה שעה ארוכה להשיב לכבודו. רציתי לומר כי בביטוי הזה חברי כבר השתמש שלושים ושבע פעמים בתיק שלפנינו, וארבעים פעמים כבודכם החרה-החזיק אחרי חברי, ועוד הוסיף אותו כ”בונוס” כהנה-וכהנה פעמים, אבל כאשר אני ביקשתי להיזקק לעיקרון הזה, בא חברי ואומר כי…

 

אב”ד:

 

אולי אדוני יחזור בו מהכפירה?

 

שופט ב’:

 

מה שאדוני מבקש, למעשה, זה לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אבל בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. אדוני מבקש לתת למרשתו ליהנות מן ההפקר, והשאלה היא אם אנחנו צריכים לתת יד לזאת.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מודה לכבודו על השאלה. בדיוק על זה התכוננתי לדבר כעת.

 

שופט ב’:

 

אדוני אינו משיב לעניין. מה שאדוני מבקש…

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, זה לא כל כך פשוט, ואבקש להסביר…

 

שופט ב’:

 

אדוני אינו משיב לעניין. מה שאדוני מבקש, למעשה, זה לזכות …

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, זה לא כל כך פשוט, ואבקש להסביר. בביטוי הזה חברי כבר השתמש שלושים ושבע פעמים בתיק שלפנינו, וארבעים ואחת פעמים כבודכם החרה-החזיק אחרי חברי, ועוד הוסיף …

 

שופט ב’:

 

אדוני אינו משיב לעניין. מה שאדוני מבקש, למעשה, זה לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אבל בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. אדוני מבקש לתת למרשתו ליהנות מן ההפקר, והשאלה היא אם אנחנו צריכים לתת יד לזאת.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, אני הבינותי את השאלה, וזה לא כל כך פשוט. אני מבקש להסביר. בביטוי הזה חברי כבר השתמש שלושים ושבע פעמים בתיק שלפנינו, וארבעים ושתיים פעמים כבודכם החרה-החזיק אחרי חברי, ועוד הוסיף אותו כ”בונוס” כהנה-וכהנה פעמים, אבל כאשר אני ביקשתי להיזקק לעיקרון הזה…

 

שופט ב’:

 

אדוני אינו משיב לעניין. מה שאדוני מבקש, למעשה, זה לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אבל בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. אדוני מבקש לתת למרשתו ליהנות מן ההפקר, והשאלה היא אם אנחנו צריכים לתת יד לזאת.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו שאל, ואני משיב. אמרתי שזה לא כל כך פשוט, ואבקש להסביר. בביטוי הזה חברי כבר השתמש שלושים ושבע פעמים בתיק שלפנינו, וארבעים ושלוש פעמים כבודכם החרה-החזיק אחרי חברי, ועוד הוסיף אותו כ”בונוס” כהנה-וכהנה פעמים, אבל כאשר אני ביקשתי להיזקק לעיקרון הזה, בא חברי ומזכיר שבית המשפט העליון …

 

שופט ב’:

 

אדוני אינו משיב לעניין. מה שאדוני מבקש, למעשה, זה לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אבל בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. אדוני מבקש לתת למרשתו ליהנות מן ההפקר, והשאלה היא אם אנחנו צריכים לתת יד לזאת.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, זה לא כל כך פשוט, ואבקש להסביר. בביטוי הזה חברי כבר השתמש שלושים ושבע פעמים בתיק שלפנינו, וארבעים וארבע פעמים כבודכם החרה-החזיק אחרי חברי, ועוד הוסיף אותו כ”בונוס” כהנה-וכהנה פעמים, אבל כאשר אני ביקשתי להיזקק לעיקרון הזה, בא חברי ומזכיר שבית המשפט העליון קבע כבר פעמים רבות כי מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו…

 

שופט ב’:

 

אדוני אינו משיב לעניין. מה שאדוני מבקש, למעשה, זה לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אבל בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. אדוני מבקש לתת למרשתו ליהנות מן ההפקר, והשאלה היא אם אנחנו צריכים לתת יד לזאת.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו ייתן לי לסיים את דברי, והכל יובהר. אמרתי שזה לא כל כך פשוט, ואבקש להסביר. בביטוי הזה חברי כבר השתמש שלושים ושבע פעמים בתיק שלפנינו, ושלושים ושבע פעמים כבודכם החרה-החזיק אחרי חברי, ועוד הוסיף אותו כ”בונוס” כהנה-וכהנה פעמים, אבל כאשר אני ביקשתי להיזקק לעיקרון הזה, בא חברי ומזכיר שבית המשפט העליון קבע כבר פעמים רבות כי מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו, ולא בתי המשפט בפרט והציבור בכללותו הם שיצטרכו ללכת עקב בצד אגודל אחרי מידת תשומת הלב שבעל דין מוכן להקדיש לענייניו-הוא. מדוע חברי לא מכבד את ה”מי ששכח” הזה כאשר הדבר פועל לטובת הנאשם, ונאחז דווקא אז ב”אשקוקי”? אז שחברי יחליט מה, לדעתו, גובר על מה: “מי ששכח” או “חקר האמת”?

 

שופט ב’:

 

אדוני ממשיך לא לענות לשאלתי. האם אנחנו צריכים לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אחרי שבית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני אסביר לכבודו בצורה אחרת. עיקרון ה”אשקוקי” צריך לפעול לשני הכיוונים, או שלא יפעל כלל, אבל חברי מבקש להחיל אותו רק כאשר מדובר במחדלי התביעה, ואילו כאשר ההגנה היא זו אשר מבצעת “מהלך שגוי אחד”, קם חברי ושולף את “מי ששכח יישא בתוצאות שיכחתו”. אני מוכן שחברי יקבע איזה עיקרון גובר על חברו, בתנאי שקביעתו של חברי תפעל לשני הכיוונים, אבל לכך חברי לא מוכן, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

שופט ב’:

 

אבל השאלה היא אם אנחנו צריכים לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אחרי שבית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט?

 

אב”ד:

 

אולי אדוני יחזור בו מהכפירה?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני רוצה לומר משהו על עניין ה”אשקוקי”. נראה לי כי חברי מצטט אותו בלי שקרא את הדברים במקור, ובלי…

 

שופט ב’:

 

אדוני נתפס לפורמאליסטיקה. השאלה היא אם אנחנו צריכים לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אחרי שבית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מודה לכבודו על השאלה. בדיוק על זה התכוננתי לדבר כעת.

 

שופט ב’:

 

אדוני נתפס לפורמאליסטיקה. השאלה היא אם אנחנו צריכים לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אחרי שבית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אמרתי שאני מודה לכבודו על השאלה. בדיוק על זה התכוננתי לדבר כעת.

 

שופט ב’:

 

אדוני נתפס לפורמאליסטיקה. השאלה היא אם אנחנו צריכים לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אחרי שבית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אמרתי שאני מודה לכבודו על השאלה. בדיוק על זה התכוננתי לדבר כעת.

 

שופט ב’:

 

אדוני שוב נתפס לפורמאליסטיקה. השאלה היא אם אנחנו צריכים לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אחרי שבית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אמרתי שאני מודה לכבודו על השאלה. בדיוק על זה התכוננתי לדבר כעת.

 

שופט ב’:

 

אדוני לא יפסיק אותי. אדוני נתפס לפורמאליסטיקה. השאלה היא אם אנחנו צריכים לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אחרי שבית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני חוזר ומודה לכבודו על השאלה. בדיוק על זה התכוננתי לדבר כעת, ובדיוק לכך אני מתייחס. נראה לי כי חברי מצטט אותו בלי שקרא את הדברים במקור, ובלי שניסה להתעמק בהם. האמירה של בית המשפט העליון בעניין האשקוקי נחלקת לכמה ראשים:

 

האחד – “משפט אינו משחק”: המילה “משחק” אינה מילה גסה, והביטוי “כללי המשחק” יוכיח. כאשר מדברים על “כללי המשחק הפרלמנטארי”, למשל, איש לא חושב כי מדובר במשחק, וכן כאשר מדברים על “לשחק תפקיד”: באנגלית אומרים to play a role, וכך הוא גם בצרפתית ובגרמנית, ואני מניח שגם בשפות רבות אחרות, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

שופט ב’:

 

אדוני שוב נתפס לפורמאליסטיקה. השאלה היא אם אנחנו צריכים לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אחרי שבית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני משיב לשאלות כבודו. הראש השני – “משפט אינו משחק אשקוקי”, אבל זה בדיוק מה שחברי עושה. במשחק האשקוקי מבצע כל צד מהלך אחד בלבד, ואחריו מבצע חברו מהלך אחד, וחוזר חלילה, אבל כאשר מנהלים משפט, הכללים הם אחרים: בתחילה התובע, המאשים או הקובל מבצעים את כל מהלכיהם, ואחריהם בא הנתבע או הנאשם, ומבצע את כל מהלכיו – אם רצונו בכך. חברי הוא זה אשר הופך את המשפט למשחק אשקוקי.

 

אב”ד:

 

אולי אדוני יחזור בו מהכפירה?

 

שופט ב’:

 

אמרתי לאדוני כי זו פורמאליסטיקה. השאלה היא אם אנחנו צריכים לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מחדל של הקובל, אחרי שבית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט?

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני משיב לשאלות כבודו. הראש השלישי – “משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד”, אבל מה שהתביעה עושה זה לא “שגוי”, וזה לא “אחד”. התביעה בכוונה יוצרת תקלות, כדי שהיא תוכל, בחסות ה”אשקוקי” ו”חקר האמת” לטרטר את הנאשמים למאה אלף ישיבות בכל משפט, עד שיגידו “כבודו, אני לא יכול יותר. אני לא יכול להפסיד עוד יום עבודה. מודה אני לפניך”. זו שיטה כללית, ואנחנו ראינו אותה במלוא “תפארתה” גם בתיק הזה. כמה תקלות היו לנו בגלל שתיק הקובלנה לא היה מוכן כראוי מראש? האם לכך ייקרא “מהלך שגוי אחד”?

 

שופט ב’:

 

אבל אדוני לא משיב לי אם אנחנו צריכים לזכות את מרשתו מן ההפקר בגלל מהלך שגוי אחד של הקובל, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מראה לכבודו שרשרת ארוכה של תקלות יזומות, ואדוני מדבר על “מהלך שגוי אחד”? הרי בית המשפט העליון קבע פעמים רבות כי הגשתו של כתב אישום צריכה להיות מלווה בהכנת תיק ראיות מלא, ואנחנו ראינו כיצד חברי מבקש דחייה אחרי דחייה כדי לנהל את איסוף הראיות במקביל להתפתחות המשפט. כל שאלה שלי – דחייה “להיערכות בהתאם”. כל התנגדות שלי – דחייה משום ש”לא צפינו כי ב”כ הנאשמת יתנגד”. לכו לארכיב של בית משפט לפי בחירתכם, וקחו אצטבת-תיקים אקראית …

 

אבל לא זה העיקר. גם אחרי שכבודכם התיר לחברי את כל ההתרות וההיתרים האפשריים, חברי, למעשה, לא הוכיח דבר וחצי דבר מכל מה שטען בכתב הקובלנה. אפס גמור, אפס מאופס, והלא על כך עמדתי בראשית סיכומי כאן. כבודכם יכול לבדוק שוב בפרוטוקול.

 

אמרתי כי לפי כתב האישום הנאשמת היום בת 18, וזה מאוד מחמיא, אבל תסתכלו על הנאשמת. כך נראית בת 18?! אפילו תגידו 68 – עדיין עשיתם ממנה רכה בשנים!

 

אמרתי כי העידו כאן כמה עדי-תביעה: שמחה, גילה, דיצה. שמות יפים שאינם אומרים דבר – והם באמת לא אמרו דבר. הם אמרו שאינם מכירים אותה ואינם יודעים דבר עליה ועל השכלתה, וכידוע שום שתיקת-נאשם אינה יכולה להכניס תוכן בראיות שאינן אלא אפס-ואין. הנאשמת גם לא חייבת להוכיח שום גירסה.

 

אמרתי כי חברי אומר דבר והיפוכו. מצד אחד הוא אומר שהעדים מכירים את הנאשמת ולכן יש להאמין להם, ומצד אחד הוא אומר שהעדים לא מכירים את הנאשמת, אין להם שום דבר נגדה ולכן יש להאמין להם. אז שחברי יחליט אם הם מכירים אותה או לא מכירים.

 

עוד אמרתי כי חברי טוען שהנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואני תוהה מה עשינו כאן כל הלילה. הנאשמת העידה גם העידה, ואף נחקרה על ידי חברי, וכן העידו נשיא בית המשפט העליון, שופטת-בדימוס ושר המשפטים. כולם העידו על גילה, על השכלתה, על תפקידיה הקודמים ועל כל מה שצריך.

 

הבאתי בהסכמה מלאה את דברי חברי אשר הזכיר לנו כיצד, בשנת 1982, נשיא בית המשפט העליון דאז, לנדוי משה, ייחס לנאשמת “פליטת פה אומללה”. זה היה כאשר היא דנה במשפטו של אהרון אבו חצירא. לפי כתב האישום דנן היא הייתה אז בת שבע, אבל כאן התפרץ חברי, והתכחש לדברים אותם אמר הוא-עצמו בפתיחת המשפט. ביקשתי מחברי שיחליט אם, לגירסתו, היו דברים מעולם, או שלא היו, אבל חברי לא רצה להחליט, ובמקום זאת הוא התחיל לדבר על “פורמאליסטיקה” ועל “אשקוקי”.

 

בנקודה הזאת יכולתי לסיים, למעשה, אבל כבודכם הציג בפני שאלות, וכיוון שאני מכבד את המוסד הזה, אני עניתי על כל שאלות כבודכם, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

אב”ד:

 

אולי אדוני יחזור בו מהכפירה?

 

שופט ב’:

 

אני רוצה להבין. איזה עוול ייגרם למרשתו כתוצאה מהפגמים עליהם אדוני הצביע. הלא בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט!

 

ב”כ הנאשמת:

 

השאלה אינה אם למרשתי נגרם עוול, אלא אם הקובל הוכיח את העובדות להן טען בכתב האישום…

 

שופט ב’:

 

כנראה שאדוני אינו מבין אותי. אדוני טוען לפגמים אלה ואחרים, אבל אדוני אינו משיב לי במה הפגמים האלה גורמים עוול למרשתו. הלא בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט!

 

ב”כ הנאשמת:

 

אמרתי לכבודו כי השאלה אינה אם למרשתי נגרם עוול, אלא אם הקובל הוכיח את העובדות להן טען בכתב האישום. בית המשפט העליון כבר קבע שהרשעתו של אדם ללא תשתית ראייתית היא, כשלעצמה, בבחינת עוול…

 

שופט ב’:

 

כנראה שאדוני שוב אינו יורד לסוף דעתי. אדוני טוען לפגמים אלה ואחרים, אבל אדוני אינו משיב לי במה הפגמים האלה גורמים עוול למרשתו. הלא בית המשפט העליון כבר קבע שמשפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט!

 

ב”כ הנאשמת:

 

אמרתי לכבודו כי השאלה אינה אם למרשתי נגרם עוול, אלא אם הקובל הוכיח את העובדות להן טען בכתב האישום. בית המשפט העליון כבר קבע שהרשעתו של אדם ללא תשתית ראייתית היא, כשלעצמה, בבחינת עוול. אני לא צריך להוכיח שנעשה עוול כדי לזכות את מרשתי. התביעה היא הצריכה להוכיח את העובדות המהוות את העבירה, וזאת לא נעשתה.

 

אב”ד:

 

אולי אדוני יחזור בו מהכפירה?

 

שופט ב’:

 

נפלא מבינתי כיצד אדוני טוען שהעבירה לא הוכחה. העידו לפנינו שלושה עדים אשר לא נחקרו על ידי אדוני, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, המבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת. הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואדוני מבקש לזכותה. מה יש לאדוני לומר בעניין זה?

 

ב”כ הנאשמת:

 

כפי שכבר אמרתי לכבודכם, חברי אכן טוען כי הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, אבל אני תוהה מה עשינו כאן כל הלילה. אני גם תוהה אילו עדויות הביא חברי. הלא כל העדים שחברי הביא אמרו שהם לא מכירים את הנאשמת, ולא יודעים עליה דבר, ואם עדויותיהם אמינות ומדוייקות, זה רק מחזק את הטענה שהן לא יכולות להוות בסיס להרשעה. נכון שהעדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, אבל אם הם עצמם אמרו שהם לא מכירים את הנאשמת, ולא יודעים עליה דבר, ואם עדויותיהם כנות, מדוייקות, אמינות, וכו’, ממילא אי אפשר לומר כי עדויותיהם מבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת, שזה בדיוק ההיפך ממה שהם אמרו בעדויותיהם הכנות, המדוייקות, האמינות, וכו’. בניגוד למה שאומר חברי, הנאשמת העידה גם העידה, ואף נחקרה על ידי חברי, וכן העידו נשיא בית המשפט העליון, שופטת-בדימוס ושר המשפטים. כולם העידו על גילה, על השכלתה, על תפקידיה הקודמים ועל כל מה שצריך.

 

אני מבקש לז…

 

אב”ד:

 

האם אדוני לא סבור שהוא מבזבז את זמננו על טיעון-סרק? האם אדוני רוצה שנטיל עליו הוצאות?!

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, עם כל הכבוד, כל מה שהיה לי להגיד…

 

אב”ד:

 

אני מתרה באדוני על סגנונו הבוטה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

כבודו, עם כל הכבוד, כל מה שהיה לי להגיד, ואמרתי, הסתכם בשלוש וחצי שורות פרוטוקול, וכל מה שאמרתי מעבר לכך, היה בתשובה לשאלות כבודכם, ומשום כבודכם.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור המלומד מאריך ללא צורך, ומבזבז את זמנו של הציבור. התרינו בסניגור המלומד, אך הוא בשלו. אנחנו מחייבים את הסניגור המלומד ואת הנאשמת בהוצאות בסך 100,000 ש”ח כל אחד. אנחנו מקציבים לסניגור המלומד עוד עשר דקות להשלמת סיכומיו, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אין לי צורך בעשר הדקות שלכם, אני גמרתי. אני מבקש לזכות את הנאשמת.

 

תמונה שנייה

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

הכרעת הדין:

 

העידו לפנינו מטעם התביעה שלושה עדים אשר לא נחקרו ע”י ב”כ הנאשמת, וזה אומר דרשני. העדים אינם מכירים את הנאשמת, ואין להם כל עניין בהפללתה. העדים מסרו עדויות כנות, מדוייקות, אמינות, מהימנות, מפורטות, רציניות, עכשוויות, מוצקות, בלתי ניתנות לקעקוע ומשוללות כל שלילה, המבוססות על הכרות קרובה ומתמשכת, ורבת-שנים, עם הנאשמת, ואנו מאמינים לכל עדי התביעה. הנאשמת לא העידה ולא הביאה ראיות כלשהן כדי להוכיח את גירסתה, ואנו רואים בכך סיוע. אנו דוחים את טענות ההגנה כקנטרניות וטורדניות אשר אין בהן ממש, ואנחנו מרשיעים את הנאשמת בכל פרטי האישום אשר יוחסו לה בכתב הקובלנה. וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הקובל:

 

אני מבקש להציג גליון הרשעות קודמות. לנאשמת חמש הרשעות קודמות מאותו הסוג ממש בשנה שקדמה לעבירה.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מכחיש את כל ההרשעות האלה. מישהו השתיל אינפורמציה בדויה לתוך המחשב. איך יכולה ילדה בת 16 או 17 לרמות שש פעמים בשנה אחת את הועדה לבחירת שופטים? מה הם, ילדים? צבי מיתר היה נותן לדבר כזה לעבור? שמעון בן יעקב רובין? שמגר? דן מרידור?! הם אפילו לא מתכנסים שש פעמים בשנה!

 

ואיך אפשר למנות חמש פעמים נוספות שופטת שכבר נתמנתה פעם אחת לאותה ערכאה, ולצפות כי נשיא המדינה לא יגיד רגע-רגע, הגברת הזאת כבר הייתה אצלי השנה … אני אפילו לא זוכר כמה פעמים?!

 

אני מבקש שחברי יביא לעדות את מי שהפיק את הפלט הזה, את דבר-הפיגולים הזה אשר חוסר אמינותו היה לשם-דבר. אני מציג כאן החלטה של כבוד השופט אורי שטרוזמן, המתארת סיפורי אלף לילה ולילה סביב המוסד הזה, הקרוי גליון-הרשעות ממוחשב. אישה אשר בחייה לא ראתה בית משפט מבפנוכו, בריש-פא שלה נכתב כי היא נדונה לשנת מאסר…

 

ב”כ הקובל:

 

חברי נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

החלטה:

 

הסניגור נאחז בטענות פורמאליסטיות ביותר. משפט אינו משחק אשקוקי בו מהלך שגוי אחד קובע את גורל המשפט. כבוד בית הדין מצווה להגיע לחקר האמת. לא ייגרם כל עוול לנאשמת. אנו מקבלים את גליון ההרשעות. נתקבל וסומן ק/1. וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הקובל:

 

בכל הפעמים הקודמות הנאשמת נדונה להערה, התראה, נזיפה ופעמיים העברה למקום כהונה אחר, ולמרות כל זאת היא המשיכה במעלליה. אני מבקש לגזור על הנאשמת העברה מן הכהונה, ללא קיצבה, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

ב”כ הנאשמת:

 

אני מסכים שאם הנאשמת היא בת שמונה עשרה והשכלתה עשר שנות לימוד בלבד, אין לה מה לעשות במערכת השיפוט. וכיוון שבסך הכל היא עבדה במערכת פחות משנה, לשיטתכם, שאלת הקיצבה היא שולית, אם בכלל – אפילו אם היא ישבה לדין עם שישה מינויים בכיסה, כפי שעולה מהחלטתכם לקבל את גליון ההרשעות. אני מניח שבכל מקרה היא לא עבדה שש משמרות ביום, וממילא גם לא קיבלה שכר כזה שהופך את הקיצבה על פחות משנת עבודה אחת לביג-דיל.

 

אב”ד (לקלדנית):

 

תרשמי, בבקשה.

 

גזר הדין:

 

בנסיבות העניין אנו גוזרים על הנאשמת העברה מן הכהונה, ללא קיצבה, וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87.

 

הנאשמת:

 

אם יותר לי, ברשות כבודכם, להגיד כמה מלים, ועד כאן אני שתקתי.

 

אב”ד:

 

בבקשה, גבירתי.

 

הנאשמת:

 

הסניגור שלי העלה כאן שורה של טענות, עובדתיות ומשפטיות, ערוכות וסדורות בטוב טעם. אתם לא חייבים לקבל אפילו טענה אחת, אבל לנהוג בהן כך, בזלזול? לא להתייחס?! תגידו טענה זו-וזו אנחנו לא מקבלים, מהנימוקים האלה-והאלה – אני עוד מבינה. אבל ככה-סתם, לא ראינו, לא שמענו?!

 

אב”ד:

 

בעוד כמה חודשים אנחנו יוצאים לפנסיה, ויהיה לנו יותר פנאי. אנחנו נבוא אל גבירתי כדי לקבל שיעורים בכתיבת פסקי-דין.

 

פקיד עזר:

 

בית הדין!

 

מ   ס   ך

 

_________

 

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

 

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

 



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר