חמיצה (Borscht) רוסית

ד”ר ישראל בר-ניר

*** פרק נוסף במערכה המתנהלת נגד דונאלד טראמפ והניסיונות להדיחו מהנשיאות ולבטל את תוצאות הבחירות האחרונות לנשיאות ארה”ב.

פרק ראשון — בחזרה אל העתיד (Back to the Future)

פגישת הפסגה בין מנהיגי ארה”ב ורוסיה בחודש יולי, זכתה לכיסוי נרחב בתקשורת, כיסוי שלא הצטיין ברוח אוהדת (אני מתבטא בעדינות). מעניין לחשוב איך הדברים היו משתקפים בתקשורת, אם במקום דונאלד טראמפ, בפגישה עם פוטין היה משתתף אובאמה או, לחילופין, הילארי קלינטון, כשכל הפרטים האחרים, במיוחד הדברים שנאמרו במהלך הפגישה ובמסיבת העיתונאים שהתקיימה בעקבותיה, היו נותרים בעינם.

בראש ובראשונה, האירוע היה מוצג כ”הישג” המאה. כוכבי התקשורת (הפונדיטים), מעצבי דעת הקהל, מנהיגי וחברי המפלגה הדמוקרטית, האליטה הנאורה באקדמיה, הידוענים מהוליווד, ושורה ארוכה של “פעילים”, כולם, ללא יוצא מן הכלל, היו נכנסים לאופוריה. הם היו נשכבים על הרצפה, הם היו בועטים ברגלים, הם היו מוחאים כפיים, הם היו מתמוגגים מרוב התלהבות וכולם ביחד היו מריעים בגרון ניחר – מַה גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה. לא היו מספיק מלים במילון על מנת לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר וּלְרוֹמֵם לְהַדֵּר וּלְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס את גדולתו של האירוע.

התרחיש הזה איננו דמיוני. הוא קרה בפועל. בתקשורת המאמינה שלציבור זיכרון קצר, ומתעלמים ממה שהתרחש בתקופת אובאמה, אבל יש מי שדואג להזכיר נשכחות באמצעות שידורים חוזרים של הקלטות מהופעותיהם של צ’ק שומר, של הילארי קלינטון, של ג’ו ביידן, של אובאמה עצמו ושל “מאורות” אחרים מעולם האתמול. וראה זה פלא – כולם חוזרים כמעט מילה במילה על מה שטראמפ אומר היום. במהלך הוויכוח הנשיאותי עם רומני ב-2012, אובאמה, בטון מתנשא של אחד שכביכול מבין את העולם הגדול, לגלג על רומני – “המלחמה הקרה הסתיימה בשנות ה-80, לא צריך להתייחס יותר לרוסיה כאל אויב” (זה תרגום חופשי שלי מהזיכרון).

בהזדמנות אחרת אובאמה, ששכח שהמיקרופון פתוח, הסביר לשר החוץ הרוסי שעל פוטין להתאזר בסבלנות עד אחרי הבחירות [של 2012], כי אז הוא [אובאמה] יהיה חופשי להיענות לדרישותיו. ההתבטאות הזאת עולה בחומרתה על כל מה שטראמפ אמר או לא אמר לפוטין בפגישתם. זה עבר ללא כל תגובה בתקשורת, אפילו לא ציוץ. למעט רומני, אף אחד לא שאל אלו דרישות של פוטין חייבו את אובאמה להמתין עד אחרי הבחירות. במבט לאחור, אובאמה נתן לפוטין יד חופשית לסייע לרודן הסורי לרצוח למעלה מחצי מיליון אזרחים, להרוס ערים שלמות ולהפעיל גז נגד מטרות אזרחיות. אובאמה גם נמנע מלנקוט צעדי מנע כל שהם נגד הריגול הרוסי בארה”ב שכלל חדירה למערכות המחשוב השונות, בארה”ב. אליבא דאובאמה, במאה ה-21 “לא עושים דברים כאלה”, ואין לכן צורך לנקוט באמצעים נגדם.

פרק שני — כך עושות כולן (Così fan tutte)

שלושה ימים לפני פגישת הפסגה בין טראמפ ופוטין, הוטלה לזירה הפוליטית “פצצה” תקשורתית. יצאה הודעה מטעם התובע המיוחד (מילר) על הגשת כתבי אישום (indictments) נגד אנשי מודיעין רוסיים בגין פריצות למאגרי המידע ולמערכות התקשורת של המפלגה הדמוקרטית ושל פעיליה, בתקופת מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות. בתקשורת זה הוצג כ”גילוי אמריקה”, אבל בפועל ה”גילוי” הזה אפילו לא מגיע לרמה של פצצת סירחון.

הרוסים עוסקים בריגול בארה”ב? נו, באמת. רק טיפש כמו אובאמה יכול היה להאמין שסיום המלחמה הקרה יביא בעקבותיו לסיום מלחמות הסייבר ושהרוסים יפסיקו לנסות לחדור למאגרי המידע השונים בארה”ב ובארצות אחרות.

הרוסיים ניסו להשפיע על תוצאות הבחירות בארה”ב? נו באמת. האמריקאים לא עושים את אותו הדבר במדינות אחרות, ביניהן בעלות ברית? (מדינת ישראל היתה “על הכוונת” יותר מפעם).

הפעילות הרוסית בארה”ב היא דבר שגרתי וסיום המלחמה הקרה לא שינה כהוא זה. טועה מי שמאמין שמאגרי המידע של המפלגה הדמוקרטית היו המטרה היחידה שעניינה את הרוסים. טועה גם מי שמאמין שהרוסים היו השחקנים היחידים בשטח. כולם עוסקים בזה. יתרה מזאת, האמריקאים עצמם לא טומנים את ידם בצלחת. בתקופת אובאמה הם נתפסו, מספר פעמים, בריגול אלקטרוני אצל בעלות בריתם, ובמיוחד בציטוט לשיחות הטלפון של מנהיגיהן של מדינות ידידותיות (גרמניה למשל).

לאור זאת, לא ברור על מה יצא הקצף? על מה רגשה הארץ? יתרה מזאת, לסיפור הזה יש מספר היבטים שאינם מתיישבים עם ההיגיון.

המאמץ החקירתי של מילר נמשך כבר למעלה משנה, ועד היום הוא עלה למשלם המסים יותר מ-20 מיליון דולר. קרוב ל-200 חשודים ועדים נחקרו ומהם עשרות כנראה יועמדו לדין (ועוד היד נטויה). וזה כל מה שמילר הצליח לגלות? שמרגלים רוסים פרצו למערכות מידע בארה”ב כולל מאגרי המידע של המפלגה הדמוקרטית? הרי את זה כל דרדק היה יכול לספר לו כבר ביום הראשון.

שאלה אחרת, לא פחות מעניינת, היא מה בדיוק היתה המטרה של ההודעה הפומבית על הגשת כתבי אישום (indictments) נגד אנשי מודיעין רוסיים? מה בדיוק התובע המיוחד רצה להשיג? הרי הוא יודע שכתבי האישום האלה נגד הרוסים אינם שווים את הניר עליו הם כתובים ושהוא לא יוכל ליישם אותם. יתרה מזאת, כמי שכיהן בעבר כראש הבולשת הפדרלית, הוא יודע שבדיוק כמו שאנשי מודיעין רוסיים פועלים בארה”ב, אנשי מודיעין אמריקאים פועלים ברוסיה, ולא כולם נהנים מהחסות של מעמד דיפלומטי. האם האפשרות שהרוסים יחזירו לו באותה מטבע – יגישו כתבי אישום נגד אזרחים אמריקאים לא עלתה על דעתו?

הסיפור הזה נראה יותר כמו תרגיל ביחסי ציבור, ניסיון להונות את הציבור שהחקירה לא מתה, ולמכור את הלוקש שהיא קשורה איך שהוא לרוסיה, מאשר כדבר שיש להתייחס אליו ברצינות.

 אחזור לנושא הזה בפרק הבא.

פרק שלישי — ההצגה הגדולה בתבל (The Greatest Show on Earth)

התקשורת בימים אלה עוסקת במשפט מנפורט (Paul John Manafort), מי שכיהן תקופה קצרה כמנהל מערכת הבחירות של טראמפ בקיץ 2016. רשימת “חטאיו” של מנפורט כוללת בין השאר, העלמות מס, הלבנת הון, הונאת בנקים, שתדלנות עבור ממשלה זרה (אוקראינה), החזקת מלתחה של בגדים יקרים ורכישת שעון יד במחיר של למעלה מ-2,500 דולר. יש עוד, אבל לצורך הדיון כאן זה יספיק. בסך הכל הרשימה מכילה למעלה ממאתיים פריטים.

המעניין הוא לא מה שהרשימה הזאת מכילה, אלא מה שאין בה. אין ברשימה כל אזכור, אפילו לא ברמז, לטראמפ, או למערכת הבחירות, או לרוסיה. לפי הדיווחים בתקשורת, התובעים דרשו במפגיע מהעדים שהם הביאו להעיד נגד מנפורט, להימנע מלהזכיר כל קשר כזה. החסר הזה מעורר תמיהה. המניע למינוי התובע המיוחד ולעצם פתיחת החקירה היה המעורבות הרוסית במערכת הבחירות. כפי שהדברים מוצגים בתקשורת, משפט מנפורט הוא תביעה המוגשת כתוצאה מחקירת המעורבות הרוסית (Russian Probe) המתנהלת ע”י מילר.

איך ייתכן שבמשפט המתנהל במסגרת החקירה הרוסית, היא בכלל לא מוזכרת? יתרה מזאת, כמעט כל העבירות המיוחסות למנפורט, אירעו בין חמש לעשר שנים לפני מערכת הבחירות של טראמפ (עבירה אחת התרחשה בשנת 1980!), בתקופה בה התובע המיוחד, מילר, היה ראש הבולשת הפדרלית (הוא היה ראש ה-FBI מספטמבר 2001 עד ספטמבר 2013). המשפט הזה נראה כאילו מילר מנצל את המנדט שניתן לו לחקור את טראמפ, על מנת “לסגור חשבון” עם מנפורט.

זה מסביר את ההודעה הסנסציונית על הגשת כתבי האישום נגד רוסים מהפרק הקודם. מילר לא בחר את הנתבעים הפוטנציאליים כך סתם. בארה”ב מסתובבים אלפי רוסים – תיירים, עיתונאים, מרצים אורחים במוסדות אקדמיים, אנשי עסקים, עובדים זמניים בחברות היי טק שונות וכו’ (אינני מונה נציגים דיפלומטיים). לא כולם מרגלים, אבל רבים עוסקים ב”איסוף מידע”. מילר הוציא כתבי אישום רק נגד אנשים נמצאים מחוץ להישג ידה של מערכת אכיפת החוק האמריקאי. כך הוא יכול לאמר יש קשר רוסי, בלי כאב הראש הכרוך במשפט. כמו שנאמר ללכת עם ולהרגיש בלי.

נכון לעכשיו, חקירת מילר הניבה הרבה רעש בתקשורת, או, בלשון התלמוד, אִסְתְרָא בִלְגינָא קיש קיש קָרְיָא (אדם העושה הרבה רעש — כדי שישמעו אותו).

שתי הערות לסיכום.

הערה ראשונה, אם מנפורט יורשע, מה שקרוב לוודאי יקרה, זה לא ישפיע על טראמפ. אבל זה לא ימנע ממילר לבוא אל מנפורט ולאמר לו, “שמע, הורשעת ואני יכול לדרוש עונשי מאסר של עשרות שנים (מנפורט הוא בן 68). אם תהיה “נחמד” ותספר לי מה שהוא שיאפשר לי לכתוב דו”ח מרשיע נגד טראמפ, אני אדאג שתקבל עונש קל, אולי אפילו אסתפק במאסר על תנאי”. כבר היו דברים מעולם.

הערה שניה. כבר שנים רבות לפני 2016, כשטראמפ היה עדיין אזרח מהשורה, הרוסים ניהלו מלחמת סייבר רבת היקף נגד ארה”ב, כולל התערבות במערכות הבחירות. למרות שזה לא היה סוד, הנשיא אובאמה וראשי שירותי המודיעין שלו ג’והן ברנן (John Brennan), ג’יימס קלפפר (James Clapper), ג’יימס קומיי (James Comey) וקודמו רוברט מילר (Robert Mueller), התעלמו במודע מהתופעה.

תגובה אחת על “חמיצה (Borscht) רוסית”

  1. Simha Admin הגיב:

    לא ידוע לנו על שום “מילר” בהקשר לאמור במאמר שלך.
    נא להבהיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר