ג’ו ביידן, רות ביידר גינסברג, ההיסטוריה האמריקאית לא תסלח לכם!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/58765

ג’ו ביידן לא נכנס בזמן למירוץ לבית הלבן, RBG לא פרשה בזמן מביהמש העליון, והתוצאות הרסניות לדמוקרטיה האמריקאית *** נאוםתשובה לקשקשניות שמתבכיינות על פסק דין המבשר רעות לדמוקרטיה האמריקאית, אבל לא מוכנות לרדת לשורש הרע – עוד דוגמאות לכך שלטיפש לא מראים חצי עבודה

שמחה ניר, עוד

בן 83 אנוכי היום (15.6.2022), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

מבוא

קצת היסטוריה (א): על נשיאות ארהב

קצת היסטוריה (ב): על ביהמש העליון האמריקאי

הערה בעניין התפטרותו של השופט סטיפן בראייר

הערה בעניין התפטרותו של השופט אנתוני קנדי

ומה בתחום הכללי?

על הסברו של ביידן מדוע הוא לא התמודד על הנשיאות ב-2016

תשובה למתווכחות

סיכום המחלוקת

משאלה צנועה

מבוא

בארצות הברית משתוללת מגיפה של שימוש קטלני בכלי נשק.

לא אכנס לפרטים ולסטטיסטיקה, כי על כך אין מחלוקת, וגם בהמשך לא ארבה בפרטים ובסטטיסטיקה, אלא כאשר הדבר יהיה נחוץ, ולכן גם אל תתנפלו עלי אם תמצאו לי פהושם אידיוקים כאלה ואחרים, שאינם יורדים לשורש העניין.

המפלגה הדמוקרטית דוגלת בפיקוח הדוק על כלי נשק, ובחלק מהמדינות הכחולות” (דהיינו בשליטת הדמוקרטים), הפיקוח הזה מתקרב למה שיש בארצנו הקטנטונת: לא די בכך שאתה כשיר מכל בחינה לשאת נשק – אתה צריך להראות שגם יש לך צורך בכך.

המפלגה הרפובליקנית, מאידך, מתנגדת לכל פיקוח כזה.

האם יש הבדלי אידיאולוגיה בין שתי המפלגות, בנושא הזה?

לא. ההבדל היחיד הוא שה-NRA (לובי הנשק הגדול ארהב) ושאר בעלי האינטרסים בתעשיית הנשק מתגמלים (קרי: משחדים) את הפוליטיקאים הרפובליקאים לפי פעולתם כנגד ה-gun laws.

ביום 23.6.2022 הציג הרוב השמרני המוגבר (6:3) של ביהמש העליון האמריקאי את מה שאפשר להגדיר כהופעת הבכורהשלו בנושא בעל חשיבות ראשונהבמעלה, ופסק כי ההגבלות שמטילות מדינות בארהב על נשיאת נשק אינן חוקתיות, והעובדה שמחוקקי החוקה, לפני כ-250 שנה, לא צפו את המגיפה אינה משנה כהוא זה.

המיעוט הליברלי, לעומתו, פסק שההגבלות הן חוקתיות.

למי שאינו מעורה בנושא: שופטים שמרניםהם שופטים שמונו עי נשיאים רפובליקנים, ואילו שופטים ליברליםהם כאלה שמונו עי נשיאים דמוקרטים.

ביום המחרת, 24.6.2022, הציג אותו הרכב שמרני מטסראווה נוסף: ביטול זכותן של נשים להחליט אם הן רוצות ללדת את העובר אשר ברחמן, או להפילו – זכות שנקבעה כחוקתית עי אותו בית משפט לפני חמישים שנה (פרשת Roe v. Wade).

שתי ההחלטות האלה, על נימוקיהן, מבשרות את המשך השחיקה של זכויות האזרח בארהב, כגון נישואים חדמיניים ועוד.

איך קרה שנפלו, בסמיכות כזאת, שתי החלטות המסיגות את הדמוקרטיה האמריקאית עשרות שנים, אם לא מאות, שנים לאחור?

קצת היסטוריה (א): על נשיאות ארהב

ביום 20.1.2017 עתידה הייתה להגיע לסיומה כהונתו השנייה (והאחרונה, על פי מגבלות החוקה) של הנשיא ברק אובמה, והמועמד הטבעילהחליפו היה סגנו, ג’ו ביידן.

דא עקא שבשנה שקדמה לשנת הבחירות, ביום 30.5.2015, שכל ביידן את בנו בכורו, ג’ו (“בו“) ביידן השלישי, ובאבלו לא רצה ביידן להתמודד על הנשיאות בשנה שלאחר מכן.

עוד אתייחס לכך, בהמשך.

כיוון שביידן לא רצה לרוץ לנשיאות, בחרה המפלגה הדמוקרטית את הילארי קלינטון כמועמדתה לבחירות לנשיאות, להתמודד מול מועמד המפלגה הרפובליקנית, הכישלונר המושחת דונאלד ג’יי טראמפ.

ההתמודדות הייתה בין שני מועמדים שהיו שנואים על הציבור האמריקאי, והתוצאות היו בהתאם: קלינטון זכתה בכ-3 מיליון קולות יותר מאשר טראמפ אבל זה זכה ביותר אלקטורים“, ולכן היה הוא הנשיא הנבחר.

רק לשם ההבהרה: זכייתו של טראמפ הייתה בזכות עודף של כ-80,000 קולות בשלוש מדינות מפתח, שהם כ-6 מאיות האחוז בלבד מסך הקולות הארצי, אבל זו שיטת הבחירות האמריקאים – צרה בפני עצמה, אשר לא נדון בה במסגרת הזאת.

אם ביידן היה מתמודד מול טראמפ, זו לא הייתה התמודדות בין שני אנשים שנואים, אלא בין אדם אהוד (ביידן), אשר סיים 8 שנות כהונה מוצלחת כסגן הנשיא, בנוסף ל-36 שנות כהונה בסנאט האמריקאי, לבין טראמפ המוכר משנים כאיש עסקים מושחת, אשר פשט את הרגל שש פעמים, ותמיד הפסיד את כספיהם של אחרים, ובנוסף לכך מעולם לא נבחר לתפקיד ציבורי כלשהו – אפילו לא כחבר ועדבית.

אם כך היו פני הדברים, ביידן היה מנצח את טראמפ בהליכה“, לעומת קלינטון, אשר כמעטניצחה את טראמפ, והעובדה שבבחירות שלאחר מכן (ב-2020), כאשר ביידן חזר לזירה וניצח את טראמפ למרות יתרוןהמכהן של זה האחרון, היא הנותנת שב-2016 הוא היה מנצח בפער גדול בהרבה.

קצת היסטוריה (ב): על ביהמש העליון האמריקאי

כאמור לעיל, בביהמש העליון האמריקאי יושבים שופטים שמרנים, ושופטים ליברליים – לפעמים יש רוב לראשונים, ולפעמים לאחרונים, אבל ככל הידוע לי, לא היה בעשורים האחרונים מצב בו היה לאחד הצדדים רוב של יותר מאשר 5 מתוך תשעת השופטים (קרי: רוב של 5:4) בביהמ”ש הזה.

עד ה-13.2.2016 היה לשמרנים רוב של 5:4, כאשר השופט אנתוני קנדי, משמש לשון המאזניים, לפעמים תומן בעמדת השמרנים, ולפעמים בעמדת הליברלים – למרות שהוא היה מינוי שמרני” (מונה עי הנשיא רונלד רייגן הרפובליקני).

בתאריך האמור, 13.2.2016, מת השופט אנטונין סקליה, שהיה אולי השמרןשבשמרנים (גם הוא היה מינוי של רייגן), והנשיא ברק אובמה ביקש את אישור הסנאט למינויו של השופט מריק גארלנד הליברלי.

כאן בא מיץ’ מקקונל, מנהיג הרוב הרפובליקני ששלט אז בסנאט, ואמר רגערגע, זו שנת בחירות, אי אפשר להצניח על הנשיא הנכנס שופט שהתמנה עי קודמו בשנת הבחירות, ולכן אנחנו בכלל לא ניתן לו את ההזדמנות לשימוע בפני הסנאט.

התוצאה: הכיסא של סקליה נשאר ריק, וכאשר נכנס לתפקידו הנשיא דונאלד טראמפ, בינואר 2017, הוא בחר בשופט השמרןלחלוטין ניל גורסץ’, אשר נכנס לתפקידו רק ב-10.4.2017, אחרי שביהמש העליון פעל בהרכב חסר במשך 14 חודש.

המאזן כעת נשאר 5:4 לטובת השמרנים.

אם ג’ו ביידן היה נבחר לנשיאות, הוא היה ממנה את מריק גארלנד, והמאזן היה נהפך – 5:4 לטובת הליברלים.

ביום 31.7.2018, פרש השופט אנתוני קנדי, ובמקומו הכניס טראמפ את השופט ברט קאבאנו – גם הוא מינוי שמרני לחלוטין. על חילופיהגברא האלה אדלג בינתיים, ואתייחס אליהם בהמשך.

ביום 18.9.2020, בגיל 87 שנים, נפטרה השופטת הליברלית רות ביידר גינסברג (להלן, ולשם הנוחיות אשתמש בקיצור המוכר, RBG), מינוי של הנשיא הדמוקרטי ביל קלינטון.

RBG לא הייתה בריאה לפחות 21 שנים, ומאז שנת 1999 היו לה חמישה מקרים של סרטן, ומה לא, אבל היא חזרה שוב ושוב והבהירה כי היא לא תפרוש, כל עוד היא יכולה לשמש בכהונתה כשופטת ביהמש העליון. כך ויקיפדיה:

Health

In 1999, Ginsburg was diagnosed with colon cancer, the first of her five[160] bouts with cancer. She underwent surgery followed by chemotherapy and radiation therapy. During the process, she did not miss a day on the bench.[161] Ginsburg was physically weakened by the cancer treatment, and she began working with a personal trainer. Bryant Johnson, a former Army reservist attached to the U.S. Army Special Forces, trained Ginsburg twice weekly in the justices-only gym at the Supreme Court.[162][163] Ginsburg saw her physical fitness improve after her first bout with cancer; she was able to complete twenty push-ups in a session before her 80th birthday.[162][164]

Nearly a decade after her first bout with cancer, Ginsburg again underwent surgery on February 5, 2009, this time for pancreatic cancer.[165][166] She had a tumor that was discovered at an early stage.[165] She was released from a New York City hospital on February 13, 2009 and returned to the bench when the Supreme Court went back into session on February 23, 2009.[167][168][169] After experiencing discomfort while exercising in the Supreme Court gym in November 2014, she had a stent placed in her right coronary artery.[170][171]

Ginsburg’s next hospitalization helped her detect another round of cancer.[172] On November 8, 2018, Ginsburg fell in her office at the Supreme Court, fracturing three ribs, for which she was hospitalized.[173] An outpouring of public support followed.[174][175] Although the day after her fall, Ginsburg’s nephew revealed she had already returned to official judicial work after a day of observation,[176] a CT scan of her ribs following her fall showed cancerous nodules in her lungs.[172] On December 21, Ginsburg underwent a left-lung lobectomy at Memorial Sloan Kettering Cancer Center to remove the nodules.[172] For the first time since joining the Court more than 25 years earlier, Ginsburg missed oral argument on January 7, 2019, while she recuperated.[177] She returned to the Supreme Court on February 15, 2019 to participate in a private conference with other justices in her first appearance at the Court since her cancer surgery in December 2018.[178]

Months later in August 2019, the Supreme Court announced that Ginsburg had recently completed three weeks of focused radiation treatment to ablate a tumor found in her pancreas over the summer.[179] By January 2020, Ginsburg was cancer-free. By February 2020, the cancer had returned but this news was not released to the public.[160] However, by May 2020, Ginsburg was once again receiving treatment for a recurrence of cancer.[180] She reiterated her position that she “would remain a member of the Court as long as I can do the job full steam”, adding that she remained fully able to do so.[181][182]

גילה ומצבה הבריאותי של RBG העלו חשש מתמיד שהיא תלך לעולמה כאשר בבית הלבן יישב נשיא רפובליקני אשר ימנה תחתיה שופט שמרני, אשר ירחיב עוד יותר את היתרון השמרני בביהמש העליון, וגם הופעלו עליה לחצים לפרוש בזמן, אך היא, כאמור, דחתה את כל הלחצים. כך ויקיפדיה:

Decision not to retire under Obama

When John Paul Stevens retired in 2010, Ginsburg became the oldest justice on the court at age 77.[183] Despite rumors that she would retire because of advancing age, poor health, and the death of her husband,[184][185] she denied she was planning to step down. In an interview in August 2010, Ginsburg said her work on the Court was helping her cope with the death of her husband.[183] She also expressed a wish to emulate Justice Louis Brandeis‘s service of nearly 23 years, which she achieved in April 2016.[183]

Several times during the presidency of Barack Obama, progressive attorneys and activists called for Ginsburg to retire so that Obama could appoint a like-minded successor,[186][187][188] particularly while the Democratic Party held control of the U.S. Senate.[189][187] Ginsburg reaffirmed her wish to remain a justice as long as she was mentally sharp enough to perform her duties.[89] In 2013, Barack Obama himself invited her to the White House when it seemed likely that Democrats would lose control of the Senate, but she again refused to step down.[6] Ginsburg opined that Republicans would use the judicial filibuster to prevent Obama from appointing a jurist like herself.[190] She stated she had a new “model” to emulate in her former colleague, Justice John Paul Stevens, who retired at age 90 after nearly 35 years on the bench.[191]

Some believed that, in the lead-up to the 2016 U.S. presidential election, Ginsburg was waiting for candidate Hillary Clinton to beat candidate Donald Trump before retiring, because Clinton would nominate a more liberal successor for her than Obama would.[192] After Trump’s victory in 2016 and the election of a Republican Senate, she was forced to wait until the 2020 election for a Democrat to be president, but died in office in September 2020 at age 87.[193]

דבר אחד ברור: בגלל האגו הנפוח שלה היא לא הייתה מסוגלת להבין שלפעמים המוות לא בא בזחילה, אלא בקפיצתראש לתוך בריכה ריקה ממים – בלי התרעה מראש בדואר רשום, עם אישור מסירה.

ואכן זה מה שקרה: היא מתה בזמן כהונתו של טראמפ, כאשר גם הסנאט בשליטת הרפובליקנים, ואלה הזדרזו מיד למנות במקומה את השופטת איימי קוני בארט – שמרנית קיצונית מכל הקיצונים.

התוצאה המידית: כעת מאזן הכוחות כעת הוא 6:3 לטובת השמרנים, מצב בו יש צורך לשכנע שני שופטים שמרנים לתמוך בעמדת הליברלים, דבר שהיה קשה מאז ומעולם – ובלתיאפשרי בביהמש העליון שעוצב עי דונאלד טראמפ.

התוצאה לטווח הארוך: שלושים, חמישים, אולי מאה שנים ויותר, של בימש עליון שמרני, המצעיד את ארצות הברית 200 – 300 שנים לאחור.

ומה שהוחלט בעניין ההפלות והחופש מפיקוח על כלי היריה היה רק מקדמה על חשבון הפגיעה בזכויותאזרח נוספות (נישואין חדמינייים, זכויות הלהטב ועוד – השופט קלארנס תומאס, צאצא למשפחתעבדים, עבד כי ימלוך, כבר רמזעל כך).

הערה בעניין התפטרותו של השופט סטיפן בראייר

השופט הליברלי סטיפן בראייר, למוד לקח ממותה של RBG, פרש ביום 30.6.2022, בגיל 84, ובמקומו נכנסת השופטת הליברלית קטנג’י בראון ג’קסון.

כיוון שמדובר ברישפול מסודר, המאזן נשאר כשהיה.

הערה בעניין התפטרותו של השופט אנתוני קנדי

כאמור לעיל, ביום 31.7.2018, פרש השופט השמרנימתון אנתוני קנדי, ובמקומו הכניס טראמפ את השופט ברט קאבאנו – מינוי שמרני לחלוטין, שמרני קיצוני. ציינתי כי על חילופיהגברא האלה אדלג בינתיים, ואתייחס אליהם בהמשך, ואת זה אני עושה כעת.

קנדי פרש בגיל 82, ככל הידוע לא היו לו בעיות בריאות, ואם אשווה את כושרו לשלי (גם כן ללא בעיות בריאות, היום צעיר ממנו בשנה, אז), סביר להניח שהוא תיזמן את פרישתו כך שכמוהו גם מחליפו ימונה עי נשיא רפובליקני. כמו על RBG, גם עליו הופעלו לחצים לפרוש, גם הוא לגלג עליהם, אבל בסוף הוא עשה את הדבר המתבקש.

אם הוא פרש כדי לאפשר מינוי שמרני אחר תחתיו, המאזן היה נשאר כשהיה, ואם RBG הייתה פורשת בתקופת אובמה. המאזן היה נשאר 5:4 לטובת הליברלים.

כעת בואו נעשה את החשבון מתוך ההנחה שביידן היה מתמודד מול טראמפ ב-2016, ונכנס לבית הלבן ב-2017: מתוך ההנחה הכי נוחה לרפובליקנים, דהיינו שב-2021 ייכנס לבית הלבן נשיא רפובליקני, ובסנאט יהיה רוב רפובליקני, קנדי היה צריך לחכות עד גיל 85 כדי לפנות את כסאו לשופט שמרני.

ההנחה הבאה, פחות נוחה: רק ב-2025 ייכנס לבית הלבן נשיא רפובליקני, ובסנאט יהיה רוב רפובליקני, קנדי היה צריך לחכות עד גיל 89 כדי לפנות את כסאו לשופט שמרני.

הנחה רחוקה עוד יותר: בציפיה לנשיא רפובליקני עם רוב רפובליקני בסנאט בשנת 2029, קנדי היה צריך לחכות עד גיל 93 כדי לפנות את כסאו לשופט שמרני.

לסיכום: אם ג’ו ביידן היה מתמודד על הנשיאות מול טראמפ ב-2016, ייתכן מאוד שבמוקדם או במאוחר היינו מגיעים לרוב 6:3 לטובת השופטים הליברליים בביהמש העליון.

ומה בתחום הכללי?

עסקנו לעיל בשאלה כיצד היה נראה ביהמש העליון האמריקאי אם ג’ו ביידן היה מתמודד על הנשיאות ב-2016, ונכנס לבית הלבן ב-20.1.2021.

תקצר היריעה מלפרט כיצד היה מנהל את ענייני המדינה בשאר התחומים – זה לא קל, וזה ספקולטיבי מדי, אבל אגע בקצה המזלג בכמה נקודות.

במאמר דונאלד טראמפ למתקדמים (א): הכישלונר מאבד שליטה עמדתי, בין השאר, על טיפולו הלגלגני והכושל של טראמפ במשבר הקורונה, אותה הגדיר טראמפ כ“המתיחה החדשה של הדמוקרטים“:

הקורונה

כבר בחודש נובמבר 2019 היו התרעות של גורמי המודיעין האמריקאים על המגפה הממשמשת ובאה, אבל טראמפ ומימשלו השתינו על המודיעין שלהם, כמו שהם השתינו, ועדיין משתינים, על כל גורמי המודיעין, שכולם בדיעה אחת על ההתערבות הרוסית בבחירות 2016, שאכן הייתה כזאת.

ב-27.2.2020, כאשר בכל ארה“ב היו רק כ-15 מקרים (הידבקויות, לא מתים), הוא אמר שתוך ימים הכל יירד “לכמעט אפס, כמו נס“, וגם טפח לעצמו על השכם: We have done an incredible job.

ביום המחרת, ה-28.2.202, באסיפת בחירות, הוא אמר שהדמוקרטים עושים מזה “פוליטיזציה“, ושזו “המתיחה החדשה שלהם.

ראו הכל כאן: From ‘hoax’ to pandemic: Trump’s shifting rhetoric on coronavirus.

לקראת סוף מאי 2020 ה“מתיחה” הזאת, הירידה ל“כמעט אפס“, גבתה את חייהם של מעל 100,000 אמריקאים, כאשר מספר הנדבקים הכללי הגיע לכ-1,700,000 מקרים.

ואת מי טראמפ מאשים? את ממשל אובמה, שלא הכין מספיק ערכות בדיקה, כאשר בזמנו הווירוס הזה עוד לא היה קיים, וכדי להסיר ספק, הוא אמר: I take no responsibility.

ולמי שלא זוכר, או שלא עקב: במפגש בין צוותי הטרנזישן של שני המימשלים הועלה נושא המוכנות למגיפה כלל עולמית (כמו משבר האיבולה, שמימשל אובמה הצליח להדביר), אבל אנשי טראמפ ניגבו בזה את התחת, ובהמשך טראמפ ביטל את כל המנגנונים שנועדו להיערכות לדברים כאלה).

וראו גם: בין האנוי לבני ברק: וייטנאם צפופה וענייה, איך יש בה אפס מתים מקורונה?

ורק לשם השוואה: וייטנאם: שכנה לסין, מקור הקורונה, 99 מיליון תושבים (ארה“ב 330 מיליון), נכון ל-1.4.2020: 233 חולים, 0 מתים (בארה“ב אנחנו יודעים).

זה ההבדל בין מדינה שמתכוננת מראש לפורענות, לבין מדינה שנשיאה אומר עליה שהיא “המתיחה החדשה של הדמוקרטים“.

ומה עשה ביידן בעניין?

הוא הבטיח שבמאה הימים הראשונים שלו כנשיא הוא יבצע 100 מיליון חיסונים, ובפועל הוא ביצע כ-250 מיליון.

והמסקנה: אם ביידן היה בבית הלבן בשנת 2020, בה פרצה הקורונה, המשבר הכלכלי שארהב הייתה נתונה בו באותה שנת הבחירות, בואכה יום הבחירות (3.11.2020) היה קל לאין ערוך, וביידן היה מגיע לבחירות האלה, לקדנציה השנייה שלו, במצב טוב פי אלף מזה שהגיע אליו טראמפ הכושל והושחת.

עוד כתבתי (שם):

על הכלכלה ה“חזקה” של טראמפ

קודמו של טראמפ בבית הלבן, ברק אובמה, קיבל מהקודם לו, ג’ורג’ בוש הבן, כלכלה במשבר עם 10% אבטלה, והוריד אותה כמעט לרמה של 4%. אצל טראמפ האבטלה המשיכה לרדת, בצורה מתונה יותר, והוא התרברב בכך שאצלו האבטלה ירדה לרמה הנמוכה ביותר מאז 1969.

זה מה שאני קורא שימוש מניפולטיבי בעובדותאמת.

המפליא הוא שגם כלכלנים מקצועיים, כתבי כלכלה ואפילו יריבים פוליטיים “הודו” בכך שהכלכלה של טראמפ היא אכן “חזקה“.

ורק אני הקטן, העני–ממעש וחסר ההשכלה בתחום הכלכלה, מילאתי את תפקיד הילד הקטן, העני–ממעש וחסר ההשכלה, וקראתי המלך עירום:

It is NOT the economy, stupid – it is Trump’s demagoguery!

זה לא שאני חכם במיוחד (לילד קטן אין ניסיון–חיים, וזה בדיוק היתרון שלו, וכן גם שלי), וזה לא שידעתי שמגיפת הקורונה בשער, תוך פחות משנה וחצי: אני רק התכופפתי, וליקטתי את אשר נקרה בדרכי, ושאלתי את עצמי איך הנאד הנפוח יתמודד עם משבר כלכלי, כאשר יגיע (ומדוע שלא יגיע?).

מה שנקרה בדרכי הראה שאצל כל הנשיאים הרפובליקנים, חוץ מרייגן, הייתה עלייה ברמת האבטלה (ממוצע שנתי, כולל את תקופתו של רייגן – 0.386%), ואצל כל הנשיאים הדמוקרטים הייתה ירידה באבטלה (ממוצע שנתי – 0.436%).

לנתונים האלה צירפתי את העובדה שטראמפ עצמו אמר על הכלכלה, בתקופת קודמו, שהיא “בועה“, והנה היא בועה נפוחה שבעתיים, ויחד עם העובדה שטראמפ הוא כישלונר עם קבלות – והתחזית הייתה חד–משמעית.

ושוב: לא ידעתי מה יגיע, מתי יגיע, ובאיזו עוצמה, והנה זה בא: יותר מהר, יותר גבוה, יותר חזק!

לא, אני לא מתעלם ממצבו של ביידן היום, הן בסקרים והן בכלל, אבל אם הוא היה מתחיל במצב שאובמה הוריש לו ב-2017 הוא היה במצב טוב לאין שיעור מאשר במצב המחורבן שטראמפ הוריש לו ב-2021.

על הסברו של ביידן מדוע הוא לא התמודד על הנשיאות ב-2016

כאמור לעיל, בשנה שקדמה לשנת הבחירות, ביום 30.5.2015, שכל ביידן את בנו בכורו, ג’ו (“בו“) ביידן השלישי, ובאבלו לא רצה ביידן להתמודד על הנשיאות בשנה שלאחר מכן, עם תום כהונתו השנייה (והאחרונה, על פי החוקה) של ברק אובמה, כאשר הוא, אחרי 8 שנות כהונה כסגן הנשיא, הוא המועמד הטבעילהתמודד מטעם מפלגתו על המשרה המתפנה.

אחרי שבידן החליט לרוץ לנשיאות ב-2020, הוא אמר בתכנית Morning Joe את הדברים האלה:

“He’s the one who wanted me to stay engaged,” Biden told Scarborough. “And it didn’t mean I had to run for president, but he was worried I would walk away from what I’ve worked on my whole life.”

ובמלים פשוטות: אני לא רציתי את זה, אבל זה היה רצונו של בני המנוח.

האם הבן המנוח, שנפטר ב-2015, שינה את רצונו בין 2016 ל-2020?

זה אכן אפשרי, אבל הסבירות לכך היא נמוכה ביותר.

_____________________

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

______________________

תשובה למתווכחות

רונית בכר שחר, ישראלית החיה בפלורידה, מפרסמת פוסט המבקר את החלטת ביהמש העליון האמריקאי מיום 24.6.2022, המבטל את זכותן של נשים להחליט אם הן רוצות ללדת את העובר אשר ברחמן, או להפילו – זכות שנקבעה כחוקתית עי אותו בית משפט לפני חמישים שנה (פרשת Roe v. Wade).

על הפוסט הזה היא מקבלת עשרות תגובות של תמיכה, אבל אני מקלקל את השורה, ומגיב:

תודה לג׳ו ביידן שלא נכנס בזמן, ולרות ביידר גינסברג שלא יצאה בזמן.

ההיסטוריה לא תסלח להם.

עונה לי המארחת:

מה הקשר לביידן בכלל ):

מזל שהיא לא שואלת מה הקשר ל-RBG.

מחרהמחזיקה אחריה אביבה גל:

Ronit Bachar Shachar 🤷‍♀️🤷‍♀️🤷‍♀️🤷‍♀️

ואני עונה לבעלת הפוסט:

מזל שאת לא שואלת מה הקשר ל-RBG.

ובאשר לביידן, תחשבי אין היה ה-SCOTUS נראה היום אם הוא היה מתמודד מול טראמפ ב-2016.

ושוב אביבה גל, הפעם אלי במישרין:

אתה מזכיר לי ״אם לסבתא שלי היו גלגלים״.

תשובה חבוטהלעייפה של טיפשים אשר רוצים להראות עד כמה הם חכמים, כאשר הם לא ערים לכך שכל אחד מאיתנו מקבל יוםיום החלטות המבוססות על מה היה אילו“, או שואל את עצמו מה היה אילו הוא קיבל החלטה אחרת בעניין זה או אחר.

אכן, לא תמיד קל לענות על השאלה הזאת, ולפעמים לאף אחד אין תשובה על מה היה אילו, אבל יש דבר הקרוי הסתברות“, ובעניין ההתמודדות ב-2016, בין ביידן לטראמפ (במקום בין הילארי קלינטון לטראמפ), אין אפילו פרשן פוליטי אחד המעריך שטראמפ היה מנצח את ביידן – ולו גם בסבירות הנמוכהשבנמוכות.

וזו, אגב, אינה הדוגמה ההיסטורית היחידה בה ניתן להעריך בוודאות מוחלטת מה היה אילו.

ביום 4.11.1995 נרצח ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, וההיגיון הפוליטי אומר שהיה צריך להקדים את הבחירות לכנסת הארבע עשרה והישירות לראשות הממשלה ולקיימן במועד המוקדם ביותר, כאשר הציבור מחומםכנגד הימין הפוליטי, אשר ממנו יצא הרוצח, ורבין היה אישיות אהודה בציבור.

אלא מאי? ממלא מקומו של רבין, שמעון פרס, היה אגו נפוח, והוא רצה לנצח בבחירות בזכות עצמו“, ולא בזכות האהדה לרבין המנוח, וכדי לבסס את מעמדו האישי הוא דחה את הבחירות עד כ-7 חודשים אחרי הרצח.

והתוצאה: הציבור התקרר“, ובנימין נתניהו גבר על פרס בשיעור של 50.5:49.5, בעוד שמפלגתו של פרס (העבודה) גברה על מפלגתו של נתניהו (הליכוד) וקיבלה 34 מנדטים, לעומת 32 המנדטים של הליכוד.

עד היום לא נמצא איש בארץ המעלה אל השאלה המטופשת מה היה אילו לסבתא היו גלגלים“, וטוען כי פרס היה מפסיד לנתניהו גם אם הוא היה מקיים את הבחירות בסוך לרצח (נניח תוך שלושה חודשים).

אפשר, כמובן, להתווכח בשאלה אם זה היה טוב למדינה או לא, וזה עניין של השקפה, אבל אין מחלוקת על כך שהחלטתו של פרס בעניין הזה עוד תשפיע על מדינת ישראל שנים רבות, אם לא דורות רבים.

ואני עונה לה, לבעלת הסבתא עם הגלגלים:

זה נושא רציני מדי להתבדח עליו.

נסי לחשוב על מה שאמרתי, ואם לא תצליחי תשאלי ואענך.

והיא בשלה:

לא מתעסקים עם מה אם מה אם הכתום יכנס לכלא??ביידן הביס אותו אז למה לשאול שוב

אני לה:

האם את מעורה בפוליטיקה האמריקאית, או שיש לך רק בדיחות קרש ישראליות?

והיא עונה:

תרשה לי לא להתייחס

וזה אומר שבמקום להתייחס לפוליטיקה האמריקאית, יש לה רק בדיחות קרש ישראליות.

נו, טוףףףףף.

על תשובתי לבעלת הפוסט, אותה הבאתי לעיל:

מזל שאת לא שואלת מה הקשר ל-RBG.

ובאשר לביידן, תחשבי אין היה ה-SCOTUS נראה היום אם הוא היה מתמודד מול טראמפ ב-2016.

היא עונה לי:

אני מבינה שאתה נביא ):

לא רונית, לא זו בלבד שאת לא יודעת מה זה נביא“, את גם לא מבינה שאני בסך הכל מציע הערכה – שגם את לא חולקת עליה.

אם היית אומרת שמחה, אין מצב בו ביידן היה משיג, ב-2016, תוצאה טובה מזו של הילארי, אפשר היה להתווכח, אבל את יודעת שזו שטות, ולכן את הולכת סביבסביב.

ובתשובה להערתי:

ראי מה עניתי לאביבה.

היא עונה לי:

אני לא מתייחסת לשטויות שמחה ואלה שטויות בעיני

תגידי, רונית, את באמת מבינה מה שאת פולטת ממקלדתך?

אכן, אין לי מונופול על החוכמה, אני טועה לא פעם, וכשאני מגלה את טעויותי אני לא מחכה שאחרים יעירו לי עליהן, אני חושף אותן בעצמי, ואם את חושבת שאני טועה, תגידי שמחה אתה טועה, בכךוכך.

אבל אם אני לא טועה – זה שטויותבעינייך?!

בנקודה הזאת אני מגיע למצב בו פלטפורמת הפייסבוק אינה מאפשרת לקיים דיון יסודי, ואני מסיים בהבטחה לשתיהן:

חכינה לתשובה מסודרת.

אביבה גל עונה:

לא, תודה.

ואני עונה לה:

את לא חייבת לקרוא את מה שאכתוב.

כאן מתפרצת סיגלית פרץ, חכמהבעיניעצמה, שלוקה אפילו בהבנת הנקרא:

באמת חוצפה מצידו של ביידן שהיה עסוק מידי בלהתאבל על מות בנו. איך הוא העיז בכלל 😡 הוא בהחלט צריך לבקש ממך סליחה 🙄

אז לא, גברת פרץ: ביידן לא עשה לי שום רע, וממילא הוא לא צריך לבקש ממני שום סליחה.

כל מה שאמרתי הוא שההיסטוריה לא תסלח לג׳ו ביידן שלא נכנס בזמן, ולרות ביידר גינסברג שלא יצאה בזמן.

לגבי RBG, כך אני מבין, את לא חולקת על כך שההיסטוריה לא תסלח לה, ונשארה רק המחלוקת אם ההיסטוריה תסלח לביידן, אבל כיוון שההיסטוריה עדיין בחיק העתיד – שנינו נצטרך להיאזר בסבלנות.

מכל מקום, אם היא חושבת שאני פחות חכם ממנה, אני עונה לה:

אם את חושבת שהדבר נעלם ממני, את טועה.

חכי בסבלנות.

והיא עונה:

לחכות למה? לעוד שטויות?? לא תודה, מעדיפה לתקשר עם אנשים הגיוניים. שבת שלום

ואני לא נשאר חייב:

עד עכשיו התאפקתי, משום כבודך, אבל אני מניח שאת יודעת למי לא מראים חצי עבודה.

כאן חוזרת המארחת, בעלת הפוסט:

קצת צניעות חסרה לך פה ביום כזה כשפוגעים בזכויות נשים.

יאללה די.

ואני לא נשאר חייב:

אני איש מלחמות, ומה שאני אומר כאן הוא חלק מתרומתי למאבק נגד הפגיעה בזכויות הפרט, כולל נשים.

ואם לא ברור לך, התשובה שאני מכין תתייחס גם להחלטה המבישה מאתמול, וגם לעתיד המאוד לא ורוד.

את ההבטחה הזאת אני מקיים כאן.

סיכום המחלוקת

מחילופי הדברים עם שלוש המתווכחות עולים כמה דברים:

א. אף אחת לא חולקת על כך ש-RBG חטאה לדמוקרטיה בכך שלא פרשה בזמן כהונתו של נשיא דמוקרטי.

ב. אף אחת גם לא חולקת על כך שאם ג’ו ביידן היה מתמודד על הנשיאות בשנת 2016, הוא היה מנצח את טראמפ, ופני ההיסטוריה היו שונים לחלוטין.

ג. תופעה ידועה: אנשים נכנסים לוויכוח בלי שיעוריבית מוכנים, וכשהם נדחקים לפינה הם קופצים מנושא לנושא: מה הפריע לגברת בכר שחר לומר מלכתחילה שמחה, זה לא המקום ולא הזמן לנהל חשבונות כאלה?

מה נשאר במחלוקת?

א. האם צריך לסלוח לביידן על כך שבגלל האבל על מות בנו הוא לא התמודד בשנת 2016 על הנשיאות, והאם ההיסטוריה תסלח לו על כך?

ב. האם יש לחדול מהחתירה לאמת ביום כזה כשפוגעים בזכויות נשים“?

לגבי השאלה השנייה תשובתי חדמשמעית: לא רק שאין לחדול מהחתירה ביום כזה“, אלא שדווקא ביום הזה יש לבנות ולטפח את המומנטום הזה, לבל ישכך.

ולגבי הראשונה – מי שחושב שיש לסלוח לביידן, שיסלח, וזה עניין אישי, ובאשר להיסטוריה – ימים יגידו.

השאלה היא מעניינת היא אם ביידן עצמו סולח לעצמו.

היום, כל עוד הוא מכהן כנשיא ארהב, אי אפשר לדבר על כך, אבל בעתיד לא יפתיע אותי אם הוא יישאל על כך, ויגיד אכן טעיתי.

משאלה צנועה

אחר כל הדברים האלה, בעלת הפוסט, רונית בכר שחר, חסמה אותי.

לא שאני רואה בכך אבידה גדולה, אבל נראה לי כי מן הראוי שהיא תדע מה חושבים עליה, ולכן אתם, הקוראים את הדברים האלה, מוזמנים לשלוח לה קישור למאמר הזה:

https://www.quimka.net/58765

ותודה!

______________________

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר