קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/57259 כל אימת שעולה הוויכוח על מעמדה של מדינת ישראל בשטחים, עולה הטענה כי אנחנו לא כובשים, אנחנו “חוזרים לנחלת אבותינו”, ואין עם נחשב כ“כובש” בארצו–הוא, ב“נחלת–אבותיו”, בגבולות “ההבטחה האלוקית” *** האם לנימוק הזה יש ערך–שוק בזירה הבין–לאומית? האם הוא בכלל נחוץ בשיח הפוליטי הפנימי שלנו? שמחה ניר, עו“ד בן 81…