אחותו שלי, כימאית בוגרת הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, מזהה תהליכים של קורוזיה בחלקי מתכת הנמצאים בסביבות כימיות מסויימות (חומצות, בסיסים, מלחים ועוד).

אנוכי הקטן והעני ממעש לא למדתי כימיה, למדתי משפטים, ובפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, בה למדתי, לא לימדו בזמני לזהות קורוזיה בחלקי מתכת הנמצאים בסביבות כימיות מסויימות (חומצות, בסיסים, מלחים ועו“ד).

יכול להיות שהיום זה שונה, אבל אין לי מושג.

אז אני לא מזהה תהליכים כאלה, והשאלה היא אם אני רשאי להרהיב עוז ולומר לאחותו שלי שהיא סמולנית, פרוגרסיבית, יפת–נפש, רדיקלית, פריבילגית, קומוניסטית וכו’, בגלל דברים שאני לא יודע עליהם ולא מבין בהם דבר וחצי דבר, והם בתחומה המקצועי שלה.

התשובה היא שלילית לחלוטין: אם הקורוזיה הזאת לא מעניינת אותי, אני אשתוק, ואם היא מעניינת אותי עד עמקי נשמתי, אני אזמין אותה להרצאת אורחת בביתי הדל.

האלוף יאיר גולן, בשעתו סגן הרמטכ“ל, אמר בטקס יום השואה את הדברים האלה:

“השואה חייבת להוביל אותנו לחשיבה על אודות חיינו הציבוריים, ועוד יותר מכך, היא חייבת להוביל את כל מי שיכול, ולא רק את מי שרוצה, לשאת באחריות ציבורית. כי אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016″.

עוד אמר גולן בטקס הזה:

“השואה, בעיניי, חייבת להביא אותנו להרהורים עמוקים בדבר טיבו של האדם. היא צריכה להביא אותנו להרהורים מעמיקים בדבר אחריותה של מנהיגות, ובדבר איכותה של חברה, והיא חייבת להוביל אותנו לחשיבה יסודית על איך אנחנו, כאן ועכשיו, נוהגים בגר, ביתום ובאלמנה ובאלו שדומים להם“.

וגם הוסיף:

“הרי אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר; אין יותר קל ופשוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים; אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות. ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו שלנו לעקור מקרבנו ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי בדרך ההידרדרות המוסרית. למעשה, יום השואה הוא הזדמנות לחשבון נפש. אם יום הכיפורים הוא יום חשבון הנפש הפרטי, אז ראוי ואף הכרחי שיום השואה יהיה גם יום חשבון הנפש הלאומי, ובחשבון הנפש הלאומי אנו חייבים לכלול תופעות עוכרות שלווה“.

גולן התייחס בנאומו לתקרית הירי של החייל אלאור אזריה, שמואשם בהריגת מחבל פלסטיני, והוסיף:

“חריגות בשימוש בנשק ופגיעה בטוהר הנשק אירעו בתולדות צה“ל מאז היווסדו. גאוותו של צה“ל, מאז ומעולם, נסובה סביב יכולתנו לתחקר אירועים קשים ללא משוא פנים, לתחקר התנהלות בעייתית באומץ, וליטול אחריות מלאה על הטוב, אך גם על הרע והפסול. לא הצטדקנו, לא כיסינו, לא טייחנו, לא קרצנו עין ולא תירצנו. דרכנו הייתה ותהיה דרך האמת והנשיאה באחריות, גם אם האמת קשה והאחריות כבדה. אנו מאמינים מאוד בצדקת דרכנו, אך לא כל דבר שאנו עושים צודק. אנו בוטחים ברמתו המוסרית של צה“ל כארגון, אך איננו מתעלמים מחריגות של פרטים. אנו דורשים מחיילינו בדיוק את מה שאנחנו דורשים מעצמנו, ועומדים על כך שדוגמה אישית תהיה טבע שני לכל מפקד“.

וסיכם:

“ביום השואה, עת אנו מתייחדים וזוכרים את ששת המיליונים מבני עמנו שנטבחו על אדמת אירופה, חובה עלינו לזכור את ששת המיליונים ועוד חצי מיליון החיים כאן, ולשאול עצמנו מהי תכלית חזרתנו לארצנו, מה נכון לקדש ומה לא, מה נכון להעלות על נס ומה לא, ובעיקר, איך עלינו לממש ייעודנו כאור לגויים וכחברת מופת. רק סוג כזה של זיכרון יש בכוחו להוות מצבה חיה ונושמת לבני עמנו – מצבה ראויה, מצבת אמת“.

דבריו עוררו סערה רבתי, בעיקר בחוגים שמצידו הימני של קו פרשת–המים הפוליטי, ובעקבותיה פרסם דובר צה“ל כי –

“סגן הרמטכ“ל מבקש להבהיר שלא הייתה לו שום כוונה להשוות בין צה“ל ומדינת ישראל לתהליכים שהתרחשו בגרמניה לפני 70 שנים. ההשוואה אבסורדית ומשוללת כל יסוד, ולא הייתה שום כוונה ליצור הקבלה כזאת או למתוח ביקורת על הדרג המדיני. צה“ל הוא צבא מוסרי השומר על טוהר הנשק וכבוד האדם“.

ואנוכי הקטן, והעני ממעש, מרהיב עוז ושואיייל: איך מי שלא מזהה קורוזיה יכול לומר ש“אין חיה כזאת“, אלא אם הוא כימאי אשר בדק את כל המתכות שבעולם, וניסה אותן בכל המצבים הכימיים האפשריים, וקבע שכל נושא הקורוזיה אינו אלא קונספירציה שמטרתה להעשיר יצרנים של חומרים אנטי–קורוסיביים מסויימים.

כמובן שאחרי תיאוריה מדעית כזאת יכולים לבוא מדענים אחרים ולהראות שיש חיה כזאת, וחברם המלומד לא כל כך מלומד, או שהוא עצמו חלק מקונספירציה אחרת, שיש לה אינטרסים מנוגדים – וכל זה הוא חלק מהשיח הציבורי המתחייב מדברים כאלה.

על ההתבהמות

כאשר אדם במעמד ציבורי אומר דברים כאלה, מה שמתבקש הוא לומר לו: על אילו תהליכים אדוני מדבר, ואם זה סגן הרמטכ“ל, הדבר הכי מתבקש הוא להזמין אותו להרצות בפורום המטה הכללי (שהוא חבר בו), או, למשל, במסגרת ביה“ס הצה“לי לפיקוד ומטה, בבחינת לפו“ם צערא, וגו’.

גם מוסדות ציבוריים אחרים יכולים להזמין אותו להרצאות כאלה (אם הרמטכ“ל מאשר לו, כמובן), וכן יכולה גם האקדמיה להביע את עמדתה (וללא ספק קיימים מחקרים שיכולים לאשש או להפריך דברים כאלה, ואין צורך להמציא מחדש גלגלים שכבר קיימים ונעים – גם אם זה לגמרי לא נעים).

אבל לא, איש לא יעז לעשות כן, מחשש שכל דיון ציבורי יחשוף את האמת הלא–נעימה, והיא שהתהליכים האלה קיימים בקרבנו, והקורוזיה הזאת אוכלת אותנו מבפנוכו.

מאידך גם אין החולק על כך שהשואה “חייבת להביא אותנו להרהורים עמוקים בדבר טיבו של האדם […] והיא חייבת להוביל אותנו לחשיבה יסודית על איך אנחנו, כאן ועכשיו, נוהגים בגר, ביתום ובאלמנה ובאלו שדומים להם“, או ש“חובה עלינו לזכור את ששת המיליונים ועוד חצי מיליון החיים כאן, ולשאול עצמנו מהי תכלית חזרתנו לארצנו, מה נכון לקדש ומה לא, מה נכון להעלות על נס ומה לא, ובעיקר, איך עלינו לממש ייעודנו כאור לגויים וכחברת מופת. רק סוג כזה של זיכרון יש בכוחו להוות מצבה חיה ונושמת לבני עמנו – מצבה ראויה, מצבת אמת“.

אבל איש לא יעז לומר כי בין אם גולן צודק או לא צודק, שומה עלינו לעשות הכל כדי למנוע תופעות כאלה בקרבנו – וגם זה כדי להימנע מהכניסה לשדה המוקשים הזה, שבו אנחנו עשויים להיחשף במלוא קלוננו.

זו ההתבהמות שאוכלת את החברה הישראלית בכל פה.

יאיר גולן 2.0

כעת בא לנו יאיר גולן, כבר פוליטיקאי, כבר לא חייל, ואומר דברים חמורים עו“ד יותר: “מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב ולא שמה לה למטרה גירוש אוכלוסייה“.

את השתלשלו העניינים בעקבות האמירה הזאת מביא לנו ניצן שפירא (23.5.2025 ,N12):

שר הביטחון ישראל כ“ץ הנחה את צה“ל, שלא לזמן את יו“ר הדמוקרטים ח“כ יאיר גולן יותר לשירות מילואים, לאסור עליו ללבוש את מדי צה“ל ולהיכנס לבסיסי צה“ל. ההחלטה של כ“ץ מגיעה על רקע האמירה המקוממת של גולן, שזכתה לגינויים מקיר אל קיר, כי “מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב“. גולן כינה את כ“ץ “שר ההשתמטות” וענה: “הפעם האחרונה שלבשתי מדי צה“ל הייתה בשבעה באוקטובר כשירדתי דרומה להציל אזרחים“.

בהודעה שפרסם השר כתב כי הנחה את צה“ל כך בשל “התנהגותו של יאיר גולן כאשר טווה עלילת דם נגד חיילי צה“ל בהאשמה מופקרת ושקרית שהם ‘רוצחים תינוקות פלסטינים בתור תחביב‘”. כ“ץ הוסיף כי בכוונתו לתמוך בחקיקה בכנסת שתסמיך את שר הביטחון לשלול דרגות לקצינים במילואים על התבטאויות והתנהגות מסוג זה.

בהודעה מטעמו כתב כ“ץ כי “דבריו החמורים של גולן ישמשו את אויבי ישראל להמשיך ולרדוף את חיילי צה“ל ברחבי העולם ולעתור נגדם לבתי משפט ולבתי דין בין–לאומיים כדי לעצור אותם ולשלול את חירותם. ולא ניתן מבחינתי כשר הביטחון, האחראי לשלומם של חיילי צה“ל, לעבור עליהם לסדר היום“.

בתגובתו המלאה השיב יאיר גולן לשר הביטחון: “שר ההשתמטות, הפעם האחרונה שלבשתי מדי צה״ל היתה בשבעה באוקטובר כשירדתי דרומה להציל אזרחים בעקבות המחדל הביטחוני הנוראי של ממשלתך. אני מבטיח שאמשיך לעשות הכל למען ישראל וביטחונה, ואני בטוח שאתה תמשיך להתחנף לנתניהו ולמכונת הרעל שלו“.

האמירה שעוררה סערה

הסערה החלה כשגולן אמר מוקדם יותר השבוע, במהלך ריאיון לכאן רשת ב, כי “מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב ולא שמה לה למטרה גירוש אוכלוסייה“. בריאיון הוא הוסיף כי הממשלה מלאה באנשים שבינם לבין היהדות “אין דבר וחצי דבר“.

לאחר הסערה הוא פרסם פוסט בפייסבוק, ולא חזר בו. “את השיטה של גנץ להתחנף לנתניהו, סמוטריץ‘ ובן גביר כבר ניסינו – והיא נכשלה. הכוונה בדבריי הייתה ברורה. המלחמה הזו היא מימוש הפנטזיות של בן גביר וסמוטריץ‘”, כתב. בהצהרה שקיים לתקשורת לאחר מכן טען כי הוא התכוון בדבריו לממשלה ולא לצה“ל.

הדברים של גולו זכו לגינוי גורף – מקיר אל קיר. הרמטכ“ל אייל זימר ביקר בחריפות את דבריו: “מגנה בכל תוקף כל אמירה המטילה דופי בערכיות פעולות צה״ל ובמוסריות לוחמיו. לוחמי צה״ל פועלים, וימשיכו לפעול, לילות כימים, בכל החזיתות, בנחישות ובמוסריות – כפי שפעלו תמיד“.

הנשיא יצחק הרצוג אמר כי “בנותינו ובנינו נמצאים עכשיו בחזית. מגינים עלינו – על העם, על המדינה. את התחביבים הם השאירו מאחור וכך גם את משפחותיהם, את פרנסתם ואת חייהם. דיבה חמורה ושקרית על חיילי צה“ל היא קו אדום“.

ראש הממשלה נתניהו גינה גם הוא את הדברים: “צה“ל הוא הצבא המוסרי בעולם, וחיילינו נאבקים במערכה על עצם קיומנו. גולן, שמעודד סרבנות והשווה בעבר את ישראל לנאצים בעודו על מדים, הגיע כעת לשפל חדש כשטען שישראל ‘הורגת תינוקות כתחביב‘”.

ח“כ יאיר לפיד אמר גם הוא כי אמירתו של גולן שגויה, ומהווה מתנה לאויבנו: “”הלוחמים שלנו הם גיבורים ומגינים על חיינו. האמירה שלפיה הם הורגים תינוקות כתחביב – היא שגויה. אני מגבה את צה“ל ולוחמיו ומגנה את האמירה“.

ובמקום אחר (N12, 20.5.2025) אנחנו למדים עוד:

גולן לא חוזר בו: “לוודא שישראל תישאר מדינה שפויה שלא הורגת ילדים. הביקורת – נגד הממשלה“

יו“ר הדמוקרטים חוזר על אמירתו שעוררה סערה, ולא מתנצל: “כששרים בממשלה הזו חוגגים מוות והרעבה של ילדים, חייבים לומר את זה” • הוא הוסיף שהממשלה “לא ציונית” – ותקף: “שונאת את עם ישראל” • הוא קרא לאופוזיציה: “אם אתם רוצים להציל את המדינה – זה הזמן להתאחד“.

יו“ר מפלגת הדמוקרטים האלוף (במיל‘) יאיר גולן, מסר הערב (שלישי) הצהרה לתקשורת והדגיש כי הביקורת שלו “כוונה נגד הממשלה – ולא נגד צה“ל“. זאת, לאחר שאמר הבוקר בריאיון לאריה גולן בכאן רשת ב‘ כי “מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב ולא שמה למטרה גירוש אוכלוסייה“.

על אמירתו הבוטה הבוקר הגיב גולן בהצהרתו כי “אמרתי שאנחנו מדינה שפויה שלא הורגת ילדים. כששרים בממשלה הזו חוגגים מוות והרעבה של ילדים, חייבים לומר את זה. אני התייחסתי אך ורק לממשלה הכושלת ביותר בתולדות ישראל – לא לצה“ל. המשימה שלנו היא לוודא שישראל תישאר מדינה שפויה שלא הורגת ילדים לא כתחביב ולא כמדיניות“.

עוד הוא הדגיש: “שיהיה ברור, הביקורת שלי אינה על צה“ל בשום צורה. אני חוזר ואומר: הביקורת שלי כוונה נגד הממשלה ולא צה“ל. צה״ל הוא הבית שלי והוא הלב שלי. שירתי בו כל חיי הבוגרים: כחייל, כלוחם, כאלוף“.

לדבריו, הוא אינו מוכן לשתוק כשהממשלה פוגעת בצבא: “לא סמוטריץ‘ ולא בן גביר המשתמטים, ובטח שלא נתניהו ילמדו אותי מה זה מוסר לחימה, ומה זה להגן על צה“ל. ולכן איני מוכן לשתוק כשממשלה חסרת אחריות פוגעת בצבא שלי, פוגעת בלגיטימציה שלו, פוגעת בשמו הטוב“.

עוד טען כי מי שצה“ל באמת יקר ללבו וחשוב לו, חייב לעמוד באומץ מול הממשלה: “חובה עלינו לשמור על צה״ל ועל לוחמיו מפני הממשלה המסוכנת הזו“.

“ממשלת ‘חמאס–הוא–נכס‘ שמצהירה שלהציל את החטופים זה “לא מספיק חשוב” – היא ממשלה שלא פועלת למען ישראל, אלא עובדת בשביל קטאר“, הצהיר גולן. “ממשלה שאומרת שאפשר להפקיר חטופים וצריך להרעיב ילדים, זו ממשלה שנשמעת כמו דובר חמאס. ממשלה שמדברת על פצצת אטום בעזה, היא לא ממשלה יהודית, והיא בטח שלא ציונית. וממשלה שחושבת שה-7 באוקטובר הוא “רגע של נס” – היא ממשלה ששונאת את עם ישראל“.

בהמשך דבריו פנה לחברי האופוזיציה וקרא להם להתאחד: “אני פונה מכאן לשותפיי באופוזיציה – אם צה“ל חשוב לכם כמו שהוא חשוב לי, אל תשתפו פעולה עם מכונת הרעל. אם אתם רוצים להציל את המדינה –

זה הזמן להתאחד. להחזיר את 58 החטופים הביתה. לסיים את המלחמה. וסוף וסוף לנצח“.

גולן הבוקר: “מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב“

“ישראל בדרך להיות מדינה מוקצית בין העמים, דרום אפריקה של פעם, אם היא לא תחזור להתנהל כמדינה שפויה“, אמר גולן הבוקר בריאיון לאריה גולן בכאן רשת ב‘. “מדינה שפויה לא מנהלת לחימה נגד אזרחים, לא הורגת תינוקות כתחביב, לא שמה לעצמה מטרות של גירוש אוכלוסייה“.

יו“ר הדמוקרטים המשיך: “השרים האלה הם פשוט מזעזעים. זה לא יכול להיות שאנחנו בני האדם היהודי שהיינו נתונים לרדיפות ופוגרומים ומעשי שמד לאורך כל ההיסטוריה שלנו… היינו לאורך כל ההיסטוריה סמן ימני של מוסר אנושי ויהודי, אנחנו אלה שנוקטים צעדים שפשוט בלתי מתקבלים על הדעת“.

בעקבות הסערה מסר גולן: “את השיטה של גנץ להתחנף לנתניהו, סמוטריץ‘ ובן גביר כבר ניסינו – והיא נכשלה. הכוונה בדבריי הייתה ברורה. המלחמה הזו היא מימוש הפנטזיות של בן גביר וסמוטריץ‘. ואם ניתן להם לממש אותן, נהפוך למדינה מוקצית“.

“הגיע הזמן שיהיה לנו עמוד שדרה מפלדה מחושלת – עלינו לעמוד על הערכים שלנו כמדינה ציונית, יהודית ודמוקרטית. לוחמי צה“ל הם גיבורים, שרי הממשלה מושחתים. צה“ל ערכי, והעם ישר הממשלה עקומה. את המלחמה צריך לסיים, להחזיר את החטופים ולשקם את ישראל“.

בנט: “מי שרוצח תינוקות זה חמאס ורק חמאס“; סער: “עלילת דם“

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב: “אני מגנה בתוקף את ההסתה הפרועה של יאיר גולן נגד חיילינו הגיבורים ונגד מדינת ישראל. צה“ל הוא הצבא המוסרי בעולם, וחיילינו נאבקים במערכה על עצם קיומנו. גולן, שמעודד סרבנות והשווה בעבר את ישראל לנאצים בעודו על מדים, הגיע כעת לשפל חדש כשטען שישראל ‘הורגת תינוקות כתחביב‘”.

“בזמן שאנחנו מנהלים מלחמה רב–זירתית ומובילים מאמצים מדיניים מורכבים לשחרור חטופינו ולהכרעת חמאס, גולן וחבריו בשמאל הרדיקלי מהדהדים עלילות דם אנטישמיות בזויות ביותר נגד חיילי צה“ל ומדינת ישראל. אין גבול לריקבון המוסרי“.

הרמטכ״ל אייל זמיר ביקר בחריפות את דבריו של גולן: “מגנה בכל תוקף כל אמירה המטילה דופי בערכיות פעולות צה״ל ובמוסריות לוחמיו. צה״ל ולוחמיו פועלים מול אויבינו, מתוך נאמנות לערכי צה״ל, לחוק ולמשפט הבין–לאומי, תוך שמירה בלתי מתפשרת על ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. לוחמי צה״ל פועלים, וימשיכו לפעול, לילות כימים, בכל החזיתות, בנחישות ובמוסריות – כפי שפעלו תמיד“.

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט גינה את דבריו של גולן: “אני מגנה את דבריו של יאיר גולן. מי שרוצח תינוקות זה חמאס ורק חמאס. ישראל מצויה במלחמת מגן קשה מול אויב שמציב את האוכלוסייה שלו כמגן אנושי. מטרת חמאס להביא להרג של אזרחיו שלו. לוחמינו פועלים וימשיכו לפעול באומץ לב, במוסריות–אמת ובנחישות על מנת לשמור עלינו“.

גם שר החוץ גדעון סער תקף את גולן: “עלילת הדם של יאיר גולן על מדינת ישראל ועל צבאה – לא תיסלח. מה שגולן אמר יהיה בוודאות דלק על מדורת האנטישמיות בעולם. זאת, בשעה שישראל נלחמת על חייה מול קואליציה שפועלת להשמידה“.

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה יאיר לפיד, טען כי אמירתו של גולן שגויה, ומתנה לאויבים: “הלוחמים שלנו הם גיבורים ומגינים על חיינו. האמירה שלפיה הם הורגים תינוקות כתחביב היא שגויה והיא מתנה לאויבינו. אני מגבה את צה“ל ולוחמיו ומגנה את האמירה“. יו“ר ישראל ביתנו חה“כ אביגדור ליברמן, תקף: “אני מגנה את דבריו של יאיר גולן. צה“ל הוא הצבא המוסרי בעולם, וכל התבטאות שקרית כזו נגדו פוגעת בחיילנו ובביטחון המדינה“.

הבאתי את הדברים במלואם וכלשונם, ובלי המיקרו–כירורגיה האהובה עלי, רק כדי להראות עד כמה ההתבהמות, עליה דיברתי למעלה מכאן, חלחלה כלפי מעלה אל צמרת ההנהגה שלנו, וביתר שאת.

יחד עם זאת, בבחינת פטור בלא–כלום, אעלה כאן שתי נקודות הראויות לציון:

האחת – בעקבות נאום התהליכים אמר יו“ר האופוזיציה דאז, יצחק הרצוג:

“סגן הרמטכ“ל הוא מפקד אמיץ. המופרעים שיתחילו לצרוח עכשיו נגדו צריכים לדעת: כך נשמעים מוסר ואחריות. אנחנו לא ניבהל מזעקות וניבולי פה ונמשיך לגבות את צה“ל ומפקדיו. תמיד“.

ואילו עכשיו, אותו יצחק הרצוג, התנשא ואומר:

“בנותינו ובנינו נמצאים עכשיו בחזית. מגינים עלינו – על העם, על המדינה. את התחביבים הם השאירו מאחור וכך גם את משפחותיהם, את פרנסתם ואת חייהם. דיבה חמורה ושקרית על חיילי צה“ל היא קו אדום“.

ואני שואיייל איך נפלו גיבורים!

והנקודה השנייה – בשנת 2015 אמר הפרקליט הצבאי הראשי דאז, האלוף דני עפרוני: לא תשמעו ממני שצה“ל הוא הצבא המוסרי בעולם.

תעשו עם כל אלה כל מה שאתם מבינים.

“נבלות וטריפות“, כמשל

מעשה שהיה לפני שנים רבות, בבעל אטליז שהגיש תביעת לשון הרע נגד אדם שפירסם עליו שהוא מוכר “נבלות וטריפות“.

טען בעל האטליז: אני מוכר טריפות, אבל לא נבלות.

פסק בית המשפט העליון כי “נבלות וטריפות” זה מושג הלכתי, וגם אם מדובר רק בנבלות או רק בטריפות – המושג הזה חל (ע“פ 136/62).

ואם יותר לי, אוסיף תרומה צנועה משלי: כאשר מדובר על “מכה אביו ואמו …”, למשל, לכל הדיעות הדבר חל גם על מי שמכה רק את אביו, או רק את אמו.

והנמשל: יאיר גולן אמר: “מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב ולא שמה לה למטרה גירוש אוכלוסייה“.

אני לא מדבר על כך שאיש מהמבקרים אותו לא גורס כי מדינה שפויה כן הורגת תינוקות כתחביב וכן שמה לה למטרה גירוש אוכלוסייה.

אני כן מדבר על כך שאף אחד ממבקריו לא אומר כי “מדינה שפויה אכן לא שמה לה למטרה גירוש אוכלוסייה, אבל לא הורגת תינוקות כתחביב“, כי הכל מבינים (וגולן לא טוען אחרת) שדבריו המצוטטים לא נאמרו בהרצאה רעיונית על המותר והאסור, אלא בהקשר למה שהמדינה עושה, או לא עושה, במלחמה הנוכחית.

לו אני בנעליו של גולן, ולו כך הייתה הביקורת עלי, הייתי עונה: אוקיי, נניח שהגזמתי בעניין התינוקות, אבל מה עם הטרנספר של אוכלוסיות שלמות?

מכך מבקשים מבקריו של גולן להימנע.

יאיר גולן עדיין עדין

מנאום התהליכים שלו ניתן היה להבין כי מדובר בתהליכים שהם רק בשלב הראשוני של ההריון, וגם מנאום התינוקות ניתן היה להבין, אם רוצים, שמדובר במשהו מעורפל וכללי, מעין סכנה שאורבת לפתחנו, ושעדיף לנו שלא לקרב אליה.

אני לא יודע אם גולן לא רצה לקפוץ למים העמוקים, או שהוא פשוט לא ידע את כל האמת – במיוחד בשנת 2016.

האמת היא שאנחנו כבר עמוק–עמוק בתוך המים האלה, ואת הביטוי “נאציזם כחול–לבן” אני טבעתי לפחות עשר שנים לפני נאום התהליכים.

על נאציזם כחול–לבן, מרור מתוצרת הארץ

היכנסו בבקשה לדף החיפוש נאציזם כחול לבן, באתר שלי.

הסתפקו בחצי תריסר המאמרים הראשונים, ותבינו עד כמה אנחנו עמוק בפנוכו.

כדי להקל עליכם, אשלוף לכן מזכרוני סדרה של אירועים, חלקם מוכרים יותר, חלקם מוכרים פחות.

זוועת נירים

קחו, למשל, את זוועת נירים, משנת 1949, עליה רשם דוד בן גוריו ביומנו את הדברים האלה:

הוחלט וקויים – רחצוה, גזזו שערותיה, אנסוה והרגוה (מתוך יומנו של דוד בן גוריון, 22.8.49)

וזו כותרת המשנה לכתבתו של אביב לביא (הארץ, 28.10.2005), הנותנת לנו את תמצית הפרשה:

זאת אחת הפרשות המזעזעות בתולדות צה“ל שהיתה עד היום בגדר שמועה בלבד ופרטיה נחשפים כאן לראשונה במלואם. היא עוסקת במחלקה שחייליה לכדו נערה בדווית ב-12 באוגוסט 1949, כלאו אותה בבסיסם במשלט נירים, ובהשראתו הישירה של המ“מ, החליטו בהצבעה להפוך אותה לשפחת המין של המשלט. אחרי שרחצו אותה וגזזו את שערה היא נאנסה מספר לא ידוע של פעמים, הוצאה להורג ונקברה סמוך למשלט. 20 חיילים ובראשם המ“מ הועמדו לדין על מעורבותם באונס וברצח, ונידונו לעונשי מאסר שונים.

טבח כפר קאסם

המקרה הזה כבר לא זקוק לי, כי הוא מוכר לכל, ומי שרוצה להרחיב, ימצא את מבוקשו בויקיפדיה.

טבח קיביה

ראו גם כן בויקיפדיה.

אחרים

ראו גם עמי פופר, יורם שקולניק, אלאור אזריה.

נוער הגבעות

כך ויקיפדיה:

נוער הגבעות הוא כינוי לצעירים יהודים, דתיים לרוב, המתגוררים במאחזים או במבנים בודדים מאולתרים ביהודה ושומרון, מתוך אידאולוגיה של אקטיביזם ימני רדיקלי.[1][2] בציבור הדתי–לאומי קיימת מחלוקת בדבר היחס הרצוי כלפי נוער הגבעות.[3] חלק מנערי הגבעות מעורבים במקרי אלימות כלפי פלסטינים, 308 אירועים בשנת 2021, פיגועים של טרור יהודי לפי מערכת הביטחון הישראלית.[4][5]

המחתרת היהודית

כך ויקיפדיה:

המחתרת היהודית הוא שם שניתן למספר ארגוני טרור יהודי מהימין הרדיקלי שביצעו פעולות טרור נגד פלסטינים בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 (בשנים תשל“ח–תשמ“ד), במסגרתן חלק מחברי המחתרת רצחו בירי ורימונים שלושה אזרחים בחברון ופצעו עשרות אחרים. כמו כן הניחו חברי המחתרת מטעני חבלה על מנת לפגוע בשלושה ראשי ערים פלסטינים, מה שהוביל לפציעתם הקשה וכריתת רגליהם של שניים מהם ולעיוורונו של חבלן משמר הגבול שניסה לפרק מטען שלישי. חלק מחברי המחתרת תכננו גם לפוצץ את כיפת הסלע, ונתפסו בעת שניסו לפוצץ חמישה אוטובוסים על נוסעיהם במזרח ירושלים. נגד 29 אנשים הוגשו כתבי אישום בגין השתייכות לארגון ו-15 מהם הורשעו ונשפטו למאסר. שלושה מהם נידונו למאסר עולם. אולם בעקבות לחץ ציבורי שוחררו כל האסירים לאחר שנים ספורות.

וכל אלה הן רק דגימות–אקראי למה שאני מכנה נאציזם כחול–לבן.

התמיכה הרחבה לה זוכה הנאצים הכחול–לבן

מה שהופך את הנאציזם הכחול–לבן לאות קלון על החברה הישראלית כולה אינו רק ההיקף הרחב של התופעה, אלא גם התמיכה הרחבה שהיא מקבלת לא רק מהציבור, אלא גם ממנהיגיו ונותני הטון שלו.

קחו, למשל, את אלאור אזריה, זה שרק בגלל הספק לא הואשם ברצח, אבל ללא ספק פשעו היה פשע שנאה:

וראו את התמיכה בו:

אבל זה לא הכל: טלו, למשל, את העובדה שהד“ר דרור אידר, בשעתו עורך מדור הדיעות בישראל היום, קרא לאלאור אזריה היכנס לכלא בראש זקוף, והדבר לא הפריע לבנימין נתניהו למנות אותו כשגרירנו באיטליה, ארץ הפאשיזם – מה זה, אם לא חלק מהתהליכים?

או, למשל, התואר “צדיק קדוש” שהעניקה חברת הכנסת לימור סון הר–מלך לרוצח מדוחא, עמירם בן אוליאל.

קחו את החנינות הסיטונאיות, לטרוריסטים האלה.

לידיצה 2.0, לידיצה 3.0

כך ויקיפדיה:

לידיצה (בצ’כית: Lidice; בגרמנית: Liditz) הוא כפר בצ’כוסלובקיה (כיום צ‘כיה), 22 ק“מ צפונית–מערבית לפראג, אשר הוחרב עד היסוד על ידי הנאצים ב־1942, כעונש קולקטיבי ראוותני על חיסולו של ריינהרד היידריך. ב־1947 נבנה הכפר מחדש.

ובהמשך:

השמדת הכפר

היידריך היה ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA) וזכה בכינוי “מגן בוהמיה“, על שום חלקו בהשתלטות הגרמנית והסיפוח הגרמני של החבל הצ‘כי בוהמיה בשנת 1939. בתאריך 29 במאי 1942 ארבו לוחמי המחתרת הצ‘כית יוזף גבצ‘יק ויאן קוביש למכוניתו של היידריך באזור הולשוביצה, בעת שהיה בדרכו לפראג, בירת צ‘כיה. שני הלוחמים אומנו בבריטניה והוצנחו בדצמבר 1941 בצ‘כיה כחלק ממבצע אנתרופואיד. הם זרקו רימון יד על מכוניתו של היידריך ופצעו אותו קשות. כעבור מספר ימים, ב-4 ביוני 1942, הוא מת כתוצאה מזיהום בפצעיו.

בעקבות ההתנקשות הורה קורט דליגה, שנתמנה ליורשו של היידריך כ“סגן הפרוטקטור“, על פעולת עונשין נגד תושבי הכפר – הריסתו והוצאת תושביו להורג. ב–10 ביוני 1942 הגיעו עשר משאיות עם חיילים גרמנים אל הכפר, אשר היה ידוע בהתנגדות תושביו לכיבוש הנאצי ונחשד כמקום מסתור לפרטיזנים מקומיים. החיילים כיתרו את הכפר והטילו עליו סגר מוחלט. לאחר מכן הם הוליכו את כל הגברים (מעל גיל 15), 173 במספר (ועוד 11 בימים הבאים), אל מאחורי אסם וירו בהם בקבוצות של עשרה בכל פעם. הנשים, 190 במספר, נשלחו אל מחנה הריכוז וההשמדה ראוונסבריק. חלקן נרצחו בגזים וחלקן נספו בשל תנאי המחנה הקשים. רק בודדות שרדו. 82 מילדי לידיצה נשלחו למחנה השמדה חלמנו שם נרצחו בגז. מספר ילדים אחרים אשר נמצאו “מתאימים מבחינה אתנית“, נשלחו לתוכנית להשבחת הגזע (לבנסבורן), שנועדה לחנכם על פי עקרונות תורת הגזע כדי שיוכלו לתפקד כארים.

לאחר שהכפר רוקן מבני אדם, כל בתיו פוצצו, ואדמתו יושרה ונזרעה. שם הכפר נמחק מכל המפות הגרמניות.

כפר נוסף, לז‘אקי, הוחרב גם הוא באותה שיטה בדיוק.

אז גם לנו יש לידיצות משלנו: טבח קיביה, נקרא לו לידיצה 2.0, והמלחמה בעזה, נקרא לה לידיציה 3.0, ובה נדון בפרק הבא.

את טבח כפר קאסם לא הכנסתי לרשימה, כי אמנים מניתי אותו לעיל כדוגמה לנאציזם הכחול–לבן, אבל הוא לא היה פעולת–נקמה.

המלחמה הנוכחית בעזה

יש משל שאני נותן אותו שוב ושוב: יש מידע מודיעיני באיכות נמוכה ביותר על בית מלאכה לתיקון אקדחים שאולי נמצא במקום לא ידוע בעיר המונה 10 מיליון תושבים.

האם מותר להשמיד את כל העיר על תושביה כדי להשמיד (אולי) בית מלאכה לתיקון אקדחים לשימוש הטרור?

אני מחכה למישהו שיאמר שזה מוסרי, ושזה חוקי.

ויש גם שאלה נגזרת מהשאלה הזאת: מתוך ההנחה המפוקפקת שזה עדיין מותר – מהו הדין אם המחליט להשמיד את כל העיר עושה זאת באמונה שלמה שהדבר נחוץ וחיוני, מחד, או, מאידך, שהוא מבין שזה לא נחוץ ולא חיוני, אבל יש לו מניעים אחרים להחלטה הזאת.

כיוון שאני לא מומחה לדיני המלחמה, אני משאיר את השאלה פתוחה.

ומכאן לנמשל, למלחמה בעזה.

בשביעי ביביקטובר 2023 פלשו כוחות עזתיים ליישובי עוטף עזה, הרגו, אנסו וחטפו, ואנחנו השבנו מלחמה שערה. אמנם במאמר Volenti Non Fit Injuria אמרתי שאין לי טיפת אמפתיה למדינת ישראל המתבכיינת, שביודעין ובכוונת מכוון הביאה על עצמה את כל אלה ואין לה להלין אלא על עצמה, ושבעתיד תחשוב פעמיים לפני שהיא מגדלת נחשים בסלון של הבית השלישי – אבל לא חלקתי על זכותה להתגונן.

אלא מאי?

בשביעי ביביקטובר לא היו לנו פגיעות רק ברכוש ובנפש, אלא גם בציפור נפשו של “מר ביטחון“ הכושל שלנו, והוא יצא במסע נקמנות להגן על האגו הפגוע שלו, ועל גאוותו הפצועה.

והנקמנות, אם לא ברור הדבר, היא גם, ואולי בעיקר, כלפי החמאס, שגמל לנתניהו רעה תחת טובה, לאמור: אני הבטחתי לחסל אתכם כדי להיבחר כראש הממשלה, אבל בפועל חיזקתי אתכם בחומר ובלבנים, וגם בכספים, וגם סירבתי שש פעמים לאשר את חיסולו של מנהיגכם יחיא סינואר, ואתם, ללא בושה, בגדתם בי!

אין לי כל ספק שתגובתה הראשונה של מדינת ישראל הייתה לגיטימית מכל בחינה אפשרית, הן מבחינת הצורך המעשי והן מבחינת הכוונה, אבל, מאידך, אין לי גם שום ספק שכבר מזמן עברנו מהלגיטימי אל הלא–לגיטימי.

מספר ההרוגים העזתים במלחמה הזאת, עד כה, עומד על כ-54,000; נפחית מהם כ-23,000 מחבלים – נשארו כ-31,000 לא מעורבים, מהם כ-15,000 ילדים.

לא סופי.

האם כל זה היה, ועודו, חיוני לביטחונה של מדינת ישראל?

“למנוע שביעי באוקטובר נוסף”

האם כל זה היה, ועודו, חיוני ל“מניעת שביעי באוקטובר נוסף”?

הרשו לי לגחך בבוז: השביעי ביביקטובר לא נגרם בגלל שלפני אותו היום לא הרגנו כ-31,000 לא מעורבים, מהם כ-15,000 ילדים, ועו“ד היד הייתה נטוייה.

השביעי ביביקטובר נגרם משום ההיבריס של גוליית הישראלי, שהחליט שהערבים “יודעים” ש“לא כדאי” להם לתקוף אותנו;

השביעי ביביקטובר נגרם משום שבמקום לחסל את החמאס בשנת 2009, כשהוא היה עדיין קטן (זוכרים את הבטחת הבחירות של נתניהו מאותה השנה?) אנחנו טיפחנו אותו ופינקתי אותו בכספים ובחומרי בניין;

השביעי ביביקטובר נגרם בגלל הברית הלא קדושה בין “החמאס הוא נכס למדינת ישראל” לבין “מי שלא רוצה מדינה פלשתינאית צריך לתמוך בחיזוק החמאס“;

והשביעי ביביקטובר נגרם בגלל שיש לנו ראש ממשלה אשר בכוונת–מכוון מכניס את המדינה לסיכונים קיומיים, במטרה לקבע את תדמיתו כ“לוחם ללא חת” בהם, וכ“מנהיג של אומה הנלחמת על עצם קיומה” – משהו מעין וולודימיר זלנסקי 2.0, ווינסטון צ’רצ’יל 2.0 ו–דוד בן גוריון 2.0.

כולם יחד, וכל אחד לחוד.

קחו, למשל, את מאמרי המצויין (והצנוע, לא לשכוח!) נתניהו והגרעין האיראני – לא רק בוגד בארצו ובידידיו, גם שקרן, וגם חושב אותנו למטומטמים, בו אני מראה, צעד–צעד, כיצד נתניהו חיבל במו“מ על הסכם הגרעין משנת 2015 עם האיראנים, בידעו היטב כי ההסכם הזה הוא much better than nothing, וכיצד, מתחילת כהונתו הראשונה של דונאלד טראמפ בבית הלבן, הוא דחף את טראמפ לצאת חד–צדדית מההסכם הזה, בלי ליצור שום חלופה לו – הדבר הכי מטומטם שניתן להעלות על הדעת, כאשר היה ברור לו, לנתניהו, שהאיראנים יפתחו מצערת, ובמוקדם או במאוחר יגיעו אל סף הפצצה.

העובדה שלמרות שנתניהו הוא “אבי הפצצה האיראנית“, רבים אצלנו – כולל יריבים פוליטיים – רואים אותו כ“לוחם ללא חת” בהתגרענותה של איראן, מראה שהוא ביצע מהלך אסטרטגי מתוכנן מראש במגמה לבסס, לבצר ולקבע, את תדמיתו זו – תוך סיכון ביטחונה של מדינת ישראל למען מטרתו הפוליטית של בנימין נתניהו.

עכשיו תחזרו, בבקשה, אל חוק הכלים השלובים אותו למדתם בבצפר העממי, ותגיעו לאותה המסקנה ממש גם באשר לפעולתו ומניעיו של בנימין נתניהו בבנייתו ובחיזוקו של החמאס: אין אפס!

“העולם כולו נגדנו“?

נוח לנו מאוד לרקוד ולפזז בעליצות את “העולם כולו נגדנו“, כי זה פוטר אותנו מחשבון–הנפש ומבדיקת אחריותנו למצב בו אנחנו נתונים.

זה מאוד נוח לנו להתנחם בכך שבמוסדות האו“מ אנחנו תמיד בנחיתות, בגלל “נשק הנפט” של הערבים – כאילו שבפוליטיקה הישראלית לא קיים סחר של אצבעות–תמורת–אינטרסים.

וזה עו“ד יותר נוח כשאפשר לתלות את זה באנטישמיות – שהייתה קיימת עוד מלפני פרוץ המדינה, ומה אנחנו אשמים שהעולם שונא אותנו רק משום שאנחנו יהודים, ומקנא בנו, משום שחלקנו בפרסי נובל, פר קפיטה, רב ללא שיעור מחלקם היחסי של כלל עמי העולם.

אבל מה לעשות כאשר ידידותינו הגדולות בעולם המערבי – בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה, ומקרטעת אחריהן גם ארה“ב של טראמפ – אלה שתמכו בנו כל השנים, כולל במלחמה הזאת, אומרות לנו “הגזמתם“, ומאיימות עלינו בסנקציות, אם לא נפסיק את המלחמה ונעצור את הטבח בעזה?

והמסקנה הבלתי נמנעת: אם גם ידידותינו הגדולות אומרות לנו שהגזמנו, פשיטא שבנקודה זו או אחרת של המלחמה בעזה כבר עברנו את הקו האדום שבין פעולות הגנתיות כשרות, לבין פשעי מלחמה.

והמסקנה הנלווית: יאיר גולן צדק במאה אחוזים, אפילו אם אפשר היה אולי לבחור במילה אחרת מאשר “תחביבים“.

אפשר היה גם אחרת

ברשותכם אוסיף עוד שכלול לרעיון שהעליתי לראשונה בשנת 2008, ופיתחתי במאמר על כיבוד הסכמים ועל פשיטת הרגל של שלטון נתניהו ושל מדינת ישראל כולה, אותו כתבתי כארבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה בעזה.

בתום היום בו התרחשה התקפת החמאס, הייתי מציע להנהגתו שחרור של 30 אסירים (אפשר גם 40 או 50, לפי מה שיש בידינו) תמורת כל חטוף חי, ו–10 אסירים תמורת כל גופה – בתנאי שהם עונים בחיוב תוך 24 שעות, ועל כל יום של שיהוי הייתי מוריד את ה“מינון” ב–3, 4 או 5, אסירים על כל חטוף חי, ובאסיר אחד על כל גופה, כך שאחרי 10 ימים הם לא מקבלים דבר, ומחכים להתקפה צה“לית שתעלה להם ביוקר (שהיא כלולה בהצעה עצמה, ולהמחשתה, במקביל, היינו מבצעים “הפצצות שטיח” על שטחים לא מיושבים ברצועה כדי להראות לחמאס מה אנחנו יודעים ומסוגלים לעשות אם ידחו את הצעתנו זו).

בשביל החמאס זה היה הישג אדיר, ובשבילנו זה היה חוסך את כל הארונות שספרנו מאז “הכניסה הקרקעית“: עם עלייתן של השורות האלה לאוויר מניין הארונות שספרנו מתחילת ה”תמרון” הקרקעי שלנו ברצועת עזה הוא 416, ומניין הארונות הכללי מתחילת המלחמה הוא 858 (דובר צה”ל מעדכן אותנו באופן שוטף), את שאר הלוויות, את המחיר הכלכלי, הפוליטי והדיפלומטי, ששילמנו מאז, ואת כל מה שאנחנו עוד עתידים למנות, בנוסף לכל הנזקים האחרים, ישירים ועקיפים, חומריים ולא חומריים, שהמלחמה כבר עלתה לנו, ואת כל מה שהיא עוד עתידה לעלות לנו.

וגם עונש, שהרווחנו אותו ביושר.

כמובן שאם החמאס, בטיפשותו, היה דוחה את ההצעה הזאת, הייתה לנו הצדקה חוקית ומוסרית רבה יותר לעשות את מה שהיינו עתידים לעשות, ולא מן הנמנע שאז אפילו “יפי נפש” כמוני היו מצדיקים את הפעולות האלה.

ואולי אפילו יאיר גולן היה מקבל את הפעולות האלה כמוצדקות.

ואנחנו לא הפסדנו דבר – רק הראינו שאנחנו פועלים למען ביטחוננו, ולא למען תאוות הנקם ושרידותו הפוליטית של ראש ממשלתנו.

והשאלה שמסקרנת אותי היא: האם אף אחד במערכת הפוליטית והצבאית לא חשב על הגאוני–בפשטותו הזה, ואם כן חשבו – מדוע לא הלכו עליו?

כל ישראל ערבים

התקפת החמאס על יישובי עוטף עזה בשביעי ביביקטובר לא חסה גם על טף ותינוקות.

“כל תינוק ציוני הוא אוייב בפוטנציה” – זו האידאולוגיה שלהם.

ומה אומר על כך ח“כ לשעבר (עדיין עם יומרות לחזור לשם) משה פייגלין?

“כל תינוק בעזה הוא אוייב“.

נו האם לא על כך ייאמר כל ישראל ערבים?

אז אולי המילה “תחביב” בה השתמש יאיר גולן (“מדינה שפוייה לא הורגת תינוקות כתחביב“) אינה מדוייקת, אבל גם אם הוא היה אומר “כשיטה“, כ“אידאולוגיה” או “ללא נקיפות מצפון” – מי שמתנפל עליו בגלל המילה “כתחביב” יתנפל עליו על כל מילה שיגיד, אפילו תהייה זו ה“חלבית” ביותר.

לא בושה להיעזר בכותבי נאומים

פעם, בשנות השמונים של המאה הקודמת, שלחתי מאמר לאחד מירחוני הנייר, והוא פורסם.

בגיליון הבא פורסמו שני מכתבי–תגובה של קוראים, ואני ביקשתי להגיב עליהם בגיליון שלאחר מכן, אבל בגלל מגבלות השטח של עיתונות הנייר הדבר לא נתאפשר לי, וכדי לענות למגיבים הייתי צריך לחכות עד שיהיה אינטרנט בכל בית, ולי יהיה אתר משלי.

והלקח שלי מאז: כשאני כותב דבר לפרסום, אני נכנס גם לראשו של הקורא, מנסה להעלות על הדעת אם מה שהוא חושב עלי – ועונה לו בגוף המאמר.

לכן המאמרים שלי ארוכים.

ולכן אני מציע לכל נואם להיעזר בכותב נאומים. כותב נאומים היה מציע ליאיר גולן מלים אחרות במקום “כתחביב“, וגם היה מוסיף אמרות כגון “ובדברי אלה אני לא מתכוון לחיילי צה“ל הגיבורים שאין החולק על מוסריותם, אלא לדרג המדיני שאחראי עליהם”.