החוק הנורבגי אינו משהו גס, בוודאי שאינו מושחת
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/57974
שמחה ניר, עו“ד
אם חבר הכנסת שהוא גם שר בממשלה רוצה להתפטר מהכנסת כדי שבמקומו ייכנס הבא בתור ברשימת מפלגתו, הוא לא זקוק לשום חוק – לא נורבגי ולא סקנדינבי *** מה נותן לנו החוק הנורבגי?
נא להכיר את ספרי החדש:
Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump
למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות
בן 82 שנים אנוכי היום (15.6.2021), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
האם חברי הממשלה חייבים להיות חברי הכנסת?
רבים בציבור סבורים שהחברות בכנסת היא “ג’וב” הניתן על חשבון הציבור לעסקנים שאינם עושים דבר.
אכן, ישנם לא מעט חברי כנסת שאינם מצדיקים את משכורתם, ונבחרו בגלל נאמנות לראש המפלגה, או בפריימריז שלא תמיד קולעים למטרה הנכונה, אבל זה מחיר הדמוקרטיה, ומי שזה לא נוח לו, לא חייב להיות חבר באותה המפלגה, או להצביע עבורה.
מכל מקום, איכותם של חברי הכנסת היא אופרה אחרת, המצריכה דיון נפרד.
בולט הדבר שבעתיים במינוי שרים וסגני שרים בממשלה, כחלק מהצריכים הקואליציוניים אשר לא אחת יוצרים מיניסטריונים מיותרים ובזבזניים, ומושיבים על הכיסא שרים וסגנים שאינם ראויים לכך, ובכמויות שאין צורך בהן.
אבל גם זו אופרה אחרת, המצריכה דיון נפרד.
החוק הנורבגי מאפשר – בהגבלות מסויימות – לח“כים שהיו לשרים או סגני שרים להתפטר מהכנסת, כך שבמקומם ייכנסו לכנסת הבאים בתור ברשימה שבה נבחר השר או סגן השר המתפטר. יש בחוק עוד הוראה, שנדון בה בהמשך.
החוק הזה מפריע למי שלא נהנה ממנו – כמה מפתיע.
מה שמפריע למתנגדים הוא “תוספת הג’ובים“, דהיינו הכנסה מלאכותית לכנסת של מי שלא נבחר לכנסת, אבל לפני שנוכל לומר אם הדבר מוצדק, אם לאו, נבדוק מה מצופה מחבר הכנסת, ומה מצופה משר או מסגן שר.
לחבר הכנסת יש תפקידים משלו, הן כמחוקק, והן כחלק מהרשות המפקחת על פעולות הממשלה.
בנוסף לכך מקיים חבר הכנסת פעולות במישור הציבורי, כולל מענה לפונים אליו מקרב בוחריו ומקרב הציבור הכללי.
גם לשר או לסגן שר ישנם תפקידים משלהם.
כאשר חבר הכנסת משמש גם שר או סגן שר, חלק מתפקידיו לא יכול להתממש.
הכנסת מונה 120 חברים, מכוח החוק.
חוץ מראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, ממלא מקום ראש הממשלה או ראש הממשלה בפועל, שר לא חייב להיות חבר הכנסת.
הממשלה מונה מספר חברים משתנה, לפי הצרכים הקואליציוניים. נעשו ניסיונות להגביל את מספר השרים והסגנים בדרך של חקיקה, אבל הם לא החזיקו מעמד.
ממשלת ישראל הראשונה מנתה 18 חברים, מהם 17 חברי הכנסת, ואחד שלא היה ח“כ, ולא היו סגני שרים. בכנסת היו, איפוא, 103 ח”כים במשרה מלאה.
בממשלת נתניהו האחרונה (הידועה גם כממשלת החילופים הראשונה) הוסכם על 36 שרים ו-16 סגני שרים. אני לא בטוח שכל הג’ובים האלה אכן אויישו, אבל לצורך העניין נצא מההנחה הזאת.
הפחיתו ממספר חברי הכנסת את המספרים האלה – ונשארו לנו 68 ח“כים “נטו“.
אם איני טועה, חברי הכנסת שהרכיבו את הקואליציה באותה הממשלה היו 73, נשארה אופוזיציה – 47.
ננכה את מספר השרים וסגני השרים, נקבל 21 ח“כי קואליציה, ו-47 ח“כי אופוזיציה.
לגבי ח“כי האופוזיציה – זה מה שיש, אבל איך יכולים 21 ח“כי הקואליציה לשרת ציבור שבחר 73 ח“כים? לא, הם לא יכולים.
מה עושים? לוקחים את “הוראת השעה” משנת 2015, הקרוייה בפי העם “החוק הנורווגי הקטן“, ומשדרגים אותה, כך שיותר ויותר שרים וסגני שרים יוכלו להתפטר מהכנסת, ובמקומם יבואו הבאים בתור.
עם פרוץ המדינה נקבע מספר חברי הכנסת ל-120, וכאמור לעיל, אם נביא בחשבון את מספר השרים שהם חברי הכנסת, נשארו 103 חברי כנסת, “נטו“.
אם נביא בחשבון שאוכלוסיית המדינה גדלה מאז פי עשר, אפשר לדבר על כ-1,000 ח“כים, אבל זו שאלה של תקציב, בעיקר, אם כי ישנם גם שיקולים אחרים.
מכל מקום, המחוקק צריך לקבוע כמה חברי כנסת מספיקים כדי לשרת את הציבור, בלי להתעסק בתפקידים שלטוניים אחרים.
הוחלט על 120? שיהיו 120 חברי כנסת “נטו“.
סבר המחוקק שדי ב-50 ח“כים, או שיש צורך באלף – כך יהיה.
אחרי שאנחנו יודעים לכמה ח“כים “נטו” זקוק הציבור, אפשר לבנות ממשלה, לפי המקובל בהסכמים קואליציוניים, ואין זו הלכה מדאורייתא שהשרים יהיו גם חברי הכנסת.
האם חברי הממשלה חייבים להיות חברי הכנסת?
בשיטת המימשל האמריקאית, למשל, הנשיא, סגן הנשיא ושאר חברי הממשלה לעולם אינם חברי הקונגרס, על שני בתיו (בית הנבחרים והסנאט). חברי הקונגרס נבחרים בבחירות כלליות, וכן גם הנשיא וסגנו – אבל בנפרד.
חברי הממשלה ממונים ע“י הנשיא (באישור הסנאט, אבל זה נושר נפרד).
יש בכך גם היגיון לא מועט: אין זה מן הראוי שראשי הרשות המבצעת יהיו חברים ברשות המבקרת אותם.
אם רוצים ששר בממשלה יהיה גם חבר–הכנסת, זה צריך לבוא בנוסף, ובלבד שסך האצבעות של מפלגתו בכנסת לא יעלה על מספר המנדטים שאותה המפלגה קיבלה בבחירות לכנסת (הכי פשוט זה לקבוע שלא תהייה לו זכות הצבעה בכנסת, אבל תהייה לו חסינות של ח“כ – דבר שקיים כבר כיום, מכוח סעיף 15 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי“א-1951).
סו סימפל!
עד כאן ראינו שחברי הרשות המבצעת (פרט לחריגים) אינם חייבים להיות חברי הכנסת.
לפי החוק הקיים גם בלי החוק הנורבגי, אין שום מניעה ששר שהוא גם חבר הכנסת יתפטר מהכנסת, ויישאר חבר הממשלה.
חריגים לכך הם, כאמור, ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, ממלא מקום ראש הממשלה וראש הממשלה בפועל, שחייבים להיות חברי הכנסת.
לחריגים האלה אפשר להוסיף את סגני השרים, שגם הם חייבים להיות חברי הכנסת.
אם רוצים, אפשר לתקן את החוק כך שגם ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, ממלא מקום ראש הממשלה, ראש הממשלה בפועל וסגני השרים לא יהיו חייבים להיות ח“כים.
אבל החוק הנורבגי לא עוסק, לא במספר חברי הכנסת, ולא במספר השרים.
החוק הנורבגי עניינו דבר אחד ויחיד: הפיכותה של ההתפטרות מהכנסת.
החוק הזה, שמקומו בסע’ 42ג’ לחוק–יסוד: הכנסת, קובע שאם שר או סגן שר התפטרו מהכנסת, ולאחר מכן הם חדלו להיות שר או סגן שר, הם חוזרים להיות חברים בכנסת, ומי שנכנסו לכנסת במקומם חדלים להיות ח“כים, וחוזרים ל“רשימת ההמתנה“.
הוראת החוק הזאת, יש לה גם מגבלות: מספר הח“כים שיכולים להתפטר בחסות ההסדר הזה מוגבל לפי גודל הסיעה שלהם, ומי שחזר להיות ח“כ לא יכול לחזור על ה“תרגיל” הזה פעם נוספת.
מבחינתי אפשר להוריד גם את המגבלות האלה.
זה הכל – לא “שחיתות“, ולא “משהו גס“.
______________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא