מלחמת לבנון השנייה – יומו הגדול של שר התחבורה, שאול מופז

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/33921
 

קימקא שמחה ניר, עו”ד 07.08.2006 05:23
תחתיות

תחתיות

מלחמת לבנון השנייה – יומו הגדול של שר התחבורה, שאול מופז

 

המלחמה הזאת השיבה את הסומק ללחייהם של כל המקוננים על כך שמספר ההרוגים בתאונות-הדרכים עולה על מספר ההרוגים במערכות ישראל.

הגיעה העת לחדול – לעולמים! – מההשוואה האומללה והאידיוטית הזאת.

שאול מופז, איש-מלחמה מנוער, רצה להיות שר-בטחוננו גם בקדנציה הזאת, ומבחינתו – בצדק רב, שהרי בממשלה הזאת הוא היחיד אשר יש לו ותק מוכח גם כמפקד בה”ד 1, מפקד אוגדת איו”ש, אלוף פיקוד הדרום, ראש אגף התכנון, סגן הרמטכ”ל, ראש אג”ם, רמטכ”ל ושר-הבטחון. הנכון הוא שעל הותק הבטחוני שלו מעיבה פיסת-עב קלה, שהרי, כידוע, הוא ניסה להתקבל לקורס קצינים מספר פעמים ונדחה, אך התקבל לקורס בעקבות תפקוד יוצא-דופן במהלך פעילות מבצעית, אבל ההמשך מעיד כי מערך המיון בצה”ל דפוק-לתלפיות, בין במיון לקצונה, בין במיון לרמטכ”לות.

אבל, מאידך, יכול להיות שבתור ראש אגף התכנון ראה מופז כמה צעדים קדימה, ותכנן את מסלולי-הקידום של האלופים כך שרק אלה ששמם הפרטי שאול יזכו לנשום אוויר פסגות.

אלא שכל אלה בבחינת היסטוריה המה, שהרי האילוצים הקואליציוניים, כידוע, אוכלים כל חלקה, בין טובה, בין רעה, והטוען-לכתר הבטחון נאלץ להתפשר על כתר סגן ראש הממשלה ושר התחבורה.

בהחלט לא צריך לבכות, אפילו היה מסתפק רק בכתר הסגן. מספרים על יגאל אלון ז”ל, איש-בטחון עוד מלפני שמופז ראה אור יום, שאמר על עצמו שהוא מוכן להיות ראש הממשלה, בתנאי שייתנו לו להיות גם סגן ראש הממשלה.

כך או כך, שאול מופז, איש-מלחמה מנוער, נאלץ להסתפק בתפקיד ה”ביצועי” של שר התחבורה, שהרי סגנות ראש הממשלה יש בה כבוד רב, אבל לא סמכויות-ביצוע של ממש.

וכך או כך, שר התחבורה שאול מופז, איש-מלחמה מנוער, הכריז מלחמה על נגע תאונות הדרכים כבר ביומו הראשון על הכס הזה, בתקווה שיהיה לו case בתחום הזה.

יש כאן בעייה קריטית, שהרי לפחות שניים-שלושה שרי-תחבורה לפניו הכריזו מלחמה על נגע תאונות הדרכים כבר ביומם הראשון על הכס הזה, אבל לאף אחד מהם לא היה case בתחום הזה, וכמו שחזיתי לפני כמעט 20 שנה, שר הולך ושר בא, והסטטיסטיקה לעולם עומדת.

אבל, כמו שאמר נפוליאון בונפארטה, “אני רוצה גנרלים בני-מזל”, שיחק לו מזלו של הגנרל מופז דווקא בתחום הזה, ומלחמת לבנון השנייה הייתה יומו הגדול כשר-התחבורה: לראשונה זה שנים רבות פחת מספר הנפגעים בתאונות-הדרכים (הרוגים, פצועים, נפגעי-חרדה וכו’) מזה של מספר הנפגעים המלחמה.

עכשיו תגידו מגעיל, ואתם תצדקו.

ותגידו גם שאני עושה “שימוש ציני” באסונם של הבריות כדי לקדם את דיעותי, ולנגח את המימסד “על גבן של המשפחות השכולות”, וכאן תצדקו פחות.

בעניין הזה אתם תצדקו פחות, כי את ההשוואה הזאת אתם המצאתם, ואני מתריע נגדה כבר כמעט 20 שנה – ואין השומע.

אתם המצאתם את הקינה על כך ש”מספר ההרוגים בתאונות הדרכים עולה על מספר ההרוגים במערכות ישראל”. לא אני.

אני, מצדי, התרעתי על ההשוואה האומללה הזאת. אמרתי כי בשוויצריה המצב גרוע בהרבה, הוספתי “הלוואי עלינו”, וגם הצעתי את הפתרון האולטימטיבי: לצאת למלחמה עקובה-מדם אחת לכמה שנים.

אז קיבלתם את זה עכשיו, ואני מקווה שמכאן-ואילך תחדלו לעולמים עם ההשוואה האידיוטית הזאת.

המלצת היום: קשה כשאול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר