מאמרי בנימין נתניהו, בקשה לעיכוב יציאה זכה להרבה לייקים ושיתופים – הרבה מעבר למה שאני רגיל, וגם המוני תגובות – רובן אוהדות, אבל היו גם לא אוהדות (זה בסדר, מותר לחלוק), והיו גם כאלה שהטימטום פורץ מהם בכמויות מסחריות בלתי נדלות.

אתחיל בהצגת התגובות המטומטמות, אענה להן בהמחשה מחיי המשפט, ואחר כך אתייחס לעקרונות המקובלים בנושא עיכובי–היציאה – וכפי שתראו ותבינו, בעניין בנימין נתניהו אין שום חידוש שלא היה קיים לפני כן.

תארו לעצמכם תרחיש כזה, המתנהל בבית המשפט, כאשר מונחת לפני השופט, או השופטים, חבילה של בקשות לעיכוב יציאתם מהארץ של כמה נאשמים:

תמונה ראשונה

תובע:

המשיב, שמחה ניר, נאשם בחנייה במרחק של פחות משני מטרים מברז כיבוי (הידרנט), ולא בפעם הראשונה. לאור הישנותן של העבירות האלה אנחנו נבקש להטיל עליו עונש מאסר בפועל, אם הוא יורשע.

אנחנו חוששים שהוא יברח מהארץ, ולכן אנחנו מבקשים להוציא צו עיכוב יציאה, ולהורות על הפקדת דרכונו.

סניגור:

חוששני שחברי המלומד זקוק לבדיקה, ובאופן דחוף.

שופט:

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

סניגור:

זה לא עניין של סגנון, רק הבעתי את חששי שחברי המלומד זקוק לבדיקה, ובאופן דחוף.

שופט:

האם יש לאדוני גם משהו לגוף העניין?

סניגור:

כבודו, אני דיברתי רק לגופו של עניין.

שופט:

האם יש לאדוני מה להוסיף?

סניגור:

לא, כבודו, לטעמי זה מספיק כדי לדחות את בקשתו של חברי.

שופט (לקלדנית):

תרשמי:

החלטה

המדינה מבקשת להוציא נגד הנאשם צו עיכוב יציאה, ולהורות על הפקדת דרכונו, לאור החשש שהוא יברח מהארץ.

הסניגור לא העלה כל טעם מדוע לא יוצא צו כמבוקש.

בנסיבות האלה אני מקבל את הבקשה, ומוציא צו כמבוקש, בתוקף עד החלטה אחרת.

הנאשם יפקיד דרכונו.

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

תמונה שנייה

תובע:

המשיב, ניר שמחה …

שופט:

יש לו עוד תיק אצלנו? האם אדוני מבקש עיכוב חופף, או מצטבר?

תובע:

לא, כבודו, כאן שמחה זה שם המשפחה.

כבודו, המשיב הזה נאשם בשוד חמוש, העלמת מס, בעילת קטינות וחנייה במרחק של פחות משני מטרים מברז כיבוי (הידרנט), ולא בפעם הראשונה. לאור חומרתן והישנותן של העבירות האלה אנחנו נבקש להטיל עליו עונש מאסר ממושך בפועל, אם הוא יורשע.

אנחנו חוששים שהוא יברח מהארץ, ולכן אנחנו מבקשים להוציא צו עיכוב יציאה, ולהורות על הפקדת דרכונו.

סניגור:

חברי המלומד אידיוט, וגרוע מכך – גם סמולן.

שופט:

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

סניגור:

זה לא עניין של סגנון, אני דיברתי על העובדות, ומילאתי חובתי להגן על מרשי בנאמנות ובמסירות, וללא חשש.

שופט:

האם יש לאדוני גם משהו לגוף העניין?

סניגור:

כבודו, אני דיברתי רק לגופו של עניין.

שופט:

האם יש לאדוני מה להוסיף?

סניגור:

לא, כבודו, לטעמי זה מספיק כדי לדחות את בקשתו של חברי.

שופט (לקלדנית):

תרשמי:

החלטה

המדינה מבקשת להוציא נגד הנאשם צו עיכוב יציאה, ולהורות על הפקדת דרכונו, לאור החשש שהוא יברח מהארץ.

הסניגור לא העלה כל טעם מדוע לא יוצא צו כמבוקש.

בנסיבות האלה אני מקבל את הבקשה, ומוציא צו כמבוקש, בתוקף עד החלטה אחרת.

הנאשם יפקיד דרכונו.

הסניגור המלומד דיבר בסגנון בוטה ומשתלח. המזכירות תעביר העתק מהפרוטוקול ומהחלטה זו ללשכת עורכי הדין, לכל טיפול שימצאו לנכון.

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

תמונה שלישית

תובע:

המשיב, בני גנץ, נאשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, וצפויות לו שנות מאסר ארוכות, אם הוא יורשע.

בנסיבות כאלה דבר שבשיגרה הוא שבית המשפט מעכב את יציאתו של הנאשם את הארץ גם ללא כל נסיבה מיוחדת, אולם במקרה דנן קיימות נסיבות מיוחדות, כפי שיפורט להלן.

המשיב משוכנע כי נעשה לו עוול רב, כי התביעה רודפת אותו מנימוקים פוליטיים, ותפרה לו את התיק דנן – רק כדי להפיל אותו מהשלטון.

המשיב משוכנע כי גם בבית המשפט לא ייעשה עימו צדק, וחיזוק לכך הוא מוצא בדבריה של הפרופ’ רות גביזון, מבכירי המשפטנים בישראל.

שופט:

כל נאשם משוכנע שרודפים אותו.

תובע:

אכן, אני ער לכך, אבל במקרה דנן תחושתו האישית של המשיב יש לה משקל רב,במיוחד משום שהוא מקבל תמיכה מוסרית ממאות אלפי אוהדיו בכל הארץ, וגם מדמויות בכירות ביותר בעולם המשפט.

אבל זה לא הכל: המשיב הוא בעל אזרחות ארה“ב, ממנה השתחרר עם היבחרו לכנסת לראשונה, כפי שמתחייב מהחוק, אולם היא ניתנת לחידוש בכל עת, ולאור יחסיו המיוחדים של המשיב עם נשיא ארה“ב, מר דונאלד ג’יי טראמפ, אין ספק כי תוך חמש דקות מנחיתתו של המשיב על אדמת ארה“ב יוענק לו מקלט מדיני, אם עדיין לא הוענק לו במגעים פרטיים בין השניים.

למשיב יש אינטרס ויכולת להשתקע מחדש בארה“ב, ולחמוק מלתת את הדין על המעשים המיוחסים לו.

אנחנו מבקשים, איפוא, להוציא נגד המשיב צו עיכוב יציאה, ולהורות על הפקדת דרכונו.

סניגור:

בקשתו של חברי המלומד היא אבסורדית. מרשי מכהן כראש הממשלה …

שופט:

מסעיף 1.ה. לכתב האישום אנחנו למדים כי המשיב כיהן כראש הממשלה ושר התקשורת מחודש נובמבר 2014 ועד מאי 2017, וכידוע אין לו לדיין אלא את אשר עיניו רואות.

תובע:

אני מסכים עם חברי המלומד שהמשיב מכהן גם כעת כראש הממשלה.

סניגור:

תפקיד ראש הממשלה כרוך בנסיעות רבות ברחבי העולם, וצו עיכוב יציאה פוגע פגיעה אנושה ולא ניתנת לתיקון – לא רק למרשי, אלא למדינה כולה.

שופט:

הדבר ברור. האם יש לאדוני מה להוסיף?

סניגור:

לא, כבודו.

שופט (לתובע):

מה יש לאדוני לומר על טענת חברו בעניין הפגיעה בתפקודו של המשיב כראש הממשלה?

תובע:

המשיב לא יישאר לעולמים ראש הממשלה, ואנו חוששים כי ביום בו יחדל לכהן בתפקידו הוא יעלה על המטוס הראשון לארה“ב. אין לנו בעייה שצו העיכוב ייכנס לתוקפו רק ברגע שהמשיב חדל לכהן בתפקידו, ובלבד שתינתנה ערובות מוצקות להבטחת חזרתו לארץ מכל נסיעה ונסיעה.

נזכיר כי גם חבר הכנסת, בשעתו, עזמי בשארה, נתן “מילת–כבוד” שיתייצב לחקירה ככל שידרש, והשאר היסטוריה. לגבי השופט–בדימוס דן כהן, כנראה שאפילו מילת–כבוד לא נדרשה ממנו, אם בכלל אפשר לדבר על כבוד במקרים כאלה.

נראה לנו שהטלת עיקול על כל רכושו של המשיב, מגובה בערבות אישית של צד ג’, היא ערובה טובה, יחסית.

שופט (לקלדנית):

תרשמי:

החלטה

נדחה למתן החלטה.

תרשמי תאריך, ותשאירי לי מקום לחתימה.

וכעת במישור העקרוני

כנגד חזקת החפות עומדת זכותה של החברה להעמיד לדין את מי שעוברים על חוקיה.

כדי להבטיח את ניהול המשפט בלי להיות תלוי ברצונו הטוב של הנאשם יצר המחוקק מספר כלים. יצויין כי הכלים האלה אינם “מקדמה על חשבון העונש” למי שעדיין בחזקת–זכאי, אלא, כאמור, רק כלי למימוש זכותה של החברה להעמיד לדין את מי שנראה לה שעבר על החוק.

הכלי החמור ביותר הוא מעצר עד תום ההליכים. מעצר זה מופעל כאשר קיים חשש כבד שהנאשם יחמוק מהמשפט (לא נדון כאן בעילות מעצר נוספות, כגון השפעה על עדים וכו’).

פחות חמורים הם מעצר בית או חלופת–מעצר אחרת.

אחרון בחומרה הוא עיכוב היציאה מהארץ.

בעוד שמעצר מאחורי סוגר ובריח, מעצר–בית או חלופות מעצר אחרות, יש בהם פגיעה בחירותו היום–יומית של כל אדם, הרי שעיכוב–היציאה יפגע רק במי שרוצה לצאת את הארך – לעסקים, לטיול וכו’.

הנאשם הרגיל אפילו לא ימצמץ כאשר התובע יבקש עיכוב יציאה נגדו: לא רק שאין לו תכניות כאלה – אפילו כסף אין לו, ואם מדובר בבריחה מהארץ – לבנות את חייו מחדש בחו“ל הרבה יותר מסובך מאשר לרצות שנת מאסר בארץ, מה גם שבמקרים חמורים ניתן לבקש צו הסגרה, צו מעצר בין לאומי וכו’.

מאזן השיקולים

זה ידוע: כאשר למשפטן אין משהו חכם יותר לומר, הוא אומר “בנסיבות העניין“, אבל, מאידך, לפעמים זה הדבר החכם היחיד שאפשר לומר, משום שאי אפשר להגדיר מראש את מכלול הנתונים והשיקולים של בית המשפט כשהוא דן בבקשה לעיכוב יציאה (כמו בבקשה למעצר, וכו’).

השקולים בהוצאת צווי עיכוב יציאה נחלקים לשתי קבוצות: אלה שיש להיזקק להם, ואלה שאין להיזקק להם. נתחיל באלה האחרונים.

השיקולים שאין להיזקק להם

ראשית – אין שום רלוונטיות לעובדה שהתובע המבקש את עיכוב–היציאה הוא אידיוט (אם אכן כך הוא), משום שעיכוב היציאה בא להגן על העניין הציבורי, ואם התובע הוא אידיוט – זה נושא נפרד.

שנית – הוא הדין גם בבריאותו הנפשית של התובע.

ושלישית – כיוון שהכל שווים בפני החוק, וזה כולל גם חברי כנסת שלא אושרה להם החסינות, ודינם “כדי כל אדם“, אין לתת בעניין הזה שום “הנחת סלב“.

השיקולים שיש להיזקק להם

השיקול הבסיסי הוא שעיכוב היציאה הוא ברירת–המחדל, כדבר–שבשיגרה.

השיקול הבא הוא חומרת העונש הצפוי, שלא הרי מי שצפוי לו רק קנס, פסילת–רישיון או אפילו מאסר קצר, כהרי מי שצפויות לו שנות מאסר ארוכות.

אבל השיקול המכריע הוא יכולתו של הנאשם לעזוב את הארץ ולמצוא מחסה, או אפילו מקלט מדיני, במדינת חוץ.

שיקול–לקולא הוא הנזק שייגרם לנאשם, בעסקיו או בכל צורה אחרת, אם תעוכב יציאתו מהארץ, אולם במקרה כזה ניתן להבטיח את חזרתו לארץ ע“י ערבויות מתאימות.

ואפשר להוסיף עוד שיקולים משניים לכאן ולכאן – הכל, כאמור, לפי “נסיבות העניין“.

ועכשיו בחזרה לביבי נתניהו

קיראו שוב את התרחישים לעיל, קיראו שוב את ה“טיוטה” מהפעם הקודמת (מצורפת למטה מכאן, לנוחיותכם), וגבשו שוב את עמדתכם.

כדי לאתגר אתכם צאו משתי הנחות:

האחת – אתם התובע המייצג את המדינה בבקשה לעיכוב–היציאה נגד בנימין נתניהו;

והשנייה – הנאשם אינו נתניהו בנימין, אלא גנץ בנימין.

מה תגידו?

ובחזרה לשמחה ניר

כעת, אחרי שגיבשתם את עמדתכם הבלתי–תלוייה בעניין עיכוב יציאה לביבי נתניהו (או בני גנץ, לפי העניין), אתם יכולים להביע את דעתכם על האיי–קיו ועל מצבו הנפשי של עבדכם הנאמן – הכל חופשי–חופשי.

תרגישו בנוח, חופש הביטוי חל גם על אלה.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

והנה שוב הטיוטה שהתנדבתי להכין עבור הפרקליטות עמוסת–העבודה – רק לחתום ולהגיש!:

בבית המשפט המחוזי בירושלים

ת“פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ‘ נתניהו ואח‘

המבקשת (המאשימה): מדינת ישראל

נגד

המשיב: בנימין נתניהו (הנאשם מס’ 1)

בקשה לצו עיכוב–יציאה

מבוקש בזה להוציא צו עיכוב יציאה נגד המשיב.

נימוקי הבקשה

1. 1. המשיב מואשם בתיק זה בעבירות חמורות שאין כמותן, ואם יורשע צפויות לו שנות מאסר ארוכות.
  2. בנסיבות כאלה דבר שבשיגרה הוא שבית המשפט מעכב את יציאתו של הנאשם את הארץ, אולם במקרה דנן קימות נסיבות מיוחדות, כפי שיפורט להלן.
  3. המשיב משוכנע כי נעשה לו עוול רב, כי התביעה רודפת אותו מנימוקים פוליטיים, ותפרה לו את התיק דנן – רק כדי להפיל אותו מהשלטון.
  4. המשיב משוכנע כי גם בבית המשפט לא ייעשה עימו צדק, וחיזוק לכך הוא מוצא בדבריה של הפרופ’ רות גביזון, מבכירי המשפטנים בישראל.
  5. למותר לציין כי השאלה אם אכן נעשה למשיב עוול, וכי גם בבית המשפט “המשחק מכור“, אינה רלוונטית, משום שתחושתו האישית של המשיב היא הקובעת.
  6. המשיב הוא בעל אזרחות ארה“ב, ממנה השתחרר עם היבחרו לכנסת לראשונה, אולם היא ניתנת לחידוש בכל עת.
  7. לאור יחסיו המיוחדים של המשיב עם נשיא ארה“ב, מר דונאלד ג’יי טראמפ, אין ספק כי תוך חמש דקות מנחיתתו של המשיב על אדמת ארה“ב יוענק לו מקלט מדיני, אם עדיין לא הוענק לו.
  8. אשר על כן מתבקש בית משפט נכבד זה ליתן נגד המשיב צו עיכוב יציאה מן הארץ, ולהורות למשיב להפקיד את כל דרכוניו.
  9. לחלופין ובמצטבר מבוקש להורות על עיקול כל נכסיו של המשיב, כמפורט בנספח המצורף לבקשה זו כחלק בלתי נפרד הימנה.
  10. מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה זו.

ד“ר אביחי מנדלבליט

היועץ המשפטי לממשלה

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

פורסם ב- זכויות האזרח, למשפטן, לכל אדם ותוייג אביחי מנדלבליט, בנימין נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים, עיכוב יציאה

שתף מאמר זה:

כתיבת תגובה לבטל