אסתר חיות-טרף: פוחדת מגילוי האמת על מה שמתרחש בממלכתה

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56737

גם לנשיאת ביהמש העליון מותר להיות טיפשה, אם היא באמתובתמים מאמינה למוצא מקלדתה (ואני בספק – לא בכך שהיא טיפשה, אלא בכך שהיא מאמינה למוצא מקלדתה) *** איך מכשירים מראש כל שחיתות שיפוטית

שמחה ניר, עוד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

בעקבות פרסומים כאלה ואחרים

נשיאת בית המשפט העליון, מיודעתנו אסתר חיות טרף, שלחה מכתב לכלל עובדי הרשות השופטת, בו התייחסה לפרשת הקשורה לשופטת אסתר כרייף וליור לשכת עוהד לשעבר, אפרים אפי נוה, פרשה הידועה גם בשם מין תמורת מינוי.

כך היא פותחה:

בעקבות פרסומים כאלה ואחרים מצאתי לנכון לפנות אליכם ולומר לכם שעם כל המבוכה והקושי עלינו לזכור כי

וכך היא אומרה:

מדובר בפרשה אחת שאסור שתכתים את שופטי ישראל כולם או את תהליך המינוי ואת שיטת מינוי השופטים בכללותה.

כבר ב-18 המלים האלה מתעוררות שתי שאלות:

השאלה האחת – האם באמת מדובר בפרשה אחת“?

ומה עם, למשל, פרשת השוחד – גם היא קשורה לאותו אפי נוה – אשר הכניסה לבית המשפט העליון השופט יוסף אלרון?: השופט יוסף אלרון וראש לשכת עורכי הדין, אפרים נוה – מושחתים, מקומם בכלא!

להזכירכם: כאשר עמדה לדיון מועמדותו של אלרון לביהמש העליון, אסתר המלכה – אז עדיין לא חברה בוולבש, אבל כבר הנשיאהלעתיד – התנגדה לקידומו, בנימוק שהוא לא קורץ מהחומרהמתאים לבית המשפט העליון, אבל אחרי שקידומו לביהמש העליון היה לעובדה מוגמרת, היא – כבר הנשיאהממש – אמרה עליו שהוא בציר חיפאי משובח” – לא פחות!

השאלה היא מי משניהם עבר את המטמורפוזה“: הוא, שהחומר ממנו הוא קורץעבר תהליך השבחה”, או היא, אשר נעשתה נוחה להתפשר על בציר באיכות נמוכה יותר.

ואולי שניהם השתנו כהרףעין?

והשאלה השנייה – מה פירוש אסור שתכתים את שופטי ישראל כולם או את תהליך המינוי ואת שיטת מינוי השופטים בכללותה“, כאשר היא כבר הכתימה קשות?!

והלאה, הקלישאה השחוקהלעייפה:

זוהי שיטה שבבסיסה היא שיטה טובה אשר הוכיחה את עצמה לאורך עשרות שנים ואלפי מינויים.

טובה בבסיסה

לבד מהשאלה האם זה מספיק שהשיטה תהייה טובה בבסיסה“, ולא מן הראוי להשביח אותה עוד יותר (ולהגביה את בסיסה, איך לא), נשאלת השאלה איך יודעים אם היא הוכיחה את עצמה“, כאשר אין קבוצת ביקורתלהשוואה עם שיטות אחרות (שוחד, שוחד מיני, הגרלה, מינוי פוליטי).

ונשאלת גם השאלה מהם הקריטריונים לפיהם אפשר לקבוע אם השיטה אכן הוכיחה את עצמה“.

נניח שבמשך אותם עשרות שנים ואלפי מינוייםהתמנה שופט אחד אידיוט, ושופט אחד הלוקה לפחות בכל אחת מהתכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד“, לפי סע’ 11א, לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), תשמד-1984, והן:

(1) ידע ומיומנות בתחום המשפט כולל בקיאות משפטית, רבגוניות בתחומי המשפט השונים, תפיסה משפטית, יסודיות בהכנת החומר המשפטי;

(2) כושר הבעה וניסוח בכתב ובעלפה;

(3) יעילות וכושר ביצוע, לרבות כושר ארגון וניהול, סדר בעבודה, דייקנות, כולל עמידה בלוח זמנים, חריצות, גישה עניינית ותכליתית לעבודה, יעילות והספק בעבודה;

(4) סמכותיות וכושר לנהל דיון, כושר החלטה והכרעה, ישוב הדעת, הבחנה בין עיקר לבין טפל, התחשבות בכל הנתונים, והיכולת להגיע להחלטות נכונות;

(5) מזג שיפוטי המתבטא, בין היתר, בסבלנות, בסובלנות, בפתיחות ואופי יציב; שקט נפשי, יכולת עמידה בלחצים, יכולת ליצירת קשר עם אנשים; גינוני משפט;

(6) אינטגריטי, יושר אינטלקטואלי, הגינות כלפי הזולת, אמות מידה מוסריות, עצמאות בחשיבה ואיתלות;

(7) חוכמה ותבונה;

(8) תדמית המועמד בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום;

(9) מוטיבציה.

וזה אומר, על פי ההנחה שלנו, שבין אותם עשרות שנים ואלפי מינוייםהתמנה שופט אחד אידיוט ועוד 9 שופטים הלוקים כל אחד בתכונה עיקריתזו או אחרת, או שופטים רבים יותר, אם נערוך חישוב נפרד לכל אחת מתתהתכונות העיקריות“.

ההנחה הבאה היא שבמשך אותם עשרות שנים ואלפי מינוייםהתמנו 2 שופטים אידיוטים, ושני שופטים הלוקים כל אחד בתכונה עיקריתזו או אחרת, או שופטים רבים יותר, אם נערוך חישוב נפרד לכל אחת מתתהתכונות העיקריות“.

ואחר כך 3, 4, … 10, … 100, … 1000 ויותר שופטים אידיוטים, וכך גם שופטים הלוקים כל אחד בתכונה עיקריתזו או אחרת, מכל אחת מתתהתכונות העיקריות” …

והשאלה היא עד כמה צריך לרדת, לאיזו רמה ובאיזה היקף, של אידיוטיות ואי עמידה בתכונות העיקריותשהמערכת הציבה לעצמה, כדי לדעת שהשיטה בה בוחרים השופטים אצלנו היא כושלת.

תשובה: לאף אחד זה לא אכפת, ולכן איש במערכת המשפט לא עושה את חשבוןהנפש.

הוסיפו לכך גם את העובדה שגם הדחה של שופטים כושלים היא, אצלנו, “משהו גס“, ותבינו שכל נושא איכותם המקצועית והמוסרית של השופטים הוא בגדר טאבו מושלם: מי שנכנס למערכת לא יוצא ממנה, אלא בגיל הפרישה שבחוק – 70 שנה + שלושת חודשי האקסטראאלא אם כן הציבור נחשף לאיזו שערוריה הקשורה בשופט כלשהו (וגם זה לא תמיד: לא לשכוח את יוסף אלרון המושחת, שופט ביהמ”ש העליון (עדיין)!).

האם לא מן הראוי לבדוק את השיטה, 72 שנה אחרי פרוץ המדינה?

אומרת המלכה:

מכל מקום, נוכח תקופת הבחירות שבה אנו נתונים הוועדה אינה מתכנסת כבר למעלה משנה, כאמור, ובוודאי שאין זו העת המתאימה לדון בשינויה.

טוב, גם לנשיאת ביהמש העליון מותר להיות טיפשה, אם היא באמתובתמים מאמינה למוצא מקלדתה (ואני בספק – לא בכך שהיא טיפשה, אלא בכך שהיא מאמינה למוצא מקלדתה).

תאר לעצמך שבעסק שלך נשמעים רעשיםהמצריכים בדיקה, ואתה אומר לעצמך:

מכל מקום, נוכח תקופת השפל בהזמנות העסק שלי סגור כבר למעלה משנה, כאמור, ובוודאי שאין זו העת המתאימה לבדקבית

מתי תעצור את המכונות, אידיוט, ומתי תפטר עובדים כושלים? כאשר תחזור הגיאות, ההזמנות תתחלנה לזרום, והמתחרים לא טומנים ידם בצלחת?!

לא להאמין: איך אפשר להיות מס’ 1 במערכת המשפט, ברמה כזאת של טיפשות?

ומה היא חושבת אותנו, למטומטמים?!

תארו לעצמכם שבאמת ובתמים היא מחכה לחידוש פעולת הוולבש, ואז להתחיל לדבר על רפורמות, כאשר על הפרק עומדים עשרות תקנים לא מאויישים, בגלל שיתוק הוועדה הזאת?

אז לא, יגיד שר המשפטים, שהוא גם יו”ר הוועדה: קודם נדון במינויים, קודם נמלא את התקנים הלאמאויישים, ואחר כך – מחרמחר!

אבל יש כשל נוסף ברעיון הזה: כשם שאין אדם מרים עצמו עי משיכה בשרוכי נעליו, כך שום רפורמה ושום בדקבית לא יכולים להיות בד’ אמותיה של הוולבש, ואם כוונתה היא שאנחנו“, הוולבש, נבדוק את עצמנו – היא רק טוחנת מים.

וזה אומר שהיא לא ממש מתכוננת לעשות גלים.

תזכרו שאמרתי לכם.

כאן מגיע השמאלץ, והסופרלטיביםשאינםעוליםכסף:

אני מבקשת לחזק את ידיכם ולהביע את הערכתי הרבה לעבודה המסורה והמקצועית שאתם מבצעים יוםיום ושעהשעה, בסיועם הנאמן של כל עובדי הרשות השופטת צר לי שפרשה זו והפרסומים שבעקבותיה מעיבים על פועלכם החשוב בעשיית משפט ובעשיית צדק בכל ערכאות השיפוט הפרוסות לאורכה ולרוחבה של הארץ.

נו, טוףףףף.

וזה הקרשצ’נדו:

אני סמוכה ובטוחה כי תמשיכו לעשות את המיטב למען הציבור ולמען החברה בישראל, בזקיפות קומה, בניקיון כפיים ומתוך תחושת שליחות. לבסוף, חשוב לי להבטיחכם כי אם יתברר חלילה שקיימים מקרים נוספים של התנהלות בלתי תקינה, לכאורה, הטעונים בירור הדברים ייבחנו ויטופלו במלוא הרצינות, תוך הסקת המסקנות הנדרשות ולפי הסמכויות הנתונות לי בדין.

שימו לב למילה החבוייה בין 52 המלים שבפיסקה הזאת – “חלילה“: לא אם יתברר שקיימים מקרים נוספים …”, אלא אם יתברר חלילה …”.

לא להאמין: זה לא שהיא רוצה לגלות את מה שמתרחש במערכת שהיא עומדת בראשה – היא חוששת מכל גילוי, היא מתנגדת לכל גילוי, היא מפחדת מכל גילוי.

האם החלילההזה היה פליטתפה?

לא, הוא היה במכתב אל השופטים ושאר העובדים במערכת המשפט, ולא נראה לי שהיא לא חשבה על כל מילה ומילה, והשאירה משהו ליד המקרה.

אבל אם היא לא חשבה על כך – יש לנו בעייה קשה וחמורה עוד יותר: מס’ 1 במערכת המשפט שלא זהירה במילותיה, ולא חושבת על כל מילה ומילה היוצא ממקלדתה.

אכן, יש לנו שופטים מצויינים!

לפני 16 שנים, תחת הכותרת הזאת ממש, הצגתי את האמירהשאלה: אכן, יש לנו שופטים מצויינים, אבל כמה יש לנו כאלה – ומה זה אומר על שיטת הבחירה?

בגוף המאמר הצגתי שש שאלות:

השאלה הראשונה היא מה זה “מצויין”. כשאני הייתי בבצפר, ציון “מצויין” היה 95 מתוך מאה, ובהשאלה לענייננו הייתי אומר כי שופט מצויין הוא זה אשר זוכה בציון משוקלל של 95%, כאשר הבסיס של 100% הוא הציון של השופט האידיאלי, והשקלול הוא לפי משקלן היחסי (בעיני המשקלל) של הפרמטרים אשר נקבעו בכלל 11א’ לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), התשמ”ד-1984 (או לפי כל פרמטרים סבירים אחרים).

השאלה השנייה היא כמה שופטים מצויינים יש לנו בכל מערכת המשפט? לדעתי אולי חמישה או עשרה, אבל אני מוכן להמר על עשריםגג – פחות מחמישה אחוז מכלל השופטים, ואם יש לך הערכה אחרת – אני, בתור אישפשרות ידוע, מוכן לקבל כל הערכה סבירה אחרת שלך, בבטחון מלא שהבדליההערכה בינינו לא יהיו גדולים.

השאלה השלישית היא מה חלקה של השיטה בבחירתם של השופטים המצויינים, ואני אומר: בכל שיטה ישנם שופטים מצויינים, וכאלה היו נבחרים גם על ידי כל שולחן מקרי בקפיטריה של מעונות הסטודנטים.

השאלה הרביעית מה בצע לו למתדיין, אשר לעולם לא יכול לבחור את שופטיו, בכך שישנם שופטים מצויינים, אם הסיכוי שלו לזכות בשופט מצויין שואפים לאפס.

השאלה החמישית היא כמה שופטים לאמצויינים ישנם במערכת המשפט, ואיך ההתפלגות הגאוסיאנית שלהם.

השאלה הששית היא מהי איכותו של השופט הגרוע ביותר בכל ערכאה, בכל בית משפט. הפחותשבאומנין, כדאמרינן. כיוון שהמתדיין אינו יכול, כאמור, לבחור את שופטיו, הוא תמיד נמצא בסיכון להתדיין בפני השופט הגרוע.

זהו בדיוק עקרון החוליה החלשה: כאשר אתה עשוי לקבל את השופט הגרוע ביותר, לא תנחם אותך העובדה שמתדיין אחר קיבל שופט מצויין, או אפילו את השופט הממוצע“.

בגלל או למרות?

ובהמשך, לאחר שעמדתי על כך שהמצב בבחירת השופטים הוא גרוע ביותר”, הוספתי שאלה שביעית:

והשאלה השביעית היא אם המצב הגרוע הזה הוא בגלל השיטה, או למרות השיטה.

אחר כך עמדתי על כשליה של השיטה, על מינוי מקורבים על חשבון האיכות, וכו’, וכו’, וגם הצעתי שינויים בהליכי הבחירה, בין השאר עי הוצאת השופטים מהרכב הוולבש, מתן ייצוג לאקדמיה, והנהגת שקיפות מלאה בהליכי הבחירה, החל מהשלב הראשון ועד להחלטה הסופית.

16 שנים עברו מאז, ואיש לא עשה את בדקהבית ואת חשבון הנפש.

הרפורמות שלי

במהלך השנים מאז הצעתי רפורמות מרפורמות שונות:

רפורמת שמחה ניר במערכת המשפט, במסגרתה אני מציע, בין השאר, רוויזיה בהליכי הבחירה וההדחה של השופטים: רף הבחירה יהיה גבוה יותר מזה הקיים, ואילו רף ההדחה – נמוך יותר (ומפצה את השופטים בסוכריות אחרות);

רפורמת שמחה ניר בבחירת שופטים, בה אני מפתח את הנושא עוד יותר, כדי להבטיח לא רק את איכותם המקצועית של השופטים, אלא גם את טוהר המידות בבחירתם, וכנגזרת מכך – גם את טוהר המידות שלהם כשופטים, אם וכאשר יגיעו למחוז הבחירה שלהם.

במסגרת זו אני מציע כי, כדי לשים סוף לויכוח מי יהיה הדומיננטי בהליכי בחירת השופטים – השופטים או הפוליטיקאים, תורכבנה שתי ועדות מקבילות: האחת תורכב מאנשי מקצוע בתחום המשפט (אקדמאים, עורכי דין, ואולי גם שופטים – שאלת ההרכב והתמהיל תיבחן בנפרד), והשנייה תורכב מפוליטיקאים (רצוי שההרכב יהיה מאוזן ככל האפשר – שמאל–ימין, קואליציה–אופוזיציה, חילונים, דתיים, מיעוטים וכו’), וכדי להיבחר לשפיטה או לקידום, המועמד יצטרך להיות מאושר בנפרד ע“י כל אחת משתי הוועדות.

עוד, כדי למנוע כל מיני קומבינות, אני מציע כי כל אחת משתי הוועדות הנ“ל תורכב בכל סבב–בחירה, באופן אקראי מתוך רשימה רחבה יותר של חברים פוטנציאליים.

ואלה רק חלק מהחידושים שהצעתי במשך השנים.

אסתר המלכה, how stupid do you think we are?!

השחיתות במערכת בשלב דגירה!

במערכת המשפט נמצאות פרשות שחיתות בשלבים שונים של דגירה“.

איך אני יודע? אני יודע!

בשנת 1988 כתבתי (אוטו 25, פברואר 1988) כתבתי (והבאתי שוב במבוא לספרי יקחו ממך את הרשיון) את הדברים האלה:

בשנת 1985, בעתירה לבגץ, טענתי לגבי מערכת רישויהנהגים כי מכאן ועד לתעשיה של שוחד הדרך קצרה מאוד“. לא היה לי אז שמץ של ידיעה ספציפית על מה שהיה כבר אז בצנרתשל החקירה המשטרתית, אבל ידעתי כיצד המערכת פועלת, מהם הלחצים בהם היא נתונה, כמה אזרחים הנזקקים לשרותו של כל עובדציבור, ומהו מאזן הכדאיות והסיכוניםשל מי שמבקש צדק.

ההמשך ידוע: עוד טרם ניתן פסקהדין בבגץ – ונתפוצצו במערכתהרישוי יותר פרשיותשחיתות מאשר מאז פרוץ המדינה ועד לאותה התקופה.

אני לא סבור שגיליתי חוש נבואי ייחודי ומפותח במיוחד. כאשר חתיכת גבינה נמצאת באויר החופשי, אין צורך לבדוק אותה יוםיום כדי לדעת שבמוקדם או במאוחר היא תתכסה בשכבה של עובש. למיליוני חלקיקיהעובש יש אינטרס ברור להגיע אל הגבינה, וההזדמנות למפגש בינםלבינה היא יוםיומית.

וגם הוספתי:

כאשר מערכת ציבורית – ולעניין זה אין הבדל בין משרדיהרישוי לבין בתי המשפט – מתנהלת כך, אין כל מקום להפתעה.

מאז עברו 32 שנה, מערכת המשפט עברה כמה וכמה אירועים שהיא הייתה רוצה לשכוח: עדיין לא נתפס שופט לוקח שוחד, אבל גם מה שכבר צץ לא הוסיף לה כבוד רב.

כאשר הציבור מאבד את אמונו במערכת המשפט ובסיכוי לקבל צדק, הוא מחפש קיצורי דרך” – זה חלקיקיהעובש שיש להם אינטרס להגיע אל הגבינה.

מצד שני נמצאים השופטים – אלה הם הגבינה, שיש לה אינטרס לקבל את העובש.

מערכת המשפט, לא רק שאינה מקיימת אמצעימניעה כנגד שחיתות פוטנציאלית, היא עושה הכל כדי לחפות על התנועות הטקטוניות שמתחת לפני השטח (“אם יתברר חלילה …”).

השחיתות השיפוטית מתחילה בחוסר יושר אינטלקטואלי, שמביא, באופן טבעי, להידרדרות האמון בשופטים. חוסר היושר מתבטא, בין השאר, בכך שהשופטים מחליטים מראש על תוצאת המשפט, ומתעלמים מכל טענה וראייה שאינן מתיישבות עם התוצאה הסופית עליה הם החליטו מראש.

מדוע הם עושים זאת? על כך דיברנו רבות, ועוד נדבר לא מעט.

מה עושה המערכת כנגד אובדן היושר האינטלקטואלי?

היא לא עושה דבר, והיא לא עושה דבר – כי זו תופעה רוחבית שלוקים בה כל השופטים (ובחיי המקצועיים אני הופעתי מול מאות שופטים!).

וכאשר העדר היושר האינטלקטואלי לא מטופל, הדרך משם לשחיתות היא קצרה ביותר, במיוחד כאשר צמרתה של המערכת עושה הכל כדי לחפות על התנועות הטקטוניות שמתחת לפני השטח (“אם יתברר חלילה …”) – תעודתכשרות מראש לכל שחיתות

ובמונחים של כלכלת השוק: כאשר יש ביקוש, יש היצע ואין פיקוח – המפגש בין הביקוש לשוחד לבין היצע השוחד הוא רק שאלה של זמן.

גברת חיות, תזכרי שאמרתי לך!

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר