האמנם כל חייל צריך להצטייד בפרקליט צמוד?

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/55192

שמחה ניר, עוד

תשובה לטענה החוזרתונשנית *** מתי בכל זאת החייל זקוק לפרקליט צמוד, אבל אפילו לאביגדור ליברמן זה לא אכפת?

איילת שקד, סיכום ביניים: כושלת, מושחתת, טיפשה, חסרת בושה – ולוקה בכושר השיפוט

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

איילת שקד – איילת הכושלת – רק לא במשרד המשפטים!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

יש גונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הטענה הזאת חוזרת ונשנית, בעיקר אחרי פרשות מסויימות, כמו פרשת אלאור אזריה, וכל פעם אני עונה עליה בתגובה, במקום בו היא מופיעה.

הנה, למשל, שר הביטחון אביגדור ליברמן, על משפט אלאור אזריה: חיילים לא יכולים לצאת למשימה עם עוד צמוד.

או, למשל, שר החינוך נפתלי בנט, ושרת המשפטים, איילת שקד: “כדי לנצח את חמאס, צריך לשחרר את צהל מבגץ“, “ישנן הגבלות משפטיות על הצבא שמונעות הרתעה אפקטיבית“.

מתאים מאוד לאוהדי דונאלד ג’יי טראמפ, ששר המשפטים הראשון שלו, ג’ף סשנז, הורה, מיד עם כניסתו לתפקיד, להסיר את הפיקוח מיחידות משטרה בעייתיות.

הגיע הזמן להשיב באופן מסודר על הטענות המטופשות האלה, כדי שלא אצטרך להשיב עליהן כל פעם בנפרד, ודי יהיה לי במתן הקישור למאמר הזה.

הטענה היא שהפרקליטות הצבאית ובתיהש הצבאיים כובלים את ידיהם של החיילים המחרפים נפשם במלחמה, ובניגוד לתורת החתירה למגע עם האוייבהצהלית, כל השומר נפשו וחירותו ירחק מכל מגע עם האוייב.

טענתבת של הטענה הזאת היא שכל חייל היוצא לקרב צריך להחזיק בפאוצ’ס עורךדין צמוד.

הטענות האלה מבוססות על איהבנה של החוק הפלילי (המיובא לתוך החשץ – חוק השיפוט הצבאי – בהתאמות מסויימות), וממילא הן חלות גם על חיילים בקרב וגם על אזרחים באשר הם.

אז ככה: אם מאיימים עליך באקדח צעצוע שנראה כמו אקדח אמיתי – מותר לך לירות במאיים, ואפילו להרגו, והגנת הטעות בעובדהתעמוד לך כאילו אקדח הצעצוע היה אקדח אמיתי, טעון ודרך לירי.

אבל, מאידך, אם מישהו מאיים עליך באצבעו ועושה לך פוףפוףכמו שהילדים עושים, ואתה תגיד חשבתי שזה מטוס F-35” – אתה תעשה צחוק מעצמך.

כמובן שבמציאות אין הרבה מקרים קיצוניים כאלה, ובין השחור והלבן יש אלפי גוונים של אפור, אבל העיקרון ברור, ומעל העיקרון הזה יש עיקרוןגג: במקריגבול הספק לעולם עומד לטובתו של הנאשם.

העיקרון הזה, לדעתי הענייה, פעל גם לטובתו של אזריה, בכך שהוא לא הואשם ברצח – אלא רק בהריגה, אבל כל אלה הטוענים שצריך היה להסתפק בהעמדתו לדין משמעתי (לא על הקטילה, אלא על אי מילוי ההוראות“, טענה אשר כמוה כטענה שיש להאשים רוצחהמונים בהחזקת נשק ללא רשיון), כנראה שמשתייכים לאגף מסויים של המפה הפוליטית.

ואם מישהו מהקוראים לא מכירים את סלידתי מכל פרשנות משפטית מוטהפוליטית, מוזמן לקרוא את מאמרי תגובה להרצאתו של עו”ד אביעד ויסולי על “חוקיות השימוש בצה”ל למטרות שאינן הגנה על המדינה” – אשר מתייחס לנושא המשיק לנושא הזה, הוא נושא הפקודה הבלתי חוקית בעליל“, וגם שם עולה הטענה שהחייל לא יכול לזוז בלי פרקליט צבאי צמוד (ראו הערה בסוף המאמר הזה).

מכל מקום, עם קצת חינוך – ממש מינימוםשבמינימום – אף חייל לא יצטרך פרקליט צמוד כשהוא עומד ללחוץ על ההדק, והא ראייה שמאז כפר קאסם ועד אלאור אזריה לא התעורר הצורך לפתוח בכלא 4 אגף מיוחד לפושעי מלחמה.

ואם החינוך נכשל – זה מה שיש לנו:

שלוש הערתסיום

האחת – כל האמור כאן לא בא להגן על מערכת התביעה והשפיטה הצבאית במקרים אלה ואחרים – זה נושא שאני לא הכי מעורה בו, ואין לי מספיק נתונים.

השנייה – ההגנה שלי כאן על הבגץ אינה באה לרכך את הביקורת שלי על המוסד הזה, ועל מערכת המשפט בכללותה, אלא רק לציין ולהבהיר כי בכל הנוגע לנושא מאמר זה, הבגץ פועל על המגרש שהחוק והחברה ייעדו לו

והשלישית – בפרק 23 של המצע המעודכן שלי כשר המשפטים וזכויות האזרח הבא, אותו פרסמתי ערב חג החירות התשע”ח, הבאתי הצעה לתיקון חוק השיפוט הצבאי:

בין הפקודה החוקית לבין הפקודה הבלתי חוקית בעלילתיקבע דרגתביניים של פקודה בלתי חוקית, אבל לא בעליל“.

חייל לא יישא באחריות פלילית – לא על ביצועה של פקודה כאמור, ולא על אי ביצועה, רשלנות בביצועה או סירוב לבצעה.

כיום הוראה כזאת אינה קיימת בחשץ, ולפי המצב כיום החייל, במקרים כאלה, באמת נזקק ליועץ משפטי צמוד, כאשר המרחק בין אישום על סירוב לבין אישום על ביצוע הוא כחוט השערה.

והשאלה שלי היא מדוע כל הדואגים לחייל הנמצא תחת אש קופצים על רגליהם האחוריות כאשר לחייל עדיין יש מרווח רחב של טעות נסבלת, לא דואגים להתאים את הדין כך שהוא לא יצטרך להצטייד בפרקליט צמוד במקרים בהם טווח הטעות הנסבלת הוא לכל היותר אפס.

_____________

עוד בנושא: השקרים של אליקים רובינשטיין ושות’, והקת של שלום אייזנר

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע * לסגור את לשכת עורכי הדין * לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר * לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר