איננו יכולים למנוע מיוצרים שוטמי ישראל להציג מרכולתם המתמקמקת בשווקי חו”ל תאבי סחורה מסוג זה אך בהחלט יכולים אנו לדאוג לכך כי תרבות המבטאת את הפנים האחרות של

אילו אכן הרג צה”ל את הילד מוחמד א-דורה, צפוי היה שהכתב אשר “חשף” את הפרשה יפרסם רב-מכר עולמי על גילויו * אולם שארל אנדרליין מערוץ ‘פראנס 2’ נראה כמי שמעוניין

האם חתן פרס סוקולוב הטרי שלומי אלדר אינו יודע מספיק על הפלשתינים או שמא יודע ומסתיר מהציבור את מה שהוא יודע?

המחבר קורא להקמת משטר פשיסטי בישראל.
עורך המדור נאלץ להתנצל בפני הקוראים, אך בלב כבד מפרסם את דברי הרפש כי לדעתו זאת תופעה מסוג שכדאי לדעת שהיא קיימת.

לעורכי ynet יש מערכת שיקולים שראוי לעיין בה כדי לנסות להבין מה מניע אותם לאשר או לפסול לפרסום מאמרים בעיתון אינטרנטי עתיר תפוצה זה. ההעדפה ניתנת להפגנת בורות

עיון בחומרים הקשורים בפרשת יונתן פולרד הנמק זה כ-21 שנים בכלא אמריקאי מעלה במחשבה אפשרות מבהילה הקושרת את פרשת אי שחרורו עם פרשה חמורה לא פחות בה היה מעורב

למי יש צורך בשידורי מס שפתיים לדמוקרטיה, שבזבוז הכסף הציבורי הוא תוצאתם היחידה? הם עושים את זה לא בכוונה, הם פשוט אינם מסוגלים לראות דבר מחוץ לעולם הקיטש שהם

אביגדור ליברמן לא צודק בנושא הזה, אבל כל ההשתלחויות במי שמשווה תופעות מסויימות בחיינו ל”נאציזם” אינן שונות מהמנטרה “באיזה סגנון אדוני מדבר”, החביבה כל-כך על

האיום מאת “גוש שלום” לתבוע את אביגדור ליברמן בשל הכינוי “קאפו”, שהוא השתמש בו נגדם, היה יכול לשעשע, לולא היה מעורר בחילה, שיחוש אדם הנתקל בחגיגת הצביעות בקנה

רענן שקד מסכים עם בר רפאלי, אך האם דעתו של פרופסור ישראל אומן אינה חשובה ומעניינת יותר מדעתם של השניים האלה?

אם הכל היה נכון וצודק, אז מדוע כל כך חשוב להם, שהאקדמיה, רשות השידור והעיתונים הגדולים ישמיעו לציבור את מה שהם רוצים שיישמע וישתיקו אתמה שהם אינם רוצים, כאילו

חודש ימים לפני הבחירות ברשות הפלשתינית אמר עמי איילון לדן מרגלית: “אני כבר אומר לך, ואתה יכול לרשום: החמאס לא ינצח בבחירות!! לא משום שהוא לא יכול, אלא משום

מי שמתאר את ישראל במלים “מדינת אפרטהייד”, אשם בביטול חשיבה עצמאית בפני דעתם של אח”מים, נוכלות רטורית ופגיעה בקורבנות האמתיים של האפליה

שבע שנים מתרחקת ישראל הרשמית בבהלה מהתפוח הלוהט של העשור: פרשת מוחמד וג’מאל א-דורה. היה זה האירוע שגרם לפלשתינים לעבור ממהומות האבנים “הרגילות” לאינתיפאדה חמושה.

יוסי שריד ודדי צוקר, שני בעלי ותק מופלג בהבאת שלום למזרח התיכון, שדרכם המדינית מעולם לא הניבה צל של הצלחה, עדיין משיאים עצות. למרות הגיחוך שהם מעוררים, כדאי

עמי איילון איש מסוכן! ההתמודדות שלו על הנהגת מפלגת העבודה, הכילה מסר: אני רוצה להיות ראש ממשלה. השקרים שהוא נעזר בהם כדי לקדם את עצמו ליעד הסופי, מוכיחים שלמד

משך שנים טוענים ברקיסטים מדופלמים כי אישיותו של אהוד ברק היא בעיתית, לכל הפחות, ואפשר כי קלוקלת בבסיסה.

ציפי לבני שקראה ל”קדימה” להיערך לקיום פריימריז מביאה לשורת ההנהגה יושרה ונורמות נקיות. * האם פרסום הודעתה רק לאחר מסיבת העיתונאים של ברק מעידה על נחישות? האם

עקיבא אלדר משכתב היסטוריה, אך שוכח לתאם גרסאות עם יוסי ביילין * ההבדל בין “פראבדה” המקורי לבין “פראבדה” שעקיבא אלדר מועסק בו הוא שיפור ברמת התחכום

השעה – היא שעת גועל נפש לעם ישראל כולו, לציבוריות הישראלית, למערכת הפוליטית שלנו. שעת גועל נפש היא בכך שראש הממשלה הולך לסיים את תפקידו בגלל המעטפות של טלנסקי

זיכוי צה”ל מאשמת רצח מוחמד א-דורה לא גרם לפרומיל אחד של הכותרות והמלל שפוצצו את הפרשה כאשר הזיוף הפרימיטיבי והמרושע צץ על המרקע * משמעות הלקחים חורגת רחוק מהשאלה

דר’ מרדכי קידר יצא נגד תנועת “שלום עכשיו” בהאשמה כבדה: הדרך הפוליטית שלה, המוזילה עד האפס את הוויתורים של ישראל במו”מ, והאמונות הפשטניות של חבריה – הם הגורמים

תימה – כיצד נחמה לפליטים יכולה להיות אכזבה לנציגי היהודים שבאו לאוויאן? היתכן שטובת הפליטים לא היא שעמדה לנגד עיני הנציגים שבאו לאוויאן?

“תקדים בוזגלו כבר פשט מזמן את הרגל” – אמר בשבוע שעבר משה נגבי * למרות דברי קונדוליסה רייס, יש קשר בין הסתבכותו של אולמרט בחקירות לבין הנסיגות, שהוא מתכנן (למשל,

בדמיוני, אני יושב ביציע וממתין בכסיסת ציפורניים לרגע שבו הכרוז יתיר לי להתקרב למדורת השבט. לזר כמוני, להתחכך עם כוכבי השמאל, ניראה לי מה זה כיף. החיוך של אלה,

האם אברהם בורג באמת ובתמים אינו יודע, שהרעיון “שתי מדינות לשני עמים” מעולם לא נידון כאופציה בעולם הערבי? אם התשובה חיובית, אני אצטרך לומר, שאברהם בורג בור ואידיוט,

האם שאלנו עצמנו אי פעם מה פירושה של “הנאמנות” האוילית והמופרכת של רפי (המסריח) איתן לאהוד (המתגמל) אולמרט אם לא תוצאתה של פעולת סחיטה, לכאורה, המופעלת על איתן

אני בעד חנינה לעמרי שרון * היא תעשה צחוק מכולנו, ותוכיח, שאין בארץ משפט צדק, ושוויון בפני החוק היא ססמה ריקה * ממשלת הזדון והרמייה של “קדימה” שורדת רק באמצעות

תלמידי הישיבה הם אלה שהיו חייבים לעמוד בפתח הבניין, ללא בקבוקים, יריקות ובעיטות כמובן, אך אוחזים ידיים, חוסמים בגופם את הכניסה * בטייבה מזוזה בעירייה נחשבת

במכתבו מודיע בלייר לבוש כי אינו מוכן להמשיך יותר בתפקידו זה והוא מתפטר מכל פעילות בנושא. הסיבה כפי שנימקה במכתב ההתפטרות, “הפלשתינים אינם מעונינים במדינה משלהם,