תוצאות חיפוש עבור: רובינשטיין

על אקולוגיה, מדע, בורות הציבור, אי-יושר אינטלקטואלי של אינטלקטואלים “נאורים”, אוויר נקי ופוליטיקה מלוכלכת.

השורות האלה שהקליד יובל יועז, עוררו אצלי חשד רדום, ששר המשפטים הנוכחי, הוא לא הראשון שמתאמץ לעזור למר אולמרט. קדם לו, כלב השמירה הקשיש, מי שבמסגרת המאמץ לגונן

אהוד ברק מגלם את הכשלון הפנומנלי ביותר מבין כל ראשי הממשלה שהיו למדינת ישראל. אין בכל ההיסטוריה תקדים של כשלון מטאורי כמו זה של ברק בתקופת כהונתו הקצרה כראש

הרהורים בלי כחל ושרק על המצב ועל העתיד

שורות אלה נכתבות בגין המאמץ המתהווה לנגד עינינו לעשות את הטעות ההיסטורית הבאה: השקעה בחיזוק אבו-מאזן, הכוללת הקלות במחסומים, מסירת נשק ורכב משוריין, העברת מאות

שנים אני מתבונן בהתפעלות – לעיתים אפילו בקנאה – ביכולת של אחיי מהשמאל לסלוח לפלשתינים שגרמו לריסוקם בקלפי. זה מוכיח מחלת, סליחה – גדלות נפש. הדיבורים האלה על

הוי התמימות הקדושה והילדותית. משך עשרות שנים צפתה ישראל השנייה חסרת אונים בחלוקת המתנות והכיבודים של עוגת השלטון בצד השמאלי של המפה הפוליטית, משך עשרות שנים

הבעיה האמיתית היא שברק בכלל לא מודע לכך שיש לו בעיה. יש לו מנגנון הדחקה שמונע ממנו להכיר בכישלונותיו בעבר, ובעיני עצמו הוא ממשיך להיות סיפור הצלחה.

מצד אחד, אין פוליטיקאי בישראל שאינו מכיר בחשיבותם של הדוברות ויחסי ציבור, כשמדובר בו ובמפלגתו. מצד שני, מדינת ישראל מוסברת על ידי יחידת דובר צה”ל ומשרד החוץ,

בחירתו של נשיא חדש במדינת ישראל הוא ארוע חשוב ומרגש בעבור כל תושבי המדינה. על אחת כמה וכמה ארוע השבעתו של מר שמעון פרס לנשיא התשיעי של מדינת ישראל, העשוי,

בנזימן מזמין את הנשיא החדש שמעון פרס להתייצב בראש מחנה השלום. מרקוס דוחק בו. מבחינתם, אין מחר. הם לא מעלים על דעתם, שבעתיד – אולי- יהיה נשיא שייבחר ממחנה הימין.

דו”חות “בצלם” – הם תמיד חומר קריאה מרתק. הטקסטים שלהם – דוגמא ללוליינות מלים. הם יודעים לכתוב יפה, לשמור על חזות מהוגנת ולעולם להתחמק מאמירת אמת. הימין, כרגיל,

עיקר היכולת של אולמרט, היא פיו. בזכות הבל פה, הוא תמיד מצליח, תמיד מנצח, ואם יש בסביבה מישהו שלא יודע להתפעל ממנו- הבעיה היא אצלו. ירון זליכה יכול לקשקש עד

על חור המנועל, המפתח ותשובות מרגיעות * משהו על דרכי החשיבה של השמאל * עוד מזכרונות תש”ח

הדרישה המוזרה של צה”ל מהזמר עברי לידר, לחתום על “נייר אמונים”, עוררה אותם מרבצם. עברי לידר הוא מזון לנשמה לכן חשוב לגונן עליו, ופרופסור הילל וייס הוא מזון לקיבה,

“זו ארצנו” הייתה צריכה לא להיעלם אלא להתעצם, להתבגר ולהתייצב אל מול השמאל במקומות, שהוא נמצא בהם. עדיין לא מאוחר.

במבט לאחור ובמבחן התוצאה הוכח, שנתניהו עשוי מחומרים יותר עמידים, משלושת ראשי הממשלה שבאו אחריו! למי שיש אלרגיה לעובדות, מוזהר בזאת לעצור את הקריאה כאן!

להוותנו כנסת ישראל אינה מתעלה לרמת חובותיה הציבוריות המתבקשות מעצם קיומה ורומסת ברגל גסה רבות מזכויות שולחיה. ברי הוא כי מצבה הקיומי העכשווי של האומה מחייב

בתחילת המאה הקודמת נוסף לאוצר הספרות העולמי נכס חדש, “יצירה ספרותית” בשם “הפרוטוקולים של זקני ציון” (במקור הרוסי “סיונסקיה פרוטוקולי” – сионские протоколы,

מדוע חה”כ יולי אדלשטיין לא קופץ על רגליו האחוריות כאשר שר יהודי מקשקש דברי איוולת – דבר של יום-ביומו? והאם הוא, בהיותו שר, לא קשקש כמו כל פוליטיקאי מצוי – גם

לא במקרה השמיט יואל מרקוס את העיקר מתקופת כהונתו של המבקר הקודם. מר גולדברג נחשב ל- בלתי נחשב. מבקר דמה. דחליל. פיקציה! המבוקרים ידעו זאת וככה התייחסו אליו.

“ישראל היא סרטן באזור. בשם אלוהים, אני בטוח שכל גרגיר מפלשתין ההיסטורית, מהים עד הנהר- ישוב אלינו!” (חדשות ערוץ 10/ 12.2.07) אמר את זה ידידם של יהודים רבים:

עוד בטרם נולדה, הוגדרה “קדימה” כמפלגת “המפץ הגדול”. מי שראה את הקופסאות הריקות של הפסוליה, בסמוך למיקרופונים של אמנון אברמוביץ וחבריו, מבין, שמדובר בפלוץ גדול.

האם יש קשר בין “רב-נרטיביות” למחקר היסטורי? * פרופסור אריאל טואף זכה לפרסום עולמי בזכות עלילה אנטישמית, המרצה להיסטוריה יחיעם שורק מכנה אותו “הפרופסור האמיץ”

כב’ היוע”מ לממשלה, אתה אמור ליתן שיניים לחוק, ואם ישנה בו לאקונה, זכותך ליתן לה פרשנות (באמצעות פתיחת חקירה ו/או הגשת כתבי אישום); אולם כאשר החוק ברור כשמש,

שוב כולם מופתעים. אם זה לא היה עצוב עד מוות, הייתה זו יכולה להיות הקומדיה הפצצית ביותר מאז קום המדינה.

למרות דרישת הקהילה הבינ”ל לתשובה מהירה, מתעקשת איראן מזה זמן להשיב רק ב-22 באוגוסט. ביום זה יחול חג אסלאמי- ליל עלייתו של מוחמד השמיימה ממסגד אל אקצה. האם נבחר

מר בן ישראל הנכבד. אל תעשה עלינו פוזות. אתה הצטרפת ביודעין למפלגה שרבים בציבור ראו בה עיר מקלט לחשודים, נאשמים, ומורשעים. אז בבקשה ממך, כשמדברים על מוסר, אני

נורית הדרי מצביעה על הסכנה הטמונה במסירת תפקידי המדינה לידיהם של הפילנטרופים. במיוחד כשהציבור מתפכח מאשליית הביטחון.