הקמתה של מדינת ישראל לא פתרה את בעיית הזיוף האנטישמי. היום כבעבר, עלילות הרצח הם הבסיס האיתן ביותר שעליו נבנית שלילת זכותם של היהודים ולארצם, מדינתם, חרות והגנה בפני אלימות. היום כבעבר, יהודים המומרים (הפעם מומרים לא לנצרות אלא לדת הנרקיסיסטיות התקשורתית, אבל זה לא משנה) מרימים את דגל השקר והעלילה.

רק לאחרונה פורסמה ידיעה על הריגת שלושה ילדים ברצועת עזה על ידי פגז ישראלי, שכוון נגד הטרוריסטים יורי הטילים. אל נוכח מבול סיפורי הבדים מאת הרשות הפלשתינית על הילדים שנהרגו מידי צה”ל כביכול, לא היה כל בסיס למהר ולהאמין לידיעה הזאת לפני שתיערך חקירה, שתאמת או תפריך אותה. ברם, גם הפעם, לא נערכה חקירה וכל כלי התקשרות שידרו את הידיעה הלא מאומתת ללא כל הסתייגות. באותה עת, בתקשורת הערבית נמסר שהפגז הישראלי כוון אל קבוצת הילדים.

השקר החדש חיש פרס לו כנפיים והתחבר לאלף ואחד עלילות הדם הנולדות מדי יום; שוב הבורים המצורעים יורקים רעל לכל עבר: “ישראל היא מדינת פשע ואפרטהייד!”, כאילו הם באמת יודעים מהו אפרטהייד וכאילו אין הדבר פוגע לא רק בישראל על לא עוול בכפה אלא גם בקורבנות האפרטהייד האמיתיים.

על רקע המציאות הקאפקיאנית הזאת, אל נוכח חוסר האונים העלוב של הממשלה, הממאנת לומר בקול רם “די לשקר!”, בולטת במיוחד הפעילות של אותם המעטים הנאבקים למען טיהור ההיסטוריה והאקטואליה מהזוהמה האנטישמית.

לכן כשנשאלתי על ידי העורך הראשי של האתר הזה, במי הייתי בוחר לאיש המופת של השנה, עניתי, שזהו דר’ אורי מילשטיין, שהגיע השנה להשג מרשים במיוחד: פירסום ספר המפריך לחלוטין את עלילת “הטבח” בדיר-יאסין, אותה העלילה שהומצאה של ידי השמאל היהודי והיוותה בסיס לנרטיב המודרני של “פשעי היהודים”.

דר’ מילשטיין הוא בעל כשרונות מרובים, שאילו הוא היה מוכן להתפשר עם מצפונו, היה יכול להגיע בעזרתם לדרגות גבוהות של תפקידים, כיבודים ושכר. אך היות והאמת המחקרית חשובה לו יותר, שליטי האקדמיה המפוחדים, הקטנים ממנו בכישרון ויושר אינטלקטואלי וחסרי היכולת להתמודד איתו, שוללים ממנו שוב ושוב עבודה ופרנסה, כך על פי מסורת האוניברסיטאות הכפופות לאליטות האנטי-דמוקרטיות המושחתות.

אני מקווה שהשנה יגדל מספר האנשים אשר יאמצו אותו כאיש מופת ויקראו את ספריו, זהו המינימום ההכרחי שאדם בעל מצפון יכול לעשות כנגד פשעי האנטישמיות.

שנה טובה!

מאמרי על ספרו של דר’ אורי מילשטיין אודות דיר-יאסין: “מחיר הדמים של המיתוס