בנייה ללא היתר וזכויותיו של מי שנפגע מכך

בנייה ללא היתר וזכויותיו של מי שנפגע מכך

ד”ר אברהם בן עזרא
22.07.2007 04:40

שכני בנה בנייה ללא קבלת היתר בנייה, באופן שגרם לי נזק מתמשך. אמנם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגישה נגדו כתב אישום, אך בבואי לברר את פרטי התיק כדי להגן על זכויותיי ולממשן – נתקלתי בסירוב בטענה כי אין כל חובה להציג כתב אישום זה בפני אף אחד. האמנם אין לי זכות לכך?



 בנייה ללא היתר וזכויותיו של מי שנפגע מכך

 

מאת: ד”ר אברהם בן עזרא

 

שכני בנה בנייה ללא קבלת היתר בנייה, באופן שגרם לי נזק מתמשך. אמנם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגישה נגדו כתב אישום, אך בבואי לברר את פרטי התיק כדי להגן על זכויותיי ולממשן – נתקלתי בסירוב בטענה כי אין כל חובה להציג כתב אישום זה בפני אף אחד. האמנם אין לי זכות לכך?

 

יובהר כי לאור חקיקתו של חוק זכויות נפגעי עבירה תשס”א – 2001, יש למי שנפגע מעבירה פלילית זכויות ומעמד. אמנם עיקר מטרתו של חוק זה היא הגנה על קטינים, אך הוא חל גם לגבי מקרים אחרים.

 

יש גם תקדים חשוב בנושא: דייר א’ חסם באמצעות בנייה בלתי חוקית את דרכו של דייר ב’ אל בית מושכר השייך לדייר ב’. למרות החסימה, מצא לו דייר ב’ דרך להגיע לבית החסום, אך כמובן שהחסימה הבלתי חוקית הסבה לו נזקים. אמנם התנהל תיק פלילי נגד דייר א’, בגין בנייה בלתי חוקית, אך כאשר דייר ב’ רצה לבדוק את התיק ולקבל עותקים ממסמכים המצויים בו – נתקל בסירוב.

בצר לו פנה אל עורך דין המתמחה הן בתחום הפלילי והן בנושאי רישוי ובנייה, ולאור בקשה שהופנתה בנדון לתובעת ולבית המשפט, ניתנו לעורך הדין כל המסמכים הרלוונטיים – פרוטוקול בית המשפט וכתב האישום.

זאת ועוד, בית המשפט החמיר עם הנאשם וכלל בפסק דינו דברי ביקורת על ה”שיטה” בה “מוסדרים” גבולות בין מגרשים  של שכנים, וכה פסק:

 

“ההליכים בתיק זה אינם תחליף להליכים אזרחיים, באם קיים סכסוך אזרחי בין שכנים באשר להשגות גבול שביניהם ואף לא ניתן להכריע מחלוקת זו בתיק זה. מאידך, הוראות חוק התכנון והבנייה דורשות את חתימת בעלי זכות הקרקע של כל בקשה להיתר, כדי להבטיח שבנוסף להגנה על האינטרסים התכנוניים הראויים, תוענק הגנה לזכויות קנייניות. ביצוע עבודות כאלה ללא היתר, אינה פוגעת רק בעקרונות התכנון, אלא אף קובעת עובדות בשטח בין השכנים, בדרך לא מוכרת בדין לפתרון סכסוכים אודות גבולות”.

 

נפסק על ידי סגן נשיא בית המשפט בבית שאן אזולאי ג’ורג’, אח”כ השופטת עיריה מרדכי [תיק פלילי 21799/99 וכן עמ”ק 20390, בעניין בושארי יחיא].

 

להלן הבקשה המנומקת במלואה והחלטות בית המשפט:

 

 

 

 

 

 

בבית משפט השלום בנצרת                        ת.פ. 2179/99 (תיק גמור)

 

בעניין:     חווה שפס מרחוב נוריות 5 יוקנעם

                גוש 11093 חלקה 124 מגרש 5

                ע”י ב”כ עו”ד סמדר בן-דור

                הנטקה 65, ת.ד. 3862 חיפה

                טל. 8262517 פקס 8241890

                                        נפגעת עבירה

 

                ובעניין:

 

                מדינת ישראל

                הועדה המקומית לתיכנון ולבניה מבוא עמקים

                ע”י ב”כ עו”ד גורלי

                רחוב החרושת 5 ת.ד. 153, כרמיאל

                טל. 9885672-04 פקס 9585248-04

                                                        המאשימה

                נגד

 

                יחיא בושארי ת.ז. 041595828

                רחוב הנוריות 7, גוש 11093 חלקה 124

                                                        הנאשם

 

            בקשה דחופה לעיון במסמכים

 

בית המשפט הנכבד מתבקש להורות למאשימה ליתן לנפגעת העבירה לעיין ולצלם את כתב האישום, פרוטוקול הדיון ופסק הדין בתיק שבכותר.

 

ואלה נימוקי הבקשה:

1.   הנאשם, בעל מגרש גובל במגרש נפגעת העבירה, ביצע עבירות בניה חמורות ללא היתר בניה, תוך השגת גבולה של נפגעת העבירה וחסימת דרך הגישה.

 

2.   ככל הידוע למרשתי, הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בגין בניית משטח מרוצף וקירות פיתוח, תוך חדירה לשביל הולכי רגל.

 

3.   הנאשם הורשע ובמסגרת גזר הדין הוטל עליו להרוס את הבניה הבלתי חוקית עד ליום 23.9.2000.

 

4.   הצו לא קויים ועקב כך הוגש נגד הנאשם כתב אישום לפי סעיף 210 לחוק התיכנון והבניה, אשר הסתיים במתן גזר דין ביום 3.7.2002.

 

5.   גם צו זה לא קויים.

       * מצ”ב: מכתב הח”מ למאשימה מיום 21.4.2004, מסומן א’.

       * מצ”ב: מכתב ב”כ המאשימה מיום 29.6.2004, מסומן ב’.

 

6.   בנסיבות העניין, ומאחר ופסקי הדין אינם נאכפים על ידי המאשימה, מבקשת נפגעת העבירה להגיש תביעה אזרחית בנדון, כאשר פסקי הדין הפליליים ישמשו כראיה לעניין ההליך האזרחי.

7.   סבורים אנו, כי זכותה של נפגעת העבירה לקבל את המסמכים הנ”ל נובעת מזכות העיון הציבורית הנתונה לה, מאחר והמאשימה פועלת למעשה כנאמן של הציבור והמידע והמסמכים אשר בידיה שייכים לציבור ונועדו לשרת אותו, ומכאן זכותו של הציבור (לרבות מרשיי) לעיין באותם מסמכים (ראה גם: פרופ’ זמיר, הסמכות המינהלית, נבו הוצאה לאור תשנ”ו 1996, חלק ב’ עמ’ 865).

 

       זכות זו גם נתונה מכוח הזכות לעיין במסמכים שיש לה בהם עניין אישי.

 

       זכות זו קיבלה משנה תוקף עם תחולתו של חוק זכויות נפגעי עבירה תשס”א – 2001, אשר בסעיף 9 מקנה לנפגע עבירה את הזכות לעיין בכתב אישום גם בשלב בו המשפט טרם הסתיים.

 

       קל וחומר שקנויה לנפגע עבירה את הזכות לעיין בפסק דין, לאחר שתם המשפט והסתיים בהרשעת הנאשם ובגזר דין נגדו, שאז פסק הדין אמור להיות גלוי, אלא אם כן ניתן צו איסור פירסום, מה שאין כן בעיניננו.

 

8.   יצויין, כי עובר להגשת הבקשה פנתה לעו”ד גורלי בבקשה לקבל את החומר, הלה לא הביע התנגדות לכך, אולם סבר שעליו לקבל הנחיות בנדון. לפיכך מוגשת בקשה זו.

 

9.   מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

 

10. לוט: יפוי כוח.

 

 

                                          סמדר בן-דור, עו”ד

                                          ב”כ התובעים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                 בתי המשפט

                                                  27/7/2004

בית משפט השלום בנצרת

פ 2179/99

 

                         תבע: ו.מ. לתכנון ובניה מבוא העמקים ועדה לתכנון ובניה יז

 

                                          ע”י ב”כ: כוחן שאול

                                 נגד

 

                         נאשם: יחיא בושארי

                                                  ע”י ב”כ:

 

                                          החלטה:

 

בעניין: צילום תיק מיום: 27/7/04

ניתן לצלם כמבוקש.

 

                                                           __________________

                                                           אזולאי גורג שופט סגן נשיא

 

 

 

הופק ע”י רושרוש ראיף

 

 

 

 

                                 בתי המשפט

                                                  05/08/2004

בית משפט השלום בית שאן

עמק 20390/04

 

                         תבע: ו.מ. לתכנון ובניה מבוא העמקים ועדה לתכנון ובניה יז

 

                                          ע”י ב”כ:

                                 נגד

 

                         נאשם:  בושארי יחיא

                                                  ע”י ב”כ:

 

                                          החלטה:

 

בעניין: בקשה דחופה לעיון במסמכים מיום: 18/7/2004

המבקש זכאי לעיין ולצלם את כתבי האישום ופסקי הדין של הנאשם האמור בנדון.

 

                                                                   ______________

                                                                   מרדכי עיריה שופטת

 

הופק ע”י סויסה איריס

                                          בתי המשפט

בית משפט השלום בית שאן                      עמ”ק 020390

 

בפני: כב’ סגן הנשיא עיריה מרדכי                 תאריך: 05/01/2005

 

בעניין: ו.מ. לתכנון ובניה מבוא העמקים

                                                  המאשימה

 

                                          נגד

 

בושארי יחיא

 

                                                  הנאשם/ת

 

                                          גזר דין

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. המדובר בעבירה של אי קיום צו בית משפט שניתן בת.פ. 2179/99 (בית משפט שלום נצרת) ביום 23.3.00 על פיו נצטווה הנאשם להרוס עד ליום 23.9.00 את המבנה נשוא אותו תיק. המדובר במשטח מרוצף בשטח של כ- 60 וקירות פיתוח בשטח של כ- 40 מטר אורך. העבירה התגלתה עוד ב- 8.99 וביהמ”ש העניק לנאשם שהות לתקן את המעוות.

 

הנאשם לא קיים את הצו, עד היום המבנה עומד במקומו ולא הוצא כל היתר. בתיק הנ”ל בית המשפט העניק לנאשם 6 חודשים להרוס את המבנים באם לא יוצא היתר. כעבור זמן, ב- 12.00 משלא קויים הצו עד ל- 10.00 הוגש כתב אישום בת.פ. 2696/00 בגין אי קיום הצו. הנאשם הועמד לדין על האמור וביום 3.7.02 נגזר דינו. הוא טען שהוא כל הזמן מנסה לתקן והגיש תוכנית מפורטת והציג את ההחלטה של הועדה מ- 4.02. לא מיציתי עם הנאשם את הדין והוטל קנס סמלי יחסי והתחייבות.

 

עבירות הבניה הינן חמורות ונפוצות ונהיו למכת מדינה. בתי המשפט מחוייבים להחמיר בגינן. חומרה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בעבירה של אי קיום צו ביהמ”ש, חומרה זו מקבלת תוקף כאשר מדובר באדם שהועמד כבר לדין על אי קיום הצו וכאשר מדובר בנאשם שלאחר כל האמור אף הוסיף וביצע עבודת בניה נוספת של הקמת מעקה ברזל מעל המשטח המיועד להריסה זה מכבר.

 

לטענת הנאשם אינו יכול לקדם תוכנית לשינוי המצב התכנוני ככל שבמנהל מקרקעי ישראל עוסקים בפרצלציה להסדרת גבולות המגרשים והדבר טרם הושלם. מאידך מת/2 הכולל תצהיר של המתלוננת שהיא שכנתו של הנאשם ניתן להבין שקיימת סכסוך שכנים בכל הקשור לקו הגבול וקיימת טענה בפי השכנים, כפי שצויינה עוד בכתב האישום בתיק זה שהשטח המרוצף והקירות נבנו על שטח החורג מגבול הנאשם לשטח המיועד למעבר לחלקה של אותה שכנה.

 

ההליכים בתיק זה אינם תחליף להליכים אזרחיים באם קיימת סכסוך אזרחי בין שכנים באשר להשגות גבול שביניהם ואף לא ניתן להכריע מחלוקת זו בתיק זה. מאידך, הוראות חוק התכנון והבניה דורשות את חתימת בעלי זכות הקרקע על כל בקשה להיתר כדי להבטיח, שבנוסף להגנה על האינטרסים התכנוניים הראויים, תוענק הגנה לזכויות קנייניות. ביצוע עבודות כאלה ללא היתר אינה פוגעת אך ורק בעקרונות התכנון אלא אף קובעת עובדות בשטח, בין השכנים בדרך לא מוכרת בדין לפתרון סכסוכים אודות גבולות.

הנאשם בעצמו מציין שמסרו לו במנהל שיתכן והתהליך יארך זמן רב. אין כל הצדקה להנציח בשטח את המבנים הבלתי חוקיים שהוקמו כבר בשנת 98, ככל שהם קיימים ללא היתר וככל שאין כל צפי עתידי להוצאת היתר בתקופה הקרובה. יש לחתור להבטחת קיום צווים של בית משפט ככתבם וכלשונם. ב”כ המאשימה ציינה למה אינה מבקשת הטלת מאסר בפועל על אף הנסיבות החמורות של התיק.

 

לאור כל האמור, ולאחר ששמעתי ושקלתי את טיעוני הצדדים הנני מטילה על הנאשם עונשים כדלקמן:

 

1.      מאסר על תנאי לתקופה של 90 יום והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירות על סעיפים בהם הורשע בתיק זה, ויורשע בהם בין בתקופת התנאי ובין לאחריו.

 

2.   הנני מורה על הפעלת ההתחייבות שנחתמה על ידי הנאשם בת.פ. 2696/00 ע”ס 3,000 ש”ח או 30 ימי מאסר תחתיו. הסכום ישולם ב-6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון לא יאוחר מ- 5.2.05 והאחרים לא יאוחר מה-5 לכל חודש שלאחריו.

 

3.   תשלום קנס בשיעור 3,000 ש”ח או 30 ימי מאסר תחתיו.

      הקנס ישולם ב-6 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 5.2.05 והאחרים לא יאוחר מה-5 לכל חודש שלאחריו.

      לא ישולם תשלום במועד יעמוד מלא הקנס לתשלום מיידי.

      באם הנאשם הפקיד סכום בגין צו הבאה, יקוזז הסכום מהקנס.

 

4.   אני מחייבת את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך 10,000 ש”ח, להימנע, תוך 3 שנים מהיום, מלעבור עבירה על סעיפים בהם הורשע.

      באם יסרב לחתום על ההתחייבות ייאסר ל-10 ימים או עד שיחתום לפי המוקדם.

 

5.   ניתנת בזה ארכה לנאשם של 75 יום מהיום לביצוע צו ההריסה נשוא ת.פ. 2179/99 ככתבו וכלשונו. כמו כן ניתן בזה צו הריסה למעקה נשוא סעיף 3 לכתב האישום לביצוע בתוך אותה תקופה.

 

      הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

 

ניתנת היום כ”ד בטבת, תשס”ה (5 בינואר 2005) במעמד הצדדים.

 

                                                 ________________

                                                 עיריה מרדכי, סגן נשיא

 

 

020390/04 עמק 117 איריס סויסא הרוש

 

 

 

ערעור בעניין פסק דין זה נדחה – על פי 1162/05 יחיא בושארי נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מבוא העמקים, בית המשפט המחוזי נצרת.

שופטים: יצחק כהן, אברהם אברהם ואסתר הלמן, נפסק ביום ח’ באייר תשס”ה (17.05.2005), פדאור 05 (12) 613.

בית המשפט שבערעור נקט בערעור זה בצעד יוצא דופן, בכך שלמרות שלא ביטל את הסיכוי לקבלת ההיתר – לא שעה לבקשת הארכת מועד (דחיית מועד ההריסה), וזאת הניגוד להלכות הרווחות שיצאו מבית המשפט העליון, לפיהן כאשר יש סיכוי לקבלת ההיתר – תינתן אורכה.

 

להלן ציטוט סיפא מפסק הדין שבערעור:

 

“סיכומם של דברים – יקיים נא המערער אחר צו ההריסה כפי שנצטווה לעשות, ואם כוונותיו טובות – יפעל במרץ לקבל היתר בניה, שאז יוכל לבנות מחדש את המבנה – על פי החוק.”

 

נראה שבפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כרכו שלא כדין את נושא הענישה עם נושא התכנון ורישוי הבנייה.

 

 

 

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר