ב”ה

 

די, נמאס, צו החיים: להשוות… לפחות….

          

אך במקרה, בו סטר חוליגאן “נאור” ל”חרדי” הוא החליט – חייב! ה”חרדי”!

 

גבי גזית מתלבט, ר”ל. קשה עליו ההתלבטות, על כן הוא משתף בה את נתן זהבי. לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב. גזית שוטח את בעייתו – הוא מתנגד לאלימות, אך במקרה, בו סטר חוליגאן ל”חרדי” הוא החליט – חייב! החרדי!

“צריך לתלות את החרדים על עמודי חשמל” (פרופ’ עוזי אורנן, על-המשמר, 20.1.1984, חדשות, 1992)

 

העורב מסכים אתו. הראו לי עורב אחד ביקום, שיוותר על נתח גבינה שמן, שניתן ללעוס אותו ימים תמימים על פי המקרופון, ואיש לא יתלונן על הלעיסה הקולנית ועל הפירורים. מה עוד, שאותו נתח הוא גם בעל אפקט אור-קולי. סטירה על זקן הוא מראה משובב נפש, שצלצולה נשמע באזני הצפרים כשירת המלאכים. טוב, אין מלאכים, כשירת מקהלת הקבוצים.

“כאשר אני רואה את החרדים…. אני מבין את הנאצים” (חתן פרס ישראל, יגאל תומרקין, “תל-אביב”, 1986)

 

יקום מי שלא ידע שההחלטה תיפול על צד שמאל.

במדינת ישראל מותר ליהודי להיות נאצי. גם למדינה מותר. למעשה, במדינת ישראל מותר הכל, רק דבר אחד אסור – לקרוא לנאצים בשמם, או להשוות את מעשיהם הנאציים למעשי הגרמנים ב”שואה”. על זה חל “טאבו” מוחלט. ובמחלקת הטאבו ליד רישום “מדינת ישראל”, רשומה, בדיו סמויה, הערת אזהרה: “אסור להשוות את המדינה…” סליחה – “אסור להשוות שום דבר…”. זהו חוק בלתי כתוב (אבל, עובדים על זה, ע”ע קולט אביטל), אך נשמר ביתר אדיקות מכל החוקים הכתובים, הנעברים ב”מדינה שהשמאל בנה”, בהתלהבות חלוצית, מאז ימי “המדינה שבדרך”.

 

“רק אם נצליח להיפטר מהרעה האיומה הזאת, מהשתלטות השד השחור על חיינו, נוכל לטפח במדינה את כל הטוב” (נעמי חזן בכנס הפדרציה ליהדות הומניסטית חילונית, “חדשות”, 30.10.1992)

 

אשר על כן, אין שום סיכוי שייעשה משפט צדק בפושע אמנון דה-הרטוך.

 

“צריך להיכנס למאה שערים עם זחלמים ומקלעים אפס-חמש ולרסס אותם” (מרואיין, ערב חדש, 22.12.1985)

” אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונאליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת ההכרעה נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעפרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית” (פרופסור זאב שטרנהל, “דבר” 5.4.1988 (

 

 

העדר רק שומע “נאצי” או “גרוע מן הגרמנים” וקופץ לדיקלומים!

זה מאד בסדר להגיד לח”כ – אתה בהמה תסתום את הפה שלך –  הכל על פי המבייש והמתבייש. אם אדם נאור סטר ל”חרדי”, אין בכך כלום. הלוא הוא הנאור וההוא “חרדי”. אז מה? את זה תשאלו את גבי גזית ואת כל שאר שונאי ישראל החוסים בצל כנפיה השחורות של ה”מדינה” הזו.

זכותו ואף חובתו של הח”כ היתה לומר לבעל המאה, שהוא הרס לעולם התורה, ובמיוחד, בהתחשב בעובדה שאותו יושב על הקופה ידוע כאויב החינוך העצמאי. על כך להגיב ב”בהמה”, זה .. טוב, אסור להשוות!

 

“יכולנו לאהוב אותם, אילו היינו נוהגים בהם כמו עמים אחרים; אילו סגרנו אותם בשמורות טבע, ומעבירים ביניהם תיירים תמורת תשלום” (מוטקה יחזקאלי, “דבר”, 4.7.1987)

 

מותר לקרוא ל”חרדי” בהמה, עלוקה, פראזיט, משתמט, משריץ ילדים, ובקיצור, כל התעמולה הנאצית, ואף הרבה למטה מזה, אך כל עוד הנאצי לא קרא ל”חרדי” “נאצי”, הוא נקי. וגם אם קרא, כבר יהיו מי שיצדיקו אותו, בדיוק כמו אלה המצדיקים את המנאץ, הרטוך, שגם ניאץ וגם סטר.
מותר למנאץ ראשונה לאבד את העשתונות ולהכות, בתגובה על התגובה לנאצתו, אבל למנואץ אסור לאבד את העשתונות ולהשיב על מלת נאצה פרימיטיבית במלה שחל עליה טאבו.

 

הקצין אמר לו: ” מבחינתי, המילואים שהכי אשמח לבוא אליהם, זה כשיגידו לי לפנות את המתנחלים. אבל, יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם… צריך לתפוס את האנשים האלה ולעשות להם כמו בשואה…. מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני-אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים” .

(ידיעות אחרונות ל” באב תשנט 12.8.99)

 

מדינת ישראל ביצעה פשע נאצי, חד וחלק – ordnung muss sein נגד העם היהודי. והיא מבצעת את פשעיה כבר הרבה מאד שנים, ולא רק מותר להצביע עליהם ולהשוות, אלא, זהו צו הקיום.

 

“אני אישית מוכן לארח בביתי בחור ישיבה שיהיה קשור בחצר וינבח תהילים כל הלילה” (אמנון דקנר, בימי מלחמת המפרץ, “חדשות”, ינואר 1991)

 

במדינה הזו מתנהלת הסתה, שהיתה מעלה סומק על לחייו של גבלס, על היותו טירון כזה. וזו האמת!! האמת לאמיתה!

מדינת ישראל מנשלת את העם היהודי מארצו, לטובת חלאת האדם, תואמת “מחנה השלום”, שכל מעשיו הם פשעים נגד העם היהודי ונגד האנושות. כבר למעלה ממאה שנה מבצע השמאל את פשעיו נגד העם היהודי.

 

” מתנחל עטוי עוזי ודובון כחול, רסיסי רוק ושיירי מזון משובצים בזקנו הפראי. ולצידו, בטרנספורטר המשפחתי, אשתו המתנחלת בעיצומה של אביונה לאומית. תינוקות נושרים ללא הרף מבין חלציה בעודה נואמת בלהט על זכות אבות..” (דן תדמור, עיתון ירושלים 28.5.1993 ).

 

גולת הכותרת של ההסתה הסופר-סופר-גבלסית המתנהלת במדינת ישראל היה הגירוש הברוטאלי מגוש קטיף ומצפון השומרון, שסיבתו היתה אחת ויחידה, אין בלתה – שנאת ישראל!!! אותה שנאה שטבחה באנשי ה”אלטלנה”, אותה שנאה שמסרה את המושבה משמר הירדן לידי הסורים, ואתה את כל הגליל, שניצל בעור שיניו.

אלפי אנשים גורשו מבתיהם, אבל זה לא העיקר, העיקר הוא, ששוב ושוב מוסרת מדינת ישראל חלקים משארית ארצנו שהצלחנו להציל מידי שודדי ערב, רוצחי העם היהודי, לידי אותם רוצחים ממש, כשהמטרה היא – עקירתנו משורשינו!!!

 

כדור אחד בראש

סרן ד. ר. מ” פ בגולני: “אין שום בעיה לפנות מתנחלים. בתור התחלה לוקחים אחד ודופקים לו אחד בראש. אחר כך לוקחים את המשפחה שלו, דופקים גם להם אחד בראש, אחד לכל ראש. אחר כך מובילים מסק”רים (מסוקי קרב) לכיוון המאחז ומורידים עליהם 20 מילימטרים וולקאן, עד שמפסיקות הצרחות. אחר כך מביאים שופל ומפנים את המתנחלים. עשינו את זה בג”נין אין סיבה שלא נעשה את זה גם עכשיו”.

” סמ” ר ג.ס., צנחן: “עקרונית זה לא צריך להיות סיפור ואם לא היינו מקבלים פקודות להתנהג יפה (——- מה זה להתנהג יפה? זה צבא זה?) היינו גומרים עם זה חת שתיים. סך הכל מה? תופסים מתנחלת, כן ——— אותה עם יד מסובבת מאחורי הגב —- (וכאן בא תאור תקיפה- ז.ג. ). אח שלי בנח”ל עשה את זה בחברון ואין סיבה שלא נעשה את זה גם בצנחנים” .

סרן ד” ר ש.צ., רופא בשלישות: ” הבעיה היא שלא מקשיבים לדרגים הנמוכים. אני אישית הצעתי למח” ט גזרה שנתפוש את הארבעה הראשונים שמתקוממים, המח” ט יחזיק אותם מאחורי הגב ואני מכניס להם 20cc   חומר הרדמה בעורק של הגרון. מהפחד הם נופלים. השאר מתפנים לבד. עשיתי את זה אתמול בחאן יונס, אין סיבה שלא נעשה את זה מחר” .

(אתר ” הפנקס הפתוח” , המפרסם ” ספרות אלטרנטיבית(“

 

אנשים, זקנים, גברים, נשים, טף, תינוקות וילדים, חולים והרות, כולם גורשו באכזריות מבתיהם, עמל רב שנים נהרס עד היסוד, עשרות בתי כנסת נשרפו, אולפנות, ישיבות, ישיבות תיכוניות, מכינות צבאיות, חנויות, מועדונים – התיישבות שלימה של חלוצים חרוצים וישרים, שבמשך עשרות שנים השליכה בהם חלאת המין האנושי – היודונאצים, את שיקוציה. את כל המומים שבהם תלו באנשים הנפלאים ההם. שרק תכונה אחת יהודית היתה להם לרועץ – הם אהבו חינם את החלאה הזו, ששנאה וממשיכה לשנוא אותם עד מוות!! שאילולא כן, היו הם, גבורי ישראל, מביסים את אותה חלאה.

 

” אלה לא האחים שלי, הם, לא… ואם יום אחד תהיה מלחמה… אני ארוץ לשם, אל מעבר לקווים, ששנים ארוכות לא חציתי, ואדוש בשרם במכות נאמנות להניס אותם… כדי להילחם פעם אחת, באמת, במלחמה צודקת. יירד הרבה דם, זו תהיה מלחמה ארוכה, אבל אחרונה…” (הקיבוץ, 17.8.1995)

 

כשאתה מרשה לעצמך להשוות, מיד קופצים היודונאצים כנגדך בשאלה – איפה המשרפות – וזה אומר הכל! גם הם יודעים שרק המשרפות, שעדיין לא העיזו להקים, מבדילות ביניהם לבין ה”נאצים”.

ואל תחשבו לרגע שהם לא היו משחזרים בשמחה ובששון את המשרפות, אך, בכל זאת לא נעים לאנשים שסיסמתם הבולשביקית/סטאליניסטית – אסור להשוות שום דבר לשואה – להקים משרפות. איזה פרצוף יהיה להם. הוא מכוער באופן מפלצתי גם כך. אז הם רק התנדבו להיות “מגיני הדמוקרטיה” ולגרש יהודים טובים מהם מבתיהם למחנות פליטים.

 

” רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה” ל, והוא התותח הקדוש שעמד על החוף וירה בספינה “אלטלינה” …לאנשים שהיו אז מאחוריו היה השכל להחליט“  (מאיר שלו, ידיעות אחרונות י”ט בחשון תשס”ג.(

 

וכל זה מותר, העתקת השואה לארץ ישראל מותרת. רק חלק אחד אסור להעתיק – את ענידת הטלאי הצהוב על ידי הקרבנות. לא מדיניות היודן-ריין, כאן בארץ ישראל, היא זילות השואה, אלא, ענידת הטלאי, כדי להזכיר ולהזהיר, חובה אלמנטארית לטבוחים, היא “זילות השואה”! הם ענדו טלאי צהוב. הם לא גירשו יהודים, הם לא הכו אם על בנים, הם לא הפקירו את המולדת, הם בנו, הם מסרו את נפשם על הגנת ה”מולדת”, כך האמינו, עדיין לא קלטו שהצבא הציוני אינו מגן על המולדת, אלא, להיפך, מטהר אותה מיהודים ומוסר אותה לרוצחי העם היהודי.

הם לא שמו את ארץ ישראל לשמה ולשאיה ולמאכולת אש, רובים וחרב, הם ענדו טלאי צהוב. ושוב יצאו כל היודונאצים, ימח שמם, בתאניה ואניה, בנאצות ובגידופים ובשנאה שחורה ומפחידה.

” אנחנו כיפות סרוגות… חיילים בצבא אדוני צבאות ובצבא הגנה לישראל.. ואת חג חירותנו, יום חג המצות הזה, בקדושה ובנענועי גוף מתמכרים, נחוג בהתכוונות ובמצותינו דם נערים פלסטיניים.” (יצחק לאור, ” המנון לגוש”)

 

טוב, אז הם לא הקימו משרפות, הם נתנו את הרובים לעוזריהם, וגם האשימו את הקרבנות באחריות לנפילת הבנים על “הגנת המתנחלים”.

ומה עושים ה”מתנחלים”? רצים כאחוזי אמוק, להגן על הקבוצים ה”לגיטימיים” בצפון, מפני תוצאות פשעי “מדינת ישראל” בראשות אהרון ברק, “ארבע אמהות”, שלי יחימוביץ’ וכרמלה מנשה. וגם נופלים על משמרת הקבוצים, אותה תועבה/מוטאציה, שחינכה את בניה להתנדבות – להתנדב למלחמת חרמה ביהדות ובמחזיקיה. מגורשי עבר ומיועדים לגירוש, נפלו על הגנת ה”מדינה שהשמאל בנה” שרדפה אותם עד מותם!!

 

” שבוע של רגיעה בשטחים: חמישה מתנחלים נרגעו ממטעני צד”

(מעריב כ” ב תמוז תשסא 13 יולי 2001 מדור ההומור)

 

וכל הפושעים ממשיכים להפטיר את ההסתה האנטישמית, בלשון המעטה, כדאשתקד וכמו בימי המנוול, בן גוריון, ועוד לפניו. כבר למעלה ממאה שנה של מלחמת עמלק, מזרע ישראל, ביהודים!

ההשוואה לנאצים נעשית, כי על פי המוסכמות, זו מילת הגנאי החמורה מכולן, ועל כן, לא ניתן להגדיר את ה”ישראלים” רודפי ישראל בצורה המדוייקת ביותר. הנאצים לא עשו שום דבר שלא עשו גויים לפניהם. אבל הם הצליחו.

 

” אם צריך אני מוכן לירות למתנחל בין העינים “ (הקיבוץ 1995)

 

המן לא הצליח, ואת זה רושמים לו היודונאצים לזכות, ומתביישים בחג הפורים. זה לא חג על הצלת העם היהודי מהשמדה, אלא שמחה פרימיטיבית וגזענית על רצח גויים…

היהודים מרדו בכובש היווני, ניצחו, חידשו את העבודה בבית מקדשם, ועל כך מתבכיינת איזו כתבלבת – “… היוונים רעים היהודים טובים, ולא מספרים לילדים שהיוונים הביאו לעולם את הדמוקרטיה…”.

בקרוב יתבכיינו היודונאצים, שאסור לעשות הכללות כמו – “הגרמנים רעים היהודים טובים”, במקום לספר לילדים, ש”הגרמנים הביאו לעולם את בטהובן…” וגם את ריכרד ואגנר.

 

איפה כל רבני ה”ציונות הדתית” לנוכח הרמת היד על יהודי? איפה הם היו כל השנים? איפה היו, כאשר חמישים וחמישה אלף ברגים קטנים, הרימו יד בה’ ובעמו? עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו!! אלו מותרות שלא היתה להם הזכות להשתמש בהן – לא לדעת!!! ב”ממלכתיות” שלהם מתנהלת הסתה גרועה פי כמה מן ההסתה הנאצית, והם מטיפים לאהבת חינם ול”אחדות ישראל”, ומעל לכל, לצייתנות! ה”ממלכתיות” מעל לכל!!

 

תודה לשולי-הפנינים השטירמריות ממדמנת התיקשורת הישראלית.